אבוב

כלי נגינה

אַבּוּב הוא כלי נשיפה מעץ בעל עלה כפול, המורכב משתי פיסות קנה. חלקו העליון של האבוב מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.

אבוב
סיווג אירופוניים
קבוצה כלי נשיפה
מנעד
אבוב בארוק

את האבוב מכינים בדרך כלל מעץ סיסם שחור או הבאנה האפריקני. קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות, והאפרכסת שלו דמוית פעמון. אבובנים נוהגים לשייף ולהכין את הפייה (עלה) של האבוב בעצמם; לכל עלה איכות צליל משלו ודרגת קושי משלו ולכן כל אבובן משייף לעצמו את העלה לפי הנוחות שלו. בחוגי האבובנים נהוג להתייחס אל העלה הכפול בשם פייה.

מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק. האבוב הופיע לראשונה בסוף המאה ה-17 בצרפת ושוכלל במאה ה-18. אבוב הבארוק שונה מאוד מהאבוב המודרני כיוון שהוא הכיל בעיקר חורים, ולא קלאפות (מפתחות) כמו האבוב המודרני. לאחר מכן החל האבוב להתפתח ולהכיל יותר קלאפות ופחות חורים, וכיום האבוב המודרני מכיל קלאפות המכסות את כל החורים. הקלאפות מאפשרות לנגן באבוב בצורה יותר וירטואוזית ומהירה. כמו כן, לאבוב המודרני יש מנעד צלילים רחב יותר מזה של האבוב הקלאסי, שלו מנעד צלילים רחב יותר מזה של אבוב הבארוק.

יחסית לקרוביו ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, נחשב האבוב לקשה מאוד לנגינה; הוא דורש תקופה ארוכה יחסית של לימוד ותרגול כדי להפיק צלילים נעימים לאוזן.

היות שצלילו של האבוב רם משל כלים רבים אחרים בתזמורת, נהוג לכוון את הטון של כל התזמורת לפי האבוב. האבוב נחשב לקול הסופרן בתזמורת הסימפונית בין כלי הנשיפה מעץ.

תקופת הבארוק

עריכה

בתקופת הבארוק נכלל האבוב בהרכבים שונים. בנוסף, היה אבוב לעיתים כלי המכפיל את הקול הגבוה בתזמורת (כלומר את הכינור הראשון והשני), ותפקד ככלי אובליגטו במוזיקה דתית, כמו למשל ברבות מהקנטטות של יוהאן סבסטיאן באך.

סונטות

קונצ'רטי

שלישיות ורביעיות

התקופה הקלאסית

עריכה

בין היצירות המשמעותיות והחשובות לאבוב מהתקופות הפרה-קלאסית והקלאסית ניתן למנות:

התקופה הרומנטית והתקופה המודרנית

עריכה

מן התקופות הרומנטית והמודרנית יש לציין:

מוזיקה ישראלית לאבוב

עריכה

כלים נוספים ממשפחת האבוב

עריכה

ישנם מספר כלים אחרים במשפחת האבוב. הנפוצים ביותר הם הקרן האנגלית (cor anglais), כלי בעל צליל עמוק ונמוך יותר משל האבוב בשל האפרכסת דמוית הנורה שכביכול "סוגרת" את הצליל. הקרן האנגלית נמוכה בקווינטה מן האבוב ופעמים רבות נוהגים להשתמש בה בתזמורת הסימפונית. בדרך כלל כותבים לקרן האנגלית בטרנספוזיציה. כמו כן ישנו אבוב ד'אמורה (oboe d'amore), שקטן יותר מן הקרן האנגלית ומכוון בטרצה קטנה מתחת לאבוב. כמו לקרן האנגלית גם לו כותבים בדרך כלל בטרנספוזיציה. באבוב ד'אמורה השתמשו בעיקר בסוף הבארוק בתחילת המאה ה-18 בגרסה עם חורים ומאוחר יותר בסוף המאה ה-19 ככלי מפותח יותר עם קלאפות. ישנם כלים נוספים ממשפחת האבוב, בהם אבוב פיקולו הקרוי גם אבוב מוזט, אבוב בס, הקלפון ואבוב דה קאצ'ה (oboe da caccia; באיטלקית: אבוב ציד).

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה