שוק הפשפשים (יפו) – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים |
←קישורים חיצוניים: הרחבה |
||
(21 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכונה |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
|כיתוב=סמטה בשוק הפשפשים |
|||
|עיר={{סמל|תל אביב-יפו|15|+}} |
|||
|מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|כיוון כתב=שמאלה}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=shop}}}} |
|||
}} |
|||
⚫ | |||
[[קובץ:Flea Market Jaffa.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סחורה בשוק הפשפשים ביפו]] |
[[קובץ:Flea Market Jaffa.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סחורה בשוק הפשפשים ביפו]] |
||
[[קובץ:שוק הפשפשים אלון פלורנטין תיכון רוטברג.jpg|ממוזער|שוק הפשפשים]] |
[[קובץ:שוק הפשפשים אלון פלורנטין תיכון רוטברג.jpg|ממוזער|שוק הפשפשים|250px]] |
||
⚫ | |||
[[קובץ:Passila Ja 032.jpg|ממוזער|250px|מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים]] |
[[קובץ:Passila Ja 032.jpg|ממוזער|250px|מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים]] |
||
[[קובץ:Passila Ja 034.jpg|ממוזער|250px|מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים]] |
[[קובץ:Passila Ja 034.jpg|ממוזער|250px|מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים]] |
||
'''שוק הפשפשים ביפו''' הוא [[שוק פשפשים]] בו נמכרים חפצים שונים, [[בגדים]] ופריטי [[ריהוט]], חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, [[רחוב יהודה מרגוזה|יהודה מרגוזה]] ו[[רחוב בית אשל]] ב[[יפו]]. |
'''שוק הפשפשים ביפו''' הוא [[שוק פשפשים]] בו נמכרים חפצים שונים, [[בגדים]] ופריטי [[ריהוט]], חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, [[רחוב יהודה מרגוזה|יהודה מרגוזה]] ו[[רחוב בית אשל]] ב[[יפו]]. |
||
השוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי [[יד שנייה]]. |
השוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי [[יד שנייה]]. הוא נכלל לעיתים קרובות סיורי מבקרים בסמטאות יפו . החנויות והדוכנים קבועים בדרך כלל, אך ניתן גם למצוא בו דוכנים של מי שמציעים באופן עצמאי את מרכולתם – עודפי סחורות ישנות וחדשות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה וחפצי גרוטאות. |
||
⚫ | בספטמבר 2018, מגזין התיירות הידוע [[Time Out]] פרסם רשימה של 50 השכונות "המגניבות ביותר בעולם". המגזין דירג את שוק |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
אזור השוק, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות [[מסע צלב|צלבניות]] שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]. השוק עצמו פועל במקום מ[[המאה ה-19]], תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים ויפו שימשה [[עיר נמל]] ומרכז ל[[עולה רגל|עולי רגל]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]], התגבש השוק לעיצובו הנוכחי. |
אזור השוק, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות [[מסע צלב|צלבניות]] שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]. השוק עצמו פועל במקום מ[[המאה ה-19]], תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים ויפו שימשה [[עיר נמל]] ומרכז ל[[עולה רגל|עולי רגל]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]], התגבש השוק לעיצובו הנוכחי. |
||
בשנת 2001, יזמו [[עיריית תל אביב]] ו[[משרד התיירות]] תוכנית שימור ושיקום של השוק, ותוכנית ארוכת טווח של החייאה עירונית של האזור, אשר תוכננה על ידי משרד [[קיסלוב קיי אדריכלים]]{{הערה|{{הארץ|מירי ריילי|אושרה תוכנית שוק הפשפשים בהיקף 100 מ' ש'|1.739455|11 באוקטובר 2001}}}}. במתחם השוק הוקם "מרכז עמיעד" המשמש כמרכז לתערוכות, ירידים ומופעים, תכנון כיכר הרוכלים המוצללת, שיקום הרחובות סביב ועוד. במקביל נפתחו במתחם גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, מסעדות ובתי אוכל{{הערה|{{TheMarker|עדיה פיטרמן|שוק הפשפשים או חנויות בוטיק יוקרתיות|1.603617|28 באוקטובר 2010}}{{ש}}{{TheMarker|רז סמולסקי|"מסעדות היוקרה העלו את מחירי השכירות בשוק הפשפשים"|1.1581484|2 בדצמבר 2011}}}}. כתוצאה מכך ניכרת עלייה בביקוש לרכישת דירות באזור, כחלק מתופעה כללית יותר של רכישת דירות באזור [[דרום תל אביב]], שנחשב סביבת מגורים ציורית. לאורך רחוב בית אשל נבנו מספר פרויקטים למגורים ומלונאות{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|קיסריה ובריט קנו 8 דונם בשווי 9 מיליון דולר בכיכר השעון ושוק הפשפשים ביפו|813203|11 ביולי 2004}}{{ש}} {{גלובס|גיא ימין|יפו: פרויקט המגורים-עסקים "לב הסוהו" מוקם במתחם השעון|1000139654|8 באוקטובר 2006}}{{ש}}{{גלובס|אריאל רוזנברג|בית המלון ליד כיכר השעון ביפו נמכר ליהלומן יצחק לבבי ב-6 מיליון דולר|1000339295|5 במאי 2008}}}}. |
|||
⚫ | בספטמבר 2018, מגזין התיירות הידוע [[Time Out]] פרסם רשימה של 50 השכונות "המגניבות ביותר בעולם". המגזין דירג את שוק הפשפשים במקום ה-16 בנימוק: "יפו מתפוצצת משילוב מרהיב בין ישן לחדש"{{הערה|{{Time Out ישראל|נדב נוימן|איך הגיע שוק הפשפשים לרשימת 50 השכונות המגניבות בעולם?|תל-אביב-שוק-הפשפשים|4 באוקטובר 2018}}}}. |
||
== מתחם השוק == |
|||
השוק מחולק ל-3 אזורים: אזור אחד שהוא מבנה עם 2 רחובות פנימיים מקורים להולכי רגל, אזור שני שהוא מגרש פתוח ("שוק עמיעד") שסביבו יש מחסנים של עיריית תל אביב-יפו ושל הסיטונאים, ואזור שלישי שהוא "מדרחוב עולי ציון" שבו ישנם חנויות, מסעדות ובתי-קפה ומדרחוב משולב של מכוניות והולכי רגל. |
|||
== מפת האזור == |
== מפת האזור == |
||
שורה 22: | שורה 30: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* [http://www.shuktlv.co.il/category/שוק-הפשפשים אתר שוק הפשפשים] |
* [http://www.shuktlv.co.il/category/שוק-הפשפשים אתר שוק הפשפשים] |
||
* [http://www.lcud.tau.ac.il/lexicon/sites/default/files/Flea%20Market%20Presentation.pdf מצגת מאת אדריכלי פרויקט חידוש שוק הפשפשים: קיסלוב קיי אדריכלים], 2010 |
* [http://www.lcud.tau.ac.il/lexicon/sites/default/files/Flea%20Market%20Presentation.pdf מצגת מאת אדריכלי פרויקט חידוש שוק הפשפשים: קיסלוב קיי אדריכלים], 2010 |
||
⚫ | |||
* {{nrg|שלומית צור|שיק או שוק|400/489|2 בספטמבר 2012|16|2}} |
|||
* {{ידיעות אחרונות|אסי חיים|שיק הפשפשים|5524778|13 ביוני 2019}} |
|||
⚫ | |||
* {{TheMarker|ליאת לוי|"זה המצב הכי קיצוני שהיה פה": מה נשאר מהרובע התל אביבי מלא חנויות היוקרה|1.9871346|4 ביוני 2021}} |
|||
{{coord|32|03|13|N|34|45|22|E|type:landmark|display=title}} |
|||
* [https://jfc.org.il/news_journal/60859-2/99181-2/ שוק הפשפשים של יפו לפני תוכניות לשיפוץ השוק, 1971], ב[[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] |
|||
* {{הארץ|איתן לשם|המלחמה, הגזענות, התיירים והעירייה: שוק הפשפשים הולך ודועך|0000018e-c29e-d6f4-afaf-eede61ee0000|21 באפריל 2024}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה אחרונה מ־16:32, 22 באפריל 2024
סמטה בשוק הפשפשים | |
מידע | |
---|---|
עיר | תל אביב-יפו |
קואורדינטות | 32°03′13″N 34°45′22″E / 32.05361111°N 34.75611111°E |
שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו.
השוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי יד שנייה. הוא נכלל לעיתים קרובות סיורי מבקרים בסמטאות יפו . החנויות והדוכנים קבועים בדרך כלל, אך ניתן גם למצוא בו דוכנים של מי שמציעים באופן עצמאי את מרכולתם – עודפי סחורות ישנות וחדשות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה וחפצי גרוטאות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור השוק, כמו אזורים אחרים ביפו, שימש קבוצות צלבניות שחיו באזור, אך נהרס והוקם מחדש בתקופה העות'מאנית. השוק עצמו פועל במקום מהמאה ה-19, תקופה בה פרחו חיי מסחר מקומיים ויפו שימשה עיר נמל ומרכז לעולי רגל. בתקופת המנדט הבריטי, התגבש השוק לעיצובו הנוכחי.
בשנת 2001, יזמו עיריית תל אביב ומשרד התיירות תוכנית שימור ושיקום של השוק, ותוכנית ארוכת טווח של החייאה עירונית של האזור, אשר תוכננה על ידי משרד קיסלוב קיי אדריכלים[1]. במתחם השוק הוקם "מרכז עמיעד" המשמש כמרכז לתערוכות, ירידים ומופעים, תכנון כיכר הרוכלים המוצללת, שיקום הרחובות סביב ועוד. במקביל נפתחו במתחם גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, מסעדות ובתי אוכל[2]. כתוצאה מכך ניכרת עלייה בביקוש לרכישת דירות באזור, כחלק מתופעה כללית יותר של רכישת דירות באזור דרום תל אביב, שנחשב סביבת מגורים ציורית. לאורך רחוב בית אשל נבנו מספר פרויקטים למגורים ומלונאות[3].
בספטמבר 2018, מגזין התיירות הידוע Time Out פרסם רשימה של 50 השכונות "המגניבות ביותר בעולם". המגזין דירג את שוק הפשפשים במקום ה-16 בנימוק: "יפו מתפוצצת משילוב מרהיב בין ישן לחדש"[4].
מתחם השוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]השוק מחולק ל-3 אזורים: אזור אחד שהוא מבנה עם 2 רחובות פנימיים מקורים להולכי רגל, אזור שני שהוא מגרש פתוח ("שוק עמיעד") שסביבו יש מחסנים של עיריית תל אביב-יפו ושל הסיטונאים, ואזור שלישי שהוא "מדרחוב עולי ציון" שבו ישנם חנויות, מסעדות ובתי-קפה ומדרחוב משולב של מכוניות והולכי רגל.
מפת האזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר שוק הפשפשים
- מצגת מאת אדריכלי פרויקט חידוש שוק הפשפשים: קיסלוב קיי אדריכלים, 2010
- חן שליטא, 300 שקל לצלחת: על התחדשות שוק הפשפשים, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2012
- אסי חיים, שיק הפשפשים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 ביוני 2019
- ליאת לוי, "זה המצב הכי קיצוני שהיה פה": מה נשאר מהרובע התל אביבי מלא חנויות היוקרה, באתר TheMarker, 4 ביוני 2021
- שוק הפשפשים של יפו לפני תוכניות לשיפוץ השוק, 1971, בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- איתן לשם, המלחמה, הגזענות, התיירים והעירייה: שוק הפשפשים הולך ודועך, באתר הארץ, 21 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מירי ריילי, אושרה תוכנית שוק הפשפשים בהיקף 100 מ' ש', באתר הארץ, 11 באוקטובר 2001
- ^ עדיה פיטרמן, שוק הפשפשים או חנויות בוטיק יוקרתיות, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2010
רז סמולסקי, "מסעדות היוקרה העלו את מחירי השכירות בשוק הפשפשים", באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2011 - ^ אלעזר לוין, קיסריה ובריט קנו 8 דונם בשווי 9 מיליון דולר בכיכר השעון ושוק הפשפשים ביפו, באתר גלובס, 11 ביולי 2004
גיא ימין, יפו: פרויקט המגורים-עסקים "לב הסוהו" מוקם במתחם השעון, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2006
אריאל רוזנברג, בית המלון ליד כיכר השעון ביפו נמכר ליהלומן יצחק לבבי ב-6 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 במאי 2008 - ^ נדב נוימן, איך הגיע שוק הפשפשים לרשימת 50 השכונות המגניבות בעולם?, באתר "Time Out ישראל", 4 באוקטובר 2018