נחף
נַחְף (בערבית: نحف) היא מועצה מקומית בצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[6].
שם בערבית | نحف | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | מוחמד זורי | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 317 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 13,995 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 150 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,321 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 100 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 6,030 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 180 | ||||||||||||||||||||||||
32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 223 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3794 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 185 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל נחף נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,995 תושבים (מקום 150 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,495 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
שם הכפר
עריכהמקור השם אינו חד-משמעי:
- "נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
- "לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.
היסטוריה
עריכהבמהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות[8] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון[9]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים[10]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר[11]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו–צפת[12][13].
באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף[14]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1,800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים שבו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות[8]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן[15]. בניית מכון מים לכפר התעכבה בגלל שבעלי הקרקע סירבו למכור אותה לצורך הקמת בית השאיבה[16]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3,000[17].
בין השנים 2018–2024 היה עבד אל-באסט קיס ראש המועצה המקומית. בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של נחף
- פרופיל נחף נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף יולי 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963 - ^ פרופיל נחף באתר הלמ"ס
- ^ 1 2 עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962
- ^ עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
- ^ פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
- ^ פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
- ^ קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
- ^ פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938
- ^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
- ^ עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962
- ^ מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
- ^ מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968