מושל מרילנד

מושל מדינת מרילנדאנגלית: Governor of the State of Maryland) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת מרילנד שבארצות הברית והמפקד העליון של המשמר הלאומי שלה. המושל הוא פקיד הממשל הבכיר ביותר במדינה ולרשותו עומד מגוון רחב של סמכויות מינוי הן ברמה המדינתית והן ברמה המקומית, כפי שמוגדר בחוקת מרילנד. בשל סמכויותיו הרחבות הללו, מדורג מושל מרילנד בין מושלי מדינות ארצות הברית בעלי הכוח הרב ביותר.[1]

מושל מדינת מרילנד
Governor of the State of Maryland
איוש נוכחי וס מור
תאריך כניסה לתפקיד 18 בינואר 2023
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט מרילנדמרילנד מרילנד
מעון בית הממשלה (מרילנד) עריכת הנתון בוויקינתונים
מושב המשרה אנאפוליס
משך כהונה קצוב 4 שנים, מוגבל לשתי תקופות כהונה רצופות
ייסוד המשרה 21 במרץ 1777
איוש ראשון תומאס ג'ונסון
governor.maryland.gov
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מושל מרילנד הנוכחי הוא הדמוקרטי וס מור, שהושבע לתפקידו ב-18 בינואר 2023.

בחירת המושל

עריכה

כמו רוב מושלי מדינות ארצות הברית, מושל מרילנד נבחר על ידי אזרחי המדינה לתקופת כהונה של ארבע שנים. על פי חוקת המדינה, לא חלה על מושלי מרילנד הגבלת כהונה, אך הם לא יכולים לכהן במשך יותר משתי תקופות כהונה ברציפות. מושל שכיהן שתי תקופות כהונה רצופות, יכול להיבחר שוב לאחר שהמתין תקופת צינון של תקופת כהונה אחת לכל הפחות. על המועמד למשרת המושל להיות לכל הפחות בן 30 עם היבחרו, ותושב מרילנד ומצביע רשום בה במשך חמש שנים.[2] כמו כל פקידי הממשל הנבחרים במרילנד, המושל נבחר בבחירות שנערכות בשנים זוגיות בהן לא מתקיימות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

תפקידי וסמכויות המושל

עריכה

המושל עומד בראש הרשות המבצעת, כולל מחלקות הממשל וסוכנויות הממשל המדינתיות, וכן בראש מועצות מייעצות, נציבויות, ועדים וכוחות משימה. האחריות המרכזית של המושל על פי החוקה היא כמו כל שאר מושלי המדינות הוא לנהל את ענייני המדינה ולאכוף את החוקים שמועברים על ידי בית המחוקקים. למושל עומדת גם זכות אמירה בנוגע לחוקים אלו, שכן לרשותו עומדת זכות הוטו על כל הצעת חוק שנשלחת לעיונו על ידי האספה הכללית של מרילנד, אם כי האספה יכולה לעקוף את הווטו. למושל מסורות גם מספר סמכויות ספציפיות בנוגע לתקציב המדינה, למינוי פקידי ממשלה, ומגוון של סמכויות חשובות יותר או פחות.[2]

תקציב

עריכה

מדי שנה, על המושל להגיש הצעת תקציב לאספה הכללית של מרילנד. לאחר שהצעת התקציב מוגשת, רשאית האספה להקטין כל חלק של התקציב עבור הזרוע המבצעת, אך היא לא יכולה להגדיל אותם או להעביר כספים בין מחלקות הממשל השונות. עם זאת, האספה רשאית להגדיל סעיפי תקציב המיועדים לזרוע המחוקקת או הזרוע השיפוטית.[3] למושל עומדת סמכות הווטו על כל חוק שמועבר באספה הכללית, כולל סמכות וטו חלקית על סעיפים ספציפיים, שבה ניתן לעשות שימוש במחיקת חלקים של חוקים בעלי השלכה תקציבית. לאחר מכן עומדת לאספה הכללית הסמכות לעקוף את הווטו של המושל בהצעה ברוב של 60 אחוזים של כל אחד משני בתי האספה.[2]

 
מעון מושל מרילנד באנאפוליס

המושל גם יושב בראש הוועדה לעבודות ציבוריות, ששני חבריה הנוספים הם מבקר המדינה והגזבר. לוועדה זו סמכויות רחבות בפיקוח ובאישור הוצאת כספי המדינה. מחובתם לאשר את הוצאות המדינה מכל התקציבים הכלליים וקרנות לעבודות ציבוריות, ללא כולל סלילת כבישים מדינתיים, גשרים וכבישים מהירים. בסמכות הוועדה להגיש בקשות להלוואות על דעת עצמה כדי לפתור פערים תקציביים או כהשלמה להכנסות אחרות, בנוסף לאישור הוצאות כספים מהלוואות שאושרו על ידי האספה הכללית.[4]

סמכויות מינוי

עריכה

מושל מרילנד ממנה כמעט את כל בעלי התפקידים האזרחיים והצבאים של ממשלת מרילנד, בכפוף לעצה ולהסכמה של הסנאט המדינתי. המושל גם ממנה חברי ועדים ונציבויות מסוימים בכל אחד ממחוזות מרילנד ובעיר בולטימור, כמו ועדות הבחירות המקומיות, נציבויות נוטריונים ציבוריים, וכן הוא ממנה ממלאי מקום בעת התפנות משרות התובע הכללי ומבקר המדינה.[2] במקרה של התפנות מושבים בכל אחד משני בתי האספה הכללית, המושל דואג לאיוש המושב הפנוי, אם כי עליו להישמע להמלצות המפלגות שאליהם משויכים חברי הבית שמושבם התפנה. כל בעל תפקיד שממונה על ידי המושל, למעט חברי האספה הכללית, יכול להיות מפוטר על ידו, בהנחה שקיימת סיבה מוצדקת לפיטורין. מבין בעלי התפקידים שממונים על ידי המושל בולטים 24 המזכירים וראשי המחלקות שמרכיבים את הקבינט של המושל.[2]

סמכויות ותפקידים נוספים

עריכה

המושל הוא המפקד העליון של הכוחות הצבאיים של המדינה, שכוללים את כוחות המשמר הלאומי של מרילנד, היבשתיים והאוויריים, ואת כוחות ההגנה של מרילנד, למעט כאשר כוחות אלו נקראים לשירות על ידי הממשלה הפדרלית בסמכות נשיא ארצות הברית. בזמנים של מצב חירום ציבורי, בסמכות המושל להפעיל סמכויות חירום, כולל גיוס הכוחות הללו. בתחום המשפט הפלילי, המושל רשאי להעניק חנינות לפושעים, להמתיק עונשי מאסר, או להפחית קנסות או הפקעות שהוטלו על אנשים שהורשעו, נכלאו או נקנסו על הפרת חוקי המדינה.

בשני תחומים אלו, ובמגוון של תחומים נוספים, המושל יושב במועצות מדינתיות ובין-מדינתיות עם מגוון סמכויות. המושל מחויב לדווח על מצבה של המדינה בכל עת במהלך השנה, אם כי באופן מסורתי הוא מבצע זאת ב"נאום מצב המדינה" בכל חודש ינואר בתחילת המושב של האספה הכללית.[2]

סגל המושל

עריכה

בנוסף למחלקות ולסוכנויות שתחת שליטתו, לרשות המושל עומד צוות מנהלי שמסייע לתאם את תפקידיו הניהוליים. בראש צוות זה עומד ראש הסגל, והוא כולל חמישה משרדים: יחסים בין-ממשלתיים, ייעוץ משפטי, חקיקה ומדיניות, תקשורת, ומשרד המושל בוושינגטון די. סי.. לראש הסגל יש כמה סגנים לסיוע לניהול המחלקות הללו. חברי סגל המושל הם פקידים ממונים, ולפיכך הם פטורים מחוקי השירות הציבורי.

סגן המושל

עריכה

לאחר שהתקיימה במשך מספר שנים בשנות ה-60 של המאה ה-19 נוצרה משרת סגן המושל מחדש ב-1971 בעקבות תיקון שהתקבל לחוקת מרילנד. בהשוואה לעמיתיו במדינות אחרות בארצות הברית, סגן מושל מרילנד הוא בעל תפקיד חלש יחסית. לדוגמה, בטקסס סגן המושל הוא נשיא הסנאט המדינתי, ובקליפורניה מועברות לסגן המושל כל סמכויות המושל כאשר זה האחרון נמצא מחוץ לגבולות המדינה. במרילנד הוא מחזיק בסמכויות ובתפקידים שהמושל מאציל לו. סגן המושל נבחר באותו פתק בחירה ולאותה תקופת כהונה כמו המושל. סגן המושל יורש את המושל רק כאשר משרתו של המושל מתפנה.[5]

אף אחד מסגני המושלים של מרילנד לא נבחר בהמשך למשרת המושל בזכות עצמו, ואף אחד מהם גם לא ירש את משרת המושל בשל התפנותה עקב התפטרות, מוות או העברה מהתפקיד, למעט במקרה של בלייר לי השלישי, שכסגן המושל כיהן כמושל בפועל בתקופה בה המושל מרווין מנדל ריצה עונש מאסר של 19 חודשים בעוון הונאה מיוני 1977 ועד ינואר 1979. ב-1792, טרם היות משרת סגן המושל, כיהן ג'יימס ברייס כמושל בפועל לאחר פטירתו של ג'ורג' פלטר ועד השבעתו של המושל הקבוע, תומאס סים לי מתוקף היותו החבר הבכיר במועצת המושל.

מעון המושל

עריכה
  ערך מורחב – בית הממשלה (מרילנד)
 
מעון המושל, שלהי דצמבר 2009

בשנים 17771870 התגורר מושל מרילנד בבית ג'נינגס שבאנאפוליס. הבית, ששכן במקום שאליו יתרחב בהמשך הקמפוס של האקדמיה הימית של ארצות הברית הסמוך, נמכר ב-1869 לאקדמיה לאחר שובה ממיקומה הזמני ברוד איילנד במהלך מלחמת האזרחים. הבית נהרס ב-1901 לטובת הקמת בניינים נוספים של האקדמיה. החל מ-1870 מתגוררים מושלי מרילנד בבית הממשלה (Government House), מעון שבמקור נבנה מלבנים אדומות בסגנון ויקטוריאני, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 חודש ונבנה מחדש בסגנון אדריכלות ג'ורג'יאנית כך שהוא יתאים לבנייני המדינה הבנויים בסגנון הג'ורג'יאני-פדרלי באזור ההיסטורי של העיר. המעון ניצב בסמיכות לבית המדינה של מדינת מרילנד, שנבנה בשנים 17721797. בנוסף להיותו מעון למושל ולמשפחתו, מכיל הבית מספר חדרים ציבוריים שמשמשים את המושל לאירועים רשמיים.[6]

התפתחות התפקיד

עריכה

בתקופת קיומה של פרובינציית מרילנד, בעלי הקרקע שלה, הברונים והלורדים של בולטימור, שבאופן כללי התגוררו בממלכת אנגליה, בחרו מי יוכל לכהן כמושל נחלתם בשמם. לאונרד קלוורט (אנ'), אחיו הצעיר של ססיל קלוורט, ברון בולטימור השני, הגיע עם המתיישבים הראשונים במרץ 1634 כדי לכהן כמושל הראשון של פרובינציית מרילנד עד למותו ב-1647. החל מ-1692, כאשר איבדו ברוני בולטימור את שליטתם על המושבה, ועד 1715, הייתה מרילנד מושבת כתר, והמושל היה ממונה על ידי מלכי אנגליה. ב-1715 קיבלו הלורדים של בולטימור מחדש את הצ'רטר המלכותי שלהם ממלכי בריטניה מבית הנובר, וכאשר הייתה המושבה בבעלות הלורדים החמישי והשישי של בולטימור, הם היו אלו שמינו את מושלי המושבה עד לפרוץ המהפכה האמריקאית.[2] המושל הראשון של מדינת מרילנד היה תומאס ג'ונסון, שהושבע לתפקידו ב-21 במרץ 1777.[7]

על פי חוקת מרילנד הראשונה, שכוננה ב-1776, המושל נבחר לתקופות כהונה של שנה אחת על ידי שני בתי האספה הכללית. תיקון לחוקה שהתקבל ב-1838, קבע שהמושל ייבחר על ידי ציבור המצביעים לתקופת כהונה של שלוש שנים, כאשר בכל מערכת בחירות נבחר המושל באחד מתוך שלושת מחוזות הבחירה של המדינה: המזרחי, המערבי, והדרומי, שיועדו אך ורק לצורך בחירת המושל, כאשר בכל פעם בחרו במושל אך ורק תושבי אותו מחוז בחירה על פי סבב בין שלושת המחוזות. בחוקת מרילנד השנייה, שהתקבלה ב-1851 הונהגה תקופת כהונה של ארבע שנים, ובחוקת מרילנד השלישית, שהתקבלה ב-1864, בוטל הסבב של מחוזות הבחירה.[8] חוקת מרילנד הרביעית והנוכחית התקבלה לאחר אשרורה במשאל עם ב-1867. בתיקון לחוקה שהתקבל ב-1922 הוסף לחוקה סעיף 17, שכותרתו "בחירות כל ארבע שנים", ושקבע את מועד הבחירות הבאות לשנת 1926 ולכל ארבע שנים לאחר מכן, ובכך הוזז לוח הזמנים של הבחירות שעד אז התקיימו בשנים אי-זוגיות ושונה למועד של בחירות אמצע הכהונה.

ספירו אגניו כיהן כמושל מרילנד ה-55 בשנים 19671969, ולאחר מכן כיהן כסגן נשיא ארצות הברית תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון. עד כה, אגנויו הוא בן מרילנד שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר בממשל הפדרלי, לצד נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית רוג'ר טוני. לאחר שהתפטר אגניו מתפקידו כסגן הנשיא על רקע אישומים בשחיתות, הוסר ב-1979 דיוקנו הרשמי כמושל בחדר קבלת הפנים של בית המדינה של מרילנד. ב-1995 הושב הדיוקן למקומו על ידי המושל פריס גלנדנינג, שציין שאין זו יכולתו של אף אחד לשנות את ההיסטוריה, לטוב או לרע, והביא דוגמה מספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול 1984.[9] במקרה של מרווין מנדל, הוסר דיוקנו בחדר קבלת הפנים בעקבות הרשעתו בהונאה ומאסרו והושב גם הוא ב-1993.[10]

עד כה לא כיהנו נשים כמושלות מרילנד. עם זאת, נשים התמודדו לתפקיד בארבע מערכות בחירות (1974, 1994, 1998 ו-2002). בנוסף, אישה אחת, קתלין קנדי טאונסנד, כיהנה כסגנית מושל תחת המושל הדמוקרטי פריס גלנדנינג בשנים 19952003. אישה נוספת, קריסטן קוקס, ששמשה כמזכירת המחלקה לטיפול באנשים עם מוגבלויות, התמודדה ללא הצלחה למשרת סגן המושל כשותפתו למרוץ של המושל הרפובליקני בוב ארליק. קוקס הייתה ייחודית לא רק בכך שהיא אישה, אלא גם בהיותה סובלת מלקות ראייה.

שלושה ממושלי מרילנד, כולם בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד. אלברט ריצ'י הוא המושל שמשך כהונתו היא הארוכה ביותר, 15 שנה.

רשימת מושלי מרילנד

עריכה
מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות סגן המושל
1
 
תומאס ג'ונסון
(1732 - 1819)
21 במרץ 1777 12 בנובמבר 1779 עצמאי 1777
1778
התפקיד לא היה קיים
2
 
תומאס לי
(1745 - 1819)
12 בנובמבר 1779 22 בנובמבר 1782 עצמאי 1779
1780
1781
3
 
ויליאם פאקה
(1740 - 1799)
22 בנובמבר 1782 26 בנובמבר 1785 עצמאי 1782
1783
1784
4
 
ויליאם סמולווד
(1732 - 1792)
26 בנובמבר 1785 24 בנובמבר 1788 עצמאי 1785
1786
1787
5
 
ג'ון איגר האוורד
(1752 - 1827)
24 בנובמבר 1788 14 בנובמבר 1791   המפלגה הפדרליסטית 1788
1789
1790
6
 
ג'ורג' פלטר
(1735 - 1792)
14 בנובמבר 1791 10 בפברואר 1792
(נפטר בעת כהונתו)
  המפלגה הפדרליסטית 1791
מושל בפועל
 
ג'יימס ברייס
(1746 - 1801)
10 בפברואר 1792 5 באפריל 1792   המפלגה הפדרליסטית
(2)
 
תומאס סים לי
(1745 - 1819)
5 באפריל 1792 14 בנובמבר 1794   המפלגה הפדרליסטית 1792
1793
7
 
ג'ון הוסקינס סטון
(1749 - 1804)
14 בנובמבר 1794 17 בנובמבר 1797   המפלגה הפדרליסטית 1794
1795
1796
8
 
ג'ון הנרי
(1750 - 1798)
17 בנובמבר 1797 14 בנובמבר 1798   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1797
9
 
בנג'מין אוגל
(1749 - 1809)
14 בנובמבר 1798 10 בנובמבר 1801   המפלגה הפדרליסטית 1798
1799
1800
10
 
ג'ון פרנסיס מרסר
(1759 - 1821)
10 בנובמבר 1801 13 בנובמבר 1803   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1801
1802
11
 
רוברט בואי
(1750 - 1818)
13 בנובמבר 1803 10 בנובמבר 1806   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1803
1804
1805
12
 
רוברט רייט
(1752 - 1826)
10 בנובמבר 1806 9 ביוני 1809   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1806
1807
1808
13
 
אדוארד לויד
(1769 - 1834)
9 ביוני 1809 16 בנובמבר 1811   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1809
1810
(11)
 
רוברט בואי
(1750 - 1818)
16 בנובמבר 1811 23 בנובמבר 1812   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1811
14
 
לוין וינדר
(1757 - 1819)
25 בנובמבר 1812 2 בינואר 1816   המפלגה הפדרליסטית 1812
1813
1814
15
 
צ'ארלס קרנן רידג'לי
(1760 - 1829)
2 בינואר 1816 8 בינואר 1819   המפלגה הפדרליסטית 1815
1816
1817
16
 
צ'ארלס גולדסבורו
(1765 - 1834)
8 בינואר 1819 20 בדצמבר 1819   המפלגה הפדרליסטית 1818
17
 
סמואל ספריג
(1783 - 1855)
20 בדצמבר 1819 16 בדצמבר 1822   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1819
1820
1821
18
 
סמואל סטיבנס הבן
(1778 - 1860)
16 בדצמבר 1822 9 בינואר 1826   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1822
1823
1824
19
 
ג'וזף קנט
(1779 - 1837)
9 בינואר 1826 15 בינואר 1829   המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1826
1827
1828
20
 
דניאל מרטין
(1780 - 1831)
15 בינואר 1829 15 בינואר 1830 המפלגה הרפובליקנית-הלאומית 1829
21
 
תומאס קינג קארול
(1793 - 1873)
15 בינואר 1830 13 בינואר 1831 המפלגה הג'קסונית 1830
(20)
 
דניאל מרטין
(1780 - 1831)
13 בינואר 1831 11 ביולי 1831
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הרפובליקנית-הלאומית 1831
22
 
ג'ורג' הווארד
(1789 - 1846)
11 ביולי 1831 17 בינואר 1833 המפלגה הרפובליקנית-הלאומית 1832
23
 
ג'יימס תומאס
(1785 - 1845)
17 בינואר 1833 14 בינואר 1836 המפלגה הוויגית 1833
1834
1835
24
 
תומאס ויזי
(1774 - 1842)
14 בינואר 1836 7 בינואר 1839 המפלגה הוויגית 1836
1837
ינו' 1838
25
 
ויליאם גרסון
(1788 - 1868)
7 בינואר 1839 3 בינואר 1842   המפלגה הדמוקרטית אוק' 1838[א]
26
 
פרנסיס תומאס
(1799 - 1876)
3 בינואר 1842 6 בינואר 1845   המפלגה הדמוקרטית 1841
27
 
תומאס פראט
(1804 - 1869)
6 בינואר 1845 3 בינואר 1848 המפלגה הוויגית 1844
28
 
פיליפ פרנסיס תומאס
(1810 - 1890)
3 בינואר 1848 6 בינואר 1851   המפלגה הדמוקרטית 1847
29
 
אינוק לואיס לאו
(1820 - 1892)
6 בינואר 1851 11 בינואר 1854   המפלגה הדמוקרטית 1850
30
 
תומאס ווטקינס ליגון
(1810 - 1881)
11 בינואר 1854 13 בינואר 1858   המפלגה הדמוקרטית 1853 [ב]
31
 
תומאס הולידיי היקס
(1798 - 1865)
13 בינואר 1858 8 בינואר 1862 המפלגה האמריקאית/
מפלגת האיחוד החוקתי
1857
32
 
אוגוסטוס ברדפורד
(1806 - 1881)
8 בינואר 1862 10 בינואר 1866 מפלגת האיחוד החוקתי 1861
33
 
תומאס סוואן
(שנה - שנה)
10 בינואר 1866 13 בינואר 1869 מפלגת האיחוד 1864 כריסטופר קוקס
34
 
אודן בואי
(1826 - 1894)
13 בינואר 1869 10 בינואר 1872   המפלגה הדמוקרטית 1867 התפקיד לא היה קיים
35
 
ויליאם פינקני וייט
(1824 - 1908)
10 בינואר 1872 4 במרץ 1874
(התפטר)[ג]
  המפלגה הדמוקרטית 1871
36
 
ג'יימס בלאק גרום
(1838 - 1893)
4 במרץ 1874 12 בינואר 1876   המפלגה הדמוקרטית
37
 
ג'ון לי קארול
(1830 - 1911)
12 בינואר 1876 14 בינואר 1880   המפלגה הדמוקרטית 1875
38
 
ויליאם תומאס המילטון
(1820 - 1888)
12 בינואר 1880 9 בינואר 1884   המפלגה הדמוקרטית 1879
39
 
רוברט מיליגן מקליין
(1815 - 1898)
9 בינואר 1884 27 במרץ 1885
(התפטר)[ד]
  המפלגה הדמוקרטית 1883
40
 
הנרי לויד
(1852 - 1920)
27 במרץ 1885 11 בינואר 1888   המפלגה הדמוקרטית
41
 
אליהוא אמורי ג'קסון
(1837 - 1907)
11 בינואר 1888 13 בינואר 1892   המפלגה הדמוקרטית 1887
42
 
פרנק בראון
(1846 - 1920)
13 בינואר 1892 8 בינואר 1896   המפלגה הדמוקרטית 1891
43
 
לויד לאונדס הבן
(1845 - 1905)
8 בינואר 1896 10 בינואר 1900   המפלגה הרפובליקנית 1895
44
 
ג'ון וולטר סמית'
(1845 - 1925)
10 בינואר 1900 13 בינואר 1904   המפלגה הדמוקרטית 1899
45
 
אדווין וורפילד
(1848 - 1920)
13 בינואר 1904 8 בינואר 1908   המפלגה הדמוקרטית 1903
46
 
אוסטין ליין קרות'רס
(1860 - 1912)
8 בינואר 1908 10 בינואר 1912   המפלגה הדמוקרטית 1907
47
 
פיליפ לי גולדסבורו
(1865 - 1946)
10 בינואר 1912 12 בינואר 1916   המפלגה הרפובליקנית 1911
48
 
אמרסון הרינגטון
(1864 - 1945)
12 בינואר 1916 14 בינואר 1920   המפלגה הדמוקרטית 1915
49
 
אלברט ריצ'י
(1876 - 1936)
14 בינואר 1920 9 בינואר 1935   המפלגה הדמוקרטית 1919
1923
1926[ה]
1930
50
 
הארי נייס
(1877 - 1941)
9 בינואר 1935 11 בינואר 1939   המפלגה הרפובליקנית 1934
51
 
הרברט אוקונור
(1896 - 1960)
11 בינואר 1939 3 בינואר 1947   המפלגה הדמוקרטית 1938
1942
52
 
ויליאם פרסטון ליין הבן
(1892 - 1967)
3 בינואר 1947 10 בינואר 1951   המפלגה הדמוקרטית 1946
53
 
תאודור מקלדין
(1900 - 1974)
10 בינואר 1951 14 בינואר 1959   המפלגה הרפובליקנית 1950
1954
54
 
ג'ון מילדד טוז
(1894 - 1979)
14 בינואר 1959 25 בינואר 1967   המפלגה הדמוקרטית 1958
1962
55
 
ספירו אגניו
(1918 - 1996)
25 בינואר 1967 7 בינואר 1969
(התפטר)[ו]
  המפלגה הרפובליקנית 1966
56
 
מרווין מנדל
(1920 - 2015)
7 בינואר 1969[ז] 17 בינואר 1979[ח]   המפלגה הדמוקרטית 1970
1974
בלייר לי השלישי
מושל בפועל
 
בלייר לי השלישי
(1916 - 1985)
4 ביוני 1977 15 בינואר 1979   המפלגה הדמוקרטית בלייר לי השלישי
57
 
הארי יוז
(1926 - 2019)
15 בינואר 1979 20 בינואר 1987   המפלגה הדמוקרטית 1978
1982
ג'יימס בוגלי
ג' ג'וזף קארן הבן
58
 
ויליאם דונלד שייפר
(1921 - 2011)
20 בינואר 1987 18 בינואר 1995   המפלגה הדמוקרטית 1986
1990
מלווין סטיינברג
59
 
פריס גלנדנינג
(נולד ב-1942)
18 בינואר 1995 15 בינואר 2003   המפלגה הדמוקרטית 1994
1998
קתלין קנדי טאונסנד
60
 
בוב ארליק
(נולד ב-1957)
15 בינואר 2003 17 בינואר 2007   המפלגה הרפובליקנית 2002 מייקל סטיל
61
 
מרטין אומאלי
(נולד ב-1963)
17 בינואר 2007 21 בינואר 2015   המפלגה הדמוקרטית 2006
2010
אנתוני בראון
62
 
לארי הוגאן
(נולד ב-1956)
21 בינואר 2015 18 בינואר 2023   המפלגה הרפובליקנית 2014
2018
בויד רתרפורד
62
 
וס מור
(נולד ב-1978)
18 בינואר 2023 מכהן   המפלגה הדמוקרטית 2022 ארונה מילר

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מושל מרילנד בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ הבחירות הראשונות שבהן נבחר המושל בבחירה ישירה על ידי האזרחים, והראשונות לתקופת כהונה של שלוש שנים.
  2. ^ הבחירות הראשונות שנערכו לתקופת כהונה של ארבע שנים.
  3. ^ התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
  4. ^ התפטר כדי לשמש כשגריר ארצות הברית בצרפת.
  5. ^ על פי שינוי בחוקה, שונה לוח הזמנים של הבחירות כך שהחל מבחירות אלו הן התקיימו בצמוד לבחירות אמצע הכהונה בארצות הברית.
  6. ^ התפטר כדי לכהן כסגן נשיא ארצות הברית.
  7. ^ נבחר על ידי האספה הכללית של מרילנד כדי למלא את מקומו של ספירו אגניו, שהתפטר כדי לכהן כסגן נשיא ארצות הברית. ב-1970 נבחר בזכות עצמו לכהונה מלאה, וב-1974 נבחר לכהונה נוספת
  8. ^ המשיך לכהן במקביל לסגנו וממלא מקומו, שכיהן כמושל בפועל, אף על פי שהחל מ-1977 ריצה עונש מאסר, ושב לכהונתו המלאה יומיים לפני סיומה.

הערות שוליים

עריכה