שמלת כלה

פריט-לבוש טקסי

שמלת כלה היא שמלה הנלבשת על ידי הכלה ביום חתונתה. שמלת הכלה היא לבוש המשתנה על פי התרבות והמסורת, ולה משמעויות סמליות ותרבותיות. פרט לשמלת הכלה, בתרבויות מסוימות לבוש הכלה כולל פריטים נוספים כגון הינומה, ביריות, כפפות, נעליים ותכשיטים. עלות שמלת הכלה, החומרים ממנה היא עשויה וגזרתה מהווים סמל סטטוס בתרבויות בהן שמלת כלה נלבשת, ועשויים להצביע על מעמד משפחת הכלה, משפחת החתן, או יוקרת הטקס.

ביהדות

עריכה
 
חתן וכלה יהודים בציורו של יוזף ישראלס. שמלת הכלה ארוכת שרוולים ובעלת צווארון, ללא עיטורים.

שמלת הכלה בטקס הנישואין היהודי פתוחה לפרשנות, ומשתנה משמעותית בין עדה לעדה. בעדת יהודי תימן למשל שמלת הכלה כוללת עטרה ותכשיטים כחלק בלתי נפרד, ובעדות אחרות כללי הצניעות מכתיבים את אורך המכפלת והשרוול, כמו גם את קיום (או הסתרת) המחשוף. אף על פי ששמלת הכלה נתונה לפרשנות רחבה, בקרב עדות אשכנז מקובל להלביש הכלה בהינומה, המהווה חלק עיקרי בטקס ומוסרת בחופה. אין מסורת לצבעי השמלה או בד ממנה היא עשויה.

בתרבות המערב

עריכה
 
שמלת כלה באיטליה במאה ה-14, על פי ניקולו דה בולוניה.

נישואין בתרבות המערב ייצגו מיזוג או ברית בין משפחות ושבטים, לרוב משפחות פטריאכליות: הכלה לאחר חתונתה הייתה מקבלת את שם משפחת הבעל, ועוברת לגור במחיצת משפחתו. בעת העתיקה ובימי הביניים תהליך השידוך בין בני הזוג היה ארוך ומורכב, ומשפחת הכלה הייתה עשויה לשלם נדוניה על מנת שבתם תינשא למשפחה כבחירתם. שמלת הכלה בתרבות המערב ייצגה אף היא את יוקרתה ואת מעמדה של משפחת הכלה (ולעיתים המשפחה המורחבת, ובחתונות בין ראשי מדינות, את יוקרת המדינה). שמלות הכלה היו עשויות מבדים יקרים, צבועות בגוונים יוקרתיים ולעיתים אף משובצות אבני חן, בהתאם לתקציב הכלה ולמעמד הטקס. אופנת שמלות הכלה השתנתה בהתאם לאופנה המקומית, וציורים רבים תיארו שמלות כלה החל מהאימפריה הרומית ועד העת החדשה.

טורקיה

עריכה

טרם עזיבתה של הכלה את בית הוריה והגעתה אל טקס החתונה, קושרים אחיה או הדוד שלה סרט אדום סביב מותניה. הצבע האדום מסמל אושר, מזל ותמימות.

בתרבות המזרח

עריכה

כלות בסין, יפן, חלקים מהודו ווייטנאם תלבשנה שמלת כלה בצבע אדום, המייצג תרבותית מזל טוב ויוקרה. עם זאת, הצבע האדום המסורתי בר החלפה. כלות מדרום הודו עשויות לבחור בסארי בצבע זהב או אדום לטקס, ושמלה נוחה יותר למסיבת הנישואים.

הודו

עריכה
 
כלה הודית מהדקת את סארי הנישואים

הודו כוללת מספר מאות תרבויות נפרדות, וכלות לובשות מגוון פרטי ביגוד בהתאם לתרבות המשפחות והדת. עם זאת, מספר שמלות כלה נחשבות כסגנון הודי מסורתי וחוצות גבולות. שמלת הכלה הנפוצה ביותר היא הסארי (Saree), יריעת בד רקומה וארוכה, הנעטפת סביב האישה ומהודקת בסיכות, או נאספת באבנט. לאחר עיטוף הסארי, השובל הנותר נקרא פאלו. הסארי לרוב יהיה צבעוני, עטור ורקום, ויכלול חרוזים וגימור מהודר ומבריק. בהתאם לתקציב הכלה, ייתכן וסארי הנישואים יהיה שזור חוטי זהב וכסף.[1]. סגנונות מסורתיים אחרים כוללים את שמלת הגג'רה-צ'ולי (gaghra choli), המורכבת מחצאית ארוכה ועליה חולצה קצרת שרוול, ואת שמלת שלוור חמיז (shalwar chameez) המורכבת מטוניקה ארוכה ומכנסיים. בכל אחת מהשמלות נהוג לשלב צעיף מסורתי, הקרוי דופטה.

 
שמלת כלה סינית בסגנון צ'י-פאו

שמלת הכלה בסין (ובאופן מסורתי, גם לבוש החתן) כוללים רקמות ועיטורים מפורטים. על פי המסורת, עיטורים אלו לא יכללו שזירה בגווני אפור, שחור וכחול, שמסמלים עצב או דאגה בחיי הנישואים. הצבע העיקרי של בגדי החתונה יהיה אדום, שמסמל אהבה ושגשוג, והשוליים או חלק מהעיטורים יהיו בגוון לבן[2]. גזרת השמלה יכולה להיות צ'י-פאו (Qi Pao), שמלה עשויה חלק אחד, בעלת שרוולים קצרים ורכיסת אלכסונית, או שמלת קווה (Kwa), העשויה שני חלקים: אפודה רקומה בעלת שרוול ארוך ורכיסה באמצעה, וחצאית ארוכה. הרקמות והעיטורים על גבי השמלה יכללו לרוב דרקונים ועופות חול. לבוש הכלה המסורתי כולל גם כובע מסוגנן בצבעים עזים.

 
כלה בקימונו נישואים

טקס הנישואין היפני נערך על פי המסורת במקדש שינטו, על ידי כהני הדת. הכלה תלבש קימונו לבן וארוך הקרוי שירו-מוקו (shiro-muku), עם איפור בהיר ושיער עשוי בתסרוקת מוקפדת, ומכוסה במצנפת מסורתית ולבנה.[3] הצבע הלבן מסמל בתרבות היפנית סבלנות, מזג רוח מתון וטוהר מצד הכלה. עם כניסתן של תרבויות ודתות נוספות לתרבות היפנית, מתקיימים טקסים נוצרים, טקסי הינדו ועוד באי, וחלקם משלבים את מסורת השינטו ומסורות זרות.[4]

השפעה כלכלית

עריכה

תעשיית השמלות

עריכה

תעשיית החתונות בארצות הברית עלתה בהכנסותיה על 42 מיליארד דולר אמריקאי[5] בשנת 2009. חלק מהכנסות אלו מתגלמות בעלות שמלת הכלה, שבארצות הברית תעלה בממוצע מעט מעל 1,000 דולר, ותהווה כ-6% מעלויות החתונה. תחת הנחה זו שמלות כלה מכניסות כ-למעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה בממוצע בארצות הברית, ומהוות חלק נכבד מהתעשייה.

השפעה תרבותית

עריכה

בעקבות חשיבות הנישואין בחברות שונות בעולם, סיפורים עלילתיים רבים הגיעו לסיומם בנישואי הגיבורים, או הציגו את טקס הנישואין כחלק חשוב בעלילה. שמלת הכלה הייתה לרוב חלק מתלבושות השחקנים, אך לעיתים העלילה התרכזה בתהליך בחירת השמלה, תפירתה ומדידתה, והשמלה ייצגה סמלית דמויות או אירועים שקרו טרם העלילה, אף הייתה נקודת מפנה בעלילה.

בספרות

עריכה

בספר תקוות גדולות של צ'ארלס דיקנס, מיס האווישם הבודדה לובשת תמיד את שמלת הכלה שלה, שמסמלת את מצבה הנפשי המעורער בעקבות אירועי יום נישואיה.

בקולנוע

עריכה

סרטי קולנוע רבים, בסוגות שונות, הציגו שמלות כלה כחלק מעלילת הסרט. בסרט 27 שמלות שמלת הכלה של אם גיבורת הסרט, שעל פי מסורת אירופאית ואמריקאית עשויה להיות נורשת על ידי הבת הבכורה, הופכת לנקודת מפנה בעלילה לאחר שאמרתה נחתכת. בסרט החתונה של החבר שלי שמלת הכלה של קמרון דיאז ושמלת השושבינה של ג'וליה רוברטס הן בסיס לאחת הסצינות החשובות, המדגימות את משחק הכח בין השתיים. הסרט להרוג את ביל עוקב אחר מסע הנקמה של כלה. הכלה, אומה תורמן מוצגת בתחילת הסרט בשמלת החתונה שלה אשר מלאה בדם מיד לאחר טבח אלים בכנסייה קטנה.

בתחילת שנות ה-2000, יצר יהודה גרובייס את הסרט הקולנוע החרדי-נשי הראשון בהיסטוריה, בשם "שמלת כלה".

בטלוויזיה

עריכה

בפרק בסדרת הטלוויזיה Glee, מגיעה יועצת בית הספר אמה לשיעור ריקוד עם מדריך המקהלה ויל כשהיא לבושה בשמלת כלה הכוללת שובל ארוך. היא מזמינה אותו לריקוד נוסף בסלון כלות, שם היא לובשת שמלת כלה נוספת. שתי השמלות מדגימות את המשיכה בין השניים.

בפרק בסדרה רוק 30 ממליץ ג'רי סיינפלד לגיבורת הסדרה ליז לנסות להגיע לעבודה בשמלת כלה, דבר הגורם לחברי הצוות לחשוד בבריאותה הנפשית.

בציור

עריכה

שמלות כלה היו אלמנט חשוב בציורי דיוקן רבים, במיוחד אלו שחגגו נישואי אצילים ואנשים רבי השפעה. בין הציורים החשובים שתיארו שמלות אלו נמנה נישואי הזוג ארנולפיני, מהציורים החשובים והראשונים בצבעי שמן, המתאר את הכלה בשמלת קפלים ירוקה עשויה קטיפה ומעוטרת פרווה לבנה, על גבי בגד תחתון כחול.

שמלות מפורסמות

עריכה

שמלת המלכה ויקטוריה

עריכה
 
המלכה ויקטוריה בשמלתה הלבנה, ציור מאת פרנץ וינטרהלטר, 1842

בשנת 1840 נישאה המלכה ויקטוריה לנסיך אלברט בעודה לבושה בשמלת כלה לבנה. בעוד שקיימות עדויות רבות לשמלות כלה בגוונים וגזרות שונות באירופה עד אותה שנה, שמלתה הלבנה של המלכה ויקטוריה, שכללה עיטורים כתומים, תחרה לבנה ושובל באורך 5.5 מטרים[6], השפיעה משמעותית על האופנה האירופית. חתונת המלכה ויקטוריה תועדה במספר ציורים ואלו פורסמו ברבים. אופנת שמלות הכלה במהלך התקופה הוויקטוריאנית החל מאותה שנה הכתיבה שמלות כלה לבנות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה