לדלג לתוכן

מהפכת פברואר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 93.173.43.54 (שיחה) לעריכה האחרונה של המלך הכחול
פעמון (שיחה | תרומות)
מ ניסוח, הגהה
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מהפכה ברוסיה|אחר=מהפכה בעלת שם דומה שהתחוללה ב[[צרפת]] בשנת [[1848]]|ראו=[[מהפכת פברואר (צרפת)]]}}
{{מקורות|רמה=אין|נושא=היסטוריה|נושא2=מדינות אירופה}}{{פירוש נוסף|נוכחי=מהפכה ברוסיה|אחר=מהפכה בעלת שם דומה שהתחוללה ב[[צרפת]] בשנת [[1848]]|ראו=[[מהפכת פברואר (צרפת)]]}}
'''מהפכת פברואר''' של [[1917]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] הייתה השלב הראשון ב[[המהפכה הרוסית 1917|מהפכה הרוסית]]. תוצאתה המיידית הייתה [[ויתור על הכס|ויתורו]] של ה[[צאר]] [[ניקולאי השני]] על כס המלוכה ברוסיה.
[[קובץ:Демонстрация работниц Путиловского завода в первый день Февральской революции 1917.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת עובדי בית החרושת פוטילוב]]
'''מהפכת פברואר''' של [[1917]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] הייתה השלב הראשון ב[[המהפכה הרוסית 1917|מהפכה הרוסית]]. תוצאתה המיידית הייתה ויתורו של ה[[צאר]] [[ניקולאי השני]] על כס המלוכה ברוסיה.


==תולדותיה של המהפכה==
==תולדותיה של המהפכה==
חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היו מהגורמים העיקריים למהפכה. המהפכה נעשתה על ידי נטילת סמכויותיו של הצאר. המשטר החדש הורכב מברית בין ה[[ליברליזם|ליברלים]] ובין ה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] שרצו לחולל [[רפורמה]] פוליטית ולכונן [[רשות מבצעת]] ו[[פרלמנט|אספה נבחרת]] שייבחרו באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]].
עם הגורמים המרכזיים למהפכה זו נמנו חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. המהפכה נעשתה באמצעות נטילת סמכויותיו של הצאר. המשטר החדש הסתמך על ברית בין ה[[ליברליזם|ליברלים]] ובין ה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] שרצו לחולל [[רפורמה]] פוליטית ולכונן [[רשות מבצעת]] ו[[פרלמנט|אספה נבחרת]] שייבחרו באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]].


הפגנת נשים בפטרוגרד בקריאה ל"לחם ושלום", הביאה למהפכה עממית נרחבת שמיגרה את המשטר הצארי. במחצית הראשונה של חודש פברואר גרם מחסור במזון למהומות בבירה [[פטרוגרד]]. ב-[[18 בפברואר]] (על פי [[הלוח היוליאני]] הישן, [[3 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) הכריזו עובדי [[בית חרושת|בית החרושת]] הגדול בעיר, "בית חרושת פוטילוב", על [[שביתה]]; השובתים [[פיטורין|פוטרו]] וכמה [[חנות|חנויות]] נסגרו, מה שעורר תסיסה במפעלים אחרים. ב-[[23 בפברואר]] (לפי הלוח היוליאני. ב-[[8 במרץ]] לפי הגרגוריאני) נערכו פגישות ואספות לרגל [[יום האישה הבינלאומי]], שלבשו בהדרגה אופי פוליטי וכלכלי. אלה נמשכו גם בימים שלאחר מכן. גדוד חיילים נשלח לדכא את ההתקוממות, אבל רבים מן החיילים ירו בקציניהם או ערקו והצטרפו למתקוממים. היה ברור שהצאר איבד כמעט לגמרי את השליטה במדינה. מקורביו פנו אליו בבקשה לוותר על הכס לטובת אחיו, [[מיכאיל השני, קיסר רוסיה|מיכאיל אלכסנדרוביץ']]. הצאר ניקולאי השני נשמע להם, ויתר על כסאו ב-[[2 במרץ]] (לוח יוליאני, [[15 במרץ]] לוח גרגוריאני), אך מיכאיל סירב לקבל עליו את המלוכה. בנקודה זו, כאשר מוסרות השלטון בלאו הכי כמעט והותרו, איבדה המלוכה את שארית סמכויותיה, ואלו עברו לידי [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].
הפגנת נשים בפטרוגרד בקריאה ל"לחם ושלום" הביאה למהפכה עממית נרחבת שמיגרה את המשטר הצארי. במחצית הראשונה של חודש פברואר גרם מחסור במזון למהומות בבירה [[פטרוגרד]]. ב-[[18 בפברואר]] (על פי [[הלוח היוליאני]] הישן, [[3 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) הכריזו עובדי [[בית חרושת|בית החרושת]] הגדול בעיר, "בית חרושת פוטילוב", על [[שביתה]]; השובתים [[פיטורין|פוטרו]] וכמה [[חנות|חנויות]] נסגרו, והדבר עורר תסיסה במפעלים אחרים. ב-[[23 בפברואר]] (לפי הלוח היוליאני. ב-[[8 במרץ]] לפי הגרגוריאני) נערכו פגישות ואספות לרגל [[יום האישה הבינלאומי]], שלבשו בהדרגה אופי פוליטי וכלכלי. אלה נמשכו גם בימים שלאחר מכן. גדוד חיילים נשלח לדכא את ההתקוממות, אבל רבים מן החיילים ירו בקציניהם או ערקו והצטרפו למתקוממים. היה ברור שהצאר איבד כמעט כל שליטה במדינה. מקורביו פנו אליו בבקשה לוותר על הכס לטובת אחיו, [[מיכאיל השני, קיסר רוסיה|מיכאיל אלכסנדרוביץ']]. הצאר ניקולאי השני נשמע להם, וב-[[2 במרץ]] (לוח יוליאני, [[15 במרץ]] לוח גרגוריאני) ויתר על כסאו. ואולם, אחיו מיכאיל סירב לקבל עליו את המלוכה. בשלב זה איבדה המלוכה את שארית סמכויותיה, ואלו עברו לידי [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].


בראשות ממשלת המעבר שהחליפה את הצאר עמד בתחילה [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרט]] ליברלי, ה[[נסיך]] [[גאורגי לבוב]], אבל בעקבות כישלונותיה של ממשלתו הוחלף בידי הסוציאליסט [[אלכסנדר קרנסקי]]. בימי קרנסקי הוסיפה רוסיה להיות מעורבת במלחמת העולם הראשונה, והוא לא הצליח להתמודד עם הבעיות שעמדו בפני רוסיה. הלחצים מימין (מצד כוחות כדוגמת אלה שעמדו מאחורי [[פרשת קורנילוב]], שחולל הפיכה צבאית כושלת באותה תקופה) ומשמאל (בעיקר מידי ה[[בולשביקים]]) הקשו מאוד על הממשלה. ב-[[1 במרץ]] [[1917]] פרסם "[[הסובייט של פטרבורג]] של נציגי הפועלים והאיכרים" את "הוראה מס' 1", שהורתה לצבא להישמע להוראותיה ולא להוראות ממשלת המעבר. בסופו של דבר הופלה ממשלת המעבר בכוח ב[[מהפכת אוקטובר]].
בראשות ממשלת המעבר שהחליפה את הצאר עמד בתחילה [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרט]] ליברלי, ה[[נסיך]] [[גאורגי לבוב]], אבל בעקבות כישלונותיה של ממשלתו הוחלף בידי הסוציאליסט [[אלכסנדר קרנסקי]]. בימי קרנסקי הוסיפה רוסיה להיות מעורבת במלחמת העולם הראשונה, והוא לא הצליח להתמודד עם הבעיות שעמדו בפניה. הלחצים מימין (מצד כוחות כדוגמת אלה שעמדו מאחורי [[פרשת קורנילוב]], שחולל הפיכה צבאית כושלת באותה תקופה) ומשמאל (בעיקר מידי ה[[בולשביקים]]) הקשו מאוד על הממשלה. ב-[[1 במרץ]] [[1917]] פרסם "[[סובייט פטרוגרד|סובייט פטרוגרד של נציגי הפועלים והאיכרים]]" את "הוראה מס' 1", שהורתה לצבא להישמע להוראותיה ולא להוראות ממשלת המעבר. בסופו של דבר הופלה ממשלת המעבר בכוח ב[[מהפכת אוקטובר]].


==אירועי המהפכה==
==אירועי המהפכה==
[[קובץ:S3-9.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרים ב[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]] מחוץ לאולם המליאה שבו נעצרו שרי ממשלת הצאר, 1917]]
[[קובץ:1917 Duma guards.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שומרים ב[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]] מחוץ לאולם המליאה שבו נעצרו שרי ממשלת הצאר, 1917]]
* 23 בפברואר ([[8 במרץ]]) - מחסור באספקת לחם לתושבי הבירה. תחילת הפגנות הפועלים, בייחוד ב[[מפעל קירוב|מפעל פוטילוב]].
* 23 בפברואר ([[8 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - מחסור באספקת לחם לתושבי הבירה. תחילת הפגנות הפועלים, בייחוד ב[[מפעל קירוב|מפעל פוטילוב]].
* 24 בפברואר ([[9 במרץ]]) - המשך ההפגנות. מצטרפים פועלים ממפעלים אחרים ומספר השובתים מגיע ל-90 אלף. השביתה מתחילה להיות הפגנה פוליטית נגד השלטון.
* 24 בפברואר ([[9 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - המשך ההפגנות. מצטרפים פועלים ממפעלים אחרים ומספר השובתים מגיע ל-90 אלף. השביתה מתחילה להיות הפגנה פוליטית נגד השלטון.
* 25 בפברואר ([[10 במרץ]]) - מפקד כוחות הצבא בעיר מקבל פקודה מהצאר לפעול להפסקת ההפגנות והמהומות בעיר. בשביתה הכללית בעיר משתתפים 240 אלף פועלים. ההפגנות מתרחבות למוסדות הלימוד.
* 25 בפברואר ([[10 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - מפקד כוחות הצבא בעיר מקבל פקודה מהצאר לפעול להפסקת ההפגנות והמהומות בעיר. בשביתה הכללית בעיר משתתפים 240 אלף פועלים. ההפגנות מתרחבות למוסדות הלימוד.


תחילת המאבק המזוין בין השובתים לכוחות הביטחון. הצבא אינו משתתף בפעולות הדיכוי. בערב הצאר שולח מברק אל מפקד הצבא ודורש להשתלט על המצב בעיר עד למחרת.
תחילת המאבק המזוין בין השובתים לכוחות הביטחון. הצבא אינו משתתף בפעולות הדיכוי. בערב הצאר שולח מברק אל מפקד הצבא ודורש להשתלט על המצב בעיר עד למחרת.


לפי צו קיסרי הופסקו ישיבות ה[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]].
לפי צו קיסרי הופסקו ישיבות ה[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]].
* 26 בפברואר ([[11 במרץ]]) - ההפגנות בעיר נמשכות. התחבורה הציבורית מושבתת. חיילים מסרבים לירות במפגינים. כוחות המשטרה משתלטים על מרכז העיר. חברי הדומה מחליטים שלא לקבל את הצו הקיסרי ולא להפסיק את פעילות הדומה, וממנים ועדה זמנית. בפועל פירוש הדבר שהדומה משתתפת במרד.
* 26 בפברואר ([[11 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - ההפגנות בעיר נמשכות. התחבורה הציבורית מושבתת. חיילים מסרבים לירות במפגינים. כוחות המשטרה משתלטים על מרכז העיר. חברי הדומה מחליטים שלא לקבל את הצו הקיסרי ולא להפסיק את פעילות הדומה, וממנים ועדה זמנית. בפועל, פירוש הדבר הוא שהדומה מצטרפת למרד.


בערב, בישיבה בראשות ראש הממשלה [[ניקולאי גוליצין]], הוחלט להכריז על מצב חירום צבאי בעיר.
בערב, בישיבה בראשות ראש הממשלה [[ניקולאי גוליצין]], הוחלט להכריז על מצב חירום צבאי בעיר.
* 27 בפברואר ([[12 במרץ]]) - תחילתו של מרד בצבא. לקראת סוף היום 66 אלף חיילים תומכים במהפכה. בתוך יומיים רובם של 170,000 החיילים בעיר משתתפים בהפגנות. הפועלים המורדים מתחמשים בנשק ממחסני הצבא - כ-40 אלף [[רובה|רובים]] ו-30 אלף [[אקדח|אקדחים]]. המפגינים משתלטים על בתי הסוהר ומשחררים את כל האסירים, כולל האסירים הפליליים. בעיר החל מצוד אחר שוטרים.
* 27 בפברואר ([[12 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - תחילתו של מרד בצבא. לקראת סוף היום הצטרפו לתומכי המהפכה 66 אלף חיילים . בתוך יומיים, רובם של 170,000 החיילים בעיר משתתפים בהפגנות. הפועלים המורדים מתחמשים בנשק ממחסני הצבא - כ-40 אלף [[רובה|רובים]] וכ-30 אלף [[אקדח]]ים. המפגינים משתלטים על בתי הסוהר ומשחררים את כל האסירים, כולל האסירים הפליליים. בעיר החל מצוד אחר שוטרים.


סמוך לשעה 2 בצהריים המפגינים נכנסים ל[[ארמון טבריצ'סקי]] שבו מתקיימות ישיבות הדומה. לאור הנסיבות חברי הדומה חייבים להכריע אם להצטרף למהפכה או להישאר נאמנים לצאר. לפי החלטת הוועדה הזמנית הדומה מכריזה שהשלטון במדינה עובר לידיה.
סמוך לשעה 2 בצהריים המפגינים נכנסים ל[[ארמון טבריצ'סקי]] שבו מתקיימות ישיבות הדומה. חברי הדומה נתבעים להכריע אם להצטרף למהפכה או להישאר נאמנים לצאר. לפי החלטת הוועדה הזמנית הדומה מכריזה שהשלטון במדינה עובר לידיה.


באותו הזמן מוקם [[סובייט פטרוגרד]] בראשות [[ניקולאי צ'כאידזה]] וסגנו [[אלכסנדר קרנסקי]]. הסובייט מחליט לתמוך בהחלטות הדומה, אבל לא להשתתף בממשלה זמנית.
באותו הזמן מוקם [[סובייט פטרוגרד]] בראשות [[ניקולאי צ'כאידזה]] וסגנו [[אלכסנדר קרנסקי]]. הסובייט מחליט לתמוך בהחלטות הדומה, אבל לא להשתתף בממשלה זמנית.


הממשלה בראשות ניקולאי גוליצין מחליטה לשלוח מברק אל ה[[צאר]] ולהודיעו שהממשלה אינה שולטת במצב ומציעה להתפזר.
הממשלה בראשות ניקולאי גוליצין מחליטה לשלוח מברק אל ה[[צאר]] ולהודיעו שהממשלה אינה שולטת במצב ומציעה להתפזר.
* 28 בפברואר ([[13 במרץ]]) - יושב-ראש הדומה [[מיכאיל רודזיאנקו]] נושא ונותן עם מפקדי הצבא על תמיכתם בדומה ועם [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] על המשכיות השלטון.
* 28 בפברואר ([[13 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - יושב-ראש הדומה [[מיכאיל רודזיאנקו]] נושא ונותן עם מפקדי הצבא על תמיכתם בדומה ועם [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] על המשכיות השלטון.
* 1 במרץ ([[14 במרץ]]) - הממשלה הזמנית מקבלת את הכרתן של [[צרפת]] ו[[בריטניה]], בעלות בריתה של רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
* 1 במרץ ([[14 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - הממשלה הזמנית מקבלת את הכרתן של [[צרפת]] ו[[בריטניה]], בעלות בריתה של רוסיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].


סובייט פטרוגרד מפרסם את "פקודה מס' 1" ולפיה הצבא כפוף לסובייט. לפיכך פורץ תוהו ובוהו שלטוני במדינה: הסובייט והממשלה הזמנית קיימים בעת אחת.
סובייט פטרוגרד מפרסם את "פקודה מס' 1" ולפיה הצבא כפוף לסובייט. לפיכך פורץ תוהו ובוהו שלטוני במדינה: הסובייט והממשלה הזמנית קיימים בעת אחת.
* 2 במרץ ([[15 במרץ]]) - בקרון רכבת בקרבת [[פסקוב]] מכריז [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] שהוא מוותר על השלטון ומעביר אותו לאחיו מיכאיל, אך אחיו מסרב לשלוט.
* 2 במרץ ([[15 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - בקרון רכבת בקרבת [[פסקוב]] מכריז [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] שהוא מוותר על השלטון ומעביר אותו לאחיו מיכאיל, אך אחיו מסרב לשלוט.


מוקמת [[ממשלת המעבר הרוסית]] בראשות [[גאורגי לבוב]].
מוקמת [[ממשלת המעבר הרוסית]] בראשות [[גאורגי לבוב]].
* 3 במרץ ([[16 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - מיכאיל מעביר את השלטון לממשלה המעבר עד לכינון האספה המכוננת.
* 4 במרץ ([[17 במרץ]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]]) - העיתונים מפרסמים את הודעות [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], ואחיו [[מיכאיל השני, קיסר רוסיה|מיכאיל השני]], ואת תוכנית הפעולה של [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].


==ראו גם==
* 3 במרץ ([[16 במרץ]]) - מיכאיל מעביר את השלטון לממשלה המעבר עד לכינון האספה המכוננת.
* 4 במרץ ([[17 במרץ]]) - העיתונים מפרסמים את הודעות [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], ואחיו מיכאיל, ואת תוכנית הפעולה של [[ממשלת המעבר הרוסית|ממשלת המעבר]].

==ראו גם מקורות קשורים לעניין==
* [[אלכסנדר קרנסקי]]
* [[אלכסנדר קרנסקי]]
* [[גאורגי לבוב]]
* [[גאורגי לבוב]]
שורה 46: שורה 44:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* Михаил Зыгарь, '''Империя должна умеретьː история русских революций в лицах 1900-1917''', Москва: ООО «Альпина Паблишер», 2017 (בתרגום לאנגלית: Mikhail Zygar, The Empire Must Die : Russia's Revolutionary Collapse, 1900-1917, INGRAM PUBLISHER SERVICES US, 2017)
* Михаил Зыгарь, '''Империя должна умеретьː история русских революций в лицах 1900-1917''', Москва: ООО «Альпина Паблишер», 2017 (בתרגום לאנגלית: Mikhail Zygar, The Empire Must Die : Russia's Revolutionary Collapse, 1900-1917, INGRAM PUBLISHER SERVICES US, 2017)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{קטעים בהיסטוריה|"קטעים בהיסטוריה": פרק 62. המלחמה הגדולה - מהפכה ברוסיה|2012/11/05|פרק-62-המלחמה-הגדולה-המהפכה-ברוסיה-והסכ}}
* {{קטעים בהיסטוריה|"קטעים בהיסטוריה": פרק 62. המלחמה הגדולה - מהפכה ברוסיה|2012/11/05|פרק-62-המלחמה-הגדולה-המהפכה-ברוסיה-והסכ}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560859805171|רוסיה, היסטוריה, מהפכת פברואר, 1917}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:ברית המועצות: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ברית המועצות: היסטוריה]]

גרסה אחרונה מ־14:12, 13 בפברואר 2024

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית. תוצאתה המיידית הייתה ויתורו של הצאר ניקולאי השני על כס המלוכה ברוסיה.

תולדותיה של המהפכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגורמים המרכזיים למהפכה זו נמנו חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה במלחמת העולם הראשונה. המהפכה נעשתה באמצעות נטילת סמכויותיו של הצאר. המשטר החדש הסתמך על ברית בין הליברלים ובין הסוציאליסטים שרצו לחולל רפורמה פוליטית ולכונן רשות מבצעת ואספה נבחרת שייבחרו באופן דמוקרטי.

הפגנת נשים בפטרוגרד בקריאה ל"לחם ושלום" הביאה למהפכה עממית נרחבת שמיגרה את המשטר הצארי. במחצית הראשונה של חודש פברואר גרם מחסור במזון למהומות בבירה פטרוגרד. ב-18 בפברואר (על פי הלוח היוליאני הישן, 3 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) הכריזו עובדי בית החרושת הגדול בעיר, "בית חרושת פוטילוב", על שביתה; השובתים פוטרו וכמה חנויות נסגרו, והדבר עורר תסיסה במפעלים אחרים. ב-23 בפברואר (לפי הלוח היוליאני. ב-8 במרץ לפי הגרגוריאני) נערכו פגישות ואספות לרגל יום האישה הבינלאומי, שלבשו בהדרגה אופי פוליטי וכלכלי. אלה נמשכו גם בימים שלאחר מכן. גדוד חיילים נשלח לדכא את ההתקוממות, אבל רבים מן החיילים ירו בקציניהם או ערקו והצטרפו למתקוממים. היה ברור שהצאר איבד כמעט כל שליטה במדינה. מקורביו פנו אליו בבקשה לוותר על הכס לטובת אחיו, מיכאיל אלכסנדרוביץ'. הצאר ניקולאי השני נשמע להם, וב-2 במרץ (לוח יוליאני, 15 במרץ לוח גרגוריאני) ויתר על כסאו. ואולם, אחיו מיכאיל סירב לקבל עליו את המלוכה. בשלב זה איבדה המלוכה את שארית סמכויותיה, ואלו עברו לידי ממשלת המעבר.

בראשות ממשלת המעבר שהחליפה את הצאר עמד בתחילה אריסטוקרט ליברלי, הנסיך גאורגי לבוב, אבל בעקבות כישלונותיה של ממשלתו הוחלף בידי הסוציאליסט אלכסנדר קרנסקי. בימי קרנסקי הוסיפה רוסיה להיות מעורבת במלחמת העולם הראשונה, והוא לא הצליח להתמודד עם הבעיות שעמדו בפניה. הלחצים מימין (מצד כוחות כדוגמת אלה שעמדו מאחורי פרשת קורנילוב, שחולל הפיכה צבאית כושלת באותה תקופה) ומשמאל (בעיקר מידי הבולשביקים) הקשו מאוד על הממשלה. ב-1 במרץ 1917 פרסם "סובייט פטרוגרד של נציגי הפועלים והאיכרים" את "הוראה מס' 1", שהורתה לצבא להישמע להוראותיה ולא להוראות ממשלת המעבר. בסופו של דבר הופלה ממשלת המעבר בכוח במהפכת אוקטובר.

אירועי המהפכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומרים בדומה מחוץ לאולם המליאה שבו נעצרו שרי ממשלת הצאר, 1917
  • 23 בפברואר (8 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) - מחסור באספקת לחם לתושבי הבירה. תחילת הפגנות הפועלים, בייחוד במפעל פוטילוב.
  • 24 בפברואר (9 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) - המשך ההפגנות. מצטרפים פועלים ממפעלים אחרים ומספר השובתים מגיע ל-90 אלף. השביתה מתחילה להיות הפגנה פוליטית נגד השלטון.
  • 25 בפברואר (10 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) - מפקד כוחות הצבא בעיר מקבל פקודה מהצאר לפעול להפסקת ההפגנות והמהומות בעיר. בשביתה הכללית בעיר משתתפים 240 אלף פועלים. ההפגנות מתרחבות למוסדות הלימוד.

תחילת המאבק המזוין בין השובתים לכוחות הביטחון. הצבא אינו משתתף בפעולות הדיכוי. בערב הצאר שולח מברק אל מפקד הצבא ודורש להשתלט על המצב בעיר עד למחרת.

לפי צו קיסרי הופסקו ישיבות הדומה.

  • 26 בפברואר (11 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) - ההפגנות בעיר נמשכות. התחבורה הציבורית מושבתת. חיילים מסרבים לירות במפגינים. כוחות המשטרה משתלטים על מרכז העיר. חברי הדומה מחליטים שלא לקבל את הצו הקיסרי ולא להפסיק את פעילות הדומה, וממנים ועדה זמנית. בפועל, פירוש הדבר הוא שהדומה מצטרפת למרד.

בערב, בישיבה בראשות ראש הממשלה ניקולאי גוליצין, הוחלט להכריז על מצב חירום צבאי בעיר.

  • 27 בפברואר (12 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני) - תחילתו של מרד בצבא. לקראת סוף היום הצטרפו לתומכי המהפכה 66 אלף חיילים . בתוך יומיים, רובם של 170,000 החיילים בעיר משתתפים בהפגנות. הפועלים המורדים מתחמשים בנשק ממחסני הצבא - כ-40 אלף רובים וכ-30 אלף אקדחים. המפגינים משתלטים על בתי הסוהר ומשחררים את כל האסירים, כולל האסירים הפליליים. בעיר החל מצוד אחר שוטרים.

סמוך לשעה 2 בצהריים המפגינים נכנסים לארמון טבריצ'סקי שבו מתקיימות ישיבות הדומה. חברי הדומה נתבעים להכריע אם להצטרף למהפכה או להישאר נאמנים לצאר. לפי החלטת הוועדה הזמנית הדומה מכריזה שהשלטון במדינה עובר לידיה.

באותו הזמן מוקם סובייט פטרוגרד בראשות ניקולאי צ'כאידזה וסגנו אלכסנדר קרנסקי. הסובייט מחליט לתמוך בהחלטות הדומה, אבל לא להשתתף בממשלה זמנית.

הממשלה בראשות ניקולאי גוליצין מחליטה לשלוח מברק אל הצאר ולהודיעו שהממשלה אינה שולטת במצב ומציעה להתפזר.

סובייט פטרוגרד מפרסם את "פקודה מס' 1" ולפיה הצבא כפוף לסובייט. לפיכך פורץ תוהו ובוהו שלטוני במדינה: הסובייט והממשלה הזמנית קיימים בעת אחת.

מוקמת ממשלת המעבר הרוסית בראשות גאורגי לבוב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Михаил Зыгарь, Империя должна умеретьː история русских революций в лицах 1900-1917, Москва: ООО «Альпина Паблишер», 2017 (בתרגום לאנגלית: Mikhail Zygar, The Empire Must Die : Russia's Revolutionary Collapse, 1900-1917, INGRAM PUBLISHER SERVICES US, 2017)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מהפכת פברואר בוויקישיתוף