לדלג לתוכן

יואב קרני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה קלה
מ הסרת תבנית {{קישור שפה}} שאינה רלוונטית יותר
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות תקשורת}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''יואב קרני''' (נולד ב־[[1957]]), [[עיתונאי]] ו[[בלוג]]ר [[ישראלי]].
'''יואב קַרני''' (נולד ב־[[1957]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[בלוגר]] [[ישראלי]].

==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
יואב קרני נולד ב[[ישראל]],<!-- http://yoavkarny.com/2004/02/06/מכתבים-מן-הים-הדרומי-בוא-אמר-סֶניוֹר-ד --> בן להורים ממוצא [[יהדות מזרח אירופה|מזרח-אירופי]].{{הערה|על משפחתו ראו מאמריו של קרני {{גלובס||דין-וחשבון מעמק הרצון הטוב|510770|2 באוגוסט 2001}}; {{גלובס||מסעם הגדול האחרון של יהודי מזרח אירופה|1001252610|11 בספטמבר 2018}}. אבי-אביו היה דודנו של [[לוי אשכול]], ושם משפחתו, קרַסניַאנסקי, [[עברות|עוברת]] ל"קרני".}}
בילדותו קרני שהה מספר שנים באחת ממדינות [[אפריקה]], במסגרת [[שליח (ציונות)|שליחות]] שמילאו הוריו. לאחר ששבה המשפחה ארצה השתקעה ב[[רמת גן]]. מגיל צעיר הוא פרסם רשימות פרי עטו ב"[[הארץ שלנו]]". ב-[[1975]] קרני התגייס ל[[גלי צה"ל]] ומונה לעורך חדשות החוץ הראשון של התחנה. לאחר שחרורו מ[[צה"ל]] הצטרף לעיתון "[[ידיעות אחרונות]]" ושימש חמש שנים כפרשן פוליטי. ב-[[1985]] עבר ל"[[הארץ]]" ומונה לשליח העיתון ב[[ניו יורק]]. ב-[[1992]] עבר לעיתון הכלכלי "[[גלובס]]" ושימש ככתבו ב[[וושינגטון]] עד שנת 2012. בגלובס פרסם [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] על [[פוליטיקה]], [[יחסים בינלאומיים]], [[כלכלה]] ו[[היסטוריה]].
בילדותו שהה מספר שנים באחת ממדינות [[אפריקה]], במסגרת [[שליח (ציונות)|שליחות]] שמילאו הוריו. לאחר ששבה המשפחה ארצה השתקעה ב[[שכונת תל גנים (רמת גן)|שכונת תל גנים]] ב[[רמת גן]], שם למד בבית הספר תל גנים (לימים בית ספר קורצ'אק).{{הערה|{{דבר||זכו בפרסים על חיבורים ברמת-גן|19690319|46}}. בין חבריו לכיתה היה הסופר ומוכר הספרים [[איתמר לוי (סופר)|איתמר לוי]]; ראו איתמר לוי, '''מיומנו של מאתר ספרים''', מושב צרופה: ספר זיכרונות, תש"ס 2000, [http://www.itamar-books.co.il/diary.asp?Chapter=74 פרק 74], באתר "חנות הספרים של איתמר".}} מגיל צעיר פרסם קרני רשימות פרי עטו ב"[[הארץ שלנו]]".{{הערה|כנער צעיר (מגיל 13 לכל המאוחר)<!-- ראו לדוגמה מכתב למערכת בנוגע ליחס לזכרו של [[אליעזר בן-יהודה]], שפורסם במקביל בעיתונים "[[מעריב]]" ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]" ב-1970, עת היה כבן 13: {{מעריב|יואב קרני|שכחנו את בן-יהודה|1970/12/10|01004}}; {{דבר|יואב קרני|עוול לבן-יהודה|1970/12/21|00807}} --> הרבה לפרסם [[מכתבים למערכת]], בפרט בענייני השפה העברית.}} ב-[[1975]] התגייס ל[[גלי צה"ל]] ומונה לעורך [[חדשות חוץ|חדשות החוץ]] הראשון של התחנה.{{הערה|על ראשית דרכו ראו רשימותו של קרני בבלוג שלו, "קו המשווה: יואב קרני בוושינגטון": [http://yoavkarny.com/2004/02/06/מכתבים-מן-הים-הדרומי-בוא-אמר-סֶניוֹר-ד מכתבים מן הים הדרומי: “בוא”, אמר סֶניוֹר דוּ אמאראל], 6 בפברואר 2004; [http://yoavkarny.com/2011/02/19/משק-כנפי-ההיסטוריון משק כנפי ההיסטוריון], 19 בפברואר 2011; וכן את דבריו של מפקד גלי צה"ל דאז, [[מרדכי נאור]]: {{העין השביעית||מתוך "רדיו חזק" מאת מרדכי נאור|94032|20 בינואר 2014}} (מתוך ספרו '''רדיו חזק: הסוד והקסם של גלי צה"ל''', רעננה: [[אבן חושן]], תשע"ד 2014).}} לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לעיתון "[[ידיעות אחרונות]]" ושימש חמש שנים כ[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] פוליטי. ב-[[1985]] עבר ל"[[הארץ]]" ומונה ל[[קורספונדנט|שליח העיתון]] ב[[ניו יורק]]. ב-[[1992]] עבר לעיתון הכלכלי "[[גלובס]]" ושימש ככתבו ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] עד שנת 2012. ב"גלובס" פרסם [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] על [[פוליטיקה]], [[יחסים בינלאומיים]], [[כלכלה]] ו[[היסטוריה]].


ב[[שנות ה-90]] כתב קרני בהרחבה על כמה מן התוצאות של התמוטטות [[ברית המועצות]]. את מסעותיו הנרחבים בהרי הקווקאז סיכם בספר 'אנשֵי הֶהָרים: מסע אל הקווקאז בעִקבוֹת הזִכָּרוֹן', אשר יצא לאור בניו יורק בשנת 2000.
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] כתב קרני בהרחבה על כמה מן התוצאות של התמוטטות [[ברית המועצות]]. את מסעותיו הנרחבים ב[[הרי הקווקז]] סיכם בספרו באנגלית "אנשֵי הֶהָרים: מסע אל הקווקאז בעִקבוֹת הזיכרון", אשר יצא לאור בניו יורק בשנת 2000.{{הערה|
Yo'av Karny, ''Highlanders: A Journey to the Caucasus in Quest of Memory'', New York: [[Farrar, Straus and Giroux]], 2000.}}


במאי 2003 הקים קרני את ה[[בלוג]] שלו, "יואב קרני בוושינגטון", שהיה מאלה שחנכו את הבלוגיה של אתר "[[רשימות (אתר אינטרנט)|רשימות]]". הרעיון להקמת בלוג לקרני בו יפרסם באופן קבוע את רשימותיו הוא הגרעין ממנו צמח הרעיון ל"רשימות", וקרני הוא האחראי להמצאת השם "רשימות" לפרויקט. באפריל 2010, לקראת ביטול אתר "רשימות", סגר את הבלוג ב"רשימות" לטובת בלוג עצמאי משלו (אליו העביר גם את הארכיון).
במאי 2003 הקים את ה[[בלוג]] שלו, "יואב קרני בוושינגטון", שהיה מאלה שחנכו את הבלוגיה של אתר "[[רשימות (אתר אינטרנט)|רשימות]]". הרעיון להקמת בלוג לקרני בו יפרסם באופן קבוע את רשימותיו הוא הגרעין ממנו צמח הרעיון ל"רשימות" (וקרני הוא האחראי להמצאת השם "רשימות" לפרויקט). באפריל 2010, לקראת ביטול אתר "רשימות", סגר את הבלוג ב"רשימות" לטובת בלוג עצמאי משלו, "קו המשווה: יואב קרני בוושינגטון" (שאליו העביר גם את הארכיון).


בשנת 2013 עבר קרני לגור בניו דלהי, והוא ממשיך לכתוב משם ל[[גלובס]].
בשנת 2013 עבר קרני לגור ב[[ניו דלהי]], והוא ממשיך לכתוב משם ל"[[גלובס]]".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://yoavkarny.com יואב קרני בוושינגטון], הבלוג של יואב קרני
* [http://yoavkarny.com קו המשווה: יואב קרני בוושינגטון] הבלוג של יואב קרני
* {{הארץ|שלמה אבינרי|זיכרון ותודעה לאומית|1.692605|10 באפריל 2001}}
* {{הארץ|שלמה אבינרי|זיכרון ותודעה לאומית|1.692605|10 באפריל 2001}}


==הערות שוליים==
[[קטגוריה:עיתונאים עבריים]]
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קרני, יואב}}
[[קטגוריה:סגל הארץ]]
[[קטגוריה:סגל הארץ]]
[[קטגוריה:סגל ידיעות אחרונות]]
[[קטגוריה:סגל ידיעות אחרונות]]
[[קטגוריה:סגל גלובס]]
[[קטגוריה:סגל גלובס]]
[[קטגוריה:חיילי גלי צה"ל]]
[[קטגוריה:בלוגרים ישראלים]]
[[קטגוריה:בלוגרים ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1957]]
{{מיון רגיל:קרני, יואב}}

גרסה אחרונה מ־17:10, 27 ביולי 2023

יואב קרני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1957 (בן 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק ידיעות אחרונות, הארץ, גלובס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.

יואב קרני נולד בישראל, בן להורים ממוצא מזרח-אירופי.[1] בילדותו שהה מספר שנים באחת ממדינות אפריקה, במסגרת שליחות שמילאו הוריו. לאחר ששבה המשפחה ארצה השתקעה בשכונת תל גנים ברמת גן, שם למד בבית הספר תל גנים (לימים בית ספר קורצ'אק).[2] מגיל צעיר פרסם קרני רשימות פרי עטו ב"הארץ שלנו".[3] ב-1975 התגייס לגלי צה"ל ומונה לעורך חדשות החוץ הראשון של התחנה.[4] לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לעיתון "ידיעות אחרונות" ושימש חמש שנים כפרשן פוליטי. ב-1985 עבר ל"הארץ" ומונה לשליח העיתון בניו יורק. ב-1992 עבר לעיתון הכלכלי "גלובס" ושימש ככתבו בוושינגטון עד שנת 2012. ב"גלובס" פרסם מסות על פוליטיקה, יחסים בינלאומיים, כלכלה והיסטוריה.

בשנות ה-90 כתב קרני בהרחבה על כמה מן התוצאות של התמוטטות ברית המועצות. את מסעותיו הנרחבים בהרי הקווקז סיכם בספרו באנגלית "אנשֵי הֶהָרים: מסע אל הקווקאז בעִקבוֹת הזיכרון", אשר יצא לאור בניו יורק בשנת 2000.[5]

במאי 2003 הקים את הבלוג שלו, "יואב קרני בוושינגטון", שהיה מאלה שחנכו את הבלוגיה של אתר "רשימות". הרעיון להקמת בלוג לקרני בו יפרסם באופן קבוע את רשימותיו הוא הגרעין ממנו צמח הרעיון ל"רשימות" (וקרני הוא האחראי להמצאת השם "רשימות" לפרויקט). באפריל 2010, לקראת ביטול אתר "רשימות", סגר את הבלוג ב"רשימות" לטובת בלוג עצמאי משלו, "קו המשווה: יואב קרני בוושינגטון" (שאליו העביר גם את הארכיון).

בשנת 2013 עבר קרני לגור בניו דלהי, והוא ממשיך לכתוב משם ל"גלובס".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על משפחתו ראו מאמריו של קרני דין-וחשבון מעמק הרצון הטוב, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2001; מסעם הגדול האחרון של יהודי מזרח אירופה, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2018. אבי-אביו היה דודנו של לוי אשכול, ושם משפחתו, קרַסניַאנסקי, עוברת ל"קרני".
  2. ^ זכו בפרסים על חיבורים ברמת-גן, דבר, 19 במרץ 1969. בין חבריו לכיתה היה הסופר ומוכר הספרים איתמר לוי; ראו איתמר לוי, מיומנו של מאתר ספרים, מושב צרופה: ספר זיכרונות, תש"ס 2000, פרק 74, באתר "חנות הספרים של איתמר".
  3. ^ כנער צעיר (מגיל 13 לכל המאוחר) הרבה לפרסם מכתבים למערכת, בפרט בענייני השפה העברית.
  4. ^ על ראשית דרכו ראו רשימותו של קרני בבלוג שלו, "קו המשווה: יואב קרני בוושינגטון": מכתבים מן הים הדרומי: “בוא”, אמר סֶניוֹר דוּ אמאראל, 6 בפברואר 2004; משק כנפי ההיסטוריון, 19 בפברואר 2011; וכן את דבריו של מפקד גלי צה"ל דאז, מרדכי נאור: מתוך "רדיו חזק" מאת מרדכי נאור, באתר העין השביעית, 20 בינואר 2014 (מתוך ספרו רדיו חזק: הסוד והקסם של גלי צה"ל, רעננה: אבן חושן, תשע"ד 2014).
  5. ^ Yo'av Karny, Highlanders: A Journey to the Caucasus in Quest of Memory, New York: Farrar, Straus and Giroux, 2000.