אוניברסליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־14:20, 2 בספטמבר 2023

אוניברסליזם (באנגלית: Universalism; באופן מילולי: עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה. עיקר מהותו בעיסוק בתכונות והגדרות שאותן ניתן להחיל על כלל הפרטים.

האוניברסליזם מבקש לראות בכל בני האדם שווים, ללא גדרות וללא הבחנות של שוני תרבותי; וכראויים להאצלת כללי מוסר וערכים דומים, ובכך, עומד ביחס של ניגוד ישיר לפרטיקולריזם. כאסכולה פילוסופית וחברתית, המצדדת בהתעלמות מקטגוריות קיבוציות, האוניברסליזם מנוגד לרלטיביזם, ומקורב להומניזם בכך שהוא גורס כי כל בני-האדם באשר הם ראויים לכבוד באופן שווה. בין יתר הערכים שנחשבים כאוניברסליים נמנים אושר, חירות, צדק ואחרים. עם זאת, מכיוון שהשיח האוניברסלי כולל שאלות הנוגעות לעצם טבע האדם ולהתפתחות התרבויות הנבדלות, נבחנות גם אתיקות כגזענות כבעלות היבטים אוניברסליים.

מציאותו של מוסר יחסי, או כזה שנמדד על סולם צו-המצפון האישי, נשללת על ידי האוניברסליסט.

סקירה רעיונית והיסטורית

מקובל לראות את תורת האידאות של אפלטון כמבשרת תורת האוניברסליזם. יש גם לציין שתורה זו מתקשרת לתורת האונטולוגיה (תורת היש) של אפלטון, לעניין היחס בין האידיאות לחומר המוחש. על פי אפלטון יש לומר שהאידיאות הן היש, ואילו החומר המוחש הוא השתקפות של האידיאה שמקבילה לו. הערכים האירופיים שליוו את יצירת המסגרות האקדמיות הראשונות בראשית ימי הביניים גזרו משורש זה את המילה אוניברסיטה כמכילה את מכלול ההגדרות שאותן מצופה האדם לממש. בעת החדשה, היו אלה אנשי עידן האורות שנשאו את דגל האוניברסליזם במה שהגיע לשיאו במהפכה הצרפתית, שזיקקה את הרוח החדשה בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה". תנועת הרומנטיקה, שבאה לאחר מכן, דחתה את האוניברסליזם בהעדיפה באופן מובהק את הייחוד האינדיבידואלי של כל פרט על-פני "אמת משותפת" של סך-הפרטים, תוך האדרה של החד-פעמי, האותנטי שבאדם על חשבון האוניברסלי - המשותף לכולם. המגמות של המאות ה-19 וה-20 קידמו את הלאומיות, ואף את הלאומנות, בד-בבד עם התאוריה המרקסיסטית; ושוב לא הייתה עוד עדנה רבה למסרים הרציונליסטיים של ההגדרות הכלליות החלות על כלל היצורים^[1]. הפוסט-מודרניזם חיזק והניף את דגלי הקהילתיות והייחודיות של תרבויות, של קבוצות ושל פרטים, כשהוא שולל את הגישה שלפיה כל בני האדם שווים בכמיהתם לשוויון זכויות ולחופש ותחתיה עודד את מגמת יצירתן של אוטונומיות קהילתיות נבדלות, מתוך תובנה שאין דין ציוויליזציה אחת כמשנתה - ואין למערכת ערכים אחת עדיפות על אחרת; בכך מזוהות כיום הגישות הפוסט-מודרניות עם פלורליזם, אך גם עם פרטיקולריזם, המנוגד לתפיסה האוניברסליסטית.

אינטרנציונליזם

ההיבט הפוליטי-כלכלי של אוניברסליזם מתון עשוי להיות אינטרנציונליזם - שהיא שיטה שדוגלת בהרחבת שיתוף-הפעולה הכלכלי והמדיני בין מדינות, תוך יתרון לכל הצדדים. האינטרנציונליסטים מחזיקים באמונה כי על מדינות לשתף פעולה זו עם זו כיוון שערכם של האינטרסים ההדדיים וארוכי-הטווח שלהן גדול מזה של המטרות האינדיבידואליות וקצרות-הטווח של כל אחת מהן. מנגד ניצבים פטריוטיזם שוביניסטי אך באותה עת - גם חסידי הגלובליזציה הקיצונית, שלכאורה מבטלת את ערכה וייחודה של כל מדינה; מבחינה זו אינטרנציונליזם הוא ניסיון לפשר בין הגלובליזם לאינדיבידואליזם, כשהוא מושתת על ההכרה ב"שִוויון-חרף-שוני" ועל כבוד למורשתן הלאומית של אומות.

אוניברסליזם מול רב-תרבותיות

בעוד שהאוניברסליזם מניח כי אנשים בכל החברות שואפים לאמץ את האידיאלים והפרקטיקות של המתבונן, הרי שהגישות הרב-תרבותיות במערב בוחרות לאפשר לכל קבוצה לשמר את מושגי השונות והזהות שלה. שתי הגישות ההומניסטיות שונות זו מזו, אולם חוקרים לא מעטים מוצאים^[2] את הרב-תרבותיות משתלבת לא-פעם על רצף אחד עם האוניברסליזם, ואף משלימה אותו. כך, על הציר בין אוניברסליזם ליברלי המבקש לעצב עולם נאור ובין רב-תרבותיות - שהיא הייצוג המובהק של התפיסה המהופכת לכאורה, זו הרלטיביסטית והפרטיקולריסטית, מוצבים היום רבים מהנושאים המעסיקים את החברה ההומניסטית, כגון שאלות פמיניסטיות, פדגוגיות ומגדריות.

תפישות אוניברסליות מול תפישות פרטיקולריסטיות

גישות פילוסופיות מנוגדות. האחת דוגלת באינדיבידואליזם והשנייה בקבוצות. כלומר, בגישות הכוללת את כל החברה ואת כל הפרטים בה. בגדול, ההבחנה משמשת לדיונים – Particular – בחשיבות הפרט בנושא מוסר – האם צריך להתייחס לפרט או לחברה.

הקשר המטאפיזי

המטאפיזיקה מבחינה באוניברסל כתכונה או אפיון שמשותף לדברים נפרדים. כלומר, אוניברסלים הם ישויות או פרמטרים שניתנים להדגמה חוזרת ונשנית על מקרים/משתנים ספציפיים רבים – כך, אם ישנם, לדוגמה, שני כיסאות ירוקים בחדר, הרי ששניהם חולקים "יְרוּקוּת", כלומר את תכונת הצבע הירוק. תכונה משותפת זו תיקרא "אוניברסל", בהיותה נתון שבאפשרותו לחול על דברים / מקרים רבים. חוקרים מחלקים את המושגים לשלושה פרמטרים עיקריים: "סוג" (למשל: יונק), "סגולה" (למשל: קצר; חזק), ו"יחס" (למשל: אבא של...; על-יד...), שהם כולם כאחד טיפוסים שונים של אוניברסל^[3].

שיקוף של האוניברסליזם בדתות שונות

התאולוגיה האוניברסליסטית מתייחסת למושגים ורעיונות (דתיים ופילוסופיים) שיכולים לחול על 'הכל'. הנצרות גורסת כי כל בני האדם ייגאלו בבוא-יומם ויימחלו מול אלוהים; בודהיזם, זרם המהאיאנה מתאפיין בגישתו שלפיה כל יחיד מגלם את טבע הבודהה, גם כאן הביטוי האוניברסליסטי הוא ה"גאולה הכללית".

ראו גם

לקריאה נוספת

הומניזם וגזענות כשני זרמים אוניברסליים: בחיבורו של אביהו רונן - "הכרה בסבל של האחר: הוראת שואה וגזענות לערבים ויהודים", בתוך "רב תרבותיות במבחן החברה הישראלית", הוצאת מאגנס, 2003
סמואל הנטינגטון, "התנגשות הציביליזציות", 1996

הערות שוליים

^ עקרון 'העולם הפדרטיבי' בא לידי ביטוי אצל מרטין בובר, שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים נטען כי כזאת הייתה ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.
^ הנרייט דהאן כלב, לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", אילן גור זאב, ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.
^ מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge‏, 2001.

[1] עקרון 'העולם הפדרטיבי' בא לידי ביטוי אצל מרטין בובר, שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים נטען כי כזאת הייתה ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.

[2] הנרייט דהאן כלב, לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", אילן גור זאב, ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.

[3] מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge‏, 2001.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מקורות|נושא=מדעי הרוח|נושא2=דתות|רמה=מחפש}}
-'''אוניברסליזם''' ('''Universalism''' - עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם ב[[פילוסופיה]] מתחום [[תורת המוסר]], שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי [[מדעי החברה]] ובמיוחד ב[[חינוך]] ובמחשבה ה[[פוליטיקה|מדינית]]-[[חברה|חברתית]] ה[[מודרניזם|מודרנית]] וכן ב[[תאולוגיה]]. עיקר מהותו בעיסוק ב'''תכונות והגדרות''' שאותן ניתן להחיל על כלל הפרטים, היינו, '''אוניברסלים'''.
+'''אוניברסליזם''' (ב[[אנגלית]]: '''Universalism'''; באופן מילולי: עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם ב[[פילוסופיה]] מתחום [[תורת המוסר]], שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי [[מדעי החברה]] ובמיוחד ב[[חינוך]] ובמחשבה ה[[פוליטיקה|מדינית]]-[[חברתי]]ת ה[[מודרניזם|מודרנית]] וכן ב[[תאולוגיה]]. עיקר מהותו בעיסוק ב'''תכונות והגדרות''' שאותן ניתן להחיל על כלל הפרטים.
-האוניברסליזם מבקש לראות בכל בני האדם [[שוויון|שווים]], ללא גדרות והבחנות של שוני [[תרבות]]י; וכראויים להאצלת כללי [[מוסר]] ו[[ערך (אתיקה)|ערכים]] דומים, ובכך, עומד ביחס של ניגוד ישיר ל[[פרטיקולריזם]]. כאסכולה פילוסופית וחברתית, המצדדת בהתעלמות מקטגוריות [[קהילה|קיבוציות]], האוניברסליזם מנוגד ל[[רלטיביזם]], ומקורב ל[[הומניזם]] בכך שהוא גורס כי כל בני-האדם באשר הם ראויים ל[[כבוד]] באופן שווה. בין יתר הערכים שנחשבים כאוניברסליים נמנים [[אושר]], [[חירות האדם|חירות]], [[צדק (מוסר)|צדק]] ואחרים. יחד עם זאת, מכיוון שהשיח האוניברסלי כולל שאלות הנוגעות לעצם טבע-האדם ולהתפתחות התרבויות הנבדלות, נבחנות גם אתיקות כ[[גזענות]] כבעלות היבטים אוניברסליים.
+האוניברסליזם מבקש לראות בכל בני האדם [[שוויון|שווים]], ללא גדרות וללא הבחנות של שוני [[תרבות]]י; וכראויים להאצלת כללי [[מוסר]] ו[[ערך (אתיקה)|ערכים]] דומים, ובכך, עומד ביחס של ניגוד ישיר ל[[פרטיקולריזם]]. כאסכולה פילוסופית וחברתית, המצדדת בהתעלמות מקטגוריות [[קהילה|קיבוציות]], האוניברסליזם מנוגד ל[[רלטיביזם]], ומקורב ל[[הומניזם]] בכך שהוא גורס כי כל בני-האדם באשר הם ראויים ל[[כבוד]] באופן שווה. בין יתר הערכים שנחשבים כאוניברסליים נמנים [[אושר]], [[חירות האדם|חירות]], [[צדק (מוסר)|צדק]] ואחרים. עם זאת, מכיוון שהשיח האוניברסלי כולל שאלות הנוגעות לעצם טבע האדם ולהתפתחות התרבויות הנבדלות, נבחנות גם אתיקות כ[[גזענות]] כבעלות היבטים אוניברסליים.
 מציאותו של מוסר יחסי, או כזה שנמדד על סולם [[סובייקטיביזם|צו-המצפון האישי]], נשללת על ידי האוניברסליסט.
 == סקירה רעיונית והיסטורית ==
-מקובל לראות את [[תורת האידאות]] של [[אפלטון]] כמבשרת תורת האוניברסליזם. הערכים ה[[אירופה|אירופיים]] שליוו את יצירת המסגרות ה[[אקדמיה|אקדמיות]] הראשונות בראשית [[ימי הביניים]] גזרו משורש זה את המילה [[אוניברסיטה]] כמכילה את מכלול ההגדרות שאותן מצופה ה[[אדם]] לממש. ב[[העת החדשה|עת החדשה]], היו אלה אנשי [[עידן האורות]] שנשאו את דגל האוניברסליזם במה שהגיע לשיאו ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שזיקקה את הרוח החדשה בסיסמה "[[חירות, שוויון, אחווה]]". תנועת ה[[רומנטיקה]], שבאה לאחר מכן, דחתה את האוניברסליזם בהעדיפה באופן מובהק את הייחוד ה[[אינדיווידואליזם|אינדיווידואלי]] של כל פרט על-פני "[[אמת]] משותפת" של סך-הפרטים, תוך האדרה של החד-פעמי, האותנטי שבאדם על חשבון האוניברסלי - המשותף לכולם. המגמות של המאות [[המאה ה-19|ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] קידמו את ה[[לאומיות]], ואף את ה[[לאומנות]], בד-בבד עם התאוריה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]; ושוב לא הייתה עוד עדנה רבה למסרים ה[[רציונליזם|רציונליסטיים]] של ההגדרות הכלליות החלות על כלל היצורים<ref>עקרון 'העולם ה[[פדרציה|פדרטיבי]]' בא לידי ביטוי אצל [[מרטין בובר]], שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים [http://www.yesod.net/hevra/11/11-1.htm נטען] כי כזאת הייתה [[קיבוץ|ההתיישבות השיתופית]] בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.</ref>. ה[[פוסט-מודרניזם]] חיזק והניף את דגלי הקהילתיות והייחודיות של תרבויות, של קבוצות ושל פרטים, כשהוא שולל את הגישה שלפיה כל בני האדם שווים בכמיהתם ל[[שוויון זכויות]] ולחופש ותחתיה עודד את מגמת יצירתן של אוטונומיות קהילתיות נבדלות, מתוך תובנה שאין דין ציוויליזציה אחת כמשנהה - ואין למערכת ערכים אחת עדיפות על אחרת; בכך מזוהות כיום הגישות הפוסט-מודרניות עם [[פלורליזם]], אך גם עם פרטיקולריזם, המנוגד לתפיסה האוניברסליסטית.
+מקובל לראות את [[תורת האידאות]] של [[אפלטון]] כמבשרת תורת האוניברסליזם. יש גם לציין שתורה זו מתקשרת לתורת האונטולוגיה (תורת היש) של אפלטון, לעניין היחס בין האידיאות לחומר המוחש. על פי אפלטון יש לומר שהאידיאות הן היש, ואילו החומר המוחש הוא השתקפות של האידיאה שמקבילה לו. הערכים ה[[אירופה|אירופיים]] שליוו את יצירת המסגרות ה[[אקדמיה|אקדמיות]] הראשונות בראשית [[ימי הביניים]] גזרו משורש זה את המילה [[אוניברסיטה]] כמכילה את מכלול ההגדרות שאותן מצופה ה[[אדם]] לממש. ב[[העת החדשה|עת החדשה]], היו אלה אנשי [[עידן האורות]] שנשאו את דגל האוניברסליזם במה שהגיע לשיאו ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]], שזיקקה את הרוח החדשה בסיסמה "[[חירות, שוויון, אחווה]]". תנועת ה[[רומנטיקה]], שבאה לאחר מכן, דחתה את האוניברסליזם בהעדיפה באופן מובהק את הייחוד ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלי]] של כל פרט על-פני "[[אמת (פילוסופיה)|אמת]] משותפת" של סך-הפרטים, תוך האדרה של החד-פעמי, האותנטי שבאדם על חשבון האוניברסלי - המשותף לכולם. המגמות של המאות [[המאה ה-19|ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] קידמו את ה[[לאומיות]], ואף את ה[[לאומנות]], בד-בבד עם התאוריה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]; ושוב לא הייתה עוד עדנה רבה למסרים ה[[רציונליזם|רציונליסטיים]] של ההגדרות הכלליות החלות על כלל היצורים{{הערה|1=עקרון 'העולם ה[[פדרציה|פדרטיבי]]' בא לידי ביטוי אצל [[מרטין בובר]], שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים [http://www.yesod.net/hevra/11/11-1.htm נטען] כי כזאת הייתה [[קיבוץ|ההתיישבות השיתופית]] בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.}}. ה[[פוסט-מודרניזם]] חיזק והניף את דגלי הקהילתיות והייחודיות של תרבויות, של קבוצות ושל פרטים, כשהוא שולל את הגישה שלפיה כל בני האדם שווים בכמיהתם ל[[שוויון זכויות]] ולחופש ותחתיה עודד את מגמת יצירתן של אוטונומיות קהילתיות נבדלות, מתוך [[תובנה]] שאין דין [[ציוויליזציה]] אחת כמשנתה - ואין למערכת ערכים אחת עדיפות על אחרת; בכך מזוהות כיום הגישות הפוסט-מודרניות עם [[פלורליזם]], אך גם עם פרטיקולריזם, המנוגד לתפיסה האוניברסליסטית.
 === אינטרנציונליזם ===
-ההיבט הפוליטי-כלכלי של אוניברסליזם מתון עשוי להיות '''אינטרנציונליזם''' - שהיא שיטה שדוגלת בהרחבת שיתוף-הפעולה ה[[כלכלה|כלכלי]] והמדיני בין [[מדינה|מדינות]], תוך יתרון לכל הצדדים. האינטרנציונליסטים מחזיקים באמונה כי על מדינות לשתף פעולה זו עם זו כיוון שערכם של האינטרסים ההדדיים וארוכי-הטווח שלהן גדול מזה של המטרות האינדיווידואליות וקצרות-הטווח של כל אחת מהן. מנגד ניצבים [[פטריוטיזם]] [[שוביניזם|שוביניסטי]] אך באותה עת - גם חסידי ה[[גלובליזציה]] הקיצונית, שלכאורה מבטלת את ערכה וייחודה של כל מדינה; מבחינה זו אינטרנציונליזם הוא ניסיון לפשר בין הגלובליזם לאינדיווידואליזם, כשהוא מושתת על ההכרה ב"שִוויון-חרף-שוני" ועל כבוד למורשתן הלאומית של אומות.
+ההיבט הפוליטי-כלכלי של אוניברסליזם מתון עשוי להיות '''[[אינטרנציונליזם]]''' - שהיא שיטה שדוגלת בהרחבת שיתוף-הפעולה ה[[כלכלה|כלכלי]] והמדיני בין [[מדינה|מדינות]], תוך יתרון לכל הצדדים. האינטרנציונליסטים מחזיקים באמונה כי על מדינות לשתף פעולה זו עם זו כיוון שערכם של האינטרסים ההדדיים וארוכי-הטווח שלהן גדול מזה של המטרות האינדיבידואליות וקצרות-הטווח של כל אחת מהן. מנגד ניצבים [[פטריוטיזם]] [[שוביניזם|שוביניסטי]] אך באותה עת - גם חסידי ה[[גלובליזציה]] הקיצונית, שלכאורה מבטלת את ערכה וייחודה של כל מדינה; מבחינה זו אינטרנציונליזם הוא ניסיון לפשר בין הגלובליזם לאינדיבידואליזם, כשהוא מושתת על ההכרה ב"שִוויון-חרף-שוני" ועל כבוד למורשתן הלאומית של אומות.
 === אוניברסליזם מול רב-תרבותיות ===
-בעוד שהאוניברסליזם מניח כי אנשים בכל החברות שואפים לאמץ את האידאלים והפרקטיקות של המתבונן, הרי שהגישות ה[[רב-תרבותיות]] ב[[המערב|מערב]] בוחרות לאפשר לכל קבוצה לשמר את מושגי השונות וה[[זהות]] שלה. שתי הגישות ההומניסטיות שונות זו מזו, אולם חוקרים לא מעטים מוצאים<ref>[[הנרייט דהאן כלב]], לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", [[אילן גור זאב]], ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.</ref> את הרב-תרבותיות משתלבת לא-פעם על רצף אחד עם האוניברסליזם, ואף משלימה אותו. כך, על הציר בין אוניברסליזם [[ליברלי]] המבקש לעצב עולם נאור ובין רב-תרבותיות - שהיא הייצוג המובהק של התפיסה המהופכת לכאורה, זו ה[[רלטיביזם|רלטיביסטית]] והפרטיקולריסטית, מוצבים היום רבים מהנושאים המעסיקים את החברה ההומניסטית, כגון שאלות [[פמיניזם|פמיניסטיות]], [[פדגוגיה|פדגוגיות]] ו[[מגדר]]יות.
+בעוד שהאוניברסליזם מניח כי אנשים בכל החברות שואפים לאמץ את האידיאלים והפרקטיקות של המתבונן, הרי שהגישות ה[[רב-תרבותיות]] ב[[המערב|מערב]] בוחרות לאפשר לכל קבוצה לשמר את מושגי השונות וה[[זהות]] שלה. שתי הגישות ההומניסטיות שונות זו מזו, אולם חוקרים לא מעטים מוצאים{{הערה|1=[[הנרייט דהאן כלב]], לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", [[אילן גור זאב]], ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.}} את הרב-תרבותיות משתלבת לא-פעם על רצף אחד עם האוניברסליזם, ואף משלימה אותו. כך, על הציר בין אוניברסליזם [[ליברלי]] המבקש לעצב עולם נאור ובין רב-תרבותיות - שהיא הייצוג המובהק של התפיסה המהופכת לכאורה, זו ה[[רלטיביזם|רלטיביסטית]] והפרטיקולריסטית, מוצבים היום רבים מהנושאים המעסיקים את החברה ההומניסטית, כגון שאלות [[פמיניזם|פמיניסטיות]], [[פדגוגיה|פדגוגיות]] ו[[מגדר]]יות.
+==תפישות אוניברסליות מול תפישות פרטיקולריסטיות==
+גישות פילוסופיות מנוגדות. האחת דוגלת באינדיבידואליזם והשנייה בקבוצות. כלומר, בגישות הכוללת את כל החברה ואת כל הפרטים בה. בגדול, ההבחנה משמשת לדיונים – Particular – בחשיבות הפרט בנושא מוסר – האם צריך להתייחס לפרט או לחברה.
 == הקשר המטאפיזי ==
-ה[[מטאפיזיקה]] מבחינה באוניברסל כ[[תכונה]] או אפיון שמשותף לדברים נפרדים. כלומר, אוניברסלים הם ישויות או פרמטרים שניתנים להדגמה חוזרת ונשנית על מקרים/משתנים ספציפיים רבים – כך, אם ישנם, לדוגמה, שני כיסאות [[ירוק]]ים בחדר, הרי ששניהם חולקים "יְרוּקוּת", כלומר את תכונת ה[[צבע]] הירוק. תכונה משותפת זו תיקרא "אוניברסל", בהיותה נתון שבאפשרותו לחול על דברים / מקרים רבים. חוקרים מחלקים את המושגים לשלושה פרמטרים עיקריים: "סוג" (למשל: יונק), "סגולה" (למשל: קצר; חזק), ו"יחס" (למשל: אבא של...; על-יד...), שהם כולם כאחד טיפוסים שונים של אוניברסל<ref>מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge{{כ}}, [[2001]].</ref>.
+ה[[מטאפיזיקה]] מבחינה באוניברסל כ[[תכונה (פילוסופיה)|תכונה]] או אפיון שמשותף לדברים נפרדים. כלומר, אוניברסלים הם ישויות או פרמטרים שניתנים להדגמה חוזרת ונשנית על מקרים/משתנים ספציפיים רבים – כך, אם ישנם, לדוגמה, שני כיסאות [[ירוק]]ים בחדר, הרי ששניהם חולקים "יְרוּקוּת", כלומר את תכונת ה[[צבע]] הירוק. תכונה משותפת זו תיקרא "אוניברסל", בהיותה נתון שבאפשרותו לחול על דברים / מקרים רבים. חוקרים מחלקים את המושגים לשלושה פרמטרים עיקריים: "סוג" (למשל: יונק), "סגולה" (למשל: קצר; חזק), ו"יחס" (למשל: אבא של...; על-יד...), שהם כולם כאחד טיפוסים שונים של אוניברסל{{הערה|1=מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge{{כ}}, [[2001]].}}.
 == שיקוף של האוניברסליזם בדתות שונות ==
-התאולוגיה האוניברסליסטית מתייחסת למושגים ורעיונות ([[דת]]יים ופילוסופיים) שיכולים לחול על 'הכל'.<br />כך:
+התאולוגיה האוניברסליסטית מתייחסת למושגים ורעיונות ([[דת]]יים ופילוסופיים) שיכולים לחול על 'הכל'. ה[[נצרות]] גורסת כי כל בני האדם [[גאולה|ייגאלו]] בבוא-יומם ויימחלו מול [[אלוהים]]; [[בודהיזם]], זרם ה[[מהאיאנה]] מתאפיין בגישתו שלפיה כל יחיד מגלם את טבע ה[[בודהה (מושג)|בודהה]], גם כאן הביטוי האוניברסליסטי הוא ה"גאולה הכללית".
-* ב[[נצרות]] – האמונה שגורסת מראש כי כל בני האדם [[גאולה|ייגאלו]] בבוא-יומם ויימחלו מול [[אלוהים]];
-* ב[[בודהיזם]] – זרם ה[[מהאיאנה]], מתאפיין בגישתו שלפיה כל יחיד מגלם את טבע ה[[בודהה]], גם כאן הביטוי האוניברסליסטי הוא ה"גאולה הכללית".
 == ראו גם ==
 * [[אבסולוטיזם מוסרי]]
+* [[אוניברסליזם יוניטריאני]]
 == לקריאה נוספת ==
 * [[הומניזם]] ו[[גזענות]] כשני זרמים אוניברסליים: בחיבורו של '''אביהו רונן''' - "הכרה בסבל של האחר: הוראת שואה וגזענות לערבים ויהודים", בתוך "[[רב תרבותיות]] במבחן [[החברה הישראלית]]", [[הוצאת מאגנס]], [[2003]]
 * '''[[סמואל הנטינגטון]]''', "[[התנגשות הציביליזציות]]", [[1996]]
-== קישורים חיצוניים ==
-* [[אוריאל זוהר]], [http://he.shvoong.com/humanities/1643013-%D7%A8%D7%91-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90 הקְרָ‏בה של חלק מהאגו למען אושר - כתמצית האוניברסליזם], תקציר מסה
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 37: / שורה 39: @@
 [[קטגוריה:הומניזם]]
 [[קטגוריה:זרמים בפילוסופיה]]
+[[קטגוריה:מונחים ומושגים דתיים]]
-[[en:Moral universalism]]
-[[ar:كلي]]
-[[da:Type/ting-distinktionen]]
-[[de:Universalismus (Religionswissenschaft)]]
-[[es:Universalismo]]
-[[et:Universaalid]]
-[[fi:Moraalinen universalismi]]
-[[fr:Universaux]]
-[[ga:An tUilíochas]]
-[[ia:Universalismo]]
-[[it:Universale (metafisica)]]
-[[ja:全称命題]]
-[[nl:Universalia]]
-[[no:Type/ting-distinksjon]]
-[[pl:Uniwersalizm]]
-[[pt:Universalismo]]
-[[zh:道德普遍主义]]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.