תעשייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאד=>מאוד, החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש, תיקון כתיבת טווחים, החלפות (סטלין), פרק הערות שוליים
(43 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{מקורות|רמה=אין|נושא=מדעי החברה}}{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי החברה}}
'''תעשייה''', במובנה הרחב, היא קבוצה של [[עסק]]ים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת [[רווח]]ים. המונח גם משמש בהתייחסות לתחום [[כלכלה|כלכלי]] התפוקתי, המתמקד ב[[ייצור]] אשר כרוך בסכומים גדולים של [[הון]] [[השקעה]] זמין לפני שניתן להכניס רווחים, תחום זה נקרא גם [[תעשייה כבדה]]. בעל הון העוסק בתעשייה נקרא [[תעשיין]].
'''תעשייה''', היא אותו חלק ב[[כלכלה]] העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של [[חומרי גלם]] והפיכתם ל[[סחורה]] בעלת ערך. העוסק בתעשייה נקרא [[תעשיין]].
 
התעשייה מלווה את ההיסטוריה האנושית כבר אלפי שנים, אך מקובל להבחין בין שתי תקופות עיקריות שאותן ניתן לחלק לתקופות משנה וגם למיין על פי אזורים: לפני ואחרי המהפכה התעשייתית המתבססת על אנרגיה זמינה, בעיקר [[דלק מאובנים|פוסילית]] אך גם [[אנרגיה גרעינית|גרעינית]], המאפשרת מקור כוח קבוע ויציב בעיקר בצורת [[חשמל]].
התעשייה במובנה השני הפכה להיות המגזר העיקרי של ייצור ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]] בזמן [[המהפכה התעשייתית]]. מצב זה שיבש את המסחר וה[[פיאודליזם]] באמצעות התפתחויות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] רצופות ומהירות, כגון פיתוח ה[[קטר]], [[מכונת תפירה|מכונת התפירה]] המכנית והתקדמויות ייצור בתחום ה[[פלדה]] וה[[פחם]]. [[מדינה|מדינות]] תעשייתיות עברו למדיניות כלכלה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. [[מסילת ברזל|מסילות ברזל]] ו[[ספינה|ספינות]] [[קיטור]] החלו להשתלב במהירות רבה ב[[שוק (כלכלה)|שווקים]] מרוחקים, ובכך איפשרו ל[[חברה פרטית|חברות פרטיות]] להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן.
 
התעשייה בעידן השני, המוכר גם בשם 'מודרני', שראשיתו לכל המאוחר במאה ה-18 בעיקר באירופה, עוצמתית מכל נקודת מבט: הנדסית, רפואית, צבאית, תחברותית ותקשורתית, אך האדם הגיע להישגים תעשייתיים מרשימים מאוד גם בתקופות היסטוריות קדומות יותר, המוכרות בשם 'העת העתיקה'. דוגמאות מובהקות לכך הן סין, מצרים ורומא, ששרידי הישגיה התעשייתיים ניכרים היום במאות אתרי תיירות ברחבי אירופה, והכוללים רשת כבישים משוכללת, מערכות העברת מים, גשרים, נמלים ומפעלים להפקת שמן זית.
 
התעשייהכאמור, במובנהבעידן השניהמודרני הפכה להיותהתעשייה המגזרלמגזר העיקרי של ייצור ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]], בזמןתופעה המוכרת בשם [[המהפכה התעשייתית]], שעל טיבה, שורשיה והשפעותיה התנהל וממשיך להתנהל ויכוח בין היסטוריונים.<ref>תומס אשטון, המהפכה התעשיית 1760–1830, האוניברסיטה הפתוחה 1982.</ref> מצב זה שיבששינה את המסחר וה[[פיאודליזם]] באמצעות התפתחויות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] רצופות ומהירות, כגון פיתוח ה[[קטר (רכבת)|קטר]], [[מכונת תפירה|מכונת התפירה]] המכנית והתקדמויות ייצור בתחום ה[[פלדה]] וה[[פחם]]. [[מדינה|מדינות]] תעשייתיות עברו למדיניות כלכלהכלכלית [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. [[מסילת ברזלרכבת|מסילות ברזל]] ו[[ספינה|ספינות]] [[קיטור]] החלו להשתלב במהירות רבה ב[[שוק (כלכלה)|שווקים]] מרוחקים, ובכך איפשרו ל[[חברה פרטית|חברות פרטיות]] להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן.
 
בכלכלה וב[[תכנון ערים]], "שימוש תעשייתי" הוא סוג של [[שימוש קרקע|שימוש]] מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה.
שורה 8 ⟵ 13:
השליטה בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של [[מרקסיזם|תאוריית המרקסיזם]]. [[תאוריית הערך של העבודה]] אומרת כי [[ערך (כלכלה)|ערכו]] של עצם מסוים קיים אך ורק הודות ל'''עבודה''' שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון [[עץ (חומר גלם)|עצים]] ו[[סלע|אבנים]], אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף ל[[פסנתר]], או אבנים הופכות ל[[לבנה (בנייה)|לבנים]] לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה.
 
מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]], אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין [[מעמד הפועלים]] אשר עובדים עבורם, הוא [[פרזיט]]י מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] ו[[נכס הון|נכסי ההון]], כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות [[לניניזם|לניניסטיות]] כגון [[ברית המועצות לשעבר]], תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם.
 
[[מאואיזם]], הכלכלה הפילוסופית של המנהיג ה[[הרפובליקה העממית של סין|סיני]] ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] [[מאו צה טונגדזה-דונג]], מסכימה עם המרקסיזם בנוגע לתעשייה, אך ממליצה על פתרון חלופי. במקום שהעובדים או המדינה יחזיקו במפעלים, מאואיזם תומכת ביישוב מחדש של פשוטי העם ב[[אזור כפרי|אזורים כפריים]] וחזרה לדרך חיים [[חקלאות|חקלאי]].
 
[[סטלין]] כפה תיעוש מהיר ב[[ברית המועצות]] לשעבר במהלך השנים טרם ולאחר [[מלחמת העולם השנייה]] באמצעות [[תוכנית החומש|תוכניות החומש]] שלו, דבר שזירזשגרם אתלזעזועים הפיכתהחמורים בחברה ברוסיה, שכללו מוות המוני מרעב, אך מהלכיו של סטלין תרמו לתיעושה היעיל של ברית המועצות, עובדה שבאה לידי ביטוי בהצלחתה להביס את הגרמנים במהלך המלחמה ובכך להפוך את ברית המועצות ל[[מעצמת על]].
 
== ענפי תעשייה ==
{{טורים
|רוחב=26em
|מספר=2
|תוכן=* [[אלקטרוניקה]]
|רווח=50px
* [[בידור]]
|תוכן=
* [[אלקטרוניקה]]
* [[דפוס]]
* [[טקסטיל]]
שורה 26 ⟵ 30:
* [[מתכת]]
* [[טלקומוניקציה]]
* [[רפואה]]
* [[קולנוע]]
* [[בנייה]]
* [[עץ (חומר גלם)|עץ]]
* [[קוסמטיקה]]
* [[רכב]]
* [[תרופה|תרופות]]
* [[תעשיית המוות|מוות]]
}}
 
== ראו גם ==
* [[תעשייה כבדה]]
* [[אדם סמית]]
* ה[[תעשייה בישראל|התעשייה בישראל]]
* [[המהפכה התעשייתית]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=תעשיהתעשייה|ויקימילון 2=תעשיתיתעשייתי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548203605171|תעשיות}}
* {{בריטניקה}}
 
{{קצרמר|כלכלה}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:תעשייה|*]]
[[קטגוריה:כלכלהענפים כלכליים]]