הצגת המקור של הדף "איראן"

{{מדינה
| שם = איראן
| מדינה = הרפובליקה האסלאמית של איראן
| שם בשפת המקור = جمهوری اسلامی ايران
| מוטו לאומי = עצמאות, חופש, רפובליקה אסלאמית (استقلال، آزادی، جمهوری اسلامی)
| המנון = [[המנון איראן|ההמנון הלאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן]]
| קובץ המנון = Sorud-e Mellí-e Yomhurí-e Eslamí-e Irán (instrumental).oga
| יבשת = [[אסיה]]
| שפה רשמית = [[פרסית]]
| עיר בירה = [[טהראן]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|35|41|46|N|51|25|23|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[טהראן|טֶהֱרָאן]]
| משטר = [[רפובליקה אסלאמית]] [[תאוקרטיה|תאוקרטית]] [[משטר סמכותני|אוטוריטרית]]
| הקמה = [[המהפכה האיראנית]]
| אירועי הקמה = [[המהפכה האיראנית]]
| תאריכי הקמה = [[11 בפברואר]] [[1979]]{{הערה|שם=הקמה|{{מעריב||משמר השאה הניף דגלים לבנים; חומייני ובאזארגאז מייצבים שלטונם|19790212|1}}{{ש}}{{דבר||אנשי חומייני משלימים השתלטותם - שמועות על התאבדות באחטיאר|19790212|1}}}}
| ישות קודמת = {{דגל|איראן (1964–1979)}} [[המדינה האימפריאלית של איראן]]
| אחוז מים = 0.7%
| דת = [[אסלאם שיעי]]
| מטבע = [[ריאל איראני]]
| סימון מטבע = IRR
| אזור זמן = +3:30
| סיומת אינטרנט = ir
| קידומת טלפון = 98
| מפה = {{מפת איתור/אירואפרסיה|מדינה=איראן}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=איראן|שם=איראן|אורך=43.5|רוחב=40|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Iran (official).svg
| סמל = Coat of arms of Iran.svg
| שם ראש הרשות המושלת = [[מוחמד מוח'בר]] (נשיא בפועל)
| תמונה = File:Tehran sky.jpg
}}
{{תקציר פורטל|איראן}}
[[קובץ:Imam Khomeini in Mehrabad.jpg|170px|ממוזער|ימין|[[רוחאללה חומייני|חומייני]] נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש [[המהפכה האיראנית|המהפכה]] נגד השאה]]
'''איראן''' (ב[[פרסית]]: '''ایران'''), או באופן רשמי '''הרפובליקה האסלאמית של איראן''' (בפרסית: '''جمهوری اسلامی ايران''', ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן; {{שמע|קובץ=Iran-Pronunciation.ogg}}) מוגדרת רשמית כ[[רפובליקה אסלאמית]]-[[אסלאם שיעי|שיעית]], הגדרה המשמשת כבסיס לניהול משטר [[תאוקרטיה|תאוקרטי]] טוטליטרי, הנחוץ לשם שליטה במגוון האוכלוסיה שלה: בקרב כ-85 מליון אזרחיה אחוז גדול הוא [[אסלאם סוני|סוני]], והיא מתאפיינת במגוון אתני גדול. 

איראן ממוקמת  במערב [[אסיה]], והיא גובלת ב[[אפגניסטן]] וב[[פקיסטן]] במזרח, ב[[טורקמניסטן]] בצפון-מזרח, ב[[ארמניה]] וב[[אזרבייג'ן]] בצפון-מערב, ב[[עיראק]] וב[[טורקיה]] במערב. למדינה [[קו חוף]] עם [[הים הכספי]] בצפון, ועם [[המפרץ הפרסי]] יחד עם [[מפרץ עומאן]] בדרום.
לאיראן היסטוריה עתיקת יומין, החל מהאימפריה הפרסית שהוקמה על ידי [[כורש]] בשנת [[550-559 לפנה"ס|550 לפני הספירה]]. שפתה הרשמית היא ה[[פרסית]].

איראן חוותה 2 הפיכות בטווח זמן קצר, הראשונה התרחשה ב-[[ההפיכה באיראן (1953)|1953]] כאשר הופלה ממשלתו הדמוקרטית של [[מוחמד מוסאדק]], והשנייה התרחשה ב-[[המהפכה האיראנית|1979]] בה איראן הפכה ממדינה [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטית]], פרו-[[העולם המערבי|מערבית]], [[מונרכיה|מונרכית]], תחת שלטונו של ה[[שאה]] [[מוחמד רזה פהלווי]], ל[[רפובליקה אסלאמית]]-[[תאוקרטיה|תיאוקרטית]] [[טוטליטריזם|טוטליטרית]] תחת שלטון ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]].

איראן נחשבת ל[[כוח עולה]] ול[[מעצמה אזורית]] {{אנ|Regional power}}. היא עשירה ב[[גז טבעי]] ו[[דלק מאובנים]], נמצאת באזור מפגש יבשתי ונחשבת למייצגת הגדולה של השיעים, הזרם השני בגודלו באסלאם. איראן חברה בשלל ארגוני מדינות, ביניהם: [[ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה|SCO]], [[G77]], [[האומות המאוחדות|UN]], [[OPEC]], [[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי|OIC]], [[ארגון לשיתוף פעולה כלכלי|ECO]] ו-[[BRICS]]. איראן היא מדינה בעלת תרבות היסטורית ארוכה ויש בה 27 [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].<ref>{{Cite news|title=BRICS to Grow as Saudi, Iran, UAE, Egypt, Ethiopia Join Ranks|url=https://www.bloomberg.com/news/articles/2023-12-29/brics-to-grow-as-saudi-iran-uae-egypt-ethiopia-join-ranks|work=Bloomberg.com|date=2023-12-29|access-date=2024-04-18|language=en}}</ref> ההשפעה האזורית של איראן היא בין החזקות בעולם, היא מחזיקה בארגוני פרוקסי ובמשתפי פעולה ב[[לבנט]], ב[[תימן]], ב[[בחריין]], ב[[כווית]] ואף ב[[אפגניסטן]] ו[[פקיסטן]].

== אטימולוגיה ==
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
איראן הוא השם שנתנו המקומיים לאזור הגאוגרפי עוד בעת העתיקה. פרס היה השם של השבט המרכזי באזור זה. זרים בדרך כלל העדיפו את השימוש בשם פרס, המופיע בתנ"ך{{הערה|לדוגמה: {{תנ"ך|אסתר|א|א}}}} ובמקורות יוונים ורומאים. לדריווש הראשון מיוחסת האמירה: "משפחתי אחמנית משבט פרס מהעם האיראני"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9mZWVkcy5hY2FzdC5jb20vcHVibGljL3Nob3dzLzAzMWMyZGNiLWM2NmMtNDJiNS04MTllLTI0NTIwMzFmZTRmOQ/episode/OTQwYjRhMzgtZDdlMi00NDEyLWI4ZjMtY2IzZjU3MjRkZjdj|הכותב=The Rest Is History|כותרת=The Rest Is History - 41. Persia|אתר=Google Podcasts|שפה=iw|תאריך_וידוא=2022-07-05}}</ref>.

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של איראן}}

=== העת העתיקה ===
[[קובץ:Apadana.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרספוליס]], בירתה ההיסטורית של [[האימפריה הפרסית]]]]
{{הפניה לערך מורחב|ממלכת פרס}}
איראן הייתה מיושבת עוד מ[[תקופת האבן]], ונמצאו עדויות לקיום [[תרבות]] בהרים הגובלים ב[[מסופוטמיה]] בכתבים [[שומר]]יים. במערב איראן של היום, בשטח המשתרע מול בגדד של היום בצפון ועד מחוז [[בושהר (עיר)|בושהר]] בדרום לאורך שפלת [[המפרץ הפרסי]] שכנה ממלכת [[עילם]], שהיא אחת הממלכות העתיקות ביותר עליהן יש עדויות היסטוריות (מוזכרת גם ב{{תנ"ך|בראשית|יד}}).

האימפריה האיראנית הראשונה החלה עם כיבושי [[כורש]] הגדול שהקים את [[ממלכת פרס]] (אמצע [[המאה ה-6 לפנה"ס]]). האימפריה השתרעה על חלקים נרחבים מאסיה, ובירתה הייתה העיר [[פרספוליס]]. בשיאה של האימפריה הפרסית היא הגיעה עד לחופי [[הים התיכון]]. ה[[מונרכיה|ממלכה]] החזיקה מעמד עד שנת [[330 לפנה"ס]], עד ש[[כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול|נכבשה]] על ידי [[אלכסנדר הגדול]]. במשך תקופה מסוימת הייתה תחת שלטון [[תולדות יוון ההלניסטית|הלניסטי]]. בסביבות [[250 לפנה"ס]] נכבש האזור על ידי ה[[פרתיה|פרתים]]. תחילה קיבלו את מרותו של [[בית סלאוקוס]], אך כעבור 100 שנה מרדו וזכו בעצמאות. במאה הראשונה לפנה"ס ובמאה הראשונה לספירה ניהלו הפרתים מלחמות עם [[רומא העתיקה]].

=== ימי הביניים והעת החדשה ===
[[קובץ: Naghsh-e-jahan masjed-e-shah esfahan.jpg |שמאל| ממוזער|250px|הכיכר המרכזית בעיר העתיקה של [[אספהאן]]]]
משנת [[226]] עד [[651]] ל[[ספירת הנוצרים|ספירה]] שרר בשטחי איראן שלטון [[האימפריה הסאסאנית|האימפריה הפרסית-סאסאנית]]. שליטי השושלת הסאסאנית נלחמו רבות עם [[האימפריה הביזנטית]] אך ללא הצלחה ממשית לצד כלשהו. ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] נכבשו שטחי המדינה על ידי [[האימפריה המוסלמית]] שהגיעה מ[[חצי האי ערב]] ורוב תושבי המדינה קיבלו עליהם את דת ה[[אסלאם]] בתהליך הדרגתי שנמשך עד המאה העשירית. מלבד השלטון המוסלמי-ערבי התמודדו הפרסים גם מול כוחם העולה של המונגולים ואחר כך של ה[[טורקים (עם)|טורקים]].
בשנת [[1501]] חודשה העצמאות הפוליטית של פרס והיא חזרה בהדרגה להיות אימפריה נרחבת בשטחה. באותה תקופה עברו מרבית תושביה מ[[סונה|האמונה המוסלמית-הסונית]] ל[[שיעה|אמונה המוסלמית-שיעית]]. [[עבאס שאה הראשון]] הכריז על [[אספהאן]] כבירת ממלכתו ופיאר אותה במבנים מרהיבים. בשנת [[1795]] הוכרזה [[ טהראן]] כבירת המדינה. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] וה[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ירדה איראן מגדולתה והייתה נתונה ללחצי רוסיה ואימפריות מערביות.

=== המהפכה החוקתית ושושלת פהלווי ===
{{הפניה לערך מורחב|איראן המודרנית}}
במהלך המאה התשע עשרה חלה חדירה של השפעות אירופאיות זרות לתוך איראן, בעוד היא מאבדת ממעמדה והוגים שונים מהרהרים בדבר המשמעות של היחלשות העולם המוסלמי בפני המערב. שינויים אלו, שהוקצנו נוכח ההגמוניה הכלכלית של רוסיה ובריטניה שהתגברה במדינה, הובילו להתפתחות תנועות שקראו לעמידה איתנה נוכח המעצמות האירופאיות ולייצוב מעמדה וריבונותה של איראן. תנועות אלו הונעו בעיקר בידי מעמד משכילים שהתפתח במדינה יחד עם חלק גדול מהכמורה השיעית. אחת מנקודות המפתח בהתפתחות הפוליטית הזאת, שהביאה את בשורת הלאומיות האיראנית החדשה - הבנויה על יסוד עקרונות הלאומיות האירופאית - היה [[מרד הטבק באיראן|מרד הטבק]] שנפתח בתגובה להחלטת [[נאסר א-דין שאה קאג'אר]] להעביר לידי בריטניה זיכיון בלעדי על כל הסחר בטבק במדינה. האליטה הפוליטית החדשה שהתפתחה חבקה יד ביד עמידה איתנה מול חתרנות זרה ואימוץ חלקים מהתרבות השלטונית של אירופה: כולל [[מונרכיה חוקתית]]. מאמציהם הובילו לעימות חזיתי מול [[מוחמד עלי שאה קאג'אר]] ולהתססה של המאבקים הפנימיים במדינה לכדי התקוממות חמושה נגד השאה. [[המהפכה החוקתית בפרס]] נמשכה מספר שנים, בסופן כוחה של המונרכיה הוגבל, אבל הפרלמנט והממשלה החדשים שהוקמו לא הצליחו לבסס את כוחם.

המונופול הכלכלי של בריטניה על נפט איראני, שניתן דרך זיכיון מלכותי בידי [[מוזפר א-דין שאה קאג'אר]] מספר שנים לפני המהפכה החוקתית, הפך את האימפריה הבריטית, מאחורי הקלעים, למכתירת המלכים למעשה בפוליטיקה האיראנית. במשך תקופה נדרשו הבריטים לחלוק השפעה זאת בינם לבין רוסיה, אך בעקבות [[מלחמת האזרחים הרוסית]] נותרה איראן בהשפעה וחסות בלעדית של בריטניה. היעדר היכולת של טהראן למשול הובילו למשברים קשים: [[המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה|בעל כורחה הפכה איראן לחזית במלחמת העולם הראשונה]], ולממשלה לא היה מענה לבצורת ולרעב המוני שהכה במיליונים בשנות המלחמה. באותן שנים, עד למהפכה הרוסית, גיבתה רוסיה יחידה צבאית מקצועית איראנית ראשונה מסגה שנבנתה בדמותן של יחידות קוזאקיות בצבא הרוסי. באותה יחידה צמח [[רזא ח'אן]], שבקשר פוליטי שנעשה בגיבוי של הנספח הבריטי, [[אדמונד איירונסייד]], ביצע הפיכה צבאית בשנת 1921 כדי להביא לסיום את הכאוס הפוליטי והיעדר הריבונות של טהראן. כעבור ארבע שנים הכתיר עצמו לשאה והקים את [[שושלת פהלווי]]. רזא שאה פהלווי פעל לייצב את מעמדה הריבוני של איראן, תוך שהוא נמנע מעימות ישיר מול בריטניה ושומר על נייטרליות במדינאות הבינלאומית. הוא קידם בארצו רפורמות חברתיות וכלכליות שנועדו לקדם את איראן לעבר העולם המערבי והמהפכה התעשייתית ביתר שאת, בדמות [[רפורמות אטאטורק]] שהתקיימו באותה העת ב[[טורקיה]].

באוגוסט [[1941]] השתלטו כוחות [[הממלכה המאוחדת|בריטים]] וסובייטים במבצע משותף על איראן כדי להבטיח אספקת נפט למערב ול[[ברית המועצות]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|{{הארץ1||חיסול פרשת איראן|19490901|4}}{{ש}}-{{הארץ1||תנאי אנגליה ורוסיה לממשלת איראן|19490901|3}}}}. ב[[ועידת טהראן]] ב-[[1943]] "הצהרת טהראן" העניקה עצמאות וגבולות ברורים לאיראן. בהתאם להסכם, ב-[[1946]] נסוגו כוחות האמריקנים והבריטים, אך הכוחות הסובייטיים שישבו בצפון מערב איראן סירבו לסגת, מתוך מחשבה כי [[מדינות המערב]] לא תחלצנה לעזרת איראן, משום שלא ראו בה חשיבות אסטרטגית. אולם איראן פנתה בינואר 1946 ל[[מועצת הביטחון של האו"ם]], ולאחר שארצות הברית איימה במשלוח כוחות לאיראן, החליטה ברית המועצות לסגת.
ב-[[1951]] נערכו לראשונה [[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] לראשות הממשלה ול[[מג'לס|פרלמנט]]. ראש הממשלה הנבחר, [[מוחמד מוסאדק]], פעל להבטחת עצמאות מדינית וכלכלית מלאה מהאימפריה הבריטית, בראש ובראשונה באמצעות החלטתו ל[[הלאמה|הלאים]] את חברת הנפט האנגלו-פרסית, אשר החזיקה במונופול על ייצור הנפט במדינה שהייתה בבעלות בריטית. מהלך זה, אשר פגע קשות באינטרסים הכלכליים של בריטניה באזור, הביא בסופו של דבר לכך שב-[[1953]], במבצע שתוכנן והוצא לפועל על ידי ארגוני המודיעין של ארצות הברית (ה-[[CIA]]) ובריטניה (ה-[[MI6]]), ממשלתו של מוסאדק הופלה ב[[הפיכה צבאית]]. לאחר ההפיכה הושב ה[[שאה]] לשלטון, והוא ביטל את הלאמת תעשיית הנפט והנהיג [[מונרכיה אבסולוטית]] פרו-מערבית.

=== המהפכה האיראנית ואילך ===
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה האיראנית}}
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] המאוחרות החלה התנגדות דתית (מצד ה[[אסלאם]] ה[[שיעה|שיעי]]) ופוליטית רחבה לשלטונו של השאה ולתוכניותיו – ובמיוחד ל[[סאוואכ]], שירות הביטחון והמודיעין. בשנת [[1979]] התחוללה ה[[המהפכה האיראנית|מהפכה האיראנית]], שהביאה לגירושו של השאה מהמדינה ולעלייתו של [[רוחאללה ח'ומייני]] כמנהיג "הרפובליקה האסלאמית", שהייתה למעשה [[ממשל]] [[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]] שמרני ביותר{{הערה|שם=הקמה}}. השלטון החדש [[הלאמה|הלאים]] את ה[[תעשייה]] ועיגן את הדת והמסורות האסלאמיות השיעיות בתרבות ובחוק. ההשפעה ה[[העולם המערבי|מערבית]] נאסרה, הונהגה [[צנזורה באיראן|צנזורה מקיפה]], והאליטה הפרו־מערבית מיהרה להצטרף לשאה הגולה. בין שני מיליון לשלושה מיליון איראנים היגרו בעקבות המהפכה למדינות המערב, רובם מהמעמד הבינוני-עירוני. באיראן עצמה החלו מאבקים בין הפלגים הדתיים השונים, ודיכוי חריף נעשה דבר שבשגרה.

ב-[[4 בנובמבר]] [[1979]] סטודנטים איראניים מיליטנטיים תפסו את ה[[שגרירות]] האמריקאית בטהראן, וכך החל [[משבר בני הערובה באיראן]]. ממשל [[ג'ימי קרטר|קרטר]] ניתק קשרים דיפלומטיים והטיל סנקציות כלכליות על איראן, ומאוחר יותר באותו חודש ניסה לחלץ את אנשי השגרירות, אולם משימת קומנדו לשחרור החטופים בוטלה ושמונה חיילים [[אמריקאים]] נהרגו בהתנגשות אווירית. החטופים שוחררו לבסוף ביום הראשון לכהונתו של [[רונלד רייגן]] ב-20 בינואר 1981.

בשנת [[1980]] פרצה [[מלחמת איראן–עיראק]], לאור היריבות הקשה בין המדינות ובעקבות [[סכסוך גבול]]ות באזור [[ח'וזסתאן|מחוז ח'וזסתאן]], ליד ה[[שט אל-ערב]]. המלחמה, שנסתיימה רק בשנת [[1988]] לא הביאה להישגים טריטוריאליים לאף אחת מהמדינות, אך עלתה בחייהם של כחצי מיליון איראנים וגרמה לפגיעה קשה בכלכלה האיראנית.

לאחר מותו של האייתוללה ח'ומייני ב-3 ביוני 1989, [[מועצת המומחים]] – גוף נבחר של אנשי דת – בחרו את הנשיא היוצא של הרפובליקה, [[עלי ח'אמנאי]], ליורשו כמנהיג [[דת]]י [[לאום|לאומי]]. באוגוסט 1989, [[אכבר האשמי רפסנג'אני]], יו"ר ה[[מג'לס]], נבחר לנשיא ברוב מוחץ. ראפסנג'ני הוחלף ב-1997 על ידי [[מוחמד חתאמי]], שנחשב למתון יחסית. חתאמי נבחר שוב ביוני 2001, אך הניסיונות שלו לרפורמות נחסמו פעם אחר פעם בידי מועצת המומחים הדתית בראשות עלי ח'אמנאי.

בשנת [[2003]], [[מלחמת עיראק|הפלישה האמריקאית לעיראק]] השכנה שינתה את הדינמיקה במזרח התיכון, הגבירה את הדומיננטיות האזורית של איראן, והגבירה את יכולתה להשפיע על מדינות נוספות באזור דוגמת [[לבנון]] ו[[תימן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=EKFIF|הכותב=|כותרת=מהפכה נוספת? אלו ההחלטות שיחרצו את גורלה של איראן|אתר=[[פורבס]]|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-11-23|archive-date=2020-01-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20200123055519/http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=EKFIF|url-status=dead}}}}.

ב-[[2005]] נבחר לנשיאות [[מחמוד אחמדינז'אד]] מהמחנה השמרני. מאז היבחרו פעל לקידום [[תוכנית הגרעין האיראנית]] והתבטא בקיצוניות רבה כלפי ישראל וכלפי המערב. בין השאר ערך ועידה בנושא "[[התנגדות לציונות|עולם ללא ציונות]]" ו[[הכחשת השואה|הביע ספק]] בהתרחשות [[השואה]]. ב-[[2013]] נבחר לנשיאות [[חסן רוחאני]]. רוחאני נחשב למועמד מתון ונתמך על ידי [[רפורמה|רפורמיסטים]] ושניים מנשיאי איראן לשעבר.

בעשור שבין 2010 ל-2020, ניצלה איראן סדרת משברי [[האביב הערבי]] בחלק ממדינות העולם הערבי, כדי להדק את השפעתה על לבנון, [[סוריה]], [[עיראק]], [[תימן]] ו[[רצועת עזה]], מתוך אסטרטגיה רחבה ליצור מסדרון מאיראן עד ל[[הים התיכון|ים התיכון]]{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:1}}.

== גאוגרפיה ==
{{ערך מורחב|גאוגרפיה של איראן}}
איראן שוכנת באזור הדרום-מערבי של [[אסיה]], על גדות [[הים הכספי]] אשר נמצא בצפון המדינה, ו[[המפרץ הפרסי]] יחד עם [[מפרץ עומאן]] אשר נמצאים בדרום. היא גובלת ב[[פקיסטן]] וב[[אפגניסטן]] במזרח, ב[[טורקמניסטן]] בצפון-מזרח, ב[[ארמניה]] וב[[אזרבייג'ן]] בצפון-מערב, ב[[טורקיה]] וב[[עיראק]] במערב. אורך גבולותיה מסתכם במעל 2,000 ק"מ.

שטחה הכולל של המדינה מגיע ל-1,648,000 קמ"ר והיא ה[[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח וצפיפות|מדינה ה-18 בגודלה]] בעולם.{{הבהרה|על פי הקישור 19. על פי ויקי באנגלית – 17}} לשם השוואה, שטחה שווה ערך לחמישית מ[[ארצות הברית]], או לשטחן הכולל של [[בריטניה]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[אוסטריה]], [[צ'כיה]], [[שווייץ]], [[בלגיה]], [[ספרד]] ו[[גרמניה]].

הנוף של איראן מורכב ברובו מרמות צחיחות מוקפות הרים, והאוכלוסייה מרוכזת ברובה באזורים הפוריים יותר בצפון המדינה ובמערבה. החלק המערבי הוא ההררי ביותר עם רכסים כ[[הרי זגרוס]] ו[[הרי אלבורז]]; זה האחרון מכיל את ההר הגבוה ביותר במדינה, [[הר דמאוונד]], שמגיע לגובה של 5,607 מטר. החצי המזרחי מכיל ברובו שקעים [[מדבר]]יים בלתי מיושבים שבהם זורמים מספר נחלי [[מלח (כימיה)|מלח]]. האגם הגדול ביותר במדינה הוא [[ימת אורמיה]] שהיא [[אגם מלח]].

המישורים הגדולים היחידים בשטחי המדינה מצויים לאורך החוף של [[הים הכספי]] והחלקים הצפוניים של [[המפרץ הפרסי]], שם גובלת איראן ב[[נהר]] [[שט אל-ערב]]. מישורים קטנים ומקוטעים ניתן למצוא גם לאורך החוף של המפרץ הפרסי, [[מצר הורמוז]], ו[[מפרץ עומאן]].

[[אקלים|אקלימה]] של איראן הוא בעיקר יבש או יבש למחצה, ולמרות זאת קיים [[מזג אוויר]] חצי טרופי לאורך חופי הים הכספי. ה[[חורף]] האיראני מתון יחסית, ואילו ה[[קיץ]] לח וחם.

בדרום מזרחה של איראן נמצא [[מדבר לוט]]. זהו [[מדבר מלח]] שחלקים נרחבים ממנו מכוסים באבני [[בזלת]] וב[[לבה]] שחורה שנפלטו מ[[הר געש]] שהיה פעיל בעבר, ועקב כך חום השמש נקלט בהן וגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת שם היא כ-50 מעלות, מה שגורם להיעדר חיים מוחלט במדבר זה, הכולל היעדר [[בקטריות]] (אזור [[מרכיב אביוטי|א-ביוטי]]).

== דמוגרפיה ==
[[קובץ:Iran ethnoreligious distribution 2004 in hebrew.jpg|ממוזער|שמאל|250px|תפוצה אתנית-דתית באיראן]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דמוגרפיה של איראן]], [[דת באיראן]] [[כורדיסטן האיראנית]]}}
ה[[אוכלוסייה]] באיראן עומדת על סך של 89.4 מיליון בני אדם. במספר ערים: [[טהראן]], [[תבריז]], [[משהד]], [[איספהן]] ו[[כרג']] מספר התושבים עבר את הרף של מיליון תושבים.
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] עומדת על כ-75 שנים בממוצע. [[שיעור הפריון]] עומד על 1.83 ילדים לאישה.

=== הרכב אתני ושפה ===
ההתפלגות ה[[אתניות|אתנית]] במדינה גבוהה, וקיימות בה כ-80 קבוצות אתניות השונות זו מזו אך דומות מבחינה [[תרבות]]ית. מספר התושבים המדויק וההתפלגות האתנית אינם ברורים.

ההתפלגות האתנית והשטחים הנרחבים של המדינה יצרו מצב מיוחד שבו קיימות כמה עשרות שפות מדוברות, אף על פי שה[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] היא השפה ה[[פרסית]]. כ-25 אחוז מתושבי המדינה הם דוברי [[אזרית]] ועוד כ-10 אחוז הם [[כורדים]].

=== דת ===
רוב מכריע של העם האיראני הוא [[אסלאם|מוסלמי]]: 89% משתייכים לזרם ה[[שיעה|שיעי]] ה[[תריסריים|תריסרי]] (הדת הרשמית במדינה), ועוד 10% משתייכים לזרם ה[[אסלאם סוני|סוני]] - רובם כורדים. המיעוטים הדתיים ה"לא-מוסלמים" הם ה[[בהאים]], [[מנדעים|מנדאים]], [[יארסאניה|יארסאנים]], [[זורואסטריות|זורואסטרים]], [[יהודים]] ו[[נוצרים]]. שלושת המיעוטים האחרונים הם [[מיעוטים]] רשמיים במדינה, ועל כן יש להם מושבים שמורים בפרלמנט.

במפקד האוכלוסין שנערך ב-[[2011]] נספרו כ-8,700 יהודים באיראן{{הערה|{{nrg||מפקד אוכלוסין באיראן: 8,700 יהודים בלבד|390/534|29 ביולי 2012|1|2}}}}. כיום חיים שם כ-8,300 יהודים{{מקור}}.

בתחילת שנות ה־20 נמדדת התרחבותה של מגמת שוליים של עזיבת האסלאם, בעיקר בקרב הדור הצעיר, בין אם לדתות אחרות או עזיבת הדת באופן כללי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://theconversation.com/irans-secular-shift-new-survey-reveals-huge-changes-in-religious-beliefs-145253|הכותב=Pooyan Tamimi Arab, Ammar Maleki|כותרת=Iran’s secular shift: new survey reveals huge changes in religious beliefs|תאריך=September 10, 2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/podcast/|הכותב=בני סבטי|כותרת=קולות מאיראן {{!}} פרק 1 - מדוע מתרחקים הצעירים האיראנים מהאסלאם?|אתר=[[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]|מידע נוסף=זמין גם [https://www.youtube.com/watch?v=O2wUclzcPmA&t=2s בקישור יוטיוב ישיר]|תאריך=יולי 2023}}</ref>.

=== עיור ===
{{הערים הגדולות של איראן}}

== כלכלה ==
[[קובץ: Samand LX Kermanshah.jpg|שמאל|ממוזער| 250 פיקסלים|מכונית סאמאנד LX תוצרת איראן]]
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת איראן}}
איראן היא מדינה עשירה ב[[משאבים טבעיים]] כגון [[נפט]] ו[[גז טבעי]]. היא נחשבת כמפיקת הנפט השנייה בגודלה בארגון המדינות החברות ב[[אופ"ק]], ועתודות הנפט המוכחות שלה מכילות כ-10% מכלל עתודות הנפט בעולם. כמו כן, איראן היא המדינה השנייה בגודלה בעתודות ה[[גז]] שלה (אחרי [[רוסיה]]). נפט, הגז הטבעי [[מתאן]] ומוצריהם מהווים כ-90% מהיצוא{{הערה|1={{כלכליסט||האיחוד האירופי: "אמברגו נפט מלא על איראן החל מעוד חצי שנה"|articles/0,7340,L-3559639,00.html|23 בינואר 2012}}}}.

המדינה משקיעה רבות כדי לגוון את מקורות ההכנסה שלה ולהקטין את התלות בנפט. השלטון מנסה לעודד תהליך זה על ידי השקעה בענפים כמו ענף ייצור הרכב (איראן היא יצרנית הרכב מספר 12 בעולם){{הערה|1={{ישראל היום|נטע בר|כסף לטרור ותוכנית הגרעין: איראן הודיעה כי הגדילה את ההכנסות מנפט במאות אחוזים|news/world-news/middle-east/article/12477228|26 ביולי 2022}}}}{{הערה|{{TheMarker|רונית דומקה|ונצואלה במיתון, לאיראן עתודות של 100 מיליארד דולר; איך השפיע שפע הכסף על מדינות הנפט?|0000017f-ea14-df5f-a17f-fbdec1580000|19 בפברואר 2010}}}}, ענף החלל, מוצרי אלקטרוניקה מגוונים, ופיתוחים טכנולוגים שונים.
כלכלת איראן הייתה בעבר כלכלה ריכוזית שבה המדינה שלטה על מרבית המשאבים העיקריים, אך בשנים האחרונות מתרחשת הפרטה של חברות רבות. המדינה מחזיקה במשאבי ה[[נפט]] ברשותה, וכן שולטת על רוב המיזמים הגדולים בשטחה; יש לה שליטה ניכרת ב[[חקלאות]] הכפרית וב[[עסק]]ים רבים שעוסקים ב[[מסחר]] ושירותים.

בין השותפים העסקיים הגדולים של איראן: [[צרפת]], [[גרמניה]], [[איטליה]], [[רוסיה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין העממית]], [[יפן]] ו[[קוריאה הצפונית]]. מאז שנות התשעים הגבירה איראן את שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם מדינות מתפתחות רבות, כגון [[סוריה]], [[הודו]], [[קובה]], [[ונצואלה]] ו[[דרום אפריקה]]. כמו כן, איראן מגדילה את המסחר שלה עם שכנותיה [[טורקיה]] ו[[פקיסטן]], ויחד עם מדינות אלה היא תומכת ברעיון ליצירת שוק כלכלי מאוחד באזור המערבי של [[מרכז אסיה]].

במונחי [[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג), המדינה ממוקמת במקום ה־41 בעולם, עם תמ"ג של כ־388 מיליארדי דולרים בשנת 2022<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://databank.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD/1ff4a498/Popular-Indicators|כותרת=World Development Indicators {{!}} DataBank|אתר=databank.worldbank.org|תאריך_וידוא=2023-12-25}}</ref>, רובו קשור להכנסות מיצוא נפט ודלקים. אך בגלל האוכלוסייה הגדולה שלה במושגי [[תוצר לאומי גולמי|תוצר לנפש]] (מדד כלכלי המחשב את עושר האוכלוסייה) היא ממוקמת הרחק במקום ה-133 בעולם.

עד ראשית [[המאה ה-20]] לא נוצלו משאביה הכלכליים של איראן בשיטתיות. הגורמים לכך היו מגוונים. השלטון המרכזי, ובעקבותיו מושלי הפרובינציות, החזיקו חצרות בזבזניות שמומנו מרכוש המדינה. המיסוי הכבד הקשה על האוכלוסייה ושימש [[תמריץ]] שלילי להתפתחות כלכלית של יוזמות פרטיות. נוסף על כך דלדלו מלחמות, בצורות, מגפות ורעב את האוכלוסייה והקטינו את המקורות הכלכליים. גורם נוסף היה היעדר תשתיות לפיתוח תעשיית הון, כוח אדם משכיל ומיומן, טכנולוגיה מתקדמת ונתיבי תחבורה. חברות כלכליות ממעצמות [[אירופה]], בעיקר מרוסיה ומבריטניה, שהחלו לחדור לאיראן בצורה מסיבית במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]], מוכנות היו לספק את המשאבים הדרושים לכך, אך בתנאים מסוימים שנקבעו על ידיהן. תנאים אלה כללו הענקת יתרונות בזיכיונות לסוחרים ולתעשיינים זרים. המאבק בין המעצמות בלם לעיתים פיתוח כלכלי, בהגבילו את האפשרויות הפתוחות בפני יזמים מקומיים עצמאיים. התוצרת המערבית שיובאה לאיראן הייתה לעיתים קרובות איכותית וזולה יותר מזו המקומית. לעיתים הייתה התוצאה התמוטטות של ענפי מלאכה מקומיים.

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו שינויים כלכליים שנבעו מיזמות פרטיות ושלטוניות אשר נשענו על הון, על ידע ועל טכנולוגיה מערביים. תהליכי המודרניזציה והתיעוש הואצו עם העלייה לשלטון של [[שושלת פהלווי]] בשנת [[1925]]. מהפכת [[1979]] ו[[מלחמת איראן עיראק|המלחמה עם עיראק]] בשנות השמונים פגעו קשות בכלכלת המדינה וגרמו להוצאות גדולות על ביטחון ולקשיים בפיתוח טכנולוגי. [[עיצומים נגד איראן|הסנקציות הבין-לאומיות על איראן]] בראשית המאה ה-21 הרעו את מצבה של הכלכלה האירנית ושימשו זרז להסכמת איראן לחתימת הסכם עם המעצמות בשנת [[2015]] להקפאת תוכנית הגרעין שלה בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות נגדה.

למרות ההסכם, איראן לא הצליחה להתאושש, ובדצמבר 2017 החלה [[ההפגנות באיראן (2017–2018)|סדרה של הפגנות מחאה באיראן]], על רקע ה[[אינפלציה]] הקשה במדינה ואחוזי ה[[אבטלה]] הגבוהים.

לאחר שב-[[8 במאי]] [[2018]] הודיע נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] על פרישת ארצו מהסכם הגרעין ועל חידוש הסנקציות על איראן, החל [[ההפגנות באיראן (2018)|סבב הפגנות נוסף]], כאשר [[ריאל איראני|הריאל האיראני]] הגיע לשפל של כל הזמנים{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|איראן הוציאה להורג את "סולטן המטבעות"|5402208|14 בנובמבר 2018}}}}. הכלכלה האיראנית נשלטת ברובה על ידי [[משמרות המהפכה האסלאמית]]{{הערה|{{TheMarker|צבי בראל|אבטלה, עוני ושחיתות: לאיראן יש נשיא חדש – אך עדיין אין לה אופק כלכלי|0000017f-e7e2-dea7-adff-f7fbca640000|17 ביוני 2021}}}}.

== פוליטיקה ובחירות ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של איראן}}
[[קובץ:Majles1956.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[מג'לס]], ה[[פרלמנט]] האיראני (1956)]]
[[קובץ:Voter show Stamped Finger- Iranian presidential election, 2013 in Sarakh 2 (2).jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ליד קלפי בבחירות 2013 בהם נבחר [[חסן רוחאני]] לנשיא איראן]]

במהפכה האסלאמית בשנת [[1979]] הודח ה[[שאה]] [[מוחמד רזה שאה פהלווי]] מהשלטון והוקמה '''הרפובליקה האסלאמית של איראן''' – משטר [[תיאוקרטיה|תיאוקרטי]], על פי עקרון "[[שלטון חכם ההלכה]]" האסלאמי, שהונהג תחילה על ידי ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]], המנהיג העליון הראשון של הרפובליקה. לאחר מותו של ח'ומייני בשנת [[1989]] תפס את מקומו [[עלי ח'אמנאי]].
איראן היא [[רפובליקה אסלאמית]], [[משטר]] [[אסלאם שיעי|איסלאמי שיעי]], ובראשו "[[המנהיג העליון באיראן|המנהיג העליון]]", אשר שולט במדינה מכוח סמכותו הדתית. תפקידו לפקח על הפוליטיקה במדינה, הוא הממונה על הכוחות המזוינים האיראניים, ממונה על הצבא ועל המבצעים הביטחוניים והוא בעל הסמכות [[הכרזת מלחמה|להכריז מלחמה]].

על פי ה[[חוקת איראן|חוקה האיראנית]], ה[[נשיא איראן|נשיא]] הוא הדמות החזקה ביותר במדינה לאחר המנהיג העליון. הנשיא נבחר לתקופה של 4 שנים בבחירות כלליות, אך מועמדותו חייבת להיות מאושרת על ידי [[מועצת המומחים]]. תפקידו לפקח על מועצת השרים (הממשלה) ולקבוע מדיניות שתונח לפני בית המחוקקים. מחמוד אחמדינז'אד נבחר בשנית ביוני [[2009]] [[הבחירות באיראן ותנועת המחאה (2009)|בבחירות שתוקפן שנוי במחלוקת שעוררו גל הפגנות]] ברחבי המדינה בטענה לזיוף התוצאות. [[חסן רוחאני]] החל לכהן כנשיא איראן באוגוסט [[2013]] לאחר שניצח בבחירות שהתקיימו באותה שנה בהפרש גדול מול המתמודדים האחרים. באוגוסט 2021 החליף אותו [[אבראהים ראיסי]], שנהרג בתאונת מסוק במאי 2024. לממלא מקומו מונה [[מוחמד מוח'בר]].

=== התנגדות למשטר ===
[[קובץ:Iran election (1).jpg|ממוזער|שמאל|250px|מפגינים איראנים יוצאים לרחובות לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות בשנת 2009]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הבחירות באיראן ותנועת המחאה (2009)]], [[ההפגנות באיראן (2011)]], [[ההפגנות באיראן (2017)]] ו[[ההפגנות באיראן (2018)]] [[כורדיסטן האיראנית]]|}}

[[הבחירות באיראן ותנועת המחאה (2009)|הבחירות בשנת 2009 עוררו גל הפגנות]] נרחב ברחבי המדינה, שהחל בטענות לזיוף התוצאות, והמשיך ל[[התקוממות]] עממית שדוכאה באלימות רבה על ידי כוחות חמושים של השלטון, אשר הרגו ופצעו מאות מפגינים, ועצרו אלפים אחרים ללא משפט. רוב המפגינים היו צעירים מהערים הגדולות בעלי השקפות ליברליות. על פי הדיווחים הלא רשמיים יצאו לרחובות כשני מיליון מפגינים. כדי לנסות להשתלט על המהומות, שלחו השלטונות את ה[[באסיג']] ואת [[משמרות המהפכה האסלאמית]]. אחד מערוצי החדשות תיאר את המצב כ"[[מהומה]] הגדולה מאז המהפכה האיראנית ב-1979". נראה היה כי המתנגדים פועלים באופן ספונטני ללא כל ארגון קודם.

ב-[[2011]] החל שוב באיראן [[ההפגנות באיראן (2011)|גל של מחאות והפגנות]], בהשראת [[האביב הערבי|גל המחאות בארצות ערב (2010–2011)]]. בעיר [[אהוואז]] נהרגו ביום [[16 באפריל]] 2011, כעשרה בני אדם. גל הפגנות זה דוכא גם הוא כקודמיו באלימות רבה בידי כוחות הביטחון הנאמנים למשטר. ההפגנות נערכו תחילה לזכר ההרוגים בהפגנות שנערכו בשנת [[2005]], ולאחר מכן הן התפשטו גם לערים חמדיה, מהשאהר, שדגאן, אבאדאן וחורמשאהר.

בין התפוצות האיראניות החיות במערב רווחת התנגדות למשטר הנוכחי באיראן. רבים מהם עזבו את המדינה לאחר המהפכה האיסלמית בשנת [[1979]]. רבים מהאיראנים שנותרו במדינה מנהלים חיים כפולים. בציבור הם מצייתים לחוקי המשטר הדתי, ובבית פנימה מנהלים אורח חיים חילוני וצורכים תרבות מערבית.

בדצמבר 2017 התחדשו המחאות כנגד השלטון. הפגנות התקיימו בעשרות ערים כולל הבירה טהראן על רקע האינפלציה הקשה במדינה, אחוזי האבטלה הגבוהים, השחיתות השלטונית והמעורבות בסכסוכים אזוריים במזרח התיכון. בהפגנות נהרגו לפחות 30 מפגינים{{הערה|{{Cite news|url=http://www.israelhayom.co.il/article/524751|title=מספר הרוגים במחאות ברחבי איראן {{!}} ישראל היום|newspaper=ישראל היום|language=he|access-date=2017-12-30}}}}.

ביוני [[2018]] [[ההפגנות באיראן (2018)|התחדשו המחאות]] על רקע הירידה החדה בערך המטבע המקומי והמצב הכלכלי המחריף. הגורם המרכזי להידרדרות הכלכלית היא חידוש [[עיצומים נגד איראן|העיצומים על איראן]] מצד [[ארצות הברית]] והפסקת הסחר עם חברות גדולות. הסחר בבאזאר הגדול ב[[טהראן]] הושבת במשך כמה ימים והסוחרים יצאו להפגנות יחד עם אזרחים רבים. הפגנות גדולות נרשמו בבאזאר, בפרלמנט ובערים נוספות כמו [[משהד]] ו[[אספהאן|איספהאן]]. בהפגנות נהרג מפגין אחד לפחות.

בשנת [[2019]] המשיכו המחאות, ובנובמבר 2019 התגברה האלימות בין המוחים לכוחות החוק, כאשר המוחים הציתו בנקים ותחנות דלק, ובניסיונות לדיכוי המחאה חסם המשטר את הגישה ל[[אינטרנט]]{{הערה|{{mako||"עזבו את פלסטין": ההפגנות באירן מחריפות, וגם הקריאות נגד המשטר|88074209c0a7e61027|news-world/2019_q4|17 בנובמבר 2019}}}}, והרג במפגינים. בעקבות האפלת האינטרנט והכחשות המשטר, מתקשה התקשורת להעריך את כמות ההרוגים בקרב המפגינים{{הערה|{{ישראל היום|נטע בר|איראן: האינטרנט חזר והזוועה נחשפת|709307|21 בנובמבר 2019}}}}.

=== בדלנות אתנית ===
[[קובץ: Snah.JPG| שמאל|ממוזער| 250 פיקסלים|העיר סננדג' בצפון-מערב המדינה שרוב אוכלוסייתה היא כורדית-איראנית]]

=== בדלנות כורדית ===
{{ראו גם|כורדיסטן האיראנית}}
[[בדלנות כורדית באיראן]] היא סכסוך אתני ופוליטי ארוך-שנים בין המיעוט הכורדי במערב איראן (כורדיסטן האיראנית) לבין מדינת איראן; זהו הסכסוך הבדלני הבולט באיראן המודרנית{{הערה|איראן 2007, ניתוח גאואסטרטגי. עמ' 59. "הכורדים הם המיעוט האתני הפעיל ביותר מבחינת המאבק המזוין למען השגת זכויות אוטונומיות, ויש להם בסיסים מחוץ לאיראן (בעיראק ובטורקי). המשטר חושש מפני הנטיות הבדלניות שלהם, ולכן מנסה ממשלת איראן להציגם כלפי העולם כמיעוט דתי ולא כמיעוט אתני.}}. שורשיה של בדלנות כורדית היא בתנועה הלאומית הכורדית שהחלה במקביל לעליית [[שושלת פהלווי]] לשלטון. למרות התבוסה של המפלגה הבדלנית העיקרנית, מוקדי [[בדלנות]] כורדים אחרים המשיכו במאבק ובשנת 2004 [[המפלגה לחיים חופשיים בכורדיסטן]] החלה במתקפות על הצבא האיראני במערב המדינה. מאז תחילת פעילות מרדנית זו, מאות מורדים כורדים וחיילים איראנים איבדו חייהם ולמרות הפסקת האש שהוכרזה בספטמבר 2011, המאבק ממשיך. החל משנת [[2013]] ועד חודש ספטמבר נהרגו לפחות 12 חיילים איראנים ו-2 מורדים כורדים; מספר כורדים גם עומדים לפני הוצאה להורג על חשד בפעילות חבלנית.

=== בדלנות בלוצ'ית ===
{{ראו גם|בלוצ'ים באיראן}}
אחד מהארגונים המתנגדים ל[[ממשל|משטר]] האיראני הוא ארגון ה[[טרור]] ה[[בלוצ'ים|בלוצ'י]]-[[סונה|סוני]] [[ג'ונדאללה]], הפועל ב[[סיסתאן ובלוצ'סתאן|מחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן]] באיראן, וכן במחוז ה[[פקיסטן|פקיסטני]] של [[בלוצ'יסטן (מחוז)|בלוצ'יסטן]] הגובל באיראן. ארגון ג'ונדאללה הוקם בשנת [[2002]] במטרה להגן על המיעוט הבלוצ'י-סוני, מפני האפליה כלפיו באיראן, בעיקר במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן. השלטון באיראן טוען, כי הארגון עומד מאחורי פיגועים רבים בשנים האחרונות. השלטון מאשים את הארגון בקשר ל[[אל-קאעידה]], ואת פקיסטן, [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], ו[[ארצות הברית]] במתן תמיכה לארגון, בניסיון לערער את יציבות המשטר במדינה.

=== מחוז ח'וזסתאן ===
{{ראו גם|ערבים איראנים}}
[[ח'וזסתאן|מחוז ח'וזסתאן]] המאוכלס בעיקר ערבים (בניגוד ל[[פרסים]]), הוא מוקד סכסוך נוסף, הן על רקע אתני והן בשל עושרו בנפט והגישה לים (מ[[שט אל-ערב]]). הסכסוך במחוז היה הגורם המניע ל[[המתקפה על שגרירות איראן בלונדון|מתקפה על שגרירות איראן בלונדון]] ו[[מלחמת איראן–עיראק]].

בשנת [[2005]] החלו [[הפגנה|הפגנות]] רבות בעיר [[אהוואז]] שבאזור ח'וזסתאן, במהלכן נהרגו עשרות בני אדם בידי כוחות הביטחון, שדיכאו אותן בכוח רב. מרבית תושבי ח'וזסתאן הם [[ערבים]], אך השלטון מכחיש את קיומם כמיעוט [[אתניות|אתני]] ואוסר עליהם להשתמש בשפה ה[[ערבית]] באופן ציבורי או לעסוק בכל פעילות [[תרבות]]ית או [[פוליטיקה|פוליטית]].

== יחסי חוץ ==
[[קובץ:Hassan_Rouhani_and_Vladimir_Putin_(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנשיא האיראני [[חסן רוחאני]] נפגש עם [[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]]. איראן ו[[רוסיה]] הן בעלות ברית אסטרטגיות{{הערה|{{cite web|url=http://www.academia.edu/3215490/The_Limits_of_the_Russian-Iranian_Strategic_Alliance_its_History_and_Geopolitics_and_the_Nuclear_Issue|title= The limits of the Russian-Iranian strategic alliance: its history andgeopolitics, and the nuclear issue|accessdate=24 April 2014}}}}{{הערה|{{cite web|url=http://strategicstudiesinstitute.army.mil/pubs/parameters/articles/01winter/jalali.htm|title=The Strategic Partnership of Russia and Iran|accessdate=24 April 2014}}}}.]]
{{ערך מורחב|יחסי החוץ של איראן}}

איראן חברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].

גורמים רשמיים באיראן מצהירים כי המדינה שואפת להיות כוח אזורי מוביל ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. למן המהפכה ועד [[2003]] התייחסה איראן ל[[עיראק]] בתור האיום המשמעותי ביותר עליה באזור. במקביל התייחסה איראן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] כאל [[מדינת אויב|מדינות אויב]], והפגינה עוינות דיפלומטית אשר התגברה עם הרחבת נוכחות כוחות אמריקנים ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]].

לאחר ירידתה של עיראק מחשיבותה האזורית, התחזקה הדומיננטיות האזורית של איראן, ובמהלך ה[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] חיזקה איראן את מעמדה כאחת המדינות הדומיננטיות ב[[העולם הערבי|עולם הערבי]] מבחינה דיפלומטית, וכמנהיגה של מחנה הכולל מספר מדינות, המתנהל כנגד מחנה מקביל בהובלת [[ערב הסעודית]] ו[[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]]{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:0|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/krasna-the-moderate-sunni-camp-is-there-such-a-thing/|הכותב=|כותרת="המחנה הסוני המתון": יש דבר כזה?|אתר=מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון|תאריך=}}}}. בעשור זה איראן ניצלה [[האביב הערבי|סדרת משברים]] בחלק ממדינות העולם הערבי כדי להדק את השפעתה על מספר מדינות{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:1|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/mansharof-irans-ground-corridor-a-strategic-threat/|הכותב=|כותרת=המסדרון הקרקעי של איראן – איום אסטרטגי|אתר=מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון|תאריך=}}}} ביניהן לבנון, סוריה, עיראק ותימן, וכן ב[[רצועת עזה]] – מתוך אסטרטגיה רחבה ליצור מסדרון מאיראן עד ל[[הים התיכון|ים התיכון]]{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:1}}.

לפי הערכות אמריקאיות מסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], איראן צפויה הייתה להיות בין המדינות העתידות לעלות עד לשנת [[2025]] על אירופה בכוחן הצבאי ולהפוך לגורם אזורי הרבה יותר משמעותי. מספר אנשים חזו את הפיכתה של איראן למעצמה, זאת לאור יכולתה להשפיע על אירועים בין-לאומיים. אחרים, כמו רוברט בר, טענו כי איראן כבר מעצמת אנרגיה ונמצאת בדרכה להפוך לאימפריה. פלינט לוורט מכנה את איראן ככוח עולה שעשוי להפוך למעצמה גרעינית בשנים הקרובות, אם ארצות הברית לא תמנע זאת ממנה.

הערכות אלו לצד הצלחותיה הדיפלומטיות במזרח התיכון הובילו למספר עימותים דיפלומטיים בינה לבין [[העולם המערבי]], שבעשור השני של המאה ה-21 נסבו בעיקר סביב סבבי ה[[סנקציות על איראן]], כנגד פעילות הגרעין שלה, שפגעו בכלכלה שלה וכפועל יוצא מזה פגעו במידה מסוימת ביכולתה לממן יחידות צבאיות במדינות שתחת השפעתה. נכון לשנת 2019 איראן עדיין מצליחה להדק את השפעתה על המדינות שבינה לבין הים התיכון, למרות הסנקציות, והמומחים חלוקים בדעותיהם כמה תוכל איראן להמשיך ולהיות דומיננטית במזרח התיכון תחת לחצים כלכליים כבדים, ללא פגיעה ביציבות הממשל שלה עצמה באיראן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/levi-economic-campaign-against-iran/|הכותב=|כותרת=https://jiss.org.il/he/levi-economic-campaign-against-iran/|אתר=המערכה הכלכלית נגד איראן – לאן?|תאריך=}}}}.

בספטמבר [[2012]] הודיעה [[ממשלת קנדה]] בראשותו של מנהיג המפלגה השמרנית [[סטיבן הרפר]] על סגירת שגרירותה באיראן וגירוש כל הדיפלומטים האיראנים משטחה, בעקבות תמיכתה של איראן בטרור, התבטאויותיה בנוגע להשמדת ישראל וקידום תוכנית הגרעין האיראנית בניגוד ל[[אמנה (הסכם)|אמנה]] למניעת הפצת נשק גרעיני עליה חתומה איראן. מנהיג המפלגה הליברלית, [[ג'סטין טרודו]], שנבחר ל[[ראש ממשלת קנדה]] בשנת [[2015]], הודיע בעקבות ההסכם עליו חתמה איראן על הגבלת כוחה הגרעיני עם מעצמות המערב, כי קנדה מתכוונת לחדש את יחסיה עם איראן.

=== מימון טרור ===
כחלק ממדיניות מוצהרת של "מהפכה מתגלגלת" או "הפצת המהפכה" שולחת המדינה כוחות לוחמים ומימון אל מחוץ לגבולות המדינה. במסגרת זו איראן מעורבת במידה רבה ב[[טרור אסלאמי]] וב[[טרור פלסטיני]]. היא מממנת, מאמנת ומדריכה מספר רב של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]], בהם ה[[חמאס]] וה[[חזבאללה]]. הארגונים המזוהים ביותר עמה – ואשר נשלטים על ידה במידה מסוימת – הם החזבאללה ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], שקשורים במידה רבה גם ל[[ממשל|משטר]] ה[[סוריה|סורי]] של [[בשאר אל-אסד]]. לצידם, מקיימת איראן מערכת יחסים הדוקה עם [[מיליציה|מיליציות]] [[שיעה|שיעיות]] ב[[עיראק]], ומיוחסת לה השפעה רבה על פעילותו של [[מוקתדא א-סאדר]]. בסוף [[2005]] פורסם כי איראן מסייעת לסוריה לפתח [[נשק כימי]] וטקק"ים ובשנים [[2011]]–[[2012]] סייעה לאסד לדכא את [[מלחמת האזרחים בסוריה|ההתקוממות נגד משטרו]]. החל משנת [[2004]] החלה איראן בסיוע כספי ל[[ההתקוממות השיעית בתימן|התקוממות השיעית בתימן]] והחל מ-2011 סייעה לבשאר אל-אסד במלחמת האזרחים בסוריה. בשנת [[2017]] נאלצו איראן וסוריה לשלם למשפחה בעלת אזרחות אמריקאית שבתם נרצחה בפיגוע סכום של 178 מיליון דולר{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|איראן וסוריה ישלמו 178 מיליון דולר להורי תינוקת שנרצחה בפיגוע|4906531|12 בינואר 2017}}}}.

=== יחסי איראן-ארצות הברית ===
{{ערך מורחב|יחסי איראן–ארצות הברית}}
"לא המזרח ולא המערב", אחת הססמאות העיקריות של המהפכה, ביטאה יותר מכל את סלידתה של איראן המהפכנית מברית המועצות ומארצות הברית גם יחד. ביסודה זוהי גישה אנטי אימפריאליסטית קיצונית, העוינת את מניעיהן הנצלניים של המעצמות, מגנה אותן על דיכוי עמי תבל ורואה בהן גורם עיקרי למרבית הרעות של העולם. ארצות הברית נחשבת בעיני המשטר המהפכני "[[השטן הגדול]]".

גיליון האישום שפרשה איראן נגד ארצות הברית נרחב ונוגע בעיקר בארבעה תחומים: ראשית, אופייה האימפריאליסטי ומעורבותה הנצלנית והמדכאת לכאורה של ארצות הברית בעולם השלישי. שנית, תמיכתה במשטרו הרודני של השאה, והעושק, בראיית האיראנים, שעשקה את איראן. שלישית, תמיכת ארצות הברית ב"משטרים הריאקציוניים" במזרח התיכון המוסלמי בכלל ובמפרץ הפרסי בפרט. ורביעית, מה שנתפס באיראן כתמיכתה בציונות ובישראל כנגד המוסלמים והערבים בכלל והפלסטינים בפרט{{הערה|(מנשרי, ד.1988,איראן במהפכה, תל אביב:אוניברסיטת תל אביב)}}.

=== יחסי איראן–ישראל ===
{{ערך מורחב|יחסי איראן–ישראל}}
אף על פי שאיראן התנגדה בתחילה להקמת מדינת ישראל ב-[[1948]], בהדרגה נרקמו בתחילת ימיה של המדינה יחסים טובים בין שתי המדינות. ציר רשמי של [[ממשלת איראן]] ייצג את מדינתו בישראל. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]] הוזרם בעזרת [[קו צינור אילת-אשקלון]] (קצא"א) נפט פרסי רב לשוקי [[אירופה]]. באיראן גם פעלו חברות בנייה ישראליות כמו חברת [[סולל בונה|סולל-בונה]] שבין היתר בנתה את [[הילטון|מלון הילטון]] בטהראן, ו[[ישראלים]] ביקרו ברחבי המדינה. קץ שלטון השאה הביא למפנה ביחסים בין שתי המדינות.

לאחר עליית [[האייתולה חומייני|ח'ומייני]] לשלטון והצהרתו שהוא תומך בכיבוש [[ירושלים]] מידי ה[[ציונות|ציונים]], נותקו היחסים בין שתי המדינות והוחלפו בעוינות גלויה. [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]] טבע את המונח "[[השטן הקטן]]" עבור ישראל (תואר "השטן הגדול" מיוחס לארצות-הברית). את הרוח העוינת הזו הביא לידי ביטוי ב[[הוצאה להורג|הוצאתם להורג]] של יהודים שנחשדו בריגול עבור ישראל. עם זאת הקפיד השלטון לשמור על זכותם של היהודים שנשארו באיראן לקיים את תרבותם, ולנציג יהודי משוריין מקום בפרלמנט.

יחסי שתי המדינות הושפעו מזהות הנשיא האיראני. מחנה ה[[שמרנים]] היה קיצוני יותר ביחסו למערב ולישראל. המחנה הרפורמיסטי היה מתון יותר. כך הנשיא השמרני אחמדינז'אד ערך ב־[[27 באוקטובר]] [[2005]] ועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "המשטר שכובש את ירושלים צריך להיעלם מדפי ההיסטוריה". אחמדינז'אד אף ניסה להטיל ספק בהתרחשותה של השואה. מדינות שונות כמו [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[קנדה]] ו[[בריטניה]] הגיבו בגל גינויים על דבריו.

כאשר זכה בבחירות לנשיאות [[חסן רוחאני]] ממחנה הרפורמיסטים בשנת [[2013]] השתנה הטון של השלטון הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. רוחאני התבטא כי "השואה הייתה [[פשע נגד האנושות]]". הממשלה החדשה בראשותו אף הסכימה להקפיא את תוכנית הגרעין לתקופה של 15 שנה תמורת הסרת הסנקציות נגדה. לאחר הקפאת התוכנית, הייתה ישראל בין הקולות הבולטים שקראו לא להסתפק בהסכם הקיים. לאחר מבצע מודיעיני משנת 2018 הציג נתניהו, [[ראש ממשלת ישראל]], [[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן|מסמכים מתוכנית הנשק הגרעיני של איראן]] המעידים שאיראן פעלה לפיתוח [[נשק גרעיני]].

== צבא וביטחון ==
[[קובץ:Zulfiqar Tank - Side View.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טנק זולפיקר שפיתחה תעשיית הנשק באיראן ומשמש את צבאה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משרד ההגנה האיראני]], [[צבא איראן]], [[ משמרות המהפכה האסלאמית]]}}
צבא איראן מורכב מארבע זרועות שונות: זרוע היבשה, [[חיל אוויר|זרוע האוויר]], [[חיל ים|זרוע הים]] וזרוע [[נ"מ|ההגנה אווירית]]. הצבא הסדיר האיראני מונה כ-520,000 [[חיל רגלים|חיילים]], מהם כשני שלישים מגויסים בשירות חובה. כל אזרח איראני מחויב לשרת בצבא 18 חודשים.

נוסף לצבא הקבע יש לאיראן עוד כ-100,000 חיילים המשרתים ב[[משמרות המהפכה האסלאמית|משמרות המהפכה]]. תפקידם של משמרות המהפכה הוא בין היתר שמירה על המשטר האיראני. כמו כן כפוף אליו [[חיל האוויר של משמרות המהפכה]] שמחזיק בארסנל רחב של [[טק"ק|טילים בליסטים]] ו[[חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית|חיל הים של משמרות המהפכה]].

לאחר [[המהפכה האיראנית]] ובעיקר לאחר [[מלחמת איראן–עיראק]] שארכה שמונה שנים ובה נהרגו כחצי מיליון איראנים, מצבו של הצבא האיראני היה קשה. בניסיון לשקם את עוצמתה לאחר המלחמה הממושכת ומתוך רצונה של איראן ליצור לעצמה מחדש את ההגמוניה המסורתית באזור [[המפרץ הפרסי]] ואף ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] החלה איראן לחזק את צבאה. בשנים האחרונות הצבא האיראני מתחמש במהירות, הן בעזרת תעשיות צבאיות מקומיות, והן בעזרת רכש מסיבי מחוץ למדינה, לרוב נשק מ[[רוסיה]], [[קוריאה הצפונית]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. לאיראן תוכניות מורכבות ומתקדמות של מחקר פיתוח ופריסה של סוגים שונים של [[נשק קונבנציונלי]] ונשק [[נשק להשמדה המונית|בלתי קונבנציונלי]].

איראן פעילה ב[[לוחמת רשת]]. היא מפעליה מספר קבוצות תקיפה ([[Elfin Team]], [[Helix Kitten]] ועוד) שפועלות נגד ארגונים מערביים ומנסים להגיע למידע ביטחוני.

=== תוכנית הגרעין ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[תוכנית הגרעין האיראנית]] ו[[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית]]}}
החל מהשנים הראשונות של [[המאה ה-21]] נעשו מאמצים של [[ארצות הברית]], מדינות [[אירופה]] וגורמים נוספים למנוע מאיראן את היכולת לבנות [[פצצת אטום]]. באיראן קיימת תוכנית גרעין במסגרתה קיימים [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] ואתרים נוספים כמו מפעל [[מים כבדים]]. איראן הייתה מצויה בשלב מתקדם של פיתוח יכולת להעשרת [[אורניום]] אך לא סיפקה מידע מלא על היקף תוכנית הגרעין שלה, ומידת שיתוף הפעולה שלה עם [[הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית]] של [[האו"ם]] השתנה מעת לעת, ולטענת גורמי מודיעין מערביים היו אתרים ופרויקטים בתוכנית הגרעין אשר לא דווחו לפקחיה. מומחים לנושא היו חלוקים בדעותיהם באשר למועדים הצפויים של התפתחות טכנולוגית בלתי הפיכה בתהליך השלמת פיתוח [[נשק גרעיני]] והמועד הצפוי ליכולת מעשית להפעיל נשק כזה.

ב-4 בפברואר [[2006]] הסכימו רוב מדינות מועצת הנגידים של [[הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית]] להעביר את התיק האיראני ל[[מועצת הביטחון]] של האו"ם, אשר בסמכותה להטיל סנקציות על המדינה. ב-23 בדצמבר 2006, לאחר [[משא ומתן]] שארך כחצי שנה וריכוך ה[[טיוטה]] לבקשת [[מוסקבה]] ו[[בייג'ינג]], הסכימו חברות מועצת הביטחון על קבלת [[החלטה 1737 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה מס' 1737]]. ההחלטה הקפיאה את נכסיהם של מספר גורמים וחברות איראניות בעלי קשרים לתוכניות הגרעין וה[[טיל קרקע-קרקע|טק"ק]] של איראן. מאחר שאיראן סירבה להשעות את העשרת האורניום, לאחר הארכה בת החודשיים שניתנה לה בהחלטה 1737, ב-24 במרץ 2007 קיבלו 15 מדינות מועצת הביטחון את [[החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם]]. ההחלטה הרחיבה במקצת את הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן, אסרה על רכישת אמצעי לחימה ממנה וקראה למדינות לא לייצא לאיראן [[אמצעי לחימה]]. ב-8 בנובמבר [[2011]] פורסם דוח חמור של [[סבא"א]], לפיו איראן מבצעת ניסויים ופועלת בסתר במטרה יחידה לפתח נשק גרעיני{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|דו"ח סבא"א: איראן פועלת לפיתוח נשק גרעיני|4145585|8 בנובמבר 2011}}}}.

הסנקציות הבין-לאומיות הרעו את מצבה הכלכלי של איראן. לאחר היבחרו של [[חסן רוחאני]] לנשיא חל שינוי במדיניות האיראנית. ב-14 ביולי [[2015]] הגיעו שרי החוץ של שש המעצמות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, סין ורוסיה) ושר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן להסכם היסטורי בדבר תוכנית הגרעין האיראנית. לפי ההסכם תוקפא תוכנית הגרעין האיראנית למשך 15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות הבין-לאומיות שהוטלו עליה במשך השנים.

ב-8 במאי 2018 הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על ביטול הסכם הגרעין מצידה של ארצו וכן על חידוש הסנקציות.

== שלטון מקומי ==
{{עריכה|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
{{הפניה לערך מורחב|פרובינציות איראן}}
איראן מחולקת ל-31 פרובינציות (''ostan-haa'', יחיד: ''ostan''):
{| border="0" cellpadding="5" cellspacing="0" align="center"
|-
||
1. [[טהראן (מחוז)|טהראן]]{{ש}}
2. [[קום (מחוז)|קום]]{{ש}}
3. [[מרכזי|מַרְכַזי]]{{ש}}
4. [[מחוז קאזווין|קזווין]]{{ש}}
5. [[מחוז גילן|גילאן]]{{ש}}
6. [[ארדביל (מחוז)|ארדביל]]{{ש}}
7. [[זנג'אן]]{{ש}}
8. [[מזרח אזרבייג'ן|מזרח אזרבאייג'אן]]{{ש}}
9. [[מערב אזרבייג'ן|מערב אזרבאייג'אן]]{{ש}}
10. [[מחוז כורדיסטן|כורדיסטן]]{{ש}}
||
11. [[המדאן (מחוז)|המדאן]]{{ש}}
12. [[מחוז כרמנשאה|כרמאנשאה]]{{ש}}
13. [[אילאם]]{{ש}}
14. [[לורסתאן]]{{ש}}
15. [[ח'וזסתאן|חוזיסטאן]]{{ש}}
16. [[צ'הארמחאל ובח'תיארי]]{{ש}}
17. [[כהגילויה ובויראחמד]]{{ש}}
18. [[בושהר]]{{ש}}
19. [[פארס (מחוז)|פארס]]{{ש}}
20. [[מחוז הרמזגאן|הורמוזגאן]]{{ש}}
||
21. [[סיסתאן ובלוצ'סתאן]]{{ש}}
22. [[כרמאן (מחוז)|כרמאן]]{{ש}}
23. [[יזד (מחוז)|יזד]]{{ש}}
24. [[אספהאן (מחוז)|אספהאן]]{{ש}}
25. [[סמנאן (מחוז)|סמנאן]]{{ש}}
26. [[מאזנדראן]]{{ש}}
27. [[גולסתאן|גולסטאן]]{{ש}}
28. [[צפון ח'וראסאן|צפון ח'ורְאסאן]]{{ש}}
29. [[ח'וראסאן רזאווי|ח'וראסאן רזאוי]]{{ש}}
30. [[דרום ח'וראסאן]]{{ש}}31. [[אלבורז (מחוז)|אלבורז]]
| align="left" width="300px" |
[[קובץ:IranNumbered.png|250px]]
|}

המחוזות נשלטים ממרכז מקומי, לרוב מדובר בעיר הגדולה ביותר במחוז. הסמכות המחוזית נמצאת בידי המושל ({{Nastaliq|nq|استاندار}}: ostāndār) והוא ממונה על ידי [[משרד הפנים]] בכפוף לאישור ה[[מג'לס]] (ה[[פרלמנט]]).

עד שנת [[2004]] היו במדינה 28 מחוזות, אולם חוק שעבר בשנה זו פיצל את מחוז [[ח'וראסאן]] לשלושה מחוזות חדשים: [[צפון ח'וראסאן]], [[ח'וראסאן רזאווי|ח'ורסאן רזאוי]] ו[[דרום ח'וראסאן]].

ביוני [[2010]] החליט הפרלמנט האיראני לחלק את [[מחוז טהראן]] לשני חלקים ובכך יצר את מחוז [[אלבורז (מחוז)|אלבורז]].

== זכויות אדם באיראן ==
=== מיעוטים ===
המיעוטים באירן סבלו וסובלים מיחס מפלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.memri.org/reports/uprising-multinational-iran|כותרת=The Uprising Of The 'Multinational Iran'|אתר=MEMRI|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-02-03}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://old.iranintl.com/en/minority|כותרת=Minority|אתר=Iran International|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-02-03}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.iranintl.com/en/202208244735|כותרת=UN Experts Alarmed By Iran’s Escalation Of Religious Persecution|אתר=Iran International|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-02-03}}}}.

=== מעמד האישה באיראן ===
{{ראו גם|ערכים=[[זכויות נשים באיראן]], [[תנועת זכויות האישה באיראן]]}}
בשנת [[1963]] ניתנה לנשים [[זכות בחירה]] ובוטלה חובת חבישת ה[[רעלה]]. בתקופת השאה ההשכלה בקרב האוכלוסייה החילונית עלתה, גם במקצועות הלא דתיים. כשלאחר המהפכה ההשכלה התפשטה גם לקבוצות האוכלוסייה הכפריות והדתיות, שאפשרה דרך דרישה להפרדה בין נשים לגברים ו[[כיסוי ראש]]ן של הנשים, לימודי דת לצד לימודים חילוניים. כשרוב בתי הספר פועלים במתכונת הבאה: בשעות הבוקר הבנים לומדים ובשעות הצהריים הבנות, או להפך.

עד שנת [[2010]] נע שיעור הנשים שלמדו באוניברסיטאות בין 60%–65% לעומת 35%–40% של הגברים, כשהנשים מהוות רוב מוחלט בקרב תלמידי המדעים והרפואה, ונרשמות יותר ויותר ללימודי ההנדסה והטכנולוגיה. בנוסף למקצועות המסורתיים כמו חינוך, [[סיעוד]] ושירותים חברתיים, הנשים מוצאות את מקומן בשנים האחרונות גם בתחומי הביטוח, פיננסים, רפואה, אדמיניסטרציה ואף באקדמיה. תחום נוסף בו משתלבות הנשים באיראן הוא העיתונות, המכילה גם כן מספר לא מבוטל של נשים במגוון תפקידי תקשורת, קריינות, ועריכה ברמה הארצית ואף ניהול{{הערה|Goli M. Rezai-Rashti, "Iranian Women's Increasing Access to Higher Education but Limited Participation in the Job Market". Middle East Critique, 20:1, p.86|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=נשים באיראן|[https://politonhuji.wordpress.com/2012/06/17/מאחורי-הרעלה-נשים-באיראן/ מאחורי הרעלה – נשים באיראן]}}. בשנת [[2012]] החלה רפורמה באיראן לשנות את העניין וליצור מאזן בהשכלה שבין הנשים לגברים, שהתאזן רק בשנת 2010. במקביל, קראה הנהגת איראן לתושביה להגדיל את משפחותיהם ולתרום להגדלת אוכלוסיית איראן, זאת בניגוד למדיניות הרשמית בשנות ה-90 שקראה להגבלת הילודה ולשימוש באמצעי מניעה, מחשש שאיראן לא תוכל לעמוד בגידול אוכלוסין מואץ מבחינה כלכלית{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|איראן רוצה את הנשים בבית|1.1808547|24 באוגוסט 2012}}}}.

==== אלימות במשפחה ====
קיימת באיראן בעיה ענפה של פשעי [[אלימות במשפחה]] המתבצעים על רקע "[[רצח על חילול כבוד המשפחה|חילול כבוד המשפחה]]", כשרוב מקרי [[רצח]] הנשים ה"סוררות" מתרחשים בקרב הקהילה הכורדית. באיראן גם פועלות נשות [[משמרות המהפכה האסלאמית]] למיגור מקרי חוסר צניעותן של נשים, הסתובבות ברחוב ללא רעלות ובחוסר צניעות, שילוב ידיים, הפגנת חיבה או מגע פיזי בין נשים לגברים במקומות ציבוריים (אפילו אחים וקרובי משפחה), וכן סידור גבות ושפם כולל שימוש באיפור לפני החתונה{{הערה|שם=נשים באיראן}}.

=== קהילת הלהט"ב באיראן ===
לאחר ה[[המהפכה האיראנית|מהפכה האיראנית]] בשנת 1979 אסר שלטון [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]] על [[יחסי מין]] בין בני אותו [[זוויג|מין]], אולם התיר מעבר מגדרי, שמחייב [[ניתוח להתאמה מגדרית|ניתוח]] ל[[אשרור]] המגדר באישור [[בית משפט]]. מצב זה הציב בפני [[הומוסקסואליות|הומואים]] ו[[לסביות]] [[מחוץ לארון]] שתי אפשרויות – או עמידה בפני [[ענישה]] שעלולה לכלול [[מאסר]], [[ענישה גופנית|מלקות]] ובמקרים מסוימים אף [[עונש מוות]], או ביצוע ניתוח התאמה [[מגדר]]ית{{הערה|שם=ניתוחים באיראן - 2020|{{mako|דרור בלילטי|איראן כופה על הומואים ולסביות לעבור ניתוח לשינוי מין|b4ec71e0e37a071027|news-world/2020_q1|5 במרץ 2020}}}}{{הערה|שם=ניתוחים באיראן - 2012|{{mako|דני זאק|איראן: יותר מ-1,300 אזרחים עברו ניתוח לשינוי מין ב-4 שנים|8598e5950b96b31006|pride-news/global|5 בדצמבר 2012}}}}.

על פי ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] ו[[אקטיביזם|אקטיביסטיים]] מקרב חברי [[הקהילה הלהט"בית]] המקומית, מטרת השלטון בניתוחים אלו הוא לכאורה להביא את איראן למדינה נטולת הומואים ולסביות, והם רואים בדילמה החוקית בה נמצאים חברי הקהילה האיראנים מצב של ניתוח בכפייה, הלכה למעשה{{הערה|שם=ניתוחים באיראן - 2020}}{{הערה|שם=ניתוחים באיראן - 2012}}. אחת לשנה מאז [[2010]] מצוין [[יום הגאווה האיראני]]. יום זה מתקיים ב[[יום שישי]] הרביעי של חודש [[יולי]], או ביום השישי הראשון בחודש [[מורדאד]] ב[[לוח השנה הפרסי]]. ביום זה מצטלמים חברי הקהילה בטהראן עם סמלי הקהילה, אולם עושים זאת בחשאי מחשש לעימות עם המשטרה.

האזרחים שעוברים את הניתוח מקבלים כיסוי מלא מהמדינה על הוצאות הניתוח ו[[טיפול הורמונלי]], בנוסף ל[[מענק כספי]] חד-פעמי{{הערה|שם=ניתוחים באיראן - 2012}}.

== יהודי איראן ==
[[קובץ:Ha-Haim.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עיתון לחברי הקהילה היהודית בשנות העשרים. כתוב בשפה ה[[פרסית]] ובשפה הפרסית-יהודית]]
[[קובץ:RITA gy 2015.jpg| שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ה[[זמר]]ת [[ריטה]] נולדה ב[[טהראן]] והגיעה כילדה לישראל. הוציאה בשנים האחרונות שירים בשפה הפרסית]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[יהדות איראן]]}}
על פי המסורת היהודית, יישוב בני ישראל באזור ראשיתו ב-720 לפנה"ס, עם הגליית [[עשרת השבטים]] על ידי [[שלמנאסר החמישי|שלמנאסר מלך אשור]]{{מקור}}. חלק מגולי יהודה, שהגיעו ל[[בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]], הגיעו גם לאיראן. עם זאת, אין ידיעות ברורות על רציפות שבין גולים אלה לבין הקהילות היהודיות המאוחרות יותר באיראן. עד [[המאה ה-7]] לספירה נהנו היהודים משלטונות נוחים יחסית, וקיימו קשרים רוחניים וכלכליים עם היישוב היהודי המתחדש ב[[ארץ ישראל]], ועם היישוב היהודי בבבל. יהודי איראן סרו למרותם של [[ראש הגולה]] בבבל ושל מרכזי התורה ב[[סורא]], [[נהרדעא]] ו[[פומבדיתא]], שפרחו תחת [[השושלת הפרתית]]. בשנת 225, עם הכיבוש ה[[סאסאנים|סאסאני]], התחזק מעמדם של כוהני דת [[זרתוסטרא]], ומצבן של הקהילות היהודיות התערער. הן סבלו מגזירות ורדיפות, ורבים מתו על [[קידוש השם]].

בשנת 651, עם השתלטות הערבים המוסלמים קיבלו היהודים לגיטימציה ואוטונומיה מוגבלת (אם כי הופלו לרעה) תמורת [[מס גולגולת]]. על פי דת האסלאם, "עמי הספר", כלומר היהודים והנוצרים רשאים לשמור על אמונתם תחת שלטון מוסלמי. ב-[[1221]], עם כיבוש המונגולים בהנהגת [[ג'ינג'יס חאן]], נהרגו יהודים רבים במסגרת מסע ההרס שערכו המונגולים בזמן כיבושיהם.

ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], כאשר ה[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] השתלט על איראן, הוטלו הגבלות וחוקים מגבילים רבים על לא-מוסלמים, וגל מעשי קנאות עבר בחלק מהזמן על קהילות ישראל בפרס. בימי [[שושלת קג'אר]] ([[1796]]–[[1925]]) היו תקופות של דו קיום ויחסי שלום לצד תקופות של מעשי ביזה ועוינות כלפי יהודים בקהילות [[תבריז]], [[משהד]] ו[[טהראן]].

מ[[שנות ה-60 של המאה ה-19]] החלו קשרים בין המוסדות היהודיים ב[[אירופה]] לבין יהודי איראן, ובתקופת [[העלייה הראשונה]] החלה במקביל גם עלייה יהודית מאיראן לארץ ישראל. לאחר עליית שושלת המלוכה האחרונה בפרס ([[שושלת פהלווי]]), זכו יהודי איראן ל[[אמנציפציה]] מלאה. בתחילת [[המאה ה-20]] החלה בקהילה היהודית התעניינות ערה ב[[ציונות]], ואף פורסמו מספר ספרים ציוניים בשפה ה[[פרסית]]. ערב הקמת המדינה היו באיראן כ-100,000 יהודים, וכ-20,000 יהודים פרסיים בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה עלו ארצה למעלה מ-70,000 מיהודי איראן. הידועים שבהם הם: [[שר הביטחון]] לשעבר [[שאול מופז]], הנשיא לשעבר [[משה קצב]] והזמרת [[ריטה]]. יהודים רבים נוספים עברו להתגורר ב[[צפון-אמריקה]] וב[[מערב אירופה]]. מאז [[המהפכה האסלאמית]], התערער מצבה של הקהילה היהודית באיראן, אף שהיא זוכה לרוב לאוטונומיה תרבותית ונציג יהודי מכהן בפרלמנט. נכון ל-[[2013]] יש באיראן כ-10,100 יהודים.

העיר [[מלאייר]] {{אנ|Malayer}} הייתה העיר השנייה בכמות היהודים שבמדינה{{מקור}}.

== מבחר תמונות ==
<gallery mode="packed" heights="220">
קובץ:Eram garden.JPG|ימין|ממוזער|200px|גני אראם בעיר [[שיראז]]
קובץ:Golestan palace Tehran.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ארמון גולסטן ב[[טהראן]] שימש בעבר את השאה של איראן
קובץ:Elahiyeh.jpg|ממוזער|שמאל|200px|הרי [[אלבורז]], ליד [[טהראן]] המודרנית
</gallery>
{{תמונה רחבה|Panoráma Persepole.jpg|800px|'''[[צילום פנורמי|תצלום פנורמי]] של עתיקות העיר [[פרספוליס]] בירת האימפריה הפרסית הקדומה''' (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}
{{תמונה רחבה|Naghsh-e Jahan Square Isfahan.JPG|1900px|'''[[צילום פנורמי|תצלום פנורמי]] של המרכז ההיסטורי של העיר [[אספהאן]] במרכז איראן''' (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}

== ראו גם ==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|איראן}}
{{קישורי פורטל|איראן}}
* [[הממשלה האיראנית הגולה]]
* [[מיתולוגיה פרסית]]
* [[אנציקלופדיה איראניקה]]
* [[אנטי-איראניזם]]
* [[מחוזות איראן]]

{{-}}

== לקריאה נוספת ==
* [[דוד מנשרי]] - '''איראן: בין אסלאם ומערב''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 1996
* יניב גמבש ([[עורך ראשי]]), יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, [https://web.archive.org/web/20120107011106/http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/iran_2007.pdf איראן 2007 – ניתוח גאואסטרטגי], [[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], [[אוניברסיטת חיפה]], 2008
* ואנה ואנוצ'יני, '''איראן הוורודה: דמוקרטיה איסלאמית - החלום האבוד''', בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009
* [[דניאל דנה]], '''שלושה חבלים לתלייה''', [[חולון]]: [[אוריון הוצאת ספרים]], 2011
* [[תמר עילם גינדין]], '''הטוב, הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום איסלמית''', [[האוניברסיטה המשודרת]], 2011.
* [[עוזי רבי]] (עורך), '''זמן איראן,''' הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
* דוד מנשרי וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן אנטומיה של מהפכה''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.
* [[אזאר נאפיסי]], דברים שלא ספרתי, [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2010.
* משה אהרונוב, [[מאיר ליטבק]], '''איראן – מקיסרות פרסית למהפכה אסלאמית''' (ספר 9 בסדרה '''המזרח התיכון בימינו'''), [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשע"ד–2014.
* [[רז צימט]], '''איראן מבפנים, מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית''', [[הוצאת רסלינג]], 2022

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים
|ויקיחדשות=קטגוריה:איראן|שם ויקיחדשות=איראן
|ויקימסע=איראן
|ויקימילון=איראן
}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://jcpa.org.il/category/איראן/ מאמרים בנושא איראן], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]
* [http://room404.net/?cat=1440 הבלוג של ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, על הנעשה במדינה]
* [http://www.molad.org/articles/articlePrint.php?id=706 שאלות ותשובות על השינוי המתרחש במדיניות האיראנית], ד"ר [[רז צימט]], מולד, 24 באוקטובר 2013
* {{ynet|[[אורלי אזולאי]]|מאחורי הרעלה|5437604|7 בינואר 2019}}
* [http://www.iranicaonline.org/articles/iran אסופת מאמרים על איראן] ב[[אנציקלופדיה איראניקה]] (אנגלית)
* [https://www.chathamhouse.org/sites/default/files/publications/research/2018-09-13-iran-gcc-vakil.pdf Iran and the GCC: Hedging, Pragmatism and Opportunism] דו"ח של תוכנית המזרח התיכון של מכון המחקר הבריטי "Chatham House" (אנגלית)
* [https://www.youtube.com/watch?v=bKoPWaincHg סיור באיראן ב-2014 בתוכנית הטיולים של ריק סטיבס בערוץ PBS (באנגלית)] {{וידאו}}
* [http://www.parstimes.com/IL5.html קישורים רבים לאתרי עיתונים ומקורות מידע על איראן] (פרסית ואנגלית)
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559654805171|איראן}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|כותרת= איראן - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות המזרח התיכון}}
{{מדינות המפרץ הפרסי}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{אופ"ק}}
{{היסטוריה מודרנית של איראן}}
}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:איראן|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:רפובליקות אסלאמיות]]
[[קטגוריה:מדינות החברות באופ"ק]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות פרסית]]
[[קטגוריה:ציר ההתנגדות]]
[[קטגוריה:מדינות המזרח התיכון]]