גריסה (נייר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־18:57, 26 באפריל 2020

גריסה של נייר היא גזירתו לרצועות דקות (ברוחב של פחות מחצי סנטימטר) או לפתיתים, לשם הפיכת הטקסט המודפס על הנייר לבלתי קריא, בדרך כלל לשם אבטחת מידע. לעיתים נלקח הנייר הגרוס לשרפה, על מנת לוודא את השמדתו, אך בדרך כלל הוא מושלך לאשפה או מועבר למיחזור. הגריסה נעשית בדרך כלל באמצעות מכונה המיועדת לכך - מגרסת נייר, אך לגריסת כמות מצומצמת של נייר ניתן להשתמש גם במספריים מרובי להבים.

שימושים לתוצרי הגריסה

לרצועות הנייר או הפתיתים שנוצרו בתהליך הגריסה מקובלים שימושים שונים:

מיחזור - העברה למפעל למיחזור נייר, כחומר גלם ליצירת נייר.
מצע לבעלי חיים
חומר מילוי - באריזה של חפצים שבירים ניתן להשתמש בתוצרי הגריסה כחומר מילוי רך, שיגן עם המוצר הארוז בטלטולי הדרך.
דלק לבעירה.
חומר בידוד - תוצרי הגריסה, מעורבבים עם חומר מונע בעירה, משמשים לבידוד בבנייה.

שחזור מסמכים שנגרסו

המחשה לכך שגריסה לבדה אינה מונעת שחזור של המידע על ידי אויב נחוש, התקבלה בעת השתלטות איראן על שגרירות ארצות הברית בטהראן, בנובמבר 1979. טרם ההשתלטות גרסו עובדי השגרירות את המסמכים הסודיים שבה, אך לאחר ההשתלטות לקחו האיראנים את המסמכים הגרוסים, ובעמל רב שחזרו אותם (תהליך השחזור הוצג בסרט "ארגו"). המסמכים המשוחזרים פורסמו על ידי האיראנים.^[1] בעקבות זאת שופרו שיטות הגריסה המשמשות את הממשל בארצות הברית.

בימיו האחרונים של השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, בשנת 1989, ראשי השטאזי נתקפו בהלה וניסו לגרוס כל מסמך שעלה בידם מארכיון הארגון. הם אף החלו לקרוע מסמכים ביד משכשלו המגרסות תחת העומס. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה, ובשנת 1995 שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לתחום לשחזור המסמכים. במשך 6 שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים. לאחר מכן החל תהליך שחזור באמצעות מחשב, להאצת שחזור יתר 16,000 שקי המסמכים, המכילים למעלה מ-33 מיליון דפים.^[2]

בשנת 2011 הכריזה DARPA, הסוכנות למיזמי מחקר ביטחוניים של מחלקת ההגנה של ארצות הברית, על תחרות לפענוח חמישה מסמכים, שנגרסו ליותר מ-10,000 פיסות. 9,000 קבוצות נרשמו לתחרות, וכעבור 33 ימים מתחילתה זכתה בה קבוצה מסן פרנסיסקו, שחבריה השקיעו קרוב ל-600 שעות אדם בפיתוח תוכנת ראייה ממוחשבת לפענוח המסמכים.^[3]

בתרבות

סרט הקולנוע הישראלי משנת 2014, "אפס ביחסי אנוש", הוא קומדיה שחורה העוסקת במערכות היחסים בין חיילות שלישות בבסיס צה"ל בנגב. אחת מגיבורות הסרט, דפי, היא חיילת חסרת מוטיבציה המשרתת כמש"קית נייר וגריסה. הדמות הראשית בסרט, זוהר, נענשת בניקוי וסידור המשרד במשך הלילה, וכנקמה גורסת את כל המסמכים שבמשרד, ושרידיהם ממלאים את חדרה של קצינת השלישות.

הערות שוליים

^ Documents from the U.S. Espionage Den
^ Douglas Heingartner, Back Together Again, New York Times, July 17, 2003
^ DARPA’S SHREDDER CHALLENGE SOLVED, DARPA, December 02, 2011

[1] Documents from the U.S. Espionage Den

[2] Douglas Heingartner, Back Together Again, New York Times, July 17, 2003

[3] DARPA’S SHREDDER CHALLENGE SOLVED, DARPA, December 02, 2011

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Cutting head of a paper shredder.jpg|ממוזער|שמאל|נייר גרוס על גבי מגרסת נייר]]
 [[קובץ:ShredderScissors.jpg|ממוזער|שמאל|[[מספריים]] מרובי להבים, לגריסה ידנית]]
-'''גריסה''' של [[נייר]] היא גזירתו לרצועות דקות (ברוחב של פחות מחצי סנטימטר) או לפתיתים, לשם הפיכת הטקסט המודפס על הנייר לבלתי קריא, בדרך כלל לשם [[אבטחת מידע]]. לעתים נלקח הנייר הגרוס ל[[שריפה]], על מנת לוודא את השמדתו, אך בדרך כלל הוא מושלך ל[[אשפה]] או מועבר ל[[מיחזור]]. הגריסה נעשית בדרך כלל באמצעות מכונה המיועדת לכך - [[מגרסת נייר]], אך לגריסת כמות מצומצמת של נייר ניתן להשתמש גם במספריים מרובי להבים.
+'''גריסה''' של [[נייר]] היא גזירתו לרצועות דקות (ברוחב של פחות מחצי סנטימטר) או לפתיתים, לשם הפיכת הטקסט המודפס על הנייר לבלתי קריא, בדרך כלל לשם [[אבטחת מידע]]. לעיתים נלקח הנייר הגרוס ל[[שרפה]], על מנת לוודא את השמדתו, אך בדרך כלל הוא מושלך ל[[אשפה]] או מועבר ל[[מיחזור]]. הגריסה נעשית בדרך כלל באמצעות מכונה המיועדת לכך - [[מגרסת נייר]], אך לגריסת כמות מצומצמת של נייר ניתן להשתמש גם במספריים מרובי להבים.
 ==שימושים לתוצרי הגריסה==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 * חומר מילוי - ב[[אריזה]] של חפצים שבירים ניתן להשתמש בתוצרי הגריסה כחומר מילוי רך, שיגן עם המוצר הארוז בטלטולי הדרך.
 * דלק ל[[בעירה]].
-* חומר [[בידוד]] - תוצרי הגריסה, מעורבבים עם חומר מונע בעירה, משמשים לבידוד בבנייה.
+* חומר [[בידוד תרמי|בידוד]] - תוצרי הגריסה, מעורבבים עם חומר מונע בעירה, משמשים לבידוד בבנייה.
 ==שחזור מסמכים שנגרסו==
-המחשה לכך שגריסה לבדה אינה מונעת שחזור של המידע על ידי אויב נחוש, התקבלה בעת [[משבר בני הערובה באיראן|השתלטות איראן על שגרירות ארצות הברית בטהראן]], בנובמבר [[1979]]. טרם ההשתלטות גרסו עובדי השגרירות את המסמכים הסודיים שבה, אך לאחר ההשתלטות לקחו האיראנים את המסמכים הגרוסים, ובעמל רב שחזרו אותם (תהליך השחזור הוצג בסרט "[[ארגו (סרט)|ארגו]]").  המסמכים המשוחזרים פורסמו על ידי האיראנים.{{הערה|[https://archive.org/details/DocumentsFromTheU.s.EspionageDen Documents from the U.S. Espionage Den]}}
+המחשה לכך שגריסה לבדה אינה מונעת שחזור של המידע על ידי אויב נחוש, התקבלה בעת [[משבר בני הערובה באיראן|השתלטות איראן על שגרירות ארצות הברית בטהראן]], בנובמבר [[1979]]. טרם ההשתלטות גרסו עובדי השגרירות את המסמכים הסודיים שבה, אך לאחר ההשתלטות לקחו האיראנים את המסמכים הגרוסים, ובעמל רב שחזרו אותם (תהליך השחזור הוצג בסרט "[[ארגו (סרט)|ארגו]]"). המסמכים המשוחזרים פורסמו על ידי האיראנים.{{הערה|[https://archive.org/details/DocumentsFromTheU.s.EspionageDen Documents from the U.S. Espionage Den]}} בעקבות זאת שופרו שיטות הגריסה המשמשות את הממשל בארצות הברית.
-בימיו האחרונים של השלטון הקומוניסטי ב[[מזרח גרמניה]], בשנת [[1989]], ראשי ה[[שטאזי]] נתקפו בהלה וניסו לגרוס כל מסמך שעלה בידם מ[[ארכיון]] הארגון. הם אף החלו לקרוע מסמכים ביד משכשלו המגרסות תחת העומס. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה, ובשנת [[1995]] שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לתחום לשחזור המסמכים. במשך 6 שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים. לאחר מכן החל תהליך שחזור באמצעות [[מחשב]], שהאיץ את שחזור יתר 16,000 שקי המסמכים, המכילים למעלה מ-33 מיליון דפים.
+בימיו האחרונים של השלטון הקומוניסטי ב[[מזרח גרמניה]], בשנת [[1989]], ראשי ה[[שטאזי]] נתקפו בהלה וניסו לגרוס כל מסמך שעלה בידם מ[[ארכיון]] הארגון. הם אף החלו לקרוע מסמכים ביד משכשלו המגרסות תחת העומס. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה, ובשנת [[1995]] שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לתחום לשחזור המסמכים. במשך 6 שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים. לאחר מכן החל תהליך שחזור באמצעות [[מחשב]], להאצת שחזור יתר 16,000 שקי המסמכים, המכילים למעלה מ-33 מיליון דפים.{{הערה|1=Douglas Heingartner, [http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9803E3D7123CF934A25754C0A9659C8B63&sec=&spon=&partner=permalink&exprod=permalink Back Together Again], [[New York Times]], July 17, 2003}}
+בשנת [[2011]] הכריזה [[DARPA]], הסוכנות למיזמי מחקר ביטחוניים של [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]], על תחרות לפענוח חמישה מסמכים, שנגרסו ליותר מ-10,000 פיסות. 9,000 קבוצות נרשמו לתחרות, וכעבור 33 ימים מתחילתה זכתה בה קבוצה מ[[סן פרנסיסקו]], שחבריה השקיעו קרוב ל-600 שעות אדם בפיתוח תוכנת [[ראייה ממוחשבת]] לפענוח המסמכים.{{הערה|[http://archive.darpa.mil/shredderchallenge/ DARPA’S SHREDDER CHALLENGE SOLVED], DARPA, December 02, 2011}}
 ==בתרבות==
 סרט הקולנוע הישראלי משנת [[2014]], "[[אפס ביחסי אנוש]]", הוא [[קומדיה שחורה]] העוסקת במערכות היחסים בין חיילות [[שלישות]] בבסיס צה"ל בנגב. אחת מגיבורות הסרט, דפי, היא חיילת חסרת מוטיבציה המשרתת כמש"קית נייר וגריסה. הדמות הראשית בסרט, זוהר, נענשת בניקוי וסידור המשרד במשך הלילה, וכנקמה גורסת את כל המסמכים שבמשרד, ושרידיהם ממלאים את חדרה של קצינת השלישות.
 ==הערות שוליים==