פסיכולוגיה – הבדלי גרסאות

'''פְּסִיכוֹלוֹגְיָה''' היא [[מדע]] ה[[חוקר]] את ה[[דעת]] (מיינד) ואת ה[[התנהגות]].<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Daniel L, Schacter, Daniel T. Gilbert, Daniel M. Wegner|שם=Psychology|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Palgrave|שנת הוצאה=2012|מהדורה=European Edition|פרק=Chapter 1}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.apa.org/|כותרת=APA Dictionary of Psychology|אתר=dictionary.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-23}}</ref> הדעת מתייחסת לחוויה הפרטית והפנימית שהיא זרם התודעה הכולל [[תפיסה|תפיסות]], [[חשיבה|מחשבות]], [[זיכרון|זכרונות]] ו[[רגש|רגשות]]ות.<ref name=":1" /> התנהגות מתייחסת לפעולות ניתנות לצפייה של בני אדם וחיות אחרות הניתנות לצפייה.<ref name=":1" /> הפסיכולוגיה החלה כתחום [[פילוסופיה|פילוסופי]] והפכה לתחום מדעי מגוון הכולל בתוכו ענפי מחקר שונים (למשל, ביולוגי, קוגניטיבי, חברתי) המשתמשים בכלי מחקר כמו [[תצפית (מדע)|תצפיות]], [[סקר|סקרים]]ים ו[[ניסוי|ניסויים]]ים.<ref name=":0" /> ניתן ליישם את הידע הפסיכולוגי לצרכים יישומיים במקצועות כמו [[פסיכולוגיה קלינית]], [[פסיכולוגיה ארגונית|ארגונית]], [[פסיכולוגיה חינוכית|חינוכית]], [[פסיכולוגיה רפואית|רפואית]], [[נוירופסיכולוגיה]] ועוד.<ref name=":0" />

הפסיכולוגיה חוקרת תופעות במספר רמות.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 1|מהדורה=3rd ed.}}</ref><ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://open.lib.umn.edu/intropsyc/chapter/1-1-psychology-as-a-science/|כותרת=1.1 Psychology as a Science|אתר=אוניברסיטת מינסוטה|תאריך=2015}}</ref> רמת המחקר הבסיסית ביותר היא ה[[מולקולה|מולקולרית]], בה לדוגמאלדוגמה, חוקרים את ההבדלים ה[[גנטיקה|גנטיים]] הקשורים להתנהגות. הרמה השנייה היא הרמה ה[[נוירוכימיה|נוירוכימית]], בה לדוגמאלדוגמה ניתן לחקור את השפעתם של ה[[מוליך עצבי|מעבירים העצביים]] במוח. הרמה השלישית היא הרמה ה[[נוירולוגיה|נוירולוגית]] או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]], ברמה זו ניתן לחקור הבדלים בין אנשים במבנה ותפקוד של אזורים [[מוח|מוחיים]]יים. הרמה הרביעית היא הרמה המנטלית, בה ניתן לחקור למשל מחשבות ורגשות. הרמה החמישית היא הרמה ההתנהגותית והרמה השישית היא הרמה ה[[פסיכולוגיה חברתית|חברתית]]. הרמות הנמוכות יותר קרובות יותר לחקר המוח והאמצעיות קשורות יותר לדעת והגבוהות להתנהגות. יחד עם זאת, אלה הן רק דרכים שונות להתייחס לאותן התופעות.<ref name=":2" />

רעיונות פסיכולוגיים קיימים גם מחוץ למחקר המדעי, בתחומים של פסיכולוגיה פופולרית ופסאודו־מדע. תעשיית הפסיכולוגיה הפופולרית היא עצומה וגדלה בקצב מהיר.<ref name=":2" /> מכיוון שהפסיכולוגיה הפופולרית לא פועלת בכלים מדעיים, מופעלתהביקורת שמופעלת עליה ביקורתהיא איכותבאיכות נמוכה ביותר. משוער שכ-95% מספרי העזרה העצמית לא נבדקו, וחלקם אף עלולים להזיק לקוראים אותם.<ref name=":2" /> גם בתחום הטיפולי, קיימות שיטות רבות של [[פסיכותרפיה]] שלא נבחנו באופן מדעי, כאשרוידוע חלקןשחלקן מזיקות. פסיכותרפיה שלא [[התערבות מבוססת ראיות|מבוססת על עדויות מדעיות]] יכולה להזיק בכך שהיא מונעת מאנשים לגשת לטיפולים מבוססים יותר, ולפעמים עלולה לגרום גם לנזק ישיר.<ref name=":2" /> רבים מאמינים בפסיכולוגיה פופולרית ובפסאודו־מדע פסיכולוגי. לדוגמאלדוגמה, כ־30% מהאמריקאים מאמינים ב[[רוח רפאים|רוחות רפאים]], [[טלפתיה]] ו[[אסטרולוגיה]].<ref name=":2" /> הבעיה אינה באמונה עצמה, שכן פתיחות מחשבתית היא מרכיב מרכזי בחשיבה המדעית, הבעיה היא בהיאחזות באמונה בעלת עדויות מדעיות חלשות.<ref name=":2" />

רבים רואים את תחילתה של הפסיכולוגיה כבר בתקופת [[יוון העתיקה]], בהגותם של [[סוקרטס]], [[אפלטון]], [[אריסטו]] ו[[היפוקרטס]], בשאלות כמו מהות נפשו של האדם, [[מודעות]]ו ודרכי התנהגותו. היפוקרטס מתחיל את ספרו בכך שיש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית.

גם אצל אפלטון (427/8–347 לפנה"ס) הנפש כישות תופסת מקום מרכזי, ומופיעה חלוקה של הנפש לשלשתלשלושה המרכיביםמרכיבים: הרציונלי, הרגשי והיצרי. מחלת נפש נתפסת אצלו כקונפליקט וכקרע בין חלקי הנפש השונים, הנובעים עקב בורותו של האדם, ובהתאם לכך היא צריכה להיות מטופלת באמצעות ה[[פילוסופיה]] וידיעת האמיתות של ההוויה בבאמצעות [[דיאלוג#דיאלוג אפלטוני|דיאלוג אפלטוני]].

תלמידו הידוע ביותר, [[אריסטו]] (322–384 לפנה"ס), כתב למעשה את ספר הפסיכולוגיה הראשון ("על הנפש"). בספרו הוא סיווג את כל ההוויה לחומר וצורה, וראה בנפש האדם את "צורתו" של האדם. אריסטו דירג את כוחות החיות של היצורים בצורה של פירמידה, כאשר הנפש האנושית עומדת מעל לנפש החייתית (של [[בעלי חיים|בעלי החיים]]), שעומדת מעל לנפש הצמחית (של ה[[צומח|צמח]]ים). בנוסף ל[[חמשת החושים]] קיים לדעתו של אריסטו חוש שישי, "[[החוש המשותף]]", שהוא החוש המעבד את כלל הגירויים הנמסרים מחמשת החושים למידע משמעותי. אריסטו ראה ב[[שביל הזהב|דרך האמצע]] שבה האדם מאמץ תכונות נפש "אמצעיות", שמתרחקות מהביטויים הקיצוניים של התכונות, כתכונות הנפש הטובות שהאדם האתי צריך לאמץ לו באמצעות חינוכו האישי.{{הערה|המידות, ספר ד', פרק ב'. ספר ב', פרק ח', 5-8}}.

ה[[רמב"ם]] (1138–1204), מגדולי הפוסקים ה[[יהודי]]ם, פילוסוף ו[[רופא]], קבע בהקדמת פירושו ל[[מסכת אבות]], המכונה "[[שמונה פרקים]]", כי נפש האדם היא ישות אחדותית, ורק בעלת ביטויים שונים, ולכן חיוניות הנפש האנושית מתפשטת על פני כל שיעור קומתו של האדם, כך שאפילו הכוח הביולוגי של האדם נבדל מהכוחות הביולוגיים של בעלי החיים. הוא סבר כי האדם נולד כלוח חלק, אבל עם מוכנות לקבלת נטיות מסוימות,{{הערה|1=שמונה פרקים, תחילת פרק ח'}}, ומושפע בדעותיו ומעשיו בעיקר מחבריו ומנהג אנשי מדינתו. בהקשר לתורת המידות, הוא אימץ והרחיב את תפיסת דרך האמצע כמצפן למידות הראויות והתקינות, וטען כנגד אפלטון, כי לימוד פילוסופיה כשלעצמו לא יגרום לאדם לאזן את תכונות נפשו, והדרך העיקרית צריכה להיות בתרגול בעשייה מתקנת, שמשמעותה לעשות מעשים מעין התכונה המבוקשת, כך שהמעשים יטביעו את חותמם בנפשו, בדומה לאמרתו של בעל [[ספר החינוך]] – "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".{{הערה|ספר החינוך, מצווה ט"ז.}}. ועוד סבר כי המיפוי הנכון לדרך האמצע קיים ב[[מצווה|מצוות]] ה[[תורה]] שמכוונות להביא את האדם לאיזון, בכל ההיבטים השונים של תכונות נפשו.

עד לשלהי [[המאה ה-19|המאה ה־19]], פסיכולוגיה נחשבה לענף של ה[[פילוסופיה]]. הענף של ה[[פסיכופיזיקה]] נוסד הלכה למעשה על ידי [[גוסטב פכנר]] ב־1860, בפרסום ספרו "יסודות הפסיכופיזיקה". אחת התמות המרכזיות בספרו היא שנושאים תודעתיים ופסיכולוגים יכולים להימדד באופן ניסויי ומדויק. בשלהי המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 נוסדו חמש פרספקטיבות תיאורטיותתאורטיות שעיצבו את מדע הפסיכולוגיה.<ref name=":2" />

בשנות התשעים של המאה ה־19 החל [[זיגמונד פרויד]] לעסוק בשיטת תרפיה החושפת מאוויים כמוסים, שנקראה [[פסיכואנליזה]]. הפרספקטיבה הפסיכואנליטית מתמקדת בתהליכים פנימיים, במיוחד דחפים, מחשבות וזכרונות לא מודעים.<ref name=":2" /> בבסיס הפרספקטיבה הפסיכואנליטית נמצא [[מודל הנפש הפרוידיאני]] המסביר את אופן פעולת ה[[נפש]]. לפי גישה זו, החיים הפסיכולוגים מכילים סמלים נסתרים, מטרת הפסיכולוג היא לפרש את הסמלים הללו ולזהות את השורשים הלא מודעים של קונפליקטים עמוקים.<ref name=":2" /> שיטותיו של פרויד לא היו כרוכות במדע [[אמפיריות|אמפירי]] הכולל תצפיות וניסויים, ולא היו ניתנות לאישוש או הפרכה. בין תלמידיו ותלמידי תלמידיו היו כאלו שנשארו נאמנים לפסיכואנליזה והמשיכו לפתחה, בהם בתו [[אנה פרויד]], [[מלאני קליין]], ו[[דונלד ויניקוט]]. תלמידים אחרים דוגמת [[קרל יונג|קרל יונג,]], [[אלפרד אדלר]], [[ויקטור פראנקל]] ו[[אריך פרום]], פיתחו והרחיבו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל [[הזרם המרכזי]] בפסיכואנליזה.

ה[[ביהביוריזם]] (או פסיכולוגיה התנהגותית) התפתח במידה רבה כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת-הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך [[מדע]]יותן הייתה מוטלת בספק. הביהביוריסטים, לעומת זאת, שאפו להפוך את הפסיכולוגיה ל[[מדע מדויק]], אשר ניתן לבחון ולמדוד אותו באופן אובייקטיבי. ביהביוריסטיים חשובים הם [[ג'ון ב. ווטסון|ג'ון ווטסון]], [[פרדריק סקינר]] ו[[איוואן פבלוב]]. האסכולה הביהביוריסטית התמקדה בתחום הלמידה.<ref name=":2" /> האסכולה תרמה למדע הפסיכולוגיה בכך שהדגישה את התהליך המדעי.<ref name=":2" />

[[קובץ:1206 FMRI.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[דימות תהודה מגנטית תפקודי]] המראה איזוריםאזורים של פעילות מוחית מוגברת]]

חישה ותפיסה הינםהם תחומי מחקר העוסקים בתהליכים ובתוצאות של [[זיהוי]] והבחנה.<ref name=":0" /> פעולות אלה מאפשרות לארגניזמים לארגן ולפרש את הגירויים שסביבם לידע בעל משמעות.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[מערכת הראייה]], ה[[שמיעה]], [[טעם|חוש הטעם]] וה[[חוש הריח|ריח]], [[מישוש]], ו[[פרופריוספציה]]. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 4|מהדורה=3rd ed.}}}}

תודעה הינההיא החוויה ה[[סובייקטיביות|סובייקטיבית]] שלנו את העולם ואת עצמנו.{{הערה|שם=SCOT|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 5|מהדורה=3rd ed.}}}} בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[שינה]], [[חלום|חלומות]], [[הזיה|הזיות]], [[היפנוזה]] ו[[סם פסיכואקטיבי|סמים פסיכואקטיביים]]. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 5|מהדורה=3rd ed.}}SCOT}}

למידה היא תחום המחקר העוסק ברכישה של מידע, התנהגותיות וכישורים חדשים, לאחר [[אימון]], תצפית או חוויות אחרות. את הלמידה רואים בעזרת שינויים שחלו בהתנהגות, בידע, או בתפקוד מוחי.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[התניה קלאסית]] ו[[התניה אופרנטית|אופרנטית]], [[למידה תצפיתית]]{{אנ|Observational learning}} ו[[נוירון מראה|תאי מראה]]. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 6|מהדורה=3rd ed.}}}}

זיכרון הוא תחום המחקר העוסק ביכולת לשמור מידע או ייצוג של חוויות עבר, על סמך למידה, [[קידוד (זיכרון)|קידוד]], אחסון ו[[שליפה (זיכרון)|שליפה]].<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[אמנזיה]] ו[[זכרוןזיכרון שגוי|זכרונות שגויים]]{{אנ|False memory}}. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 7|מהדורה=3rd ed.}}}}

שפה וחשיבה הם תחומי מחקר קוגניטיביים העוסקים באופן בו [[מילה (בלשנות)|מילים]], [[רעיון|רעיונות]] ו[[דימוי|דימויים]]ים נחווים או מתופעלים.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[היסק|הסקה]], [[קבלת החלטות]], [[פתרון בעיות]] ו[[רכישת שפה]]. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 8|מהדורה=3rd ed.}}}}

אינטליגנציה היא תחום המחקר העוסק ביכולת להפיק מידע, ללמוד מנסיוןמניסיון, להסתגל לסביבה, להבין ולחשוב בהגיון.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[הפשטה|חשיבה מופשטת]], [[אינטליגנציה גבישית ונוזלית|אינטליגנציה נוזלית ומגובשת]], [[מנת משכל|מבחני אינטליגנציה]], מנת משכל, תורשה ואינטליגנציה. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 9|מהדורה=3rd ed.}}}}

רגשות ומוטיבציה הם תחומי מחקר העוסקים בדחפיםב[[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] המניעים התנהגות.<ref name=":0" /> רגשות מרכזיים אותם חוקרים הם [[כעס]], [[פחד]], [[עצב (רגש)|עצב]] ו[[שמחה]]. הדחפים נחלקים לדחפים פיזיולוגיים או ראשוניים, כמו [[רעב]], [[צמא]] והצורך בשינה ולדחפים אישיים, חברתיים או שניוניים, כמו שייכות, [[תחרות]], ועניין ויעדים אישיים.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[שפת גוף]], [[אושר]], [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה,]] ו[[מיניות]]. {{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 11|מהדורה=3rd ed.}}}}

הפסיכולוגיה החברתית חוקרת איך מחשבות, רגשות ופעולות של הפרט מושפעות מנוכחותם האמיתית, המדומיינת או הסמלית של אנשים אחרים.<ref name=":0" /> ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום ה[[סוציולוגיה]], יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר. פסיכולוגיה חברתית עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית). בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו [[השפעה חברתית]], [[התנהגות פרו חברתית|התנהגות פרו־חברתית]], [[אגרסיביות]], [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]], שכנוע, [[דעה קדומה|דעות קדומות]], [[אפליה]] וסטריאוטיפיםו[[סטריאוטיפ]]ים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 13|מהדורה=3rd ed.}}}}

[[קובץ:Big Five Personality Traits Bubble Diagram.svg|שמאל|ממוזער|150px250px|[[חמש התכונות הגדולות]]. מודל האישיות הפופולרי ביותר בפסיכולוגיה.]]

אישיות היא תחום המחקר העוסק במאפיינים והתנהגויות מתמשכים המרכיבים את ההסתגלות של הפרט לחיים. אלה כוללים תכונות אופי, [[תחום עניין|תחומי עניין]], דחפים, [[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]], [[דימוי עצמי]], יכולות ודפוסים רגשיים.<ref name=":0" /> תחום זה חוקר דפוסים חשיבתיים רגשיים והתנהגותיים הייחודים לאדם, היציבים מעבר לזמנים ומצבים שונים. כמו כן התחום חוקר את מקורותיהם הביולוגיים והסביבתיים של דפוסים אלו. בין השאר, נחקרים נושאים כמו [[מודל הנפש הפרוידיאני]], מודלים [[ביהביוריזם|ביהביוריסטיים]], מודלים [[הומניזם|הומניסטיים]], מודלים של [[פסיכולוגיית התכונות|תכונות אופי]], [[חמש התכונות הגדולות]], ו[[מבחני אישיות]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 14|מהדורה=3rd ed.}}}}

פסיכופתולוגיה (או פסיכולוגית אבנורמלית) היא תחום המחקר של [[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]], כולל גורמים, סימפטומים, אבחנה וטיפול. תחום זה משלב מידע ממדעי הפסיכולוגיה, [[ביוכימיה]], [[פרמקולוגיה]], [[פסיכיאטריה]], [[נוירולוגיה]] ואנדוקרינולוגיהו[[אנדוקרינולוגיה]].<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו אבחון פסיכיאטרי, תרבות ופסיכופתולוגיה, [[הפרעת חרדה|הפרעות חרדה]], [[הפרעה אפקטיבית|הפרעות במצב הרוח]], [[אובדנות]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], [[סכיזופרניה]] והפרעות שלהמאובחנות בילדות {{אנ|Mental disorders diagnosed in הילדותchildhood}}.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 15|מהדורה=3rd ed.}}}}

בפסיכולוגיה התחום הטיפולי כולל טיפול ביורפואי ופסיכותרפיה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 16|מהדורה=3rd ed.}}}} בפסיכותרפיה הכוונה היא לשירות פסיכולוגי הניתן על־ידי איש מקצוע שהוכשר לשם כך. שירות זה כולל צורות של תקשורת ואינטראקציה שמטרתם להעריך, לאבחן ולטפל בהתנהגויות, דפוסי חשיבה ותגובות רגשיות לא מועילות.<ref name=":0" /> בין השאר, נחקרים בתחום זה נושאים כמו פסיכותרפיה מבוססת תובנה, [[טיפול קבוצתי]] ו[[טיפול משפחתי|משפחתי]], [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול קוגניטיבי־התנהגותי]], אפקטיביות של פסיכותרפיה, [[פסיכופרמקולוגיה]] {{אנ|Psychopharmacology}}, [[גרייה חשמלית]] {{אנ|Neurostimulation}} ו[[ניתוחים פסיכיאטריים]] {{אנ|Psychosurgery}}.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Scott O. Lilienfeld, Steven Jay Lynn, Laura L. Namy, Nancy J. Woolf|שם=Psychology: From inquiry to understanding|מקום הוצאה=Essex, England|מו"ל=Pearson|שנת הוצאה=2015|פרק=Chapter 16|מהדורה=3rd ed.}}}}

בדומה למדענים אחרים, כמו פיזיקאים[[פיזיקאי]]ם, כימאים[[כימאי]]ם, ביולוגים[[ביולוג]]ים וסוציולוגיםו[[סוציולוג]]ים, גם פסיכולוגים משתמשים בשיטות מחקר [[אמפיריציזם|אמפיריות]] כדי לחקור את תחומי הדעת המעניינים אותם. <ref name=":3" /> הפילוסוף האמריקני צ'ארלס פירס מנה ארבע דרכים מרכזיות שבהן האדם משתכנע באמיתותו של ידע: שיטת הדבקות, שיטת הסמכות, השיטה האינטואיטיבית והשיטה המדעית. המחקר בפסיכולוגיה כיום מבקש להסתמך על השיטה המדעית. [[השיטה המדעית]] מאופיינת באיסוף נתונים, מדידה וניתוח שלהם וניסיון להסיק מהם מסקנות תקפות לגבי האוכלוסייה. שיטה זו שואפת גם לאובייקטיביות, כך שכל חוקר שיחזור על המחקר המדעי במתכונתו המקורית יוכל להגיע לאותן המסקנות. הבעיה בתחוםאך הפסיכולוגיה היא שהיא עוסקת בין השאר במחשבות וברגשות פנימייםהקשים אותם קשה להעריך בצורה אובייקטיבית וחד משמעיתלמדידה. לשם כך, חוקרי מדעי הפסיכולוגיהפסיכולוגים מנסחים הגדרות אופרציונליות -למשתני הגדרות חד משמעיותהמחקר, שמאפשרותהמאפשרות מעבר מהרמה התאורטית אל הרמה התצפיתית שמאפשרת חקירה מדעית. כך למשל, רמת אינטליגנציה מוגדרת לעיתים בצורה אופרציונלית כציון במבחן משכל (מבחן [[IQ]]).

פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה ב[[הכרה במוסד אקדמי|מוסד אקדמי מוכר]], בדרך כלל בעל [[תואר שני]] לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי [[משרד הבריאות]] הרשמי של [[מדינה]] אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות. פסיכולוגים מבצעים פעולות שונות, בהתאם לתחום העיסוק שלהם. בין השאר, פסיכולוגים נותנים [[דיאגנוזה|אבחון]], [[טיפול פסיכולוגי|טיפול]], ו[[ייעוץ פסיכולוגי]]ים, [[חוות דעת|חוות-דעת מדיקו-ליגאליות]], המלצה רשמית לטיפול תרופתי (בתרופות פסיכוטרופיות) ובחלק מהמדינות אף [[מרשם רפואי|מרשמים]] לתרופות במישרין. ברוב המדינות מותנית הזכאות לקבלת [[רישיון (מקצוע)|רישיון]] "פסיכולוג" בסיום תואר שני לפחות, אך בחלק מהמדינות, כגון [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]], רק מי שהשלים [[תואר שלישי]] (כלומר, הגיש עבודת [[דוקטורט]] בנושא מסוים הקשור בתחום הפסיכולוגיה) יוכל לשאת בתואר "פסיכולוג" במדינתו.

פסיכולוגים בישראל יכולים לזכות לתואר "פסיכולוג מומחה" אחר ההתמחות באחד מהתחומים הפסיכולוגיים היישומיים שלפי שעה, משרד הבריאות מציע מסלול התמחות בהם. אחר ההתמחות נדרש הפסיכולוג לעבור בהצלחה בחינת מומחיות. ההתמחות אורכת לפחות שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה ונערכת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] או במרפאה לבריאותל[[בריאות הנפש]] בבית חולים כללי (ברוב המסלולים). בשנים האחרונות עוֹלָה ביקורת בקרב מתמחים ומועמדים להתמחות על תהליך הקבלה לתואר שני ולמסלולי ההתמחות בארץ, ועולות טענות בדבר המתנה ארוכה עד למציאת מקום התמחות, משך ההתמחות הארוך, השכר הנמוך, וקשיים שונים במהלך התהליך. קשיים אלו מביאים לעיתים מוסמכי תואר שני בארץ המעוניינים לגשת אליהן, לוותר על ההתמחויות המוצעות ולעסוק בפסיכולוגיה עיסוק כללי, לבחור בתחומי מומחיות או הכשרה אחרים (חלקם בעלי מסלולים קצרים וממוקדים יותר), לעסוק במחקר והוראה, או לעבוד בתחומם מחוץ לישראל.

פסיכולוגים מקצועיים משתמשים בתוצריבתוצאות המחקר הפסיכולוגי על מנת לפתור בעיות יישומיות. הם פועלים בתחומים טיפוליים, חינוכיים, רפואיים וגם במשטרה ובחברות עסקיות.<ref name=":1" /> כשליש מהפסיכולוגים הם עצמאיים, כ־28% עובדים בסביבה אקדמית, כ־20% עובדים בתחום הרפואה, והשאר בסביבות חינוך עסקים ספורט ועוד.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ריצ'ארד גריג, פיליפ זימברדו|שם=מבוא לפסיכולוגיה|מקום הוצאה=|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2010|מתרגם=תמי דומאי|מהדורה=אוגוסט 2017|עמ=28|פרק=1|כרך=1|עריכה=רות פזי גולדברג, פרופ' רות בייט-מרום}}</ref>.

פסיכולוגים קליניים מנסים להפחית [[מצוקה נפשית]] הנובעת ממחלות נפשיות, בעיות ביחסים והתמודדותו[[התמודדות]] עם ארועיאירועי חיים. פסיכולוגים קליניים עורכים [[הערכה פסיכולוגית|אבחונים]] ולאחר מכן מקיימים טיפול פסיכותרפי או ייעוץ.<ref name=":1" />

פסיכולוגים חינוכיים מישמיםמיישמים גישות וטכניקות פסיכולוגיות כדי לסייע לילדים ולנוער עם קשיים חברתיים או לימודיים. הם מאבחנים ומשפרים את הלמידה ומנחים את המורים והמורות לגבי גורמים המשפיעים על הוראה ולמידה.<ref name=":1" /> תחוםפסיכולוגיה זהחינוכיים מתמקדעוסקים גם במערכת יחסיביחסי הגומלין בין הפרט ו[[בית הספר]].

פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיותב[[הפרעת התנהגות|בעיות התנהגותיות]], חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.

=== פסיכולוגיה חברתית ארגונית ותעשייתיתתעסוקתית ===

{{הפניה לערך מורחב||ערכים= [[פסיכולוגיה ארגונית]], [[פסיכולוגיה תעשייתית]]}}

[[פסיכולוגיה ארגונית]] ו[[פסיכולוגיהופסיכולוגיה תעשייתית|תעשייתית]] – עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטראקציה בין החברים ב[[ארגון]]. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת ב[[מוטיבציה]], [[מנהיגות]], עריכת בחינות [[מיון עובדים|מיון]] וקבלה לעבודה, [[ייעוץ ארגוני|ייעוץ]] למפעלים וייעול שיטת העבודה.

[[פסיכולוגיהפסיכולוגי שיקומית]] –שיקומי מתמחה בטיפול באנשים שנפגעו ממחלות או [[תאונה|תאונות]], עיבוד [[שכול|אבל]] וטראומות אחרות.

פסיכולוגים רפואיים מיישמים ממצאים מחקריים ושיטות פסיכולוגיות כדי לקדם בריאות ולמנוע מחלות. הם מתמודדים עם התנהגויות מזיקות כמו צריכת [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] וסמיםו[[התמכרות לסמים|סמים]] אחרים, ומקדמים התנהגויות בריאובריאות כמו [[תזונה]] בריאה והקפדה על בדיקות שגרתיות.<ref name=":1" />

פסיכולוגים מחקריים עוסקים בקידום מחקר בפסיכולוגיה. הם משתמשים בשיטות מחקר כמו סקרים, ניסויים ותצפיות. הם מועסקים בדרך־כלל באוניברסיטאות ומכוני מחקר.

קיימת ביקורת גם בין תאורטיקנים שונים הבאים מתוך תחום הפסיכולוגיה, על ההבדלים בין התאוריות הפסיכולוגיות השונות ועל אופן יישומם ומידת יעילותם ב[[טיפול פסיכולוגי]]. נטען כי חלק מהשיטות המיושמות בשטח בטיפול באנשים, אינן מבוססות על מחקרים [[אמפיריות|אמפיריים]] מספקים המוכיחים את יעילותן.{{הערה|{{ynet|ד"ר גיל גרינגרוז|פסיכולוגיה קלינית: מדע או שרלטנות?|3843184|2 בפברואר 2010}}}}.

[[קטגוריה:מדעי ההתנהגותאדם]]