הצגת המקור של הדף "מכבי חיפה (כדורגל)"

{{קבוצת כדורגל
| סמל = קובץ:סמל מכבי חיפה 2023.png
| שם מלא = מועדון כדורגל מכבי חיפה
| כינוי = הירוקים, {{ש}} הירוקים מהכרמל
| מספר מושבים = 30,942
| בעלים = [[יעקב שחר]]{{הערה|באמצעות חברת קשר ספורט בע"מ}}
| נשיא = [[יעקב שחר]]
| מנכ"ל = איציק עובדיה
| מאמן = [[ברק בכר]]
| ליגה = {{דגל|ישראל}} [[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]]
| אצטדיון = [[אצטדיון סמי עופר]], [[חיפה]]
| pattern_la1 = _maccabi2425h
| pattern_b1 = _maccabi2425h
| pattern_ra1 = _maccabi2425h
| pattern_sh1 = _maccabi2425h
| pattern_so1 =
| leftarm1 = 009826
| body1 = 009826
| rightarm1 = 009826
| shorts1 = 009826
| socks1 = 009826
| pattern_la2 = _maccabi2425a
| pattern_b2 = _maccabi2425a
| pattern_ra2 = _maccabi2425a
| pattern_sh2 = _maccabi2425a
| pattern_so2 =
| leftarm2 = FFFFFF
| body2 = FFFFFF
| rightarm2 = FFFFFF
| shorts2 = FFFFFF
| socks2 = FFFFFF
| pattern_la3 = _maccabi2425t
| pattern_b3 = _maccabi2425t
| pattern_ra3 = _maccabi2425t
| pattern_sh3 = _maccabi2425t
| pattern_so3 =
| leftarm3 = 000000
| body3 = 000000
| rightarm3 = 000000
| shorts3 = 000000
| socks3 = 000000
| תאריך ייסוד = [[1913]]
| כיתוב סמל = סמל הקבוצה מ-2023
| אתר אינטרנט = https://mhaifafc.com
}}

{{מחלקות מכבי חיפה}}
'''מכבי חיפה''' הוא [[מועדון כדורגל]] [[ישראל]]י מהעיר [[חיפה]] המשחק ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל הישראלית]]. המועדון הוקם בשנת [[1913]], והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל (השתתף בעונת הבכורה {{בספורט|ליגת ארץ ישראל בכדורגל|1931|1932}}). החל משנת [[1992]] הוא מנוהל על ידי איש העסקים [[יעקב שחר]], שמכהן כנשיא המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים ובתי ספר ל[[כדורגל]].

צבע התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הוא [[ירוק]], ולאורך השנים שולב בה גם הצבע ה[[לבן (צבע)|לבן]]. החל משנת [[1955]] ועד [[2014]] ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה ב[[אצטדיון קריית אליעזר]]. החל מעונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2014|2015}} משחקת הקבוצה ב[[אצטדיון סמי עופר]].

ברוב התארים שלו זכה המועדון החל מ[[שנות השמונים של המאה ה-20]], והוא הפך לאחד מהמובילים ב[[כדורגל בישראל|כדורגל הישראלי]]. המועדון זכה לאורך שנותיו ב-15 [[ליגת העל בכדורגל|אליפויות ישראל]], בשישה [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]], בחמישה [[גביע הטוטו|גביעי טוטו]] ובארבעה גביעי [[אלוף האלופים]]. כמו כן, הוא הגיע להישגים רבים ב[[מכבי חיפה במפעלים האירופיים|מפעלים האירופיים]]: הוא המועדון הישראלי הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שהעפיל לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]] (בעונת {{בספורט|ליגת האלופות|2002|2003}}), הראשון שהעפיל בפעם השנייה לשלב זה של המפעל (בעונת {{בספורט|ליגת האלופות|2009|2010}}) והיחיד שהעפיל שלוש פעמים{{הערה|{{ynet|שמעון אלבז, בלגרד|הישג ענק: מכבי חיפה עלתה לשלב הבתים של ליגת האלופות|sport/israelisoccer/article/syv511gz1i|23 באוגוסט 2022}}}} (פעם נוספת ב-{{בספורט|ליגת האלופות|2022|2023}}). בנוסף, הוא המועדון היחיד שהעפיל לרבע גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] (בעונת {{בספורט|1998|1999}}). המועדון חבר שותף ב[[ארגון המועדונים האירופיים]].

==היסטוריה==
===הקמה והשנים המוקדמות===
מועדון הכדורגל של מכבי חיפה נוסד בחיפה ב-[[1913]]. תחילה, הצטרפה קבוצתה של [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]] לקבוצת מכבי חיפה, אולם בשל חיכוכים הופרדו לשתי קבוצות: "מכבי" ו"הפועל" [[חיפה]]. מכבי נקראה באותן שנים "מכבי הגיבור חיפה", עד לשינוי שמה ל"מכבי חיפה" ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] והצטרפותה לאגודת [[מכבי חיפה]].

ב-[[1927]] טסה הקבוצה למסע משחקים ב[[ארצות הברית]] במטרה לגייס כספים לעיר חיפה. הכסף גויס, אך מחצית משחקני הקבוצה העדיפו להישאר בארצות הברית. ב-[[1939]] הוקמה הקבוצה מחדש, ולאחר 14 שנה, ב-[[1953]], לבשה לראשונה תלבושת ירוקה שקיבלה מארצות הברית.

כוכבה של [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]], [[אלי פוקס]], הצטרף לקבוצה בשנת 1954 והיה שחקן/מאמן. עד ל[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] המועדון לא בלט במיוחד, דילג בין הליגות הנמוכות לליגה הלאומית (הליגה הראשונה באותן השנים), ועמד בצילה של [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] – קבוצת הכדורגל של [[ההסתדרות]], שזכתה לתמיכתו והעדפתו של ראש העירייה, [[אבא חושי]].

בשנת [[1942]] העפילה הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לגמר [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] וספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות המפעל - 12:1 ל[[בית"ר תל אביב]].

[[קובץ:MHFC-Aharon-Amar.jpg|ממוזער|150px|[[אהרון אמר]], כוכב הקבוצה בשנים 1956–1967]]
[[קובץ:MHFC-Danny-Shmilo-Rom.jpg|ממוזער|150px|[[דני רום (שמולביץ)]], כוכב הקבוצה בשנים 1957–1973]]
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044453020205171).jpg|שמאל|ממוזער|250px|השוער, חיים זיידנברג, והגנת מכבי חיפה (תלבושת בהירה) במשחק מול [[מכבי יפו]] באוקטובר 1969, במגרש הפועל פתח תקווה]]
בין השנים 1954–1963 הציגה הקבוצה כדורגל איכותי וסיגלה לעצמה סגנון משחק הרפתקני והתקפי המתבסס על [[טכניקה]] אישית גבוהה ומסירות קצרות בסגנון ברזילאי. ב-[[1962]] זכתה הקבוצה בתואר ראשון אי פעם: היא ניצחה את מכבי תל אביב 5:2 במשחק גמר [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] חוזר, שנערך ב[[אצטדיון גבעת רם]] ב[[ירושלים]] לעיני 10,000 צופים (לאחר 0:0 במשחק הראשון). שנה לאחר מכן, הצליחה הקבוצה להעפיל שוב לגמר הגביע, אך הפסידה בתוצאה 0:1 ליריבה העירונית, הפועל חיפה. באותן שנים כוכבה הגדול ביותר של מכבי חיפה היה [[אהרון אמר]], ששיחק לצד שחקנים איכותיים כמו [[אברהם מנצ'ל]], [[אשר עלמני]], [[ג'וני הרדי]], [[זכריה בן צבי]] ו[[שלום ואנו]]. למרות שחקניה האיכותיים וסגנון המשחק האטרקטיבי, לא הצליחה הקבוצה לזכות בתואר האליפות, והישגה הגדול ביותר היה המקום השלישי בטבלה בשנת 1958. אמר, שהיה כוכב בקנה מידה ארצי, זכה להערצה גדולה הן בעיר [[חיפה]] והן ב[[ישראל|מדינת ישראל]].

בשנת [[1965]] נשרה מכבי חיפה, לראשונה בתולדותיה, לליגה א (אז הליגה השנייה). הירידה נקבעה במחזור הלפני האחרון לאחר הפסד חוץ ל[[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]] 2-3 בקרב ראש בראש נגד הירידה, וזאת לאחר שמכבי חיפה הובילה 0–2. שנה מאוחר יותר חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה.

בשנת [[1970]] שלחה העיר חיפה ארבעה נציגים ל[[מונדיאל 1970|מונדיאל]] ב[[מקסיקו]], שניים מהם שחקניה של מכבי חיפה: הבלם [[ישעיהו שווגר]], וקשר ה"כׁלבוֹ" [[דני רום (שמולביץ)|דני שמילו רום]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] בלטו בקבוצה גם השחקנים: [[מרדכי לובצקי]], [[שלמה בנאדו]], [[אהרון גרשגורן]], [[יחזקאל גרשוני]], [[נתן הירש]] ו[[קרול רוטנר]].

בשנת 1971 העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם הרביעית, אך הפסידה בתוצאה 1:2 ל[[הכח עמידר רמת גן|הכח רמת גן]].

בשנת [[1974]] נשרה מכבי חיפה בפעם השנייה בתולדותיה לליגה א. מכבי חיפה סיימה את העונה במקום האחרון בעונה שבה נקבע כי שתי האחרונות יפגשו למשחקי מבחן את שתי הראשונות בכל מחוז בליגה א לטורניר בשיטת ליגה של סיבוב אחד, שבסיומו שתי הראשונות ישחקו בעונה הבאה בליגה הראשונה. מכבי חיפה סיימה את הטורניר במקום הרביעי בלבד עם שני ניצחונות ושלושה הפסדים, ובכך ירדה שוב לליגה השנייה. שנה לאחר מכן חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה.
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044452830205171).jpg|טקסט=משחק כדורגל בין מכבי חיפה (חולצות לבנות) למכבי יפו, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית|ממוזער|252x252 פיקסלים|משחק כדורגל בין מכבי חיפה (חולצות לבנות) למכבי יפו, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית]]

שנה לאחר שעלתה חזרה לליגה הראשונה הייתה אמורה מכבי חיפה לרדת פעם נוספת לליגה השנייה לאחר שהקבוצה נוצחה במחזור הסיום בדרבי על ידי [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]], אך הקבוצה ערערה על חוקיות משחקה מול [[שמשון תל אביב]], בו היא הפסידה ונקבע לה משחק חוזר לאחר סיום העונה, ובמשחק זה ניצחה מכבי חיפה, והיא נשארה בליגה הראשונה. שנה לאחר מכן נשרה מכבי חיפה בפעם השלישית בתולדותיה לליגה השנייה, לאחר שסיימה את העונה במקום הלפני האחרון. ירידתה נקבעה במחזור הלפני האחרון לאחר הפסד חוץ ל[[הפועל יהוד]].

בניגוד לשתי הירידות הקודמות לליגה השנייה לא הצליחה מכבי חיפה לשוב לליגה הראשונה בעונה הראשונה שלאחר הירידה לליגה השנייה, ובשנת 1980 אף סיימה הקבוצה במקום הנמוך בתולדותיה - מקום 7 בליגה השנייה. שנה מאוחר יותר חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה אחרי 4 שנות היעדרות, ולאחר שסיימה במקום השלישי.

בשנת 1977 הצטרף לקבוצה כוכב [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] ו[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]], [[יוחנן וולך]]. לאחר שוולך פרש ממשחק פעיל ב-1979 הוא קיבל לידיו בהתנדבות מלאה את ניהול המועדון, והיה גורם מרכזי ומכריע בעליית הקבוצה לליגה הראשונה וזכייתה בתארים רבים.

מכבי חיפה התבססה בעיקר על מחלקת הנוער, שהייתה [[ליגת טוטו|אלופת המדינה]] לנוער בשנים 1975 ו-1979, והעלתה את רוב שחקני הנוער לקבוצת הבוגרים, תוך מגמה ברורה להתברג בצמרת עם שחקני בית צעירים. הראשונים שהופיעו בבוגרים כבר בשנות ה-70 היו [[יוסי קרמר]], [[אברהם אבוקרט]] ו[[משה סלקטר]].

===התבססות ותארים ראשונים: החל מ-1983===
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] התבססה הקבוצה בליגה הראשונה, אך עד לשנת 1983 היא נחשבה לקבוצת אמצע-טבלה ומטה, ונעה בין הליגה הראשונה לשנייה. המהפך חל בשנת 1983 עם הגעתו של המאמן [[שלמה שרף]] לקבוצה. {{ציטוט|תוכן=באתי לערב סיום העונה, וראיתי שולחן אולי באורך של איזה 50 מטר עמוס עם גביעים. אחד חילק לשני גביע על זה שהם נשארו בליגה. אז קלטתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה – לעשות להם סוויץ' בראש|מקור=שלמה שרף, כתבה על היסטוריית הקבוצה ב[[ערוץ הספורט]]|מרכאות=כן}}

בשנים [[1984]]{{הערה|{{וואלה!|מרדכי אלון|30 שנה לאליפות הראשונה|2750045|26 במאי 2014}}}} ו-[[1985]] זכתה הקבוצה בשתי אליפויות רצופות, האליפויות הראשונות בהיסטוריה שלה, וזאת תחת הדרכתו של שלמה שרף. שלמה שרף, שדגל בצורת משחק התקפית, ונהג לשחק בהרכב התקפי עם שלושה חלוצים, היה בין הגורמים העיקריים לזכייתה של מכבי חיפה באליפות ישראל לראשונה בתולדותיה. הרכבה של הקבוצה שכמעט ולא השתנה לאורך העונה כלל את השחקנים הבאים: השוערים [[אבי רן]] וצדוק אברהמי, הבלמים [[יחזקאל שירי]], [[רפי אוסמו]] ו[[ירון פרסלני]], מגנה הימני [[איתן אהרוני]], הקשרים [[ברוך ממן]], [[שלום לוי (כדורגלן)|שלום לוי]] ו[[אברהם אבוקרט]], והחלוצים, [[משה סלקטר]], [[צדוק מלכה]] ו[[רוני רוזנטל]], שחקנים מתוצרת מחלקת הנוער של המועדון. כמו כן, צורף החלוץ [[זאהי ארמלי]] מ[[מכבי שפרעם]] והמגן השמאלי [[ציון מרילי]] מ[[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]].

האליפות הראשונה הגיעה בהפתעה, שכן [[בית"ר ירושלים]] הובילה את הטבלה במשך רוב העונה, ומכבי חיפה הייתה בפיגור ניכר מאחוריה (הפער בין שתי הקבוצות עמד על 13 נקודות בתום סיבוב המשחקים הראשון). ברם, בישורת האחרונה, נקלעה בית"ר לרצף הפסדים ומכבי חיפה הצליחה לסגור את הפער. המהפך בצמרת הטבלה אירע במחזור ה-29 והלפני אחרון, כאשר בית"ר ירושלים שיחקה במגרשה הביתי מול [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]. מכבי חיפה שדלקה אחר ירושלים יצאה למשחק חוץ קשה מול [[הפועל יהוד]], וניצחה 1:0 משער נגיחה של [[משה סלקטר]]. במקביל ובאופן מפתיע, ניצחה הפועל תל אביב 3:1 את בית"ר ירושלים, וההכרעה עברה למחזור האחרון. משחק האליפות, שנערך לעיניי 20 אלף צופים באצטדיון קריית אליעזר, שוחק נגד [[מכבי רמת עמידר]] שנאבקה נגד הירידה. המשחק הסתיים בניצחון 1:0 משער נגיחה נוסף של סלקטר.

שנה לאחר מכן, ב-[[1985]], זכתה הקבוצה באליפות השנייה בצורה משכנעת כשהיא מביסה את [[הפועל כפר סבא]] 5:1 במשחק האליפות, שנערך ב[[אצטדיון קריית חיים]]. באותה השנה העפילה הקבוצה לגמר [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] בפעם החמישית, אך הפסידה 0:1 לבית"ר ירושלים. באותה שנה זכתה הקבוצה בראשות הבית ב[[אינטרטוטו]]. בשנת 1986 לא זכתה הקבוצה באליפות, לאחר שבמשחק הליגה האחרון והמכריע נגד [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] הפסידה 0:1 משער שנוי במחלוקת של [[גילי לנדאו]] בדקה ה-86, הפסד שגרם לאובדן האליפות מכיוון שמכבי חיפה הייתה זקוקה לפחות לתיקו על מנת לזכות בה.

בינואר [[1987]] נשרף מועדון מכבי חיפה, קירותיו עלו באש והמועדון נפגע בצורה קשה. לדברי המשטרה השריפה נבעה מטעות של אנשי אחזקה שעבדו במקום.{{הערה|{{מעריב|יונתן הללי|מועדון הכדורגל של מכבי חיפה עלה באש|19870130|45}}}} בעונה זו העפילה מכבי חיפה לגמר הגביע בפעם השישית, אך גם הפעם לא הצליחה לזכות בתואר, לאחר שסיימה בתיקו 3 עם מכבי תל אביב והפסידה 3:4 בדו-קרב בעיטות עונשין. ב-[[11 ביולי]] [[1987]] נהרג [[שוער]]ה של מכבי חיפה, [[אבי רן]], בתאונה ימית ב[[הכנרת|כנרת]]. אובדנו היווה מכה קשה לקבוצה, שכן השוער הצעיר נחשב להבטחה גדולה ולגדול שועריה של הקבוצה בכל הזמנים.

[[קובץ:MHFC-Reuven-Atar.jpg|ממוזער|150px|[[ראובן עטר]], מכוכבי הקבוצה בשנים 1986–1994]]
בשנת [[1988]] הביסה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאה 10:0, כש[[זאהי ארמלי]] כובש ארבעה שערים,{{הערה|יצחק הברמן, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/1004/@game מכבי חיפה מול מכבי תל אביב], באתר הרשמי של מכבי חיפה}} ובשנת [[1989]] זכתה באליפות נוספת תחת הדרכתו של [[אמציה לבקוביץ']]. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השביעית, שם פגשה את בית"ר ירושלים בשחזור הגמר מ-1985. משחק זה זכור כאחד ממשחקי הגמר המרתקים בתולדות גמר הגביע. בתום הזמן החוקי התוצאה הייתה 2:2, בהארכה נכבשו עוד שני שערים, אחד לכל קבוצה, ולבסוף בית"ר זכתה בגביע כאשר ניצחה 4:3 בדו-קרב בעיטות עונשין.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] החל המועדון להתמקצע ולהתאים עצמו לסטנדרטים אירופאים. בנוסף, הקבוצה התחזקה בשחקנים זרים, לאחר ששונה התקנון כך ששיתופם הותר. קריסת [[מסך הברזל]] באותה תקופה איפשרה החתמת כמה כדורגלנים מ[[מזרח אירופה]], אשר הפכו למובילים בהמשך. ב-[[1991]] זכתה מכבי חיפה באליפות רביעית. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השמינית, שם פגשה את [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]]. מכבי חיפה פיגרה 0:1 אך הצליחה למחוק את הפיגור וניצחה 3:1, ובכך זכתה ב[[דאבל (ספורט)|דאבל]] היחיד בתולדות המועדון, תוך שהיא מציגה שלישיית קישור כשרונית שכללה את [[אייל ברקוביץ']], ראובן עטר ו[[טל בנין]]. בשער בלט [[שוער]] הרכש ה[[אוקראינה|אוקראיני]] [[ויקטור צ'אנוב]], שהוחתם במקומו של [[גיורא אנטמן]], לאחר שהקבוצה הובסה 0:5 על ידי [[מכבי נתניה]].

===הרכישה על ידי שחר: החל משנת 1992===
[[קובץ:Yaakov Shachar.png|ממוזער|150px|שמאל|[[יעקב שחר]], נשיא המועדון משנת 1992]]

ב-[[1992]] נמכרה מחלקת הכדורגל של מכבי חיפה מידי [[אגודת מכבי חיפה]] לידיים פרטיות, איש העסקים [[יעקב שחר]], שהיה הספונסר שלה מאמצע שנות השמונים. שחר, שמכהן עד היום כ[[נשיא (ארגון)|נשיא]] המועדון, העניק לקבוצה גב מנהלתי וכלכלי, והחיל על המועדון סטנדרטי עבודה אירופאים.

התואר הראשון בתקופת שחר הושג ב-[[1993]] כאשר מכבי חיפה זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1:0 על [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] משער של ראובן עטר במשחק הגמר. בעקבות הזכייה, העפילה הקבוצה לטורניר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]]. במסגרת הטורניר של עונת {{בספורט|1993|1994}} ניצחה הקבוצה את [[טורפדו מוסקבה]] ואת [[פארמה (כדורגל)|פארמה]], אך הודחה נגד האחרונה בדו-קרב פנדלים. תחת הדרכתו של [[גיורא שפיגל]] זכתה הקבוצה ב[[ליגת העל בכדורגל#אליפויות|אליפות]] ללא הפסד ליגה (הישג שלא שוחזר מאז), תוך צבירת 95 נקודות (מתוך 117 אפשריות) וכיבוש 97 שערים. אחד המשחקים הזכורים באותה עונה הוא הניצחון 0:5 על מכבי תל אביב במשחק העונה.{{הערה|{{ספורט 5||הצגה על זמנית: 5:0 ענק למכבי חיפה על מכבי תל אביב|164464|64|26 בפברואר 1994}}}} באותה עונה שברה הקבוצה שיאים ישראלים רבים: 28 ניצחונות בעונה, 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד (מ-1993 עד 1995), הפרש שערים של 70+ ו-81% אחוזי הצלחה בליגה. סגל הקבוצה כלל אז את השוער [[רפי כהן (שוער)|רפי כהן]]; את שחקני ההגנה [[מרקו בלבול]], [[משה גלאם]], [[אלון חרזי]], [[רומן פץ]], [[איתן אהרוני]] ו[[אריק בנדו]]; בקישור את [[אייל ברקוביץ']] (שזכה בתואר "שחקן העונה"), [[רוני לוי]], ראובן עטר, [[סרגיי קנדאורוב]] ו[[אלון חזן]]; ובהתקפה את [[אלון מזרחי]] (שזכה בתואר [[מלך השערים]] עם 28 כיבושים), [[איוון גצקו]] ו[[שי הולצמן]]. בעקבות הזכייה נכתב [[שיר אליפות|שיר האליפות]] "[[ירוק בעיניים]]" המזוהה עם הקבוצה לאורך שנים. קבוצה זו נבחרה לקבוצת היובל בסקר שערך [[ערוץ הספורט]].

בעונת {{בספורט|1994|1995}} עזבו מזרחי ועטר את מכבי חיפה, ובמקומם הגיעו [[חיים רביבו]] ו[[עופר שטרית]]. הקבוצה הציגה אמנם כדורגל אטרקטיבי אך הפסידה את האליפות למכבי תל אביב. בסוף אותה עונה היא ניצחה את [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] 2:0 וזכתה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה.

====שבע השנים השחונות: 1995–2001====
[[קובץ:Adoram Keisi 08.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[אדורם קייסי]], מגינה השמאלי של הקבוצה משך 11 שנים]]
[[קובץ:Benayoun Haifa (2a).jpg|ממוזער|150px|שמאל|[[יוסי בניון]], כוכב הקבוצה בשנים 1998–2002 ו[[קפטן (כדורגל)|קפטן]] הקבוצה בשנים 2014–2016]]
לאחר הזכייה בגביע בשנת [[1995]], נכנסה מכבי חיפה לתקופה בת שבע שנים ללא זכייה בתואר האליפות, בהן רוב כוכביה נמכרו לאירופה. בשנת 1998 פוטר [[גיורא שפיגל]] בעקבות עונה בינונית של הקבוצה ולאחר תבוסה ביתית 0–4 מול [[הפועל כפר סבא]]. מחליפו של שפיגל היה [[דניאל בריילובסקי]]. תחת הדרכתו של בריילובסקי זכתה הקבוצה בגביע המדינה ב-{{בספורט|1998}} (לאחר ניצחון [[גמר גביע המדינה בכדורגל 1998|2–0]] בהארכה על [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]]). בסוף העונה הצטרף לקבוצה [[יוסי בניון]], שסומן ככוכב העתיד של [[כדורגל בישראל|הכדורגל הישראלי]], כאשר בעלי מכבי חיפה [[יעקב שחר]] ובעלי הפועל באר שבע [[אלי ז'ינו]] סיכמו על חלוקה ברווחים כאשר בניון יושבח ויימכר לקבוצה אירופאית.

בעונת {{בספורט|1998|1999}} מונה [[דושאן אוהרין]] למנג'ר הקבוצה. אוהרין הוביל את מכבי חיפה, בצוותא עם בריילובסקי, לרבע גמר [[גביע מחזיקות הגביע|גביע המחזיקות]] לאחר ניצחונות מרשימים על הקבוצות [[פריז סן-ז'רמן]] ו[[ריד (כדורגל)|ריד]], וזאת כשהיא מתבססת בעיקרה על שחקנים ישראלים צעירים יחסית כיוסי בניון שהגיע מ[[הפועל באר שבע]], [[יניב קטן]], [[אלירן אלקיים]] ו[[ניר דוידוביץ']] לצד ישראלים מנוסים מעט יותר כ[[אלון מזרחי]] ו[[אדורם קייסי]] ושחקנים זרים שלא תרמו תרומה בולטת כ[[איברהים דורו]] ו[[רדובן הרומטקו]]. בשנה זאת, נפצע שוער המשנה של הקבוצה [[יהודה בוארון]] ב[[תאונת דרכים]] קשה. לאחר כמה חודשים של [[תרדמת]] התעורר בוארון, ולאחר הליך שיקום היה ברור שלא יוכל לחזור למשחק פעיל.

בעונת {{בספורט|1999|2000}} מונה [[אלי כהן (השריף)|אלי כהן]] למאמן והובאו [[כדורגלנים זרים בישראל|שחקני רכש זרים]] דוגמת [[סרגיי קלשצ'נקו]], [[רדוסלב מיכאלסקי]], [[ריימונדס ז'וטאוטאס]] ו[[יז'י בז'צ'ק]]. בעונה זו השיגה הקבוצה ניצחונות מרשימים בתוצאות גבוהות (5–2 נגד [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]] ו-7–0 נגד [[הפועל ראשון לציון (כדורגל)|עירוני ראשון לציון]] ו[[מכבי נתניה]]) והקבוצה כבשה 86 שערים. ברם, לקראת סוף העונה החלה הקבוצה להפסיד במשחקים קריטיים. כהן התפטר ופינה מקומו לעוזרו, שחקן העבר, [[רוני לוי]]. את העונה סיימה הקבוצה ללא תואר, במקום השני, אחרי [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] שזכתה בדאבל.

====שש שנות התהילה: 2001–2006====
[[קובץ:MHFC-Arik-Benado.jpg|ממוזער|שמאל|150px|[[אריק בנדו]], [[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה בשנים 2000–2006 ואחד מגדולי הכדורגלנים של המועדון בכל הזמנים]]
לפני עונת {{בספורט|2000|2001}} עלו מספר שמות מועמדים לאימון הקבוצה, ביניהם [[זאב זלצר]], אך לבסוף הוחלט למנות את מאמן מכבי תל אביב המפוטר, [[אברהם גרנט]]. תחת הדרכתו של גרנט זכתה הקבוצה ב-2 אליפויות רצופות ([[2001]] ו-[[2002]]) תוך הצגת עליונות הן מבחינת הסגל והן מבחינת היכולת. בחיפה בלטו אז בקישור [[יוסי בניון]] ("שחקן העונה" ב-2001, עם 13 שערים ו-13 בישולים), [[ג'ובאני רוסו]] ("שחקן העונה" ב-2002, עם 5 שערים ו-10 בישולים), [[ריימונדס ז'וטאוטאס]], [[ננאד פראליה]], [[ואליד באדיר]] וראובן עטר הוותיק. בהתקפה בלטו [[יעקובו איגביני]], יניב קטן, [[סרגיי קלשצ'נקו]] ו[[רפי כהן (חלוץ)|רפי כהן]]. בהגנה בלטו [[אבישי ז'אנו]], [[אלון חרזי]], [[אריק בנדו]], [[אנדריי אוסטרובסקי]] ו[[אדורם קייסי]]. בשער שיחקו לסירוגין [[דודו אוואט]] ו[[ניר דוידוביץ']] עקב פציעותיו של האחרון.

במוקדמות [[ליגת האלופות]] ב-2001, הצליחה מכבי חיפה להעפיל לסיבוב המוקדמות השלישי שלפני שלב הבתים והייתה אמורה לשחק נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]], אחרי שניצחה את [[פ.צ. האקה]] מ[[פינלנד]] בשני משחקים, 1:0 במשחק החוץ ו-4:0 בקריית אליעזר. אך לאחר שהתברר שהקבוצה שיתפה את ואליד באדיר במשחק הביתי שלא כחוק, מכיוון שהוא הורחק משלושה משחקים במסגרות אירופאיות בעקבות [[כרטיס אדום]] שקיבל במשחקה של הקבוצה נגד [[ויטסה ארנהם]] במסגרת [[גביע אופ"א]] שנה לפני כן, תוצאת משחק הגומלין בוטלה והוחלפה בהפסד טכני 0:3. מכבי חיפה הודחה מאירופה והאקה היא זו שהמשיכה לצמד מפגשים מול ליברפול בשלב זה. אירוע זה זכור כ"[[פרשת הפקס]]", משום שהנחיות [[אופ"א]] לגבי איסור שיתופו של באדיר במשחקים מול האקה הגיעו למשרדי הקבוצה באמצעות [[פקס]], אך לא הובנו כראוי.{{הערה|{{ynet||מכבי חיפה – האקה 0:4|977568|1 באוגוסט 2001}}{{ש}}{{ynet|משה גוזגל|חיפה הודחה על ידי אופ"א מליגת האלופות|983688|3 באוגוסט 2001}}{{ש}}{{ynet|משה גוזגל, גור מוטולה|הפקס מאופ"א מוכיח – חיפה אשמה|985968|4 באוגוסט 2001}}}}

ב-2002 העפילה מכבי חיפה לגמר גביע המדינה בפעם ה-12, שם פגשה את יריבתה הוותיקה, מכבי תל אביב. למרות יכולת מצוינת של הקבוצה באותה עונה וזכייה באליפות, לא הצליחה הקבוצה לזכות בגביע כשהפסידה למכבי תל אביב 4:5 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו נטול שערים, ובכך נמנע ממנה דאבל שני. ב-2002 מינה [[יעקב שחר]] את [[איתמר צ'יזיק]] ל[[מנכ"ל]] המועדון במקום חנן שפגט.

גרנט עזב את מכבי חיפה לאחר שמונה למאמן [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]], ובמקומו מונה [[יצחק שום]]. שום הוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים ב[[ליגת האלופות]] לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי (לאחר ניצחונות על [[בלשינה בוברויסק]] ו[[שטורם גראץ]]). בשל המצב הביטחוני, מכבי חיפה אירחה את משחקי הבית שלה ב[[אצטדיון GSP]] ב[[קפריסין]].{{הערה|{{הארץ|דורון ברגרפרוינד, אשר גולדברג|סופית: מכבי חיפה תארח בקפריסין|1.822231|4 בספטמבר 2002}}}} ב-[[18 בספטמבר]] 2002, במשחק הראשון של קבוצה ישראלית אי פעם בשלב הבתים של המפעל, הפסידה מכבי חיפה 2:5 ל[[מנצ'סטר יונייטד]], לאחר שהובילה 1:0 משער של יניב קטן, במשחק שהתקיים באצטדיון [[אולד טראפורד]].{{הערה|{{ynet|נועם שיזף|ליגת האלופות: מנצ'סטר יונייטד – מכבי חיפה 2:5|2125494|18 בספטמבר 2002}}}} בהמשך, הנחילה הקבוצה תבוסות ל[[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפיאקוס]] ולמנצ'סטר יונייטד בתוצאה 3:0 (הראשונה מ[[שלושער]] של [[יעקובו איגביני]], והשנייה משערים של יניב קטן, [[ריימונדאס ז'וטאוטאס]] ויעקובו).{{הערה|יצחק הברמן, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/1548/@game מכבי חיפה מול אולימפיאקוס], באתר הרשמי של מכבי חיפה}}{{הערה|יצחק הברמן, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/1598/@game מכבי חיפה מול מנצ`סטר יונייטד], באתר הרשמי של מכבי חיפה}} מול סגנית אלופת אירופה [[באייר לברקוזן]] הפסידה הקבוצה בתוצאות נמוכות (0:2 ו-1:2). הקבוצה סיימה במקום השלישי בבית, ועברה לשחק בסיבוב השלישי של [[גביע אופ"א]], אך הובסה על ידי [[א.א.ק. אתונה]], והודחה מאירופה.{{הערה|{{ynet||גביע אופ"א: מכבי חיפה – אא"ק אתונה 4:1|2312873|12 בדצמבר 2012}}}}
[[קובץ:Nir Davidovich.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[ניר דוידוביץ']], [[שוער]]ה הראשון של הקבוצה מ-1997 ועד 2013 ושחקן העונה של 2003/2004]]
בליגה, למרות קרב צמוד בין מכבי חיפה ל[[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]], הקבוצה לא זכתה בתואר האליפות בגלל הפרש שערים נחות, והסתפקה ב[[גביע הטוטו]]. בתום העונה עזב שום את מכבי חיפה לאחר שקיבל הצעה לאמן את הקבוצה היוונית [[פנאתינאיקוס (כדורגל)|פנאתינאיקוס]]. בעקבות עזיבתו של שום, החליט יעקב שחר למנות את מאמן הנוער [[רוני לוי]] כמאמן הקבוצה הבוגרת, ותחת הדרכתו הקבוצה זכתה ב-3 אליפויות רצופות. בעונת {{בספורט|2003|2004}} הקבוצה זכתה באליפות בפער של 6 נקודות מהסגנית מכבי תל אביב. למרות זאת, זכה לוי לביקורת על הסגנון המשעמם יחסית של קבוצתו, והשוער [[ניר דוידוביץ']] זכה בתואר שחקן העונה.

לפני תחילת עונת {{בספורט|2004|2005}} חיפה כמעט והעפילה שוב ל[[ליגת האלופות]], אך שער שספגה נגד [[רוזנבורג]] בדקה ה-89 כפה [[הארכה]] ומנע זאת ממנה; במשחק הגומלין שהתקיים ב[[אצטדיון רמת גן]] ב-24 באוגוסט 2004, מכבי חיפה הצליחה לעלות ליתרון 2:0 כבר במחצית הראשונה, על אף שהמגן השמאלי [[נג'ואן גרייב]] הורחק בדקה ה-25. בדקה ה-59 [[הפסקת חשמל]] באצטדיון גרמה להאפלת המגרש ולהפסקת המשחק למשך 10 דקות. בדקה ה-89 הפסקת חשמל נוספת הובילה להפסקת המשחק פעם שנייה, ועם חידושו רוזנבורג הצליחה להבקיע שער מ[[בעיטה חופשית]] שכפה הארכה. בהארכה רוזנבורג כבשה שני שערים נוספים, ניצחה לבסוף 2:3 והדיחה את מכבי חיפה מהמפעל.{{הערה|{{ynet|גור מוטולה|מוק' ליגת האלופות: מכבי חיפה – רוזנבורג 3:2|2968145|25 באוגוסט 2004}}}}{{הערה|יצחק הברמן, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/1913/@game מכבי חיפה מול רוזנבורג], באתר הרשמי של מכבי חיפה}}

בליגה הציגה הקבוצה עליונות על פני שאר הקבוצות. מתחילת העונה הייתה המועמדת הוודאית לזכייה באליפות, ואכן זכתה בתום העונה בהפרש ניכר על סגניתה. שחקן העונה נבחר להיות הקשר [[עידן טל]] שכבש 13 שערים. במקביל, רוב שחקניה הישראלים של מכבי חיפה, השתתפו ב[[היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל#מוקדמות מונדיאל 2006|קמפיין]] של נבחרת ישראל בכדורגל להעפיל ל[[מונדיאל 2006]]. באחד ממשחקי ה[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת]], פתחו בהרכב לא פחות מ-7 שחקנים של מכבי חיפה.

[[קובץ:Harazi.png|ממוזער|150px|[[אלון חרזי]], מגדולי כדורגלני מכבי חיפה בכל הזמנים]]
את עונת {{בספורט|2005|2006}} פתחה מכבי חיפה בסערה והשלימה הישג נדיר כאשר סיימה את הסיבוב הראשון עם מאזן מושלם של 11 ניצחונות מתוך 11 משחקים. בתואר הראשון שלה בעונה זו זכתה ב-[[15 במרץ]] [[2006]] כשזכתה ב[[גביע הטוטו]]. בתואר האליפות העשירי במספר זכתה ב-[[22 באפריל]] 2006. את העונה סיימה הקבוצה עם 16 נקודות יותר מ[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] שבמקום השני, ובכך שברה את שיאה של [[בית"ר ירושלים]] שעמד על 15 נקודות הפרש בין האלופה לבין המקום השני. שחקן העונה נבחר להיות [[גוסטבו בוקולי]], עם 12 שערים ו-10 בישולים.

בשנים 2003–2006 כיכבו בחיפה השוער [[ניר דוידוביץ']], הבלמים [[אריק בנדו]] ו[[אלון חרזי]], המגינים [[חיים מגרשווילי]] (עד 2007) ו[[אדורם קייסי]] (למעט 2004/2005), הקשרים [[ואליד באדיר]] (עד 2005), [[שאבייר דירסאו]] (למעט 2003), [[עידן טל]], [[ג'ובאני רוסו]] (עד 2005 וב-{{בספורט|2007|2008}}), [[גוסטבו בוקולי]] (מ-2004), [[מיכאל זנדברג]] (עד 2006) והחלוצים [[אליניב ברדה]] (עד 2005), יניב קטן ו[[רוברטו קולאוטי]] (עד 2007).

====הצלחות וכישלונות: 2006–2011====
[[קובץ:MHFC-Yaniv-Katan.jpg|ממוזער|150px|[[יניב קטן]], קפטן הקבוצה בשנים 2006–2014]]
בעונת {{בספורט|2006|2007}} עזבו את חיפה הקפטן הוותיק [[אריק בנדו]] ו[[מיכאל זנדברג]] (שעברו ל[[בית"ר ירושלים]]) והקשר [[עידן טל]] (שעבר ל[[בולטון וונדררס]]). עזיבתם פגעה קשות ביכולת הקבוצה, בעיקר בליגה. באותה עונה לא הצליחה מכבי חיפה להעפיל לליגת האלופות, אחרי שהוגרלה לשחק נגד [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]], אך הצליחה להעפיל לשמינית גמר גביע אופ"א, אחרי שניצחה בין השאר את [[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]], אותה ניצחה 1:0 ב[[אצטדיון בלומפילד]] (אחרי תיקו 0:0 בחוץ). בשמינית הודחה על ידי [[אספניול]]. בליגה לעומת זאת, מכבי חיפה הציגה יכולת חלשה והגנה חדירה, וסיימה רק במקום החמישי, שהקנה לה כרטיס ל[[אינטרטוטו]], שם הודחה בסיבוב השני.

בעונת {{בספורט|2007|2008}} זכתה מכבי חיפה בפעם הרביעית בהיסטוריה שלה ב[[גביע הטוטו]] לאחר שניצחה בגמר את [[בני סכנין]] 2:0 אך הציגה יכולת לא טובה בליגה. בעקבות זאת הודיעה הקבוצה כי המאמן [[רוני לוי]] לא ימשיך בתפקידו, ומחליפו יהיה [[אלישע לוי]].
ביולי 2008 נבחר המנכ"ל של מכבי חיפה, [[איתמר צ'יזיק]], לכהן כאחד מ-14 הנציגים בהנהלת ה-[[ECA]], ארגון הגג של מועדוני הצמרת באירופה.{{הערה|{{nrg|יונתן הללי, יעקב זיו|צ'יזיק נבחר להנהלת התאחדות המועדונים האירופית|757/072|8 ביולי 2007|3|1}}}}

בעונת {{בספורט|2008|2009}}, תחת הדרכתו של [[אלישע לוי]], זכתה מכבי חיפה באליפות ה-11 בתולדותיה, לאחר שתי עונות ללא זכייה בתואר זה ובתום מאבק צמוד עם [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] על האליפות, במהלכו התחלפה הקבוצה במקום הראשון מספר פעמים. בחלקים מסוימים מהעונה הציגה מכבי חיפה סגנון משחק הגנתי ומבוקר, אך בסיבוב הראשון ובמחזורי הסיום הציגה יכולת טובה יותר והבטיחה את האליפות מחזור אחד לסיום העונה. בנוסף, הגיעה מכבי חיפה ל[[גמר גביע המדינה בכדורגל 2009|גמר גביע המדינה]], אולם הפסידה 1:2 ל[[בית"ר ירושלים]], והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

[[קובץ:Champions League Qualifikation FC Salzburg vs.Maccabi Haifa.JPG|ממוזער|220x220px|מכבי חיפה עולה לשחק מול [[רד בול זלצבורג]] באוסטריה]]

בפתיחת עונת {{בספורט|2009|2010}} העפילה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות, לאחר שעברה את [[גלנטורן]] ה[[צפון אירלנד|צפון אירית]] בסיבוב המוקדמות השני, את [[אקטובה (כדורגל)|אקטובה]] ה[[קזחסטן|קזחית]] בסיבוב השלישי (לאחר שהייתה כבר בפיגור 3:0 במשחק הביתי, וניצחה לבסוף 3:4),{{הערה|{{One||חיפה בשלב הבא עם 3:4 וקאמבק ענק מול אקטובה|141881|4 באוגוסט 2009}}}} ואת [[רד בול זלצבורג]] האוסטרית בשלב הפלייאוף לאחר שניצחה אותה פעמיים.{{הערה|{{One||הירוקים חוגגים: מכבי חיפה שוב בליגת האלופות|143126|25 באוגוסט 2009}}}} בהגרלת שלב הבתים הוגרלה מכבי חיפה עם [[יובנטוס]], [[באיירן מינכן]] ו[[ז'ירונדן דה בורדו|בורדו]]. בניגוד להעפלתה הקודמת, הפעם הורכבה הקבוצה ממספר ישראלים צעירים, כדוגמת [[בירם כיאל]], [[אייל גולסה]] ו[[מוחמד גאדיר]], והוביל אותה [[יניב קטן]], שהיה שותף גם להעפלה הקודמת של הקבוצה. מכבי חיפה אירחה את המשחקים ב[[אצטדיון רמת גן]], והפסידה בכל ששת משחקיה, כאשר חמישה מתוכם הסתיימו בתוצאה 0:1, וסיימה עם מאזן שערים שלילי של 0:8. בכך הייתה לקבוצה הראשונה בתולדות [[ליגת האלופות]] שסיימה את שלב הבתים ללא נקודה או שער לזכותה.{{הערה|שם=חרזי|{{One|דורון בן דור|סיימה על האפס: חיפה שברה שיא שלילי בצ'מפיונס|149005|8 בדצמבר 2009}}}} במשחק המחזור השישי והאחרון נגד בורדו, נערך טקס פרידה לכבוד [[אלון חרזי]], שנכנס כמחליף בדקה ה-71 ופרש לאחריו ממשחק פעיל.{{הערה|שם=חרזי}}

בליגה, אף על פי שהובילה רוב העונה, ואף שברה את שיא הספיגה הנמוכה עם 16 שערים בלבד ב-35 משחקי ליגה,{{הערה|שם=שווה בדיקה|{{הארץ|[[עוזי דן]]|שווה בדיקה {{!}} זאת לא רק הכמות|1.1204809|2 ביוני 2010}}}} הפסידה מכבי חיפה את האליפות ברגע האחרון באופן דרמטי ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] בגלל [[שיטת הקיזוז]] והפרש שערים, אחרי שסיימה בתיקו {{ללא גלישה|1:1}} עם [[בני יהודה תל אביב|בני יהודה]] במחזור האחרון.{{הערה|{{ynet|עדי סרדס|הלכה האליפות: חיפה סיימה ב-1:1 מול בני יהודה|3889707|15 במאי 2010}} {{סרטונים}}}} בסיום אותה עונה עזבו אותה כוכביה – [[שלומי ארבייטמן]], [[דקל קינן]], [[ג'ורג' טישיירה]] ו[[בירם כיאל]] – לקבוצות כדורגל באירופה.

בעונת 2011/2010 שיחקה מכבי חיפה בסיבוב השלישי במוקדמות [[הליגה האירופית]] נגד [[דינמו מינסק]]. במשחק הראשון ב[[אצטדיון קריית אליעזר|קריית אליעזר]] ניצחה הקבוצה 1:0, ובגומלין נוצחה 1:3 והודחה מהליגה האירופית. עונה זו הסתמנה במכת פציעות מחד, אך בשילוב שחקנים צעירים מאידך, בהם [[תומר חמד]], [[שלומי אזולאי (1989)|שלומי אזולאי]], [[טאלב טוואטחה]], [[סנטיהו סלליך]] ו[[מוחמד גאדיר]]. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות ה-12 שלה, כשבהגנה בלטו [[אריק בנדו]] הוותיק לצד [[אנדריי פילאבסקי]] ו[[אייל משומר]] ובהתקפה שחקניה הבולטים של מכבי חיפה היו [[ליאור רפאלוב]] ([[כדורגלן העונה של מעריב|כדורגלן העונה]], 11 שערים) ותומר חמד (13 שערים, 5 בישולים). כמו כן, הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה 0:1 להפועל תל אביב, והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

==== עשר השנים השחונות: 2011–2021 ====
רבים משחקניה הבולטים של מכבי חיפה נטשו את הקבוצה לאחר אותה אליפות, ביניהם רפאלוב וחמד, ולקראת העונה הבאה הקבוצה נחלשה יחסית. בתחילת עונת 2012/2011 הוגרלה הקבוצה לשחק מול [[ראסינג גנק|גנק]] הבלגית בפלייאוף העלייה לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]]. במשחק הראשון ב[[אצטדיון רמת גן]] ניצחה חיפה 2:1, ניצחון שבדיעבד לא הספיק לגומלין בבלגיה שהסתיים בניצחון 4:1 לגנק בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר 120 דקות שבהן הייתה התוצאה 2:1 לגנק (3:3 בסיכום הכללי). למרות ההדחה, העפילה מכבי חיפה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של [[עונת 2011/2012 בליגה האירופית|הליגה האירופית]], והוגרלה לבית הכולל את [[שאלקה 04]], [[סטיאווה בוקרשט]] ו[[א.א.ק. לרנקה]]. שם, על אף שני ניצחונות בסיבוב הראשון, כשלה להעפיל לסיבוב הבא, במקביל לאי הצלחה במשחקי הליגה המקומית. את העונה בליגה סיימה מכבי חיפה במקום החמישי. כמו כן הקבוצה העפילה ל[[גמר גביע המדינה בכדורגל 2012|גמר הגביע]] בפעם ה-15 שם פגשה שוב את הפועל תל אביב בשחזור הגמר מהשנה שעברה, והפסידה 1:2 לאחר שספגה שער בתוספת הזמן.[[קובץ:MHFC-Chen-Ezra.jpg|ממוזער|150px|[[חן עזרא]], מקשריה הבולטים של מכבי חיפה בשנים 2012–2016]]
[[קובץ:Dekel Keinan Haifa.JPG|ממוזער|270x270 פיקסלים|[[דקל קינן]], [[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה בשנים 2016–2018]]
בסיום העונה נפרד המאמן אלישע לוי מהקבוצה, ובמקומו מונה כוכב הקבוצה בעבר, ראובן עטר, אך בפתיחת עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2012|2013}} רשמה מכבי חיפה את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה עם ניצחון בודד, ארבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. כתוצאה מכך, לאחר המחזור התשיעי, פוטר עטר מתפקידו ובמקומו מונה [[אריק בנדו]], מאמן קבוצת הנוער וקפטן מכבי חיפה בעבר, למאמן הקבוצה. תחת הדרכתו של בנאדו חל שיפור ניכר ביכולת ובתוצאות של הקבוצה, והיא זינקה מהמקום הלפני האחרון בטבלה עד למקום השני. בסוף העונה פרש ה[[שוער]] הוותיק [[ניר דוידוביץ']] ששיחק כל הקריירה שלו במכבי חיפה ונחשב לסמל של המועדון.

ב-[[25 ביולי]] [[2013]], במוקדמות [[עונת 2013/2014 בליגה האירופית|הליגה האירופית]], הביסה מכבי חיפה במשחק החוץ את [[חזאר לנצ'ראן]] בתוצאה 8–0 (במחצית היא הובילה 6–0, שיא ישראלי) ובכך קבעה את הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה. בעקבות ניצחון זה והניצחונות על [[ונטספילס (כדורגל)|ונטספילס]] הלטבית ו[[אסטרה ג'ורג'יו]] הרומנית, עלתה הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית שם הוגרלה לבית הכולל את [[פאוק סלוניקי (כדורגל)|פאוק סלוניקי]] היוונית, [[א.ז. אלקמאר]] ההולנדית ו[[שחטאר קאראגנדי]] הקזחית. מכבי חיפה סיימה במקום השלישי עם חמש נקודות והודחה.

את עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2013|2014}} הקבוצה סיימה במקום החמישי בליגה, ולא הצליחה להעפיל למפעלים האירופיים. ב-[[14 במאי]] [[2014]], במחזור הלפני אחרון של העונה, נפרדה מכבי חיפה מהאצטדיון הביתי שלה ב-50 שנים האחרונות, [[אצטדיון קריית אליעזר|קריית אליעזר]], כששיחקה מול [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]]. לפני המשחק נערך טקס פרידה מהאצטדיון, שכלל את הצגתם של שחקני הקבוצה שזכו באליפות הראשונה, מתן פרס על [[מפעל חיים]] ל[[אשר עלמני]] והענקת חולצה על שם [[אבי רן]] לאביו, שהגיע לראשונה לאירוע של מכבי חיפה אחרי נתק ממושך. המשחק עצמו הסתיים בתוצאה 2–2.{{הערה|{{ספורט 5||מסיבת סיום: אלבום התמונות מיום הפרידה מקרית אליעזר|168967|64|14 במאי 2014}}{{ש}}{{הארץ|משה בוקר|2:2 בין מכבי חיפה למכבי תל אביב|1.2321433|14 במאי 2014|מנויים=לא}}}}

בתום העונה סיים [[אריק בנדו]] את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו מונה [[אלכסנדר סטנוייביץ']] ה[[סרביה|סרבי]]. אחת ההחתמות הראשונות של סטנוייביץ' במכבי חיפה הייתה החזרתו של הקשר ההתקפי [[יוסי בניון]], שפרץ במועדון והצליח בכדורגל האירופאי, לסגל הקבוצה.{{הערה|{{One|גידי ליפקין|זה קורה: יוסי בניון סיכם לשנתיים במכבי חיפה|234642|6 ביוני 2014}}}} יניב קטן, קפטן הקבוצה ושחקנה של הקבוצה במשך 25 שנים, החליט להודיע על פרישה מכדורגל.{{הערה|{{וואלה!|איציק יצחקי|מכבי חיפה: יניב קטן הודיע על פרישה: "חוויתי רגעים גדולים"|2756755|19 ביוני 2014}}}}לקראת העונה מכרה הקבוצה כ-17,000 מנויים ובכך שברה את שיא מכירת המנויים לקבוצה ישראלית שהיה שייך למכבי תל אביב ועמד על 10,300 [[מנויים]]. ב-[[15 בספטמבר]] [[2014]] ערכה הקבוצה את משחקה הראשון ב[[אצטדיון סמי עופר]], בו ניצחה את [[בני סכנין]] בתוצאה 4–2 לעיני 30,000 צופים.{{הערה|{{ynet|שמעון אלבז|הענק הירוק: מכבי חיפה חנכה את האצטדיון החדש עם 2:4 על בני סכנין.|4571385|15 בספטמבר 2014}} {{סרטונים}}}} עד אמצע העונה הקבוצה לא השיגה את התוצאות והיכולת המקוות, וסטנוייביץ' הציע את התפטרותו אך יעקב שחר סירב.{{הערה|{{One|[[אופירה אסייג]]|סטנוייביץ' ביקש להתפטר, יעקב שחר סירב|242556|23 בנובמבר 2014}}}} ב-[[28 בדצמבר]] לאחר הפסד ביתי ל[[בית"ר ירושלים]] במסגרת המחזור ה-15, הפסדה השמיני של הקבוצה בליגה, הגיש סטנוייביץ' את [[התפטרות]]ו. באותו יום מונה שחקנה לשעבר של הקבוצה [[מרקו בלבול]] לתפקיד מאמן הקבוצה.{{הערה|{{ספורט 5|תומר לוי|סטנוייביץ' עזב, מרקו בלבול המאמן החדש של מכבי חיפה|181716|64|28 בדצמבר 2014}}}} תחת בלבול העפילה מכבי חיפה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי שלא מאפשר התחרות במסגרות אירופאיות. ככלל, למעט נוכחות הקהל הגדולה במשחקים, העונה נחשבה למאכזבת. בסיומה מונה [[רוני לוי]] למאמן הקבוצה.

[[קובץ:Neta Lavi - 27 January 2016.JPG|ממוזער|150px|[[נטע לביא]], קשר אחורי ו[[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה בשנים 2019–2023, זכה עימה בגביע ושתי אליפויות.]]
לקראת העונה החדשה מכרה הקבוצה כ-18,000 מנויים ובכך שברה שוב את השיא הישראלי, אולם גם תחת הדרכתו של [[רוני לוי]] הציגה חיפה יכולת לא טובה ובעונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2015|2016}} סיימה במקום הרביעי. במהלך העונה ספגו שחקני חיפה 9 [[כרטיס אדום|כרטיסים אדומים]]. ב-[[24 במאי]] [[2016]] זכתה הקבוצה ב[[גביע המדינה בכדורגל]] לאחר ניצחון 1–0 על מכבי תל אביב ב[[גמר גביע המדינה בכדורגל 2016|משחק הגמר]], ובכך שברה בצורת של 18 שנים ללא זכייה בגביע.{{הערה|{{וידאו}}{{ynet|נדב צנציפר, שמעון אלבז|אחרי 18 שנה: מכבי חיפה זכתה בגביע. צפו|4807117|24 במאי 2016}}}} בדרך לגמר הדיחה מכבי חיפה את [[בית"ר ירושלים]], [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]], [[בני יהודה תל אביב]] ו[[הפועל באר שבע]], כולן מליגת העל.

באוגוסט [[2016]] זכה המועדון ל"מגן הכבוד" שהוענק ל[[יעקב שחר]] במעמד [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]], על עשייתו החברתית והצטיינותו במאבק נגד [[אלימות]] ו[[גזענות]].{{הערה|[http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=26356 מגן הכבוד - ביחס לקהל ולקהילה], באתר הרשמי של מכבי חיפה, 10 באוגוסט 2016}}

ב-[[11 במאי]] [[2016]] מונה [[טור-כריסטיאן קרלסן]] הנורווגי לתפקיד המנהל הספורטיבי של הקבוצה. בעקבות חילוקי דעות בין המנהל הספורטיבי ובין המאמן, פוטר לוי מתפקידו,{{הערה|{{ynet|שמעון אלבז|רוני לוי סיים את דרכו במכבי חיפה|4833865|27 ביולי 2016}}}} ובמקומו מונה [[רנה מלנסטיין]], ההולנדי.{{הערה|{{הארץ||רנה מולנסטיין מונה למאמן החדש של מכבי חיפה|1.3033222|9 באוגוסט 2016|מנויים=לא}}}} הקבוצה פתחה באופן בינוני את העונה אך השתפרה בהמשך עם ניצחונות על [[הפועל באר שבע]], [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] והנחלת תבוסה 5–0 ל[[הפועל אשקלון]]. החל מדצמבר יכולת הקבוצה ירדה באופן חד, ובינואר הודחה מ[[גביע המדינה בכדורגל 2017/2018|גביע המדינה]]. כתוצאה מכך, שחררה הקבוצה שחקנים רבים בחלון ההעברות והביאה שחקני רכש חדשים בהם [[עומר דמארי]], אך גם מהלך זה לא עצר את הקריסה והקבוצה המשיכה להציג יכולת חלשה. בעקבות הפסד 0–3 ל[[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] ב[[הדרבי של חיפה|דרבי]] פוטר מלנסטיין. יום לאחר הפיטורים מונה [[גיא לוזון]] לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת לוזון הקבוצה סיימה את העונה בפלייאוף העליון, במקום השישי.

לוזון המשיך גם לעונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2017|2018}}, אך ב-[[9 בדצמבר]] [[2017]] פוטר מתפקידו, עקב יכולת חלשה שהציגה הקבוצה.{{הערה|[http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=48116 הודעה] באתר הרשמי של מכבי חיפה, 9 בדצמבר 2017}} ב-[[24 בינואר]] [[2018]] מונה [[פרד רוטן]] ה[[הולנד]]י לתפקיד המאמן.{{הערה|{{וואלה!|איציק יצחקי|מכבי חיפה הודיעה: פרד רוטן סיכם לשנה וחצי כמאמן הקבוצה|3129817|24 בינואר 2018}}}} ב-[[17 בפברואר]] 2018 הפסידה מכבי חיפה ל[[בני סכנין]] מה שקבע רשמית כי הקבוצה תשחק בפלייאוף התחתון ותתמודד נגד הירידה,{{הערה|{{One|דורון בן דור|בפלייאוף התחתון: מכבי חיפה נכנעה 1:0 לסכנין|307661|17 בפברואר 2017}}}} לראשונה לאחר 30 שנים בהן התמודדה רק בחלק העליון של הטבלה. בסוף העונה סיימה חיפה במקום ה-10 בליגה והנמוך ביותר שלה מאז עלתה לליגה הבכירה ב-[[1981]].

רוטן המשיך לאמן את הקבוצה גם בתחילת עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2018|2019}}, בה השיגה רק תשע נקודות בשמונת המשחקים הראשונים. בעקבות התפטרותו של [[מוחמד אלאך]] מתפקיד המנהל המקצועי של הקבוצה, הודיע רוטן גם הוא על התפטרות.{{הערה|{{וואלה!|שלמה וייס|מכבי חיפה הודיעה שפרד רוטן התפטר: "מרגיש מחויב למו אלאך"|3195260|1 בנובמבר 2018}}}} ב-[[8 בנובמבר]] 2018 מונה [[אלי גוטמן]] לתפקיד המאמן. ב-[[3 בדצמבר]], פחות מחודש לאחר מינויו, ויומיים לאחר הפסד הקבוצה 1–3 ב[[הדרבי של חיפה|דרבי]] ל[[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]], התפטר גוטמן מתפקידו בשל בעיות רפואיות והמלצות רופאיו לפרוש מאימון כדורגל.{{הערה|{{ynet|שמעון אלבז|אלי גוטמן התפטר ממכבי חיפה|5419214|3 בדצמבר 2018}},{{ש}}{{הארץ|אור בוקר|אלי גוטמן עוזב את מכבי חיפה ופורש מאימון מסיבות רפואיות|1.6709440|3 בדצמבר 2018|מנויים=לא}}.}}

לאחר התפטרותו של גוטמן מתפקיד המאמן, עוזר המאמן [[איתי מרדכי]] הדריך את הקבוצה במשך מספר משחקים, עד שב-[[19 בדצמבר]] [[2018]] מונה [[מרקו בלבול]] בשנית למאמן הקבוצה. בלבול חולל מהפך והשיג שיפור דרסטי הן בתוצאות והן ביכולת של הקבוצה. את עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2018|2019}} סיימה מכבי חיפה במקום השני, והשיגה את הכרטיס למוקדמות [[הליגה האירופית]].

לקראת עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2019|2020}} החתים בלבול את [[דולב חזיזה]] ו[[יובל אשכנזי (כדורגלן)|יובל אשכנזי]] מבני יהודה, ואת [[צ'רון שרי]] ו[[יאניק וילדסחוט]] ה[[הולנד]]ים. בלבול הוביל את הקבוצה למקום השני בסיום העונה ולמוקדמות הליגה האירופית, אף על פי כן סיים את תפקידו בסיום העונה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=74697|כותרת=הודעת נשיא המועדון, יעקב שחר|אתר=Maccabi Haifa FC - The Official Page|תאריך_וידוא=2020-07-08}}}} ובמקומו מונה [[ברק בכר]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=74698|כותרת="החיבור שלי עם המועדון הוא מגיל צעיר"|אתר=Maccabi Haifa FC - The Official Page|תאריך_וידוא=2020-07-08}}}}

====תקופת ברק בכר: הצלחה מחודשת====
[[קובץ:Dolev Haziza 2020.jpg|ממוזער|150px|[[דולב חזיזה]], קשר התקפי וקיצוני, זכה עם הקבוצה ב-3 אליפויות.]]
[[קובץ:Tjaronn Chery (2012).jpg|ממוזער|150px|ימין|[[צ'רון שרי]], קשר התקפי ו"עושה משחק", זכה עם הקבוצה ב-3 אליפויות ומונה ל[[קפטן (ספורט)|קפטן]] ב-2023, אחרי מעברו של [[נטע לביא]] ל[[יפן]].]]
בעונת {{בספורט|ליגה האירופית|2020|2021}}, הגיעה הקבוצה עד לשלב הפלייאוף בליגה האירופית, כאשר היא מדיחה בדרך קבוצות מדורגות דוגמת [[קאיראט אלמטי|קאיראט]] הקזחית ו[[רוסטוב (כדורגל)|רוסטוב]] ה[[ליגת העל הרוסית בכדורגל|רוסית]] (במשחק חוץ). בשלב הפלייאוף ספגה את הפסדה הגדול ביותר בהופעותיה במפעל בתוצאה 2–7 ל[[טוטנהאם הוטספר]] מה[[פרמייר ליג]] והודחה מהמפעל.{{הערה|{{one||אות קיין: חיפה הושפלה 7:2 אצל טוטנהאם ועפה|368183|1 באוקטובר 2020}}}}

בסוף העונה זכתה הקבוצה באליפות ה-13 שלה<ref>{{וואלה!||מכבי חיפה זכתה באליפות המדינה אחרי 10 שנים|3438528|30 במאי 2021}}</ref> ובכך הסתיימו 10 השנים השחונות של המועדון. בנוסף, [[ניקיטה רוקאביציה]], חלוץ הקבוצה, סיים כ[[מלך השערים]] של הליגה עם 19 שערים, וה[[שוער]], [[ג'וש כהן]], נבחר ל[[כדורגלן העונה בישראל|שחקן המצטיין של העונה]]. באותה עונה הבקיעה חיפה 72 שערים (ההתקפה הטובה בליגה), ספגה 29 (ההגנה הטובה בליגה) והשיגה הישג נדיר כאשר אף שחקן שלה לא הורחק ב[[כרטיס אדום]] במהלך העונה.<ref>{{וואלה!|תומר יצחק|המספר הנוסף: נתוני האליפות ה-13 של מכבי חיפה והמסורת שנשמרה|3437310|30 במאי 2021}}</ref>

את עונת 2021/2022, פתחה הקבוצה עם הדחה ממוקדמות ליגת האלופות מול [[קאיראט אלמטי]]. שבועיים לאחר מכן היא זכתה בתואר [[אלוף האלופים]] הרביעי בהיסטוריה שלה אחרי ניצחון של 2–0 על [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] זוכת גביע המדינה ויריבתה הישירה לאליפות דאשתקד. אף על פי שהודחה מוקדם במוקדמות ליגת האלופות, נשרה מכבי חיפה ל[[קונפרנס ליג]], בה העפילה לשלב הבתים לאחר שגברה בשלב הפלייאוף על [[נפטצ'י באקו]]. במהלך עונה זו זכתה הקבוצה ב[[גביע הטוטו 2021/2022|גביע הטוטו]] החמישי שלה אחרי 14 שנה ללא זכייה במפעל, לאחר ניצחון 7–6 בדו-קרב בעיטות הכרעה נגד [[הפועל באר שבע]].

בסיום ה[[עונת 2021/2022 בליגת העל בכדורגל|עונה]] זכתה הקבוצה באליפות שנייה ברציפות והאליפות ה-14 בסך הכל של המועדון.<ref>{{וואלה!||מכבי חיפה הביסה 0:4 את מכבי נתניה, אצילי השלים דאבל-דאבל עונתי|3507491|21 במאי 2022}}</ref> [[עומר אצילי]], קשר הקבוצה, סיים גם כ[[מלך השערים]] (20) וגם כמלך ה[[בישול (כדורגל)|בישולים]] (10) של הליגה, וזכה בתואר [[כדורגלן העונה בישראל|שחקן העונה]].{{הערה|שם=עוצמה|{{וואלה!||עומר אצילי שחקן העונה, ברק בכר: "השנה הבנתי את העוצמה של הקהל"|3507550|21 במאי 2022}}}} הקבוצה העפילה לגמר [[גביע המדינה בכדורגל 2021/2022|גביע המדינה]] אולם הפסידה להפועל באר שבע בדו-קרב פנדלים, לה הפסידה גם ב[[אלוף האלופים 2022|אלוף האלופים]] חודשיים לאחר מכן באותה הצורה.

באוגוסט 2022 העפילה הקבוצה בפעם השלישית ל[[עונת 2022/2023 בליגת האלופות|ליגת האלופות]] לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על [[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפיאקוס]]<ref>{{וואלה!||האיטי בגן עדן: מכבי חיפה הדיחה את אולימפיאקוס עם 0:4 ענק|3520860|27 ביולי 2022}}</ref> ו[[אפולון לימסול]] ובשלב הפלייאוף ניצחה את [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]].{{הערה|{{one|דורון בן דור|הכוכבים הירוקים: מכבי חיפה בליגת האלופות|417381|23 באוגוסט 2022}}}} בשלב הבתים הוגרלה יחד עם [[פריז סן-ז'רמן|פריז סן ז'רמן]], [[יובנטוס]] ו[[בנפיקה ליסבון]]. במחזור הרביעי, ניצחה מכבי חיפה 2–0 את יובנטוס באצטדיון סמי עופר מצמד של [[עומר אצילי]].{{הערה|[https://www.uefa.com/uefachampionsleague/match/2035703/ סיקור המשחק] באתר [[UEFA]].}}{{הערה|{{יוטיוב|G6I30Y6HvKg|שם=הדהימה את אירופה: מכבי חיפה ניצחה את יובנטוס|אורך=03:24|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי|תאריך=11 באוקטובר 2022}}.}} מחזור לאחר מכן הפסידה 2–7 לפריז סן ז'רמן במשחק חוץ, כאשר את צמד השערים לזכותה הבקיע [[עבדוליי סק]], ואיבדה סיכוי להעפיל לשלב הבא בליגת האלופות.{{הערה|{{וואלה!||סק בלי כיסוי: מכבי חיפה הובסה 7:2 אצל פריז סן ז'רמן, צמד לבלם|3536870|25 באוקטובר 2022}}}}

הקבוצה הבטיחה את הזכייה באליפות השלישית ברציפות ו-15 בסך הכל, כשנותר עוד מחזור אחד לסיום העונה.{{הערה|{{וואלה!||מספרי ברזל: מספרי האליפות השלישית ברציפות של מכבי חיפה|3575108|15 במאי 2023}}}} במהלך העונה השיגה הקבוצה 18 ניצחונות בית, תיקו אחד ואפס הפסדים ב[[אצטדיון סמי עופר]]. [[עומר אצילי]] נבחר שוב ל[[כדורגלן העונה בישראל]], כשסיים כ[[מלך השערים]] של הליגה, עם 21 שערים ו-12 [[בישול (כדורגל)|בישולים]]. עם סיום אותה העונה עזב המאמן בכר את תפקידו לטובת [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]] ובמקומו מונה לתפקיד [[מסאי דגו]].{{הערה|{{וואלה!|שלמה וייס|מסאי דגו מונה למאמן מכבי חיפה, שחר: "לפני 30 שנה גם לי לא היה ניסיון"|3579888|20 במאי 2023}}}}

==סמל המועדון==
מקורו של סמל המועדון הוא בארגון הספורט הציוני העולמי "[[מכבי (ספורט)|מכבי]]". הסמל הוא למעשה האותיות מ.כ.ב.י. בתוך [[מגן דוד]] שמסמל את היהדות. במרבית שנותיה סמלה של הקבוצה היה כאמור סמל "מכבי" עם הכיתוב "חיפה" מתחתיו בצבע ירוק על גבי לבן או לבן על גבי ירוק. עם הצלחת המועדון בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] התווסף איור של [[אריה]] עומד ומניח את רגלו על כדור, בצמוד לסמל, אולם איור זה הוסר בשנת [[1992]]. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עם הצטרפות המועדון למשחקים באירופה שונה הסמל, והתווסף ציור של כדורגל משמאלו עם הכיתוב "מכבי חיפה מ.כ." ב[[עברית]] ו-{{משמאל לימין|Maccabi Haifa F.C.}} ב[[אנגלית]]. בסיום עונת 2005/2006, עת זכתה הקבוצה באליפות ה-10 שלה, התווסף [[כוכב (סמל)|כוכב]] [[זהב]] מעל לסמלה. בסיום עונת [[2009]] עם זכייתה באליפות ה-11 שלה, שיחקה הקבוצה במשחק ההכתרה שלה עם הסמל המסורתי של המועדון כפי שהיה בתחילת שנות ה-80. בסיום עונת [[2013]], בשנת ה-100 של המועדון, התווספו [[עלי דפנה]] מסביב לסמל המשמשים כאות לניצחון ולתהילה עוד מימי [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]]. בנוסף, התווספה גם לוחית זהב המציינת את שנת הקמת המועדון ואת השנה הנוכחית (שנת ה-100 של המועדון). לקראת התחלתה של עונת 2020/2021, החילה [[מנהלת הליגות לכדורגל]] תקן אחיד של 5 אליפויות לכל כוכב מעל סמלי הקבוצות.{{הערה|{{ספורט 5|תומר לוי|המנהלת: חמש אליפויות שוות כוכב מעל הלוגו|331280|64|26 בדצמבר 2019}}}} כך שונה שוב הסמל בהוספת כוכב זהב שני.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=74711|הכותב=|כותרת=כוכב חדש נולד|אתר=Maccabi Haifa FC - The Official Page|תאריך=[[26 ביולי]] [[2020]]|תאריך_וידוא=2020-07-26}}}} במאי [[2023]], עם זכייתה של מכבי חיפה באליפות ה-15, נוסף כוכב שלישי לסמל המועדון.

<gallery>
קובץ:MHFC1913-19.png|סמל המועדון בשנותיו הראשונות ועד 1919
קובץ:MHFC1919-25.png|סמל המועדון בין השנים 1919–1925
קובץ:MHFC1925-31.png|סמל המועדון בין השנים 1925–1931
קובץ:MHFC1931-42.png|סמל המועדון בין השנים 1931–1942
קובץ:MHFC1942-50.png|סמל המועדון בין השנים 1942–1950
קובץ:MHFC1950-59.png|סמל המועדון בין השנים 1950–1959
קובץ:MHFC1959-61.png|סמל המועדון בין השנים 1959–1962
קובץ:MHFC1961-62.png|סמל המועדון בין השנים 1961–1962
קובץ:MHFC1962-70.png|סמל המועדון בין השנים 1962–1970
קובץ:MHFC1970-72.png|סמל המועדון בין השנים 1970–1972
קובץ:MaccabiHaifaOld.svg|סמל המועדון בין השנים 1977–1982
קובץ:MHFC1982-83.png|סמל המועדון בין השנים 1982–1983
קובץ:MHFC1983-84.png|סמל המועדון בין השנים 1983–1984
קובץ:MHFC1984-88.png|סמל המועדון בין השנים 1984–1988
קובץ:MHFC1988-89.png|סמל המועדון בין השנים 1988–1989
קובץ:MHFC1989-93.png|סמל המועדון בין השנים 1989–1993
קובץ:MHFC1993-2004.png|סמל המועדון בין השנים 1993–2004
קובץ:MHFC2004-2006.png|סמל המועדון בין השנים 2004–2006
קובץ:Maccabi Haifa FC logo.svg|סמל המועדון בין השנים 2006–2020, עם כוכב לציון 10 אליפויות
קובץ:Maccabi-h1.png|הסמל לכבוד שנת ה-100 לייסוד מכבי חיפה, 2013/14
קובץ:סמל מכבי חיפה 2020.png|סמל מכבי חיפה בשנים 2020–2023, אשר הותאם לחוקי מנהלת הליגה (כוכב לכל חמש אליפויות)
קובץ:סמל מכבי חיפה 2023.png|סמל מכבי חיפה החל משנת 2023, לאחר זכייתה באליפות ה-15 שזיכתה את המועדון בכוכב נוסף
</gallery>

==צבעי המועדון==
בתחילת פעילותו של מועדון הכדורגל, שיחקה הקבוצה בצבעים לבן-כחול, כאשר הצבע הלבן משמש בתור צבע בית והכחול כצבע חוץ. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] יצא אביגדור הרשקוביץ מטעם המועדון למסע תרומות ברחבי [[ארצות הברית]]. הרשקוביץ' נפגש עם מיליונר יהודי בעל חנות לתלבושות ושאף להביא עמו גם תלבושות עבור השחקנים הוא התייעץ עם הנהלת הקבוצה לגבי צבע מסוים. הנהלת הקבוצה הבהירה חד משמעית כי הצבע איננו חשוב, ובלבד שלא יהיה אדום. זאת בשל היריבות עם קבוצת [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] שכמו כל קבוצות הפועל לבשו תלבושות אדומות. צבעי המדים שנבחרו היו [[ירוק]] ו[[לבן]]. עם המדים החדשים זכתה הקבוצה לרצף ניצחונות ומאז התקבעו צבעים אלה כצבעי המועדון.

במשך כל השנים מאז ועד היום הקפידה הנהלת המועדון על דומיננטיות הצבעים ירוק-לבן בתלבושות השחקנים, אולם במספר מקרים לבשו שחקני המועדון מדים בצבעים שונים. ב-[[25 בדצמבר]] [[1976]] במשחק נגד [[מכבי יפו]] שלבשה ירוק באותו משחק, נאלצה מכבי חיפה לשחק עם חולצות אדומות, אותן סיפקה לה [[הפועל פתח תקווה]], בעלת האצטדיון. מכבי חיפה הפסידה 0–2 ומיעוט האוהדים שחזה במשחק האשים את התלבושות. בשנת [[1998]] שיחקה מכבי חיפה נגד [[הפועל כפר סבא]] בקריית אליעזר, כששחקני הקבוצה לבשו מדים מפוספסים בצבעים כחול-שחור, [[מכנסיים]] לבנים וגרביים מפוספסים בצבעים כחול-לבן. חיפה הפסידה באותו משחק 0–4.

בעונת 2005/6 נוספו מכנסיים וגרביים שחורים למדי הקבוצה ובעונת 2007/8 נוספה גם חולצה באותו צבע. השחור נוסף גם לדגלי האוהדים. למרות זאת, במשחקים רבים משחקת הקבוצה במדים על טהרת הירוק והלבן ללא הצבע השחור.

==אוהדים==
[[קובץ:ירוק עולה.jpg|ממוזער|250px|כ-30,000 אוהדי מכבי חיפה לפני פתיחת משחקה הראשון ([[15 בספטמבר]] [[2014]]) של הקבוצה ב[[אצטדיון סמי עופר|אצטדיון העירוני החדש בחיפה על שם סמי עופר]] בו ניצחה 4–2 את [[בני סכנין]]]]
[[קובץ:Maccabi Haifa fans 2002.jpg|ממוזער|250px|אוהדי מכבי חיפה, 2002]]
[[קובץ:Supporters of Maccabi Haifa in Salzburg.JPG|ממוזער|250x250px|אוהדי מכבי חיפה במשחק החוץ מול [[רד בול זלצבורג]] במוקדמות [[ליגת האלופות]] 2009/2010. חיפה ניצחה 2–1]]
מספר סקרים שנעשו במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] מצאו שמכבי חיפה היא אחת הקבוצות האהודות ביותר ב[[ישראל]].{{הערה|{{ynet|גיא לייבה|סקר האוהדים הגדול|4946439|7 באפריל 2017}}.}} מכבי חיפה נחשבת כקבוצה האהודה ביותר בקרב [[ערביי ישראל|המגזר הערבי]] בישראל.{{הערה|{{וואלה!|אופיר סער|מיהי הקבוצה של המדינה|1721963|15 באוגוסט 2010}}}} בין אוהדיה המפורסמים של הקבוצה ניתן למצוא את [[עוזי חיטמן]] שכתב את שיר האליפות של עונת {{בספורט|ליגה הלאומית|1993|1994}} "ירוק בעיניים" (אותו ביצע [[חיים משה]]) ואת שיר האליפות של {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2000|2001}} אותו ביצע בעצמו.

בעונת האליפות {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2008|2009}} זכה הקהל של מכבי חיפה בתואר הקהל ההוגן של השנה.{{הערה|[[מעריב]] ספורט, עמ' 2, 22 ביוני 2009}}

לקראת עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2014|2015}} והמעבר ל[[אצטדיון סמי עופר]], אוהדי מכבי חיפה שברו את שיא המנויים למשחקי קבוצת ספורט בישראל, כשרכשו למעלה מ-15,000 מנויים.{{הערה|{{mako|תומר לוי|תתחדשו: מכבי חיפה בפני עונה בלתי נשכחת|199003fee897841004|Sports-magazine|16 בספטמבר 2014}}{{ש}}{{One|דורון בן דור|טירוף בחיפה: היעד החדש – 18 אלף מנויים|239387|16 בספטמבר 2014}}}} אוהבי מכבי חיפה שברו את השיא בשנית כשרכשו למעלה מ-19,000 מנויים לעונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2021|2022}},{{הערה|{{ספורט1|מיכאל וייסרמן|מכבי חיפה שברה את שיא המנויים, דוניו או שהר יפתחו בטביליסי|israeli-soccer/ligat-haal/article/709589|19 ביולי 2021}}}} שיא שמאז נשבר על ידי [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] שמכרה 22,000 מנויים לעונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2022|2023}}.{{הערה|{{one|רז אמיר|שיא: מכבי ת"א הודיעה כי 22 אלף מנויים נרכשו|415262|22 ביולי 2022}}}} לקראת עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2022|2023}} הוגבלה מכסת המנויים, שמוצתה במלואה, ל-21,000,{{הערה|{{ספורט 5||כמה מינויים כל קבוצה בליגת העל מכרה?|409102|64|22 ביולי 2022}}}} ב"כוונה כי לכל משחק יגיעו כ-7,000 אוהדים חדשים".<ref>{{ynet|דורון בן דור|בחיפה החליטו לא להגדיל את מכסת המנויים|sport/article/one411800|1 ביוני 2022}}</ref>

====ארגוני אוהדים====
[[קובץ:GREEN APES 2002 ICON.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון Green Apes]]
באופן היסטורי, הגוש המעודד של [[אוהד (ספורט)|אוהדי]] הקבוצה ישבו במשחקי הבית ב[[אצטדיון קריית אליעזר]] ביציעים 11–12 שנקרא גם יציע ג', שנהפך לשם נרדף לגרעין הקשה והמסור של האוהדים. בשנת [[2002]] הוקם ארגון "[[הקופים הירוקים]]", שמהווה את חוג האוהדים המסור של מכבי חיפה, ותומך בקבוצת הכדורגל והכדורסל כאחד. חברי הארגון נהגו לשבת ביציע 11. עם המעבר ל[[אצטדיון סמי עופר]], חברי הארגון מתרכזים ביציע הצפוני של האצטדיון מאחורי השער הצפוני בגושים 105–106. לקופים הירוקים יש [[הרכב מוזיקלי]] המבצע שירי אוהדים בשם "חוות מזור" (ב[[אנגלית]] נכתב כ-Havat Ma20r) שאף ביצע עם [[יהודה פוליקר]] את שיר האליפות ל[[עונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל]] "[[כוכב חדש בעיר]]".

בשנת 2010, הוקם ארגון אוהדים נוסף, ה"אינפרנו ורדה", שחבריו ישבו ביציע 5א. באצטדיון סמי עופר חברי הארגון יושבים ביציע הדרומי של האצטדיון בגוש 124. מטרת הארגון היא לספק תמיכה נוספת בקבוצה, לצד ארגון "הקופים הירוקים".

בנוסף, למכבי חיפה מועדון אוהדים רשמי מטעם המועדון, שהוקם ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]], ומונה כ-20,000 חברים.{{הערה|האתר הרשמי של מכבי חיפה, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=fclub מועדון האוהדים מכבי חיפה – 2005/2006]}} למועדון ישנם תומכים גם מחוץ לישראל, והקשר עימם נשמר על ידי רכישת פריטים מ[[חנות]] המזכרות של המועדון, באמצעות [[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] שלו.{{הערה|האתר הרשמי של מכבי חיפה, [http://maccabi-haifafc.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=8322 400 פריטים ומזכרות ממתינות לאוהדים בחנות המועדון], 16 באוקטובר 2008}}

ב-[[2014]] הוקמה עמותת אוהדי מכבי חיפה. מטרות ה[[עמותה]], כפי שנכתבו במסמכי היסוד שלה: "הקמת ארגון המאגד ומייצג את קהילת אוהדי מועדון הכדורגל מכבי חיפה. חיזוק ומיסוד מעמד האוהד כנדבך המרכזי עליו נשענת רוח המועדון. חיזוק ושימור מסורת המועדון תוך שמירה על האינטרסים של המועדון. מיגור האלימות והגזענות. הנגשת פעילות המועדון לקהל האוהדים ושימור צביונו העממי".

====תקשורת קבוצה – אוהדים====
בתחילת [[המאה ה-21]] הקים המועדון [[אתר אינטרנט]], הנערך על ידי ה[[היסטוריון]] של המועדון, יצחק הברמן. ב-[[2015]] פתחה מכבי חיפה אתר אינטרנט חדש, שפועל לצד האתר הישן שמשמש כארכיון ומאגר מידע היסטורי.

החל מ-[[2011]] מפעילה הקבוצה דף [[פייסבוק]] רשמי הכולל מידע, חדשות, תמונות, אפשרות להזמנת כרטיסים און-ליין וכן עדכון בזמן אמת על תוצאות משחקים. בפברואר 2011 פתח המועדון דף [[יוטיוב]] רשמי, בו מתפרסמים ראיונות של שחקנים והמאמן לפני ואחרי משחקים. פעם בחודש מעלה המועדון סרטון שנקרא מהדורת מכבי חיפה TV, ובו מוצג מה עבר על המועדון בשבועיים האחרונים, תוכניות להמשך ותקצירי משחקים.

במרץ [[2016]] הוציאה הקבוצה אפליקציה לטלפונים ניידים.

==יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים==

{| class="wikitable" style="text-align: center"
|-
!תקופה
!מייצרת המדים
![[חסות מסחרית|ספונסר]]
|-
|1983–1984
|rowspan=2|[[אדידס]]
|rowspan=1|דרוקר זכריה קבלנות בע"מ{{הערה|{{וואלה!|ענבל מנור ואיציק יצחקי|לכבוד יום ההולדת ה-70 של יעקב שחר: המקדמה של שחר על הגאידמקים|1813074|6 באפריל 2011}}}}
|-
|1985–1992
|rowspan=2|[[וולוו]]
|-
|1992–1993
|rowspan=2|[[לוטו ספורט איטליה|לוטו]]
|-
|1993–1996
|rowspan=1|[[ישראכרט]]
|-
|1996–1998
|rowspan=1|[[נייקי]]
|rowspan=2|[[וולוו]]
|-
|1998{{הערה|במשחק במחזור הראשון שיחקה עם פרסומת של חברת [[הרץ (חברה)|הרץ]] שבבעלות [[יעקב שחר]]}}–2002
|rowspan=2|[[לוטו ספורט איטליה|לוטו]]
|-
|2002–2004
|rowspan=4|[[הונדה]]
|-
|2004–2007
|rowspan=1|[[פומה (חברה)|פומה]]
|-
|2007–2011
|rowspan=1|[[לוטו ספורט איטליה|לוטו]]
|-
|2011–2018
|rowspan=2|[[נייקי]]
|-
|2018–2023
|rowspan=3|[[וולוו]]
|-
|2023 -
|[[אדידס]]
|}

==יריבויות==
===היריבות העירונית===
{{הפניה לערך מורחב|הדרבי של חיפה}}
[[קובץ:Haifa derby - 27 January 2016.JPG|ממוזער|משחק דרבי בין מכבי להפועל, חיפה, אצטדיון סמי עופר, 27 בינואר 2016]]
לשני המועדונים ה[[חיפה|חיפאים]] העיקריים, [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]] ומכבי חיפה, יש היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות שנמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי ה[[פוליטיקה|פוליטי]] שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון [[מפא"י]], הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להיאבק על קיומה. על כן, בראשיתה הייתה היריבות העירונית בחיפה בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו גם את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני – פועלים בתעשיות השונות בחיפה וכן משכילים רבים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך. ההבדלים בין מחנות האוהדים הטשטשו, בעיקר בשל ההצלחות של הקבוצה שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. היריבות בין שני המועדונים קיבלה גוון יותר ספורטיבי והיא בולטת בעיקר בתקופות שלפני [[דרבי (ספורט)|משחקי דרבי]].

===היריבות עם מכבי תל אביב===
מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] למכבי חיפה יש יריבות חזקה עם [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] על ההגמוניה של [[מכבי (ספורט)|תנועת מכבי ישראל]] וכן גם של הכדורגל הישראלי בכלל ועל תואר מועדון הכדורגל הטוב ביותר בישראל. מכבי חיפה שואפת להדיח מעמדה זו את מכבי תל אביב, שהיא המועדון עם מספר התארים הגדול בארץ, ולהפוך למועדון המוביל בישראל, וזאת על ידי זכייה בתארים רבים וכן בהעפלה לשלבים המתקדמים בגביעי אירופה השונים ([[גביע מחזיקות הגביע]], [[ליגת האלופות]], [[גביע אופ"א]]). המאבק היה עיקש במיוחד בעונות בהן חיפה ותל אביב התחרו זו מול זו על תואר האליפות. בנוסף, הביסה חיפה את מכבי תל אביב במספר משחקים, בהם משחק ניצחונה בתוצאה 10–0 ב-[[1988]] (משחק בו נקמה על הפסדה 2–10 בשנת 1949 והפסדה 0–7 בשנת 1952), וניצחונה בתוצאה 5–0 בעונת {{בספורט|ליגה הלאומית|1993|1994}} בה זכתה חיפה באליפות ללא הפסד אך הודחה ממפעל גביע המדינה שלושה ימים לאחר הניצחון על ידי מכבי תל אביב בתוצאה 1–2 בקריית אליעזר, מקרה שחזר על עצמו לא פחות מעשר פעמים במפגשים במפעל גביע המדינה. הישגיה של מכבי חיפה ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}} לצד החלשות של מכבי תל אביב (למעט עונת {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2002|2003}}) ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עם [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]], שהתחרתה בצמרת הטבלה בתקופה זו, התחזקה.

== שיתופי פעולה ==
בפברואר 2021, לאחר חתימת [[הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל|הסכם הנורמליזציה של מדינת ישראל עם איחוד האמירויות הערביות]], החל המועדון בשיתוף פעולה כולל, ספורטיבי, טכנולוגי ועסקי עם מועדון [[אל-עין (כדורגל)|אל-עין]] מ[[ליגת העל של איחוד האמירויות הערביות]], זהו הסכם ראשון מסוגו בכדורגל הישראלי עם מועדון ממדינה ערבית. במסגרת ההסכם ישתפו המועדונים פעולה בהשאלות והעברת שחקנים, השתלמויות, מחלקות נוער, השמה של טכנולוגיות, מחנות אימון, משחק שלום הדדי, קשרים עסקיים וכל אספקט עתידי, שיבנה בחיזוק היחסים בין המועדונים והבעלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=74977|הכותב=|כותרת=היסטוריה: נחתם ההסכם בין מכבי חיפה לאל עין|אתר=אתר רשמי: מכבי חיפה|תאריך=4 בפברואר 2021}}</ref>

==תארים==
[[קובץ:מכבי חיפה והפועל באר שבע במשחק אלוף האלופים.jpg|350px|ממוזער|שמאל|[[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]] עם שתי הקבוצות המשתתפות במשחק [[אלוף האלופים]], מכבי חיפה ו[[הפועל באר שבע]]]]
'''[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]]'''
* '''אליפויות (15)''': {{בספורט|ליגה הלאומית|1983|1984}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1984|1985}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1988|1989}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1990|1991}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1993|1994}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2000|2001}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2001|2002}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2003|2004}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2004|2005}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2005|2006}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2008|2009}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2010|2011}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2020|2021}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2021|2022}} {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2022|2023}}
** סגנות (10): {{בספורט|ליגה הלאומית|1985|1986}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1994|1995}}, {{בספורט|ליגה הלאומית|1995|1996}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|1999|2000}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2002|2003}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2009|2010}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2012|2013}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2018|2019}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2019|2020}}, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2023|2024}}
'''[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]'''
* '''זכייה (6)''': [[גביע המדינה 1961/1962|1961/1962]], [[גביע המדינה 1990/1991|1990/1991]], [[גביע המדינה 1992/1993|1992/1993]], [[גביע המדינה 1994/1995|1994/1995]], [[גביע המדינה 1997/1998|1997/1998]], [[גביע המדינה 2015/2016|2015/2016]]
** סגנות (11): [[הגביע הארץ-ישראלי 1942|1942]], [[גביע המדינה בכדורגל 1962/1963|1962/1963]], [[גביע המדינה בכדורגל 1970/1971|1970/1971]], [[גביע המדינה בכדורגל 1984/1985|1984/1985]], [[גביע המדינה בכדורגל 1986/1987|1986/1987]], [[גביע המדינה בכדורגל 1988/1989|1988/1989]], [[גביע המדינה בכדורגל 2001/2002|2001/2002]], [[גביע המדינה בכדורגל 2008/2009|2008/2009]], [[גביע המדינה בכדורגל 2010/2011|2010/2011]], [[גביע המדינה בכדורגל 2011/2012|2011/2012]], [[גביע המדינה בכדורגל 2021/2022|2021/2022]]
'''[[גביע הטוטו]]'''
* '''זכייה (5)''': 1993/1994, 2002/2003, 2005/2006, [[גביע הטוטו 2007/2008|2007/2008]], [[גביע הטוטו 2021/2022|2021/2022]]
** סגנות (5): 1999/2000, 2003/2004, [[גביע הטוטו 2014/2015|2014/2015]], [[גביע הטוטו 2018/2019|2018/2019]], [[גביע הטוטו 2023/2024|2023/2024]]
'''[[אלוף האלופים]]'''
* '''זכייה (5)''': 1963, 1985, 1989, [[אלוף האלופים 2021|2021]], [[אלוף האלופים 2023|2023]]
** סגנות (3): 1984, 2016, [[אלוף האלופים 2022|2022]]
'''[[גביע ליליאן]]'''
* '''זכייה (1)''': 1984/1985
** סגנות (1): 1986/1987
'''[[גביע ה-20]]''':
* סגנות (1): 1968
'''[[גביע הכ"ה]]''':
* סגנות (1): 1973
'''[[גביע האינטרטוטו]]''':
* '''זכייה במקום ראשון בשלב הבתים (1)''': 1985

==שיאים והישגים==
===שיאים קבוצתיים===
* עונות בליגה הראשונה –<ref name=":0">מקום המדינה ונכון לעונת 2023/24</ref><ref>עונת 66/68 נספרת כשתי עונות, מכיוון שהיה מדובר בעונה כפולה</ref>67
* עונות בליגת המשנה –<ref name=":0" />6
* המיקום הנמוך ביותר – 7 בליגת המשנה
* שיא ניצחונות לעונה – 28 בעונות 2009/2010, 1993/1994 (שיא ישראלי)
* שיא הפסדים לעונה – 16 (1973/1974)
* שיא נקודות לעונה (שיא ישראלי) – 95 (1993/1994)
* שיא שערים לעונה – 97 (1993/1994)
* שיא הספיגה לעונה – 53 (1951/1952)
* שיא הפרש השערים לעונה – 70 (1993/1994)
* הניצחון הגבוה ביותר – 10–0 על [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] (1987/1988)
* ההפסד הגבוה ביותר – 1–12 מול [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] (1937) וגם 1–12 מול [[בית"ר תל אביב]] (1942)
* שיא ניצחונות רצופים מפתיחת העונה-11 בעונת 2005/2006 (שיא ישראלי משותף)
* זכייה באליפות ללא הפסד ליגה בעונה של 39 מחזורים – (1993/1994)
*אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר לעונה<ref>בעידן בו ניצחון בליגה שווה 3 נקודות</ref> - 82.86% בעונת 2009/10 (שיא ישראלי)
* אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר לעונה במשחקי בית - 96.3% בעונת 2022/23 (שיא ישראלי)
* 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1994 (שיא ישראלי)
* 30 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1995.
* הקבוצה הישראלית הראשונה שזכתה בשש אליפויות בעשור אחד: בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009 (שיא ישראלי)
* הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה ל[[ליגת האלופות]] – בעונת 2002/2003.
* הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה באליפות בעונה בה השתתפה בליגת האלופות – בעונת 2022/23.
* הקבוצה הישראלית הראשונה שהשיגה ניצחון בשלב הבתים של [[גביע אופ"א]].
* הקבוצה הישראלית היחידה שהעפילה לרבע גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] – בעונת 1998/1999.
* סיימה את ששת משחקי שלב הבתים עם אפס נקודות ואפס שערים (שיא שלילי משותף עם [[דינמו זאגרב]]).
* 65 מחזורים רצופים של החזקה במקום הראשון בליגה – בין אוגוסט 2004 למאי 2006 (שיא ישראלי).
* 48 העפלות רצופות לשמינית גמר [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]: בין השנים 1966 ל-2013.
* ספגה 16 שערים ב-35 מחזורים בעונת 2009/2010, וזהו מספר השערים (העונתי הכולל) הנמוך ביותר שספגה חיפה בתולדותיה.{{הערה|שם=שווה בדיקה}}
* ספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות [[גביע המדינה בכדורגל|גביע ארץ-ישראל]] (גביע המדינה): 1–12 ל[[בית"ר תל אביב]] ב-[[1942]]
* הניצחון הגבוה ביותר באירופה: 8–0 על [[חזר לנצ'ראן]]. זהו גם הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה.{{הערה|{{nrg||מכבי חיפה הביסה 0:8 את חזאר לנקרא|493/478|25 ביולי 2013|71|2}}}}
* ההפסד הגדול ביותר באירופה: 2–8 מול [[ארמיניה בילפלד]] (1985).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.transfermarkt.com/arminia-bielefeld_maccabi-haifa/index/spielbericht/1073431|כותרת=ארמיניה בילפלד נגד מכבי חיפה, 2–8|אתר=transfermarkt|שפה=en}}}}

===הישגים באירופה===
{{ערך מורחב|מכבי חיפה במפעלים האירופיים}}
* '''[[ליגת האלופות]]''':
** שלב הבתים (3): {{בספורט|ליגת האלופות|2002|2003}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2009|2010}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2022|2023}}
** מוקדמות (8): {{בספורט|ליגת האלופות|1994|1995}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2001|2002}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2004|2005}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2005|2006}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2006|2007}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2011|2012}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2021|2022}}, {{בספורט|ליגת האלופות|2023|2024}}
* '''[[הליגה האירופית]]'''{{הערה|כולל גביע אופ"א}}:
** שמינית גמר (1): 2006/2007
** סיבוב שלישי (1): 2002/2003
** שלב הבתים (2): {{בספורט|ליגה האירופית|2011|2012}}, {{בספורט|ליגה האירופית|2013|2014}}
** סיבוב שני (1): 2003/2004
** סיבוב ראשון (2): 2000/2001, 2004/2005
** מוקדמות (6): 1996/1997, 2002/2003, {{בספורט|ליגה האירופית|2010|2011}}, {{בספורט|ליגה האירופית|2016|2017}}, {{בספורט|ליגה האירופית|2019|2020}}, {{בספורט|ליגה האירופית|2020|2021}}
* '''[[גביע אירופה למחזיקות גביע]]''':
** רבע גמר (1): 1998/1999 '''(שלב שיא אירופי אליו הגיעה קבוצה ישראלית, שיא משותף עם [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]])<ref>הפועל תל אביב העפילה לרבע גמר גביע אופ"א בעונת 2001/02</ref>'''
** סיבוב שני (1): 1993/1994
** סיבוב ראשון (1): 1995/1996
* '''[[הקונפרנס ליג]]''':
** שמינית הגמר (1): [[עונת 2023/2024 בקונפרנס ליג|2023/2024]]
** שלב הבתים (1): {{בספורט|קונפרנס ליג|2021|2022}}
** מוקדמות (1): [[עונת 2024/2025 בקונפרנס ליג|2024/2025]]
*'''[[גביע האינטרטוטו]]''':
** סיבוב שני (1): 2007
** סיבוב ראשון (1): 1999
** מקום ראשון בשלב הבתים (1): 1985
** מקום שני בשלב הבתים (2): 1986, 1990
** מקום שלישי בשלב הבתים (1): 1991
** מקום חמישי בשלב הבתים (1): 1997

===שיאים אישיים===
* שיאן ההופעות בליגה: [[אלון חרזי]], 495 הופעות
* שיאן ההופעות לעונה: [[אדורם קייסי]], 66 הופעות בכל המסגרות – 2002/2003
* שיא ההופעות לשוער: [[ניר דוידוביץ']], 386 הופעות
* שיאן שערי ליגה: [[זאהי ארמלי]], 90 שערים
* שיאן שערים לעונה: [[אלון מזרחי]], 28 שערים – {{בספורט|ליגה הלאומית|1993|1994}}; [[שלומי ארבייטמן]], 28 שערים – {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2009|2010}}
* שיא בישולים לעונה: [[אלון חזן]], 16 בישולים – 1993/1994; [[יוסי בניון]], 16 בישולים – {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|1999|2000}}; [[ג'ובאני רוסו]], 16 בישולים – {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2003|2004}}
* שיא שערים באירופה: [[אלון מזרחי]] ו[[יניב קטן]] – 15 שערים
* שיאן שערים למשחק: [[אהרון גרשגורן]], 6 נגד [[הפועל קריית שמונה]], 1965
* שיאן שערים - שחקן זר: [[ניקיטה רוקאביציה]], 72 שערים,<ref>כולל שערים בכל המפעלים מלבד גביע הטוטו.</ref> מהם 62 שערי ליגה.<ref name=":1">שחקן פעיל, נכון לתאריך 20.03.2021</ref>
* שיאן שערים - הבקעות במשחקים רצופים: ניקיטה רוקאביצה, 12 משחקים.
*שיאן אי-ספיגה (דקות ללא שער ברציפות): [[גיורא אנטמן]], 1003 דקות – {{בספורט|ליגה הלאומית|1988|1989}}
* שיאן אי-ספיגה בעונה: [[ניר דוידוביץ']], 16 שערים ב-35 משחקים, {{בספורט|ליגת העל בכדורגל|2009|2010}}
* הכדורגלן הישראלי המעוטר ביותר: [[אריק בנדו]], 17 תארים (9 אליפויות, 4 גביעי מדינה ו-4 גביעי טוטו){{הערה|[[רון עמיקם]], "[[מעריב השבוע]]", 14 במאי 2015}} ו[[אלון חרזי]], 17 תארים (9 אליפויות, 3 גביעי המדינה ו-5 גביעי טוטו)

====שיאני ההופעות====
להלן עשרת ה[[כדורגלן|שחקנים]] ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-20 בספטמבר [[2013]].
{| class="wikitable"
|-
! מקום !! שם השחקן !! שנות פעילות !! הופעות
|-
| 1 || [[אלון חרזי]] || 1990–1997 {{ש}} 1998–2009 || 495
|-
| 2 || [[יניב קטן]] || 1998–2014|| 440
|-
| 3 || [[אריק בנדו]] || 1993–1994 {{ש}} 1996–2006 {{ש}} 2010–2011 || 399
|-
| 4 || [[אברהם אבוקרט]] || 1977–1993 || 396
|-
| 5 || [[ניר דוידוביץ']] || 1994–2013 || 386
|-
| 6 || [[איתן אהרוני]] || 1978–1989{{ש}}1990–1994 || 369
|-
| 7 || [[ישעיהו שווגר]] || 1962–1976 || 360
|-
| 8 || [[אהרון גרשגורן]] || 1964–1978 || 334
|-
|rowspan="2"|9
| [[ברוך ממן]] || 1974–1985 || 303
|-
| [[יוסי קרמר]] || 1974–1985 {{ש}} 1988–1989 || 303
|}

====שיאני שערים====
להלן עשרת ה[[כדורגלן|שחקנים]] שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-4 ביולי 2023. (שחקנים פעילים מודגשים)
{| class="wikitable"
|-
! מקום !! שם השחקן !! שערים !! הופעות !! יחס שערים למשחק !! שנות פעילות במכבי חיפה
|-
| 1 || [[זאהי ארמלי]] || 90 || 179 || 0.5 || 1982–1989
|-
|rowspan="2"|2
| [[דני רום|דני שמולביץ' רום]] || 78 || 283 || 0.28 || 1958–1973
|-
|| [[יניב קטן]] || 78 || 467 || 0.17 || 1998–2014
|-
| 3 || [[ראובן עטר]] || 72 || 281 || 0.26 || 2000–2002, 1997, 1986–1994
|-
| 4 || [[ג'וני הרדי]] || 70 || 193 || 0.36 || 1951–1963
|-
| 5 || [[יוסי בניון]] || 66 ||189|| 0.35 || 2014–2016, 1998–2002
|-
| 6 || [[ניקיטה רוקאביציה]]|| 65 || 170 || 0.38 || 2016–2021, 2022-2023
|-
|7
| [[אברהם מנצ'ל]] || 64 || 225 || 0.28 || 1952–1965
|-
| 8 || [[אלון מזרחי]] || 63 || 91 || 0.69 || 1997–1999, 1995–1996, 1993–1994
|-
| 9 || [[ישעיהו הלד]]|| 60 || 250 || 0.24 || 1949–1964
|}

====זוכים בתואר [[ליגת העל בכדורגל#מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות|מלך השערים]] במדי הקבוצה====
{| class="wikitable"
|-
! עונה !! שם השחקן !! שערים !! הערות
|-
| 1958/1959 || {{דגל|ישראל}} [[אהרון אמר]] || 17 ||
|-
| 1987/1988 || {{דגל|ישראל}} [[זאהי ארמלי]] || 25 ||
|-
| 1993/1994 || {{דגל|ישראל}} [[אלון מזרחי]] || 28 || אליפות
|-
| 1994/1995 || {{דגל|ישראל}} [[חיים רביבו]] || 17 || יחד עם [[עמיר תורג'מן]] מעירוני אשדוד
|-
| 1995/1996 || {{דגל|ישראל}} [[חיים רביבו]] || 26 ||
|-
| 1997/1998 || {{דגל|ישראל}} [[אלון מזרחי]] || 18 ||
|-
| 2004/2005 || {{דגל|ארגנטינה}} [[רוברטו קולאוטי]] || 19 || אליפות
|-
| 2009/2010 || {{דגל|ישראל}} [[שלומי ארבייטמן]] || 28 ||
|-
|2019/2020 || {{דגל|אוסטרליה}} [[ניקיטה רוקאביציה]] || 22 ||
|-
|2020/2021 || {{דגל|אוסטרליה}} [[ניקיטה רוקאביציה]] || 19 || אליפות
|-
|2021/2022 || {{דגל|ישראל}} [[עומר אצילי]] || 20 || אליפות
|-
|2022/2023 || {{דגל|ישראל}} [[עומר אצילי]] || 21 || אליפות
|-
|2023/2024 || {{דגל|ישראל}} [[דין דוד]] || 20 || יחד עם [[ערן זהבי]]
|}

====זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה====
שחקני הקבוצה זכו 16 פעמים (שיא ישראלי לקבוצה) בתואר [[כדורגלן העונה בישראל]].

{| class="wikitable"
|-
! עונה !! שחקן !! תארים קבוצתיים !! הערות !! סיקור
|-
| [[עונת 1984/1985 בליגה הלאומית|1984/1985]] || {{דגל|ישראל}} [[משה סלקטר]] || אליפות || ||
|-
| [[עונת 1985/1986 בליגה הלאומית|1985/1986]] || {{דגל|ישראל}} [[אבי רן]] || סגנות || [[שוער]] ||
|-
| [[עונת 1988/1989 בליגה הלאומית|1988/1989]] || {{דגל|ישראל}} [[ניר קלינגר]] || אליפות || ||
|-
| [[עונת 1990/1991 בליגה הלאומית|1990/1991]] || {{דגל|ישראל}} [[טל בנין]] || דאבל || ||
|-
| [[עונת 1993/1994 בליגה הלאומית|1993/1994]] || {{דגל|ישראל}} [[אייל ברקוביץ']] || אליפות || כבש 10 שערים ובישל 13 ||
|- bgcolor="#87cefa"
| [[עונת 1994/1995 בליגה הלאומית|1994/1995]] || {{דגל|ישראל}} [[חיים רביבו]] || גביע המדינה, סגנות הליגה || כבש 17 שערים ובישל 7 ||
|- bgcolor="#87cefa"
| [[עונת 1995/1996 בליגה הלאומית|1995/1996]] || {{דגל|ישראל}} [[חיים רביבו]] || סגנות || כבש 26 שערים ובישל 9 ||
|-
| [[עונת 2000/2001 בליגת העל בכדורגל|2000/2001]] || {{דגל|ישראל}} [[יוסי בניון]] || אליפות || כבש 13 שערים ובישל 13 ||
|- bgcolor="#FFE6BD"
| [[עונת 2001/2002 בליגת העל בכדורגל|2001/2002]] || {{דגל|קרואטיה}} [[ג'ובאני רוסו]] || אליפות || כבש 5 שערים ובישל 10 ||
|-
| [[עונת 2003/2004 בליגת העל בכדורגל|2003/2004]] || {{דגל|ישראל}} [[ניר דוידוביץ']] || אליפות || [[שוער]] ||
|-
| [[עונת 2004/2005 בליגת העל בכדורגל|2004/2005]] || {{דגל|ישראל}} [[עידן טל]] || אליפות || כבש 13 שערים ובישל 2 ||
|- bgcolor="#FFE6BD"
| [[עונת 2005/2006 בליגת העל בכדורגל|2005/2006]] || {{דגל|ברזיל}} [[גוסטבו בוקולי]] || אליפות || כבש 12 שערים ובישל 10 ||
|-
| [[עונת 2010/2011 בליגת העל בכדורגל|2010/2011]] || {{דגל|ישראל}} [[ליאור רפאלוב]] || אליפות || כבש 11 שערים ובישל 2 ||{{הערה|{{nrg||שחקני ליגת העל קבעו: ליאור רפאלוב שחקן העונה|241/180|16 במאי 2011|71|2}}}}
|-
|[[עונת 2020/2021 בליגת העל בכדורגל|2020/2021]]
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ג'וש כהן]]
| אליפות
|[[שוער]] (בישל שער אחד, עצר 4 פנדלים)
|<ref>{{ספורט1||מנהלת הליגה בחרה: ג'וש כהן שחקן העונה בליגת העל|israeli-soccer/ligat-haal/article/662854|29 במאי 2021}}</ref>
|- bgcolor="#87cefa"
| [[עונת 2021/2022 בליגת העל בכדורגל|2021/2022]] || {{דגל|ישראל}} [[עומר אצילי]] || אליפות || כבש 20 שערים ובישל 10 ||{{הערה|שם=עוצמה}}
|- bgcolor="#87cefa"
|[[עונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל|2022/2023]]
| {{דגל|ישראל}} [[עומר אצילי]]
|אליפות
|כבש 21 שערים ובישל 12
|{{הערה|{{ספורט 5||עומר אצילי נבחר לכדורגלן העונה|438014|64|19 במאי 2023}}}}
|}
{| style="background:transparent;"
|+ '''מקרא'''
|-
| style="background-color:#87cefa; border:1px solid #aaaaaa; width:2em;" |
| = [[מלך השערים]] באותה עונה
|-
| style="background-color:#FFE6BD; border:1px solid #aaaaaa; width:2em;" |
| = שחקן שאינו [[ישראל]]י
|}

==שחקנים בולטים בתולדות המועדון==
נתוני ההופעות והשערים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד ונכונים ל־14 בינואר 2024. המיון הראשוני הוא לפי מספר הופעות. שחקנים מודגשים עדיין פעילים במועדון.
{|class="mw-collapsible"
|-
!colspan=2 align=right|להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
|-valign=top
|
{| class="wikitable sortable" style="text-align: center;"
|-
!שם!!לאום!!עמדה!!קריירה במועדון!!הופעות!!שערים
|-
|align="center"|[[אלון חרזי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|בלם, מגן ימני||1990–2009||495||29
|-
|align="center"|[[יניב קטן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי, קיצוני, חלוץ||1998–2014 ||467||79
|-
|align="center"|[[אברהם אבוקרט]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1973–1993||396||10
|-
|align="center"|[[אריק בנדו]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|בלם||1993–1994{{ש}}1996–2006{{ש}}2010–2011||383||9
|-
|align="center"|[[ניר דוידוביץ']]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|שוער||1995–2013||374||0
|-
|align="center"|[[איתן אהרוני]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן ימני||1978–1989{{ש}}1990–1994||368||7
|-
|align="center"|[[ישעיהו שווגר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|בלם||1962–1976||360||11
|-
|align="center"|[[אהרון גרשגורן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1964–1978||334||27
|-
|align="center"|[[ברוך ממן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1964–1978||303||45
|-
|align="center"|[[יוסי קרמר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן||1974–1989||303||7
|-
|align="center"|[[גוסטבו בוקולי]]
|align="right"|{{דגל|ברזיל||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||2004–2015 ||289||34
|-
|align="center"|[[דקל קינן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|בלם||2002–2010{{ש}} 2012–2018||273||21
|-
|align="center"|[[אבישי ז'אנו]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן ימני||1995–2004||244||15
|-
|align="center"|[[אייל משומר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן ימני||2006–2017||233||9
|-
|align="center"|[[אדורם קייסי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן שמאלי||1996–2007||225||23
|-
|align="center"|[[מרקו בלבול]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן||1986–2002||217||2
|-
|align="center"|[[משה סלקטר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1979–1987||204||56
|-
|align="center"|[[יחזקאל גרשוני]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|שוער||1958–1970{{ש}}1971–1972||204||0
|-
|align="center"|[[אייל ברקוביץ']]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי||1990–1996||192||36
|-
|align="center"|[[יוסי בניון]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי||1998–2002{{ש}} 2014–2016||189||66
|-
|align="center"|[[רפי אוסמו]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|בלם||1980–1992||181||3
|-
| align="center" |[[נטע לביא]]
| align="right" |{{דגל|ישראל||+}}
|קשר אחורי||2015–2023||197||7
|-
|align="center"|[[זאהי ארמלי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1982–1989||179||90
|-
|align="center"|'''[[ליאור רפאלוב]]'''
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||2004–2011{{ש}}2023– ||163||38
|-
|align="center"|[[ניקיטה רוקאביציה]]
|align="right"|{{דגל|אוסטרליה||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||2016–2021{{ש}}2022-2023||170||65
|-
|align="center"|[[אבי רן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|שוער||1981–1987||146||0
|-
|align="center"|[[רוני לוי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1992–1997||144||18
|-
|align="center"|[[ואליד באדיר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||2000–2005||141||28
|-
|align="center"|[[רוני רוזנטל]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1980–1986||138||38
|-
|align="center"|[[עופר מזרחי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1986–1993||133||37
|-
|align="center"|[[אהרן אמר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1956–1967||132||35
|-
|align="center"|[[משה גלאם]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|מגן שמאלי||1993–1997||131||16
|-
|align="center"|[[ראובן עטר]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי||1986–1994{{ש}}2002–2000||129||72
|-
|align="center"|[[ג'ובאני רוסו]]
|align="right"|{{דגל|קרואטיה||+}}
|קשר התקפי||2001–2005{{ש}}2007–2008||129||25
|-
|align="center"|[[שלומי ארבייטמן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||2005–2010||126||50
|-
|align="center"|[[אלון חזן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1992–1996||119||20
|-
|align="center"|[[סרגיי קנדאורוב]]
|align="right"|{{דגל|אוקראינה||+}}
|קשר||1993–1997||118||40
|-
|align="center"|[[מיכאל זנדברג]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||2002–2006||116||33
|-
|align="center"|[[עידן טל]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||2003–2006||109||30
|-
| align="center" |[[פיטר מסיללה]]
| align="right" |{{דגל|דרום אפריקה}} [[דרום אפריקה|דרא"פ]]
|מגן שמאלי||2007–2011||108||2
|-
|align="center"|[[צ'רון שרי]]
|align="right"|{{דגל|סורינאם||+}}
|קשר התקפי
|2019–2023
|136
|41
|-
|align="center"|[[בירם כיאל]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר אחורי||2006–2010||92||6
|-
|align="center"|[[אלון מזרחי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||1993–1994{{ש}}1995–1996{{ש}}1997–1997||91||63
|-
|align="center"|[[טל בנין]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1989–1992||91||17
|-
|align="center"|[[רפי כהן (שוער)|רפי כהן]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|שוער||1993–1996||91||0
|-
|align="center"|[[רוברטו קולאוטי]]
|align="right"|{{דגל|ארגנטינה||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ||2004–2007||90||39
|-
|align="center"|[[ריימונדס ז'וטאוטאס]]
|align="right"|{{דגל|ליטא||+}}
|קשר אחורי||1999–2003||88||4
|-
|align="center"|[[ויקטור צ'אנוב]]
|align="right"|{{דגל|ברית המועצות||+}}{{ש}}{{דגל|אוקראינה||+}}
|שוער||1990–1993||78||0
|-
|align="center"|[[ולדימיר דבאלישווילי]]
|align="right"|{{דגל|גאורגיה||+}}
|חלוץ||2009–2012 ||75||37
|-
|align="center"|[[סרגיי קלשצ'נקו]]
|align="right"|{{דגל|מולדובה||+}}
|חלוץ||1999–2001||71||29
|-
|align="center"|[[דודו אוואט]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|שוער||1996–1997{{ש}}2001–2003||60||0
|-
|align="center"|[[חיים רביבו]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי / חלוץ||1994–1996||57||46
|-
|align="center"|[[דניאל בריילובסקי]]
|align="right"|{{דגל|ארגנטינה||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}}
|קשר||1986–1988||56||11
|-
|align="center"|[[יעקובו איגביני]]
|align="right"|{{דגל|ניגריה||+}}
|חלוץ||2000–2003||50||25
|-
|[[ג'וש כהן]]
|align="right"|{{דגל|ארצות הברית||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}}
|שוער
|2019–2023
|123
|0
|-
|align="center"|[[עומר אצילי]]
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|קשר התקפי / קיצוני
|2021–2023
|90
|46
|-
|align="center"|'''[[דין דוד]]'''
|align="right"|{{דגל|ישראל||+}}
|חלוץ
|2021–
|98
|45
|}
|}
* ראו גם: [[:קטגוריה:כדורגלני מכבי חיפה|רשימת כדורגלני מכבי חיפה בעלי ערך בוויקיפדיה]]

==מאמנים==
לפחות 35 מאמנים שונים הדריכו את שחקני מועדון הכדורגל החיפאי החל משנות ה-40 ועד ימינו (ב-47 קדנציות).
להלן רשימת המאמנים של מכבי חיפה:

{|class="mw-collapsible"
|-
!align=right|להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
|-valign=top
|
{|
|-valign="top"
|{{יישור טקסט|מרכז|'''<big>המאה ה-20</big>'''}}
{| class="wikitable"
! שם !! מדינה !! שנים !! הערות/זכיות
|-
| [[ישראל (איז'ו) שוורץ]]|| {{דגל|ישראל||+}} || [[1946]]–[[1947]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[טורנטאואר]]|| {{דגל|הונגריה||+}} || [[1950]]–[[1952]] ||
|-
| [[אוטו שלפנברג]] || {{דגל|אוסטריה||+}} {{ש}} {{דגל|ישראל||+}} || [[1952]]–[[1954]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אלי פוקס]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1954]]–[[1956]] || "גביע הנשיא" (1955)
|-
| [[אנדור קיש]]|| {{דגל|הונגריה||+}} || [[1956]]–[[1957]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אריה קוך]]|| {{דגל|יוגוסלביה||+}} {{ש}} {{דגל|ישראל||+}} || [[1957]]–[[1959]] ||
|-
| [[דוד פרקש]] || {{דגל|צ'כיה||+}} {{ש}} {{דגל|ישראל||+}} || [[1959]]–[[1961]] || "גביע סוכות"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אלכס פורבס]] || {{דגל|סקוטלנד||+}} || [[1961]]–[[1962]] ||
|-
| [[אנדור קיש]]|| {{דגל|הונגריה||+}} || [[1962]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אוטו שלפנברג]] || {{דגל|אוסטריה||+}} {{ש}} {{דגל|ישראל||+}} || [[1962]]–[[1963]] ||גביע המדינה ([[גביע המדינה 1961/1962|1961/1962]])
|-
| [[ואסיל ספאסוב]] || {{דגל|בולגריה||+}} || [[1963]]–[[1965]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישראל חליבנר]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1965]] ||
|-
| [[אברהם מנצ'ל]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1965]]–[[1969]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אדמונד שמילוביץ]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1969]]–[[1970]] ||
|-
| [[ג'וני הרדי|ג'וני (יונתן) הרדי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1970]]–[[1972]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אלי פוקס]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1972]] ||
|-
| [[אברהם מנצ'ל]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1972]]–[[1974]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אורי וינברג]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1974]]–[[1975]] ||
|-
| [[שמעון שנהר|שמעון שנהר (שלפנברג)]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1975]]–[[1977]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[משה ששון (כדורגלן)|משה ששון]]|| {{דגל|ישראל||+}} || [[1977]] ||
|-
| ג'וני (יונתן) הרדי || {{דגל|ישראל||+}} || [[1977]]–[[1978]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ערן קוליק]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1978]]–[[1979]] ||
|-
| [[מרדכי שפיגלר]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1979]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ג'וני (יונתן) הרדי || {{דגל|ישראל||+}} || [[1979]]–[[1982]] ||
|-
| [[ג'ק מנסל]] || {{דגל|אנגליה||+}} || [[1982]]–[[1983]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| ג'וני (יונתן) הרדי || {{דגל|ישראל||+}} || [[1983]] ||
|-
| [[שלמה שרף]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1983]]–[[1987]] || אליפות המדינה ([[עונת 1983/1984 בליגה הלאומית|1983/1984]], [[עונת 1984/1985 בליגה הלאומית|1984/1985]]) {{ש}} "גביע ליליאן" (1984)
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[דרור קשטן]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1987]]–[[1988]] ||
|-
| [[אמציה לבקוביץ']] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1988]]–[[1990]] || אליפות המדינה ([[עונת 1988/1989 בליגה הלאומית|1988/1989]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[שלמה שרף]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1990]]–[[1992]] || אליפות המדינה ([[עונת 1990/1991 בליגה הלאומית|1990/1991]]) {{ש}} גביע המדינה ([[גביע המדינה 1990/1991|1990/1991]])
|-
| [[גיורא שפיגל]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1992]]–[[1998]] || גביע המדינה ([[גביע המדינה 1992/1993|1992/1993]]) {{ש}}העפלה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות (1993/1994) {{ש}} אליפות המדינה ([[עונת 1993/1994 בליגה הלאומית|1993/1994]]) {{ש}} גביע הטוטו (1993/1994) {{ש}} גביע המדינה ([[גביע המדינה 1994/1995|1994/1995]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[דניאל בריילובסקי]] || {{דגל|ארגנטינה||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}} || [[1998]] || גביע המדינה ([[גביע המדינה 1997/1998|1997/1998]])
|-
| [[דושאן אוהרין]] || {{דגל|צ'כיה||+}} || [[1998]]–[[1999]] || העפלה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות (1998/1999)
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[דניאל בריילובסקי]] || {{דגל|ארגנטינה||+}}{{ש}}{{דגל|ישראל||+}} || [[1999]] ||
|-
| [[אלי כהן (השריף)|אלי כהן]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[1999]]–[[2000]] ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|}
| width=20 |
|{{יישור טקסט|מרכז|'''<big>המאה ה-21</big>'''}}

{| class="wikitable sortable" style="text-align: right;"
|-
! שם !! מדינה !! שנים !! משחקים !! אחוזי הצלחה<sup>['''[[#1|1]]''']</sup> !! הערות/זכיות
|-
| [[רוני לוי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2000]] || 7 || 52.3% ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אברהם גרנט]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2000]]–[[2002]] || 71 || 73.7% || אליפות המדינה ([[עונת 2000/2001 בליגת העל בכדורגל|2000/2001]], [[עונת 2001/2002 בליגת העל בכדורגל|2001/2002]])
|-
| [[יצחק שום]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2002]]–[[2003]] || 33 || 69.7% || העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות ([[עונת 2002/2003 בליגת האלופות|2002/2003]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[רוני לוי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2003]]–[[2008]] || 165 || 70.6% || אליפות המדינה ([[עונת 2003/2004 בליגת העל בכדורגל|2003/2004]], [[עונת 2004/2005 בליגת העל בכדורגל|2004/2005]], [[עונת 2005/2006 בליגת העל בכדורגל|2005/2006]])
גביע הטוטו (2003/2004, 2005/2006)

העפלה לשמינית גמר גביע אופ"א (2006/2007)
|-
| [[אלישע לוי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2008]]–[[2012]] || 140 || 69.5% || גביע הטוטו (2007/2008) {{ש}}אליפות המדינה ([[עונת 2008/2009 בליגת העל בכדורגל|2008/2009]], [[עונת 2010/2011 בליגת העל בכדורגל|2010/2011]]) {{ש}}העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות ([[עונת 2009/2010 בליגת האלופות|2009/2010]])
העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית ([[עונת 2011/2012 בליגה האירופית|2011/2012]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ראובן עטר]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2012]] || 9 || 25.9% ||
|-
| [[אריק בנדו]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2012]]–[[2014]] || 63 || 59.8% ||העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית ([[עונת 2013/2014 בליגה האירופית|2013/2014]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אלכסנדר סטנוייביץ']] || {{דגל|סרביה||+}} || [[2014]] || 15 || 42.2% ||
|-
| [[מרקו בלבול]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2014]]–[[2015]] || 21 || 49.2% ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[רוני לוי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2015]]–[[2016]] || 36 || 49.1% || גביע המדינה ([[גביע המדינה 2015/2016|2015/2016]])
|-
| [[רנה מלנסטיין]] || {{דגל|הולנד||+}} || [[2016]]–[[2017]] || 22 || 43.9% ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[גיא לוזון]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2017]] || 27 || 39.5% ||
|-
| [[רוב מאס]]|| {{דגל|הולנד||+}} || [[2017]]–[[2018]] || 6 || 22.2% || [[מאמן זמני]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[פרד רוטן]] || {{דגל|הולנד||+}} || [[2018]] || 22 || 30.0% ||
|-
| [[רוב מאס]]|| {{דגל|הולנד||+}} || [[2018]] || 1 || 0% || מאמן זמני
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אלי גוטמן]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2018]]|| 2 || 50% ||
|-
| [[איתי מרדכי]] || {{דגל|ישראל||+}} || [[2018]] || 3 || 44.4% || מאמן זמני
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[מרקו בלבול]] ||{{דגל|ישראל||+}} || [[2018]]–[[2020]] || 58 || 66% ||
|-
|[[ברק בכר]]
|{{דגל|ישראל||+}}
|[[2020]]–[[2023]]
|108
|74.3%<ref>שלוש נקודות ליגה הופחתו.</ref>
|אליפות המדינה ([[עונת 2020/2021 בליגת העל בכדורגל|2020/2021]], [[עונת 2021/2022 בליגת העל בכדורגל|2021/2022]], [[עונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל|2022/2023]]) {{ש}} גביע הטוטו ([[גביע הטוטו 2021/2022|2021/2022]]) {{ש}} [[אלוף האלופים]] ([[אלוף האלופים 2021|2021]]) {{ש}} שלב הבתים של [[ליגת האלופות]] ({{בספורט|ליגת האלופות|2022|2023}})
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|[[מסאי דגו]]
|{{דגל|ישראל||+}}
|2023–[[2024]]
|36
|68.5%<ref>שתי נקודות ליגה הופחתו.</ref>
|[[אלוף האלופים]] [[אלוף האלופים 2023|(2023]]){{ש}}העפלה לשמינית גמר ה[[קונפרנס ליג]] ([[עונת 2023/2024 בקונפרנס ליג|2023/2024]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|[[ברק בכר]]
|{{דגל|ישראל||+}}
|2024–
|
|
|
|}
הערות:
<div id="1">{{כ}}1. אחוזי הצלחה במשחקי ליגה: אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות.</div>
|}
|}

<gallery widths="150" heights="200">
קובץ:Shlomo Scharf.jpg|[[שלמה שרף]] – האיש שהפך את חיפה למועדון צמרת בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, זכה ב-3 אליפויות ו[[דאבל (ספורט)|דאבל]]
קובץ:Giora Spiegel 2.jpg|[[גיורא שפיגל]] - מאמן הקבוצה בעונת {{בספורט|ליגה הלאומית|1993|1994}} בה זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד
קובץ:Avram Grant (2008).jpg|אברהם גרנט – שתי אליפויות רצופות לאחר 7 שנים ללא תואר
קובץ:Rlevi.JPG|[[רוני לוי]] – המאמן שהוביל את חיפה ל-3 אליפויות רצופות וגביע המדינה בשלוש קדנציות
קובץ:Elisha Levi.jpg|[[אלישע לוי]], המאמן בין 2008 ל-2012, זכה בשתי אליפויות והוביל את חיפה ל[[ליגת האלופות]]
קובץ:Dinamo-Hapoel (5).jpg|[[ברק בכר]], המאמן מ-2020 ל-2023, הוביל את מכבי חיפה ל-3 אליפויות והעפלה לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]]
</gallery>

==מחלקת הנוער==
מחלקת הנוער של מכבי חיפה מונה למעלה מ-1,000 [[כדורגלן|כדורגלנים]] צעירים המתאמנים בקבוצות בשנתונים השונים. המועדון פועל בשיתוף פעולה עם כפר הנוער "גלים" שנמצא בדרום חיפה. בפנימיית כפר גלים נמצאים כדורגלנים הגרים רחוק מחיפה. בסיום כל עונה נבחר [[השחקן המצטיין]] של כל אחת מהקבוצות הצעירות. מכבי חיפה נותנת חסות ל-20 בתי ספר לכדורגל בישראל.

מחלקת הנוער של מכבי חיפה נחשבת לאחת הטובות בארץ, ומלבד זכייה בתארים רבים, גידלה שחקנים רבים שהפכו לשחקני מפתח מצטיינים במכבי חיפה בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל. בשנת 2008 רכש המועדון את מחלקת הנוער של הפועל נצרת עילית/עמק יזרעאל ובכך הקים שלוחה נוספת במושב [[נהלל]] בפרויקט מתנהלות קבוצות מגילאים טרום א' ועד לנערים א'.
*'''מנהל מחלקת הנוער:''' יניב כהן
*'''מנהל מחלקת הנוער (שלוחת נהלל):''' אורי גרופר

בנוסף לקבוצת מחלקת הנוער המועדון מפעילה בתי ספר לכדורגל בצפון הארץ וביניהם; [[כרמיאל]], [[טמרה]], [[צור שלום]], [[מועצה אזורית מטה אשר]], [[כפר המכבי]], [[מועצה אזורית אלונה]]-[[עין אילה]]-[[בית חנניה]], [[מועצה אזורית חוף הכרמל]], [[טבריה]], [[מעלות-תרשיחא]], [[צפת]] ו[[שדה אליעזר]] ובנוסף ב[[מועצה אזורית שדות דן]] במרכז.

===קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2024/25===
{| class="wikitable"
|-
! שם הקבוצה || ליגה !! מאמן
|-
| מכבי חיפה [[ג'וני הרדי|הרדי]] || [[ליגת העל בכדורגל לנוער|ליגת העל לנוער]] || [[איתי מרדכי]]
|-
| מכבי חיפה [[אשר עלמני|עלמני]] || ליגת העל נערים א' || [[אדריאן רוצ'ט]]
|-
| מכבי חיפה יהויכים || ליגת העל נערים ב'|| עידן יונה
|-
| מכבי חיפה גולדשנפלד || נערים ג' דרג 1 || רועי גוזלן
|-
| מכבי חיפה מיכאל || ילדים א' דרג 1 || יורם בסר
|-
| מכבי חיפה שמואל || ילדים ב' דרג 1 || עמנואל נתנאל ועידו ז'אן
|-
| מכבי חיפה עודד || ילדים ג' דרג 1 || לירן אהרון וואסים אבו שקארה
|-
| מכבי חיפה [[ישעיהו שווגר|ישעיהו]] || טרום ילדים א' כללי || רן ברק ואלירון חקמון
|-
| מכבי חיפה יואל || טרום ילדים א' כללי || שי סאלי
|-
| מכבי חיפה אפרים || טרום ילדים ב' כללי || בני הרשקוביץ'
|}

===תארים===
קבוצת הנוער של מכבי חיפה משחקת בליגת העל בכדורגל לנוער, ובעלת מספר האליפויות וגביעי המדינה הרב ביותר מאז הקמת ליגה מקצוענית לנוער:
*[[ליגת העל בכדורגל לנוער|אליפויות]] (12) (שיא): 1998/1999, 2002/2003, 2003/2004, 2008/2009, 2009/2010, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016, 2016/2017, 2019/2020, 2020/2021, 2022/2023
*[[גביע המדינה בכדורגל לנוער|גביעי מדינה]] (5) (שיא)<ref>שיא משותף עם קבוצת הנוער של [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]].</ref>: 1998/1999, 1999/2000, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014

בנוסף לאליפויות והגביעים בהן זכתה, קבוצת הנוער של מכבי חיפה זכתה ב-5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה נוספים בליגה החובבנית לנוער, עד שנת 1994 בה הוקמה הליגה המקצוענית לנוער.

קבוצת הנוער מכבי "שמואל" חיפה רשמה הישג חסר תקדים בכדורגל הישראלי (בליגות לנוער) כאשר לקחה פעמיים [[דאבל (ספורט)|דאבל]]{{הערה|[http://maccabi-haifafc.walla.co.il/?w=/3041/1693973 מיני אימפריה / ההיסטוריה של מחלקת הנוער במכבי חיפה], באתר הרשמי של מכבי חיפה}} ברציפות, בעונות 2012/2013 ו-2013/2014.

קבוצת הנערים של מכבי חיפה (עד גיל 14) זכתה ב-[[2004]] בטורניר גביע החלב לאחר שניצחה בגמר את קבוצת הנערים של [[אברטון]] האנגלית בתוצאה 1:5.{{הערה|[https://mhaifafc.com/newsPage?newsID=8395 היסטוריה באירופה: נערי חיפה שתו מגביע החלב], באתר הרשמי של מכבי חיפה, 24 ביולי 2004}}{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/3/ART/759/477.html נערי מכבי חיפה זכו בטורניר גביע החלב]}}

קבוצת מכבי חיפה "שמואל" זכתה ב-[[2016]] בגביע אינסל.{{הערה|[http://mhaifafc.com/newsPage.asp?newsID=25319 קבוצת הנוער זכתה בטורניר האינסל קאפ היוקרתי], באתר הרשמי של מכבי חיפה, 24 ביולי 2016}}

==סגל נוכחי==
נכון ל-[[27 באוגוסט]] [[2024]]

{{שחקן סגל/התחלה}}
{{שחקן סגל|מס=3|ארץ=ישראל|עמדה=בלם|שם=[[שון גולדברג]]}} 
{{שחקן סגל|מס=4|ארץ=ניז'ר|עמדה=קשר|שם=[[עלי מוחמד (כדורגלן)|עלי מוחמד]]}}
{{שחקן סגל|מס=6|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[גדי קינדה]]}}
{{שחקן סגל|מס=8|ארץ=ישראל|עמדה=כנף|שם=[[דולב חזיזה]]}}
{{שחקן סגל|מס=9|ארץ=האיטי|עמדה=חלוץ|שם=[[פרנצדי פיירו]]}}
{{שחקן סגל|מס=10|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[דיא סבע]]}}
{{שחקן סגל|מס=11|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[ליאור רפאלוב]]|אחר=קפטן}}
{{שחקן סגל|מס=13|ארץ=ארגנטינה|עמדה=שוער|שם=[[תומאס סולטאני]]}}
{{שחקן סגל|מס=14|ארץ=הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|עמדה=מגן|שם=[[ויטאל אנסימבה]]}}
{{שחקן סגל|מס=16|ארץ=ארצות הברית|עמדה=קשר|שם=[[קני סייף]]}}
{{שחקן סגל|מס=19|ארץ=גרמניה|עמדה=חלוץ|שם=[[אריק שוראנוב]]}}
{{שחקן סגל|מס=21|ארץ=ישראל|עמדה=חלוץ|שם=[[דין דוד]]}}
{{שחקן סגל|מס=22|ארץ=ישראל|עמדה=מגן|שם=[[עיליי פיינגולד]]}}
{{שחקן סגל/אמצע}}
{{שחקן סגל|מס=23|ארץ=ישראל|עמדה=מגן|שם=[[מאור קנדיל]]}}
{{שחקן סגל|מס=24|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[איתן אזולאי]]}}
{{שחקן סגל|מס=26|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[מחמוד ג'אבר]]}}
{{שחקן סגל|מס=28|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[עילאי חג'ג']]}}
{{שחקן סגל|מס=30|ארץ=סנגל|עמדה=בלם|שם=[[עבדוליי סק]]}} (קפטן שני)
{{שחקן סגל|מס=33|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=ליאם חרמש}}
{{שחקן סגל|מס=34|ארץ=אוקראינה|עמדה=בלם|שם=[[אולכסנדר סירוטה]]}}
{{שחקן סגל|מס=36|ארץ=ישראל|עמדה=חלוץ|שם=איאד חלאילי}}
{{שחקן סגל|מס=40|ארץ=ישראל|עמדה=שוער|שם=[[שריף כיוף]]}}
{{שחקן סגל|מס=42|ארץ=ישראל|עמדה=מגן|שם=[[רועי אלימלך]]}}
{{שחקן סגל|מס=44|ארץ=ברזיל|עמדה=בלם|שם=[[פדראו (כדורגלן)|פדראו]]}}
{{שחקן סגל|מס=55|ארץ=ישראל|עמדה=בלם|שם=[[רמי גרשון]]}}
{{שחקן סגל|מס=77|ארץ=ישראל|עמדה=שוער|שם=רועי פוקס}}
{{שחקן סגל/סוף}}

==לקריאה נוספת==
* [[אביב הברון]], '''הירוקים: מכבי חיפה, כל הסיפור''', [[ספרי עליית הגג]], 1992
* [[זוהיר בהלול]], רמי ברוש, יגאל ביטון, '''האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי''', כרך ג', עמ' 65 - 92, הוצאת ישראגול, 2011

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי מועדוני כדורגל}}
* {{התאחדות כדורגל|1005}}
* [https://www.football.co.il/maccabi-haifa/ מכבי חיפה], באתר [[מנהלת הליגות לכדורגל]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ליגת העל בכדורגל}}

{{מוגן חלקית|סיבה=השחתות רבות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מכבי חיפה (כדורגל)|*]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ישראליות]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ששיחקו בליגה הבכירה בישראל]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל שזכו באליפות ישראל]]
[[קטגוריה:זוכי טקס נבחרי הילדים: ספורט]]
[[קטגוריה:מועדוני תנועת מכבי: כדורגל|חיפה]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל שהוקמו ב-1913]]
[[קטגוריה:היישוב: כדורגל]]
[[קטגוריה:היישוב: מועדוני ספורט]]