אחוזת בית

אגודה שנוסדה בכדי לבנות עיר עברית

"אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909. מועד יסוד השכונה נחשב למועד יסוד העיר תל אביב.

חברי אגודת "אחוזת בית" (התמונה צולמה משנות ה-20 לערך)
הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"
תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית

תכנון השכונה

עריכה

ביום י"ב בתמוז תרס"ו, 5 ביולי 1906 התאספו במועדון "ישורון" ביפו כמאה ועשרים איש מיהודי העיר ויסדו את אגודת "אחוזת בית". האגודה בחרה ועד. בראש הוועד עמד האדריכל עקיבא אריה ויס עליו הטילה האגודה את מלאכת תכנון השכונה. לחברי הוועד נבחרו דב ברגר, יצחק חיותמן, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ודוד סמילנסקי, וכך נוסדה.

השכונה נבנתה בצמוד לשכונות היהודיות הקיימות נווה צדק ונווה שלום. חזון השכונה כפי שהוצג בעלון התעמולה של האגודה:

"וכמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ־ישראלית"

לאגודה הצטרפו 60 חברים שביחד הכניסו לקופתה 100,000 פרנק. 300,000 פרנק נוספים נתקבלו כהלוואה[1] מהקרן הקיימת[2] שספגה ביקורת על כך שהיא מלווה סכום כה גדול לבנייה עירונית[3][4].

בין חברי האגודה נתגלעו ויכוחים בקשר למיקום ולגודל המגרש שיש לקנות לבניית הבתים. היו חברים שחששו מסיבוכים כספיים והסתפקו בדאגה לעצמם, כלומר, בית נאה לשישים משפחות המייסדים בלבד[דרוש מקור]. אלה העדיפו מגרש קטן שהוצע למכירה ביפו. לבסוף החליטו חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'יבלי – שטח גדול, מרוחק מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד. הרכישה נעשתה סיועם של אהרן מאיר מזי"א ודוד ילין שרכשו במקביל קרקעות לעצמם וסייעו בהתנדבות לאגודת אחוזת בית לרכוש את חלקה[5].

חברי הקבוצה נתקלו בקושי, שכן השלטון העות'מאני אסר על היהודים לרכוש אדמות. על כן, יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה נתין הולנדי, מעשירי אירופה והבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי (Bankierskantoor van Lissa & Kann) ויזם ציוני נלהב, רכש על שמו כ־60 קרקעות עבור המתיישבים היהודים באחוזת בית[6]. הקושאן על הקרקע נתקבל באוגוסט 1908, הודות להשבת החוקה של האימפריה העות'מאנית ביולי 1908[7].

תוכנית ראשונית לשכונה הוכנה על ידי יוסף טריידל[8]. התוכנית כללה מים זורמים בבתים, דבר שנחשב לחידוש גדול בארץ ישראל של אותם ימים[9]. בהמשך נתבקש גם וילהלם שטיאסני להשתתף בתכנון השכונה[10].

הוחלט גם שלרחובות יינתנו שמות של מנהיגים ציוניים[9]. בחברה חפשו הצעות לשם השכונה[11]. בהצבי, עיתונו של אליעזר בן־יהודה, התפרסמו טענות על כך שאישים שונים ניצלו את אגודת אחוזת בית כדי לגרוף לכיסם רווחים[12]. בעיתון התקיים פולמוס סביב העניין שכלל הכחשות וטענות שכנגד[13][14].

עבודה עברית

עריכה

לקראת תחילת העבודות באחוזת בית, היקף נרחב של עבודות לאותה תקופה, התפרסמו בעיתונות דרישות של פועלים יהודים שהבנייה תתבצע בעבודה עברית[15]. הטוענים הזכירו שלבניית השכונה ניתנה הלוואה גדולה מהקרן הקיימת ולכן לטענתם היה על הבונים להשתמש בעבודה עברית[16]. משבקשות אלו לא נענו במלואן, היו פועלים שאיימו או הכו קבלנים בגלל סירובם להעסיק פועלים יהודים[17]. למרות זאת, רוב הבתים נבנו בידי פועלים ערבים.

ייסוד השכונה

עריכה
  ערך מורחב – הגרלת המגרשים לאחוזת בית
 
הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה

ב־11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), לאחר כשלוש שנות עבודה רצופות במכשולים עברו בטרם התקבצו משפחות מייסדי השכונה על חולות האדמות הראשונות שנרכשו. נערכה הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף על שפת הים. לימים, נקבע יום זה כיום הקמתה של העיר תל אביב. באותו מקום חפר אחר־כך את באר המים הראשונה. הנדבן יעקב מוזר תרם כספים לצורך בניית הגימנסיה באחוזת בית.

בידי האגודה נותרו שטחים נרחבים לבנייה אותם הציעה למכירה למי שהיה מוכן לשלם במזומן[6]. במאי 1909 כבר הוחל ביישור הקרקע[18]. רוב הבתים שנבנו בשכונה נבנו כמבני כורכר, כנהוג באותו זמן. הבנייה התקדמה במהירות[19], בתחילת ינואר 1910 כבר החלו ראשוני המתיישבים להיכנס לבתים[20] ובחודש שבט תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. עם תום השלב הראשון, ב־21 במאי 1910, הוחלט לשנות את שמה של אחוזת בית ולקרוא לעיר "תל אביב"[21], כפי שהציע מנחם שינקין, כשם ספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", בתרגומו לעברית של נחום סוקולוב.

העיר תל אביב

עריכה

העיר העברית של תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 עם הקמתה של השכונה היהודית "אחוזת בית". יחד עם זאת, שכונותיה היהודיות של העיר תל אביב החלו להיבנות מחוץ לחומות יפו 22 שנה לפני כן, והתשתית הארגונית של העיר תל אביב החלה להתפתח אף מוקדם יותר, כבר במחצית הראשונה של המאה ה־19, במסגרת הקהילה היהודית של העיר יפו.

ב־19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בשכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו. הנציב גילה הבנה לתביעות היהודים להיפרדות מיפו של שכונות היהודיות אלה. לכן, ב־11 במאי 1921 חתם סר הרברט סמואל על "פקודת מועצה מקומית תל אביב" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את השכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו תחת השם "תל אביב".

ב־1934 הפכה המועצה המקומית תל אביב לעיר בהחלטת שלטונות המנדט הבריטי.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ארץ ישראל, העולם, 25 באוקטובר 1907
  2. ^ דו"ח מישיבת הועד הפועל הגדול, העולם, 10 בינואר 1908
  3. ^ הועידה הרביעית של פועלי ציון באוסטריה, העולם, 17 ביוני 1908
  4. ^ הועידה הציונית השנתית, העולם, 28 באוגוסט 1908
  5. ^ שאלה לאגודת אחוזת בית ביפו, הפועל הצעיר, 26 בנובמבר 1908
    מכתב אל המערכת, הפועל הצעיר, 9 בדצמבר 1908
  6. ^ 1 2 בארץ ישראל, העולם, 4 במאי 1909
  7. ^ כרוניקה, הפועל הצעיר, 31 באוגוסט 1908
  8. ^ יפו, הצבי, 13 בינואר 1909
  9. ^ 1 2 חנוכת בית, המצפה, 19 במרץ 1909
  10. ^ יועץ הבנין המלכותי, הצבי, 17 ביוני 1909
  11. ^ יפו, הצבי, 18 במרץ 1909
  12. ^ מלואים לבנין של סתירות, הצבי, 21 במרץ 1909
  13. ^ הכחשות על הכחשות, הצבי, 28 במרץ 1909
  14. ^ ש. ורשבסקי, תשובה גלויה, הצבי, 25 במרץ 1909
  15. ^ לועד אחוזת בית ביפו, הפועל הצעיר, 23 באפריל 1909
    מכתבים להעורך, הצבי, 6 ביוני 1909
  16. ^ מכתבים מיפו, הפועל הצעיר, 16 ביולי 1909
  17. ^ מיפו, הצבי, 25 ביוני 1909
    בשאלת הבנאים, הפועל הצעיר, 27 באוגוסט 1909
  18. ^ יפו, החרות, 4 ביוני 1909
  19. ^ אחוזת בית, החרות, 6 באוגוסט 1909
  20. ^ יפו, חבצלת, 9 בינואר 1910
  21. ^ דברי סופרים - יפו, המודיע, 26 במאי 1910 (התאריך לפי הלוח היוליאני)