תעשייה – הבדלי גרסאות
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|רמה=אין|נושא=מדעי החברה}}{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי החברה}} |
|||
'''תעשייה''', |
'''תעשייה''', היא אותו חלק ב[[כלכלה]] העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של [[חומרי גלם]] והפיכתם ל[[סחורה]] בעלת ערך. העוסק בתעשייה נקרא [[תעשיין]]. |
||
התעשייה |
התעשייה הפכה למגזר העיקרי של ייצור ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]] בזמן [[המהפכה התעשייתית]]. מצב זה שינה את המסחר וה[[פיאודליזם]] באמצעות התפתחויות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] רצופות ומהירות, כגון פיתוח ה[[קטר (רכבת)|קטר]], [[מכונת תפירה|מכונת התפירה]] המכנית והתקדמויות ייצור בתחום ה[[פלדה]] וה[[פחם]]. [[מדינה|מדינות]] תעשייתיות עברו למדיניות כלכלית [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. [[מסילת רכבת|מסילות ברזל]] ו[[ספינה|ספינות]] [[קיטור]] החלו להשתלב במהירות רבה ב[[שוק (כלכלה)|שווקים]] מרוחקים, ובכך איפשרו ל[[חברה פרטית|חברות פרטיות]] להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן. |
||
בכלכלה וב[[תכנון ערים]], "שימוש תעשייתי" הוא סוג של [[שימוש קרקע|שימוש]] מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה. |
בכלכלה וב[[תכנון ערים]], "שימוש תעשייתי" הוא סוג של [[שימוש קרקע|שימוש]] מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה. |
||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
|רוחב=26em |
|רוחב=26em |
||
|תוכן=* [[אלקטרוניקה]] |
|תוכן=* [[אלקטרוניקה]] |
||
* [[בידור]] |
|||
* [[דפוס]] |
* [[דפוס]] |
||
* [[טקסטיל]] |
* [[טקסטיל]] |
||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
* [[מתכת]] |
* [[מתכת]] |
||
* [[טלקומוניקציה]] |
* [[טלקומוניקציה]] |
||
* [[רפואה]] |
|||
* [[קולנוע]] |
|||
* [[בנייה]] |
|||
* [[עץ (חומר גלם)|עץ]] |
* [[עץ (חומר גלם)|עץ]] |
||
* [[קוסמטיקה]] |
|||
* [[רכב]] |
* [[רכב]] |
||
* [[תרופה|תרופות]] |
|||
}} |
}} |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
* [[תעשייה כבדה]] |
|||
* [[אדם סמית]] |
* [[אדם סמית]] |
||
* [[תעשייה |
* ה[[תעשייה בישראל]] |
||
*[[המהפכה התעשייתית]] |
* [[המהפכה התעשייתית]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=תעשייה|ויקימילון 2=תעשייתי}} |
{{מיזמים|ויקימילון=תעשייה|ויקימילון 2=תעשייתי}} |
||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548203605171|תעשיות}} |
|||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
||
{{קצרמר|כלכלה}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
[[קטגוריה:תעשייה|*]] |
[[קטגוריה:תעשייה|*]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:ענפים כלכליים]] |
||
גרסה מ־17:50, 3 בינואר 2024
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך. העוסק בתעשייה נקרא תעשיין.
התעשייה הפכה למגזר העיקרי של ייצור באירופה וצפון אמריקה בזמן המהפכה התעשייתית. מצב זה שינה את המסחר והפיאודליזם באמצעות התפתחויות טכנולוגיות רצופות ומהירות, כגון פיתוח הקטר, מכונת התפירה המכנית והתקדמויות ייצור בתחום הפלדה והפחם. מדינות תעשייתיות עברו למדיניות כלכלית קפיטליסטית. מסילות ברזל וספינות קיטור החלו להשתלב במהירות רבה בשווקים מרוחקים, ובכך איפשרו לחברות פרטיות להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן.
בכלכלה ובתכנון ערים, "שימוש תעשייתי" הוא סוג של שימוש מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה.
מרקסיזם ותעשייה
השליטה בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של תאוריית המרקסיזם. תאוריית הערך של העבודה אומרת כי ערכו של עצם מסוים קיים אך ורק הודות לעבודה שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון עצים ואבנים, אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף לפסנתר, או אבנים הופכות ללבנים לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה.
מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד הבורגני הקפיטליסטי, אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין מעמד הפועלים אשר עובדים עבורם, הוא פרזיטי מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום כסף הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק באמצעי הייצור ונכסי ההון, כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות לניניסטיות כגון ברית המועצות לשעבר, תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם.
מאואיזם, הכלכלה הפילוסופית של המנהיג הסיני הקומוניסטי מאו דזה-דונג, מסכימה עם המרקסיזם בנוגע לתעשייה, אך ממליצה על פתרון חלופי. במקום שהעובדים או המדינה יחזיקו במפעלים, מאואיזם תומכת ביישוב מחדש של פשוטי העם באזורים כפריים וחזרה לדרך חיים חקלאי.
סטלין כפה תיעוש מהיר בברית המועצות לשעבר במהלך השנים טרם ולאחר מלחמת העולם השנייה באמצעות תוכניות החומש שלו, דבר שזירז את הפיכתה של ברית המועצות למעצמת על.
ענפי תעשייה
ראו גם
קישורים חיצוניים
תעשיות, דף שער בספרייה הלאומית- תעשייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
