מאסר

אסיר וסורגי תאו

מאסר הוא עונש שבית משפט רשאי לגזור על אדם שהורשע בעבירה פלילית על פי חוק. מהותו של העונש היא בשלילת חירותו של האדם וזכויות אחרות. האסיר נכלא בדרך כלל בבית סוהר למשך תקופת המאסר, אם כי לעיתים משמש לכך בית מעצר או מתקן כליאה אחר.

סוגי המאסר

ישנם שלשה סוגי מאסר:

• מאסר בפועל – העבריין נכלא מאחרי סורג ובריח. בחוק נקבעת תקופת המאסר המרבית לכל עבירה. לעבירות מסוימות קבועה בחוק גם תקופת המאסר המזערית. עונש המאסר החמור ביותר הוא מאסר עולם. בית המשפט קובע את משך המאסר במסגרת המגבלות שבחוק.
• עבודות שירות – עבודות יומיות לטובת הציבור, ובערב המורשע חוזר ללון בביתו. עונש זה חל במקרה שבית המשפט מטיל על המורשע מאסר לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.
• מאסר על-תנאי – המורשע לא ייכנס לבית הסוהר בגין עבירה זו, אך אם בפרק זמן קצוב הנאשם יחזור על עבירה שבגינה הורשע, הוא יכנס לבית הסוהר לתקופה בין שנה ל-3 שנים.

היסטוריה

אף על פי שמאסר במובן המוכר בימינו החל להתבצע בהיקף רחב רק בעת החדשה, גרסאות מסוימות של עונשי מאסר היו נהוגות בצורות שונות עוד מהעת העתיקה. בזמנים עברו היה נהוג לכלוא בני אדם לכל חייהם בצינוקים מעופשים ושורצי מחלות.

במאה ה-18, בעקבות התקדמות טכנולוגית שאפשרה מעקב מדויק יותר אחר זהויות של אזרחים, החלה המגמה המודרנית של עונשי מאסר לתקופות זמן מוגדרות. בהדרגה השתכלל מודל המאסר, ועם העלייה ברמת החיים והעלייה בחשיבות החברתית של זכויות אדם, הוסדר תחום המאסר, ובמדינות מערביות מודרניות יש פיקוח הדוק על בתי הכלא והאסירים זוכים למזון, תנאים תברואתיים נאותים, שירותים רפואיים, תמיכה נפשית ועזרה בשיקום חייהם.

במאה ה-21 נבחנת מחדש האפקטיביות של עונש מאסר לעומת אלטרנטיבות. בעשורים הראשונים של המאה המגמה במערב היא הפחתה, לעיתים בעשרות אחוזים, של כמות המאסרים, זאת מכיוון שלעונש המאסר מספר חסרונות, בהם העלות הגבוהה (לדוגמה, בישראל של 2020 עלות אסיר בודד מוערכת בקרוב ל-12,000 ש"ח בחודש), וממצאים שונים המצביעים על כך שמאסר כמעט ואיננו משקם אסירים, ומטילים ספק במידת האפקטיביות של אפקט ההרתעה של העונש. במקביל לנטייתם של שופטים מערביים להפנות פחות ופחות אסירים למאסר, עולה מנגד שימוש נפוץ יותר לאלטרנטיבות, חלקן בסיוע חידושים טכנולוגים, דוגמת אזיק אלקטרוני או מעצרי בית בשעות הלילה.

מטרת המאסר

מאסר אמור למלא ארבע מטרות: גמול וענישה, הרחקה, הרתעה, ושיקום. היכולת לכלוא אדם כעונש נועדה למנוע גם מאחרים את הסיכוי לביצוע פשעים. לכן, בתי הסוהר הם חלק מהעונש המוטל על אנשים שחורגים מהגבולות החוקיים. בתי סוהר גם מגנים על החברה בכך שהם מרחיקים ממנה את אותם אנשים שעלולים להוות סיכון לאחרים. לבתי הסוהר יש גם תפקיד שיקומי כאשר במהלך תקופת הכליאה מנסים לשנות את טבעם של הכלואים ובכך להקטין את הסיכוי שהם יפשעו שוב לאחר שישוחררו.

החוק מתיר למערכת בתי הסוהר להחליט על קיצור תקופת המאסר לאסיר שהתנהגותו טובה. כמו כן יש אפשרות לקיצור תקופת המאסר באמצעות חנינה.

מעצר מנהלי הוא מונח המתאר מעצר של אדם לתקופה מקסימלית של 6 חודשים מבלי שהורשע על ידי בית משפט בביצוע עבירה אלא על-פי צו מנהלי של הרשות.

בעוד שאין ספק לגבי האפקטיביות של הרחקת אסירים, ובמיוחד אסירים אלימים וראשי ארגוני פשיעה, נכון ל-2021 בדיקות וממצאים שונים מתקשים להראות אפקטיביות בהרתעה, ומצביעים על שיקום רק במספר קטן של מקרים.

ראו גם

• ניסוי הכלא של סטנפורד
• הרשות לשיקום האסיר
• מדי אסיר

לקריאה נוספת

• אהרון אנקר, מאסר על תנאי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1981 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• כך נראה מאסר בבידוד, באתר nana10‏, 13 בפברואר 2013 - ריאיון עם יצחק ניר, סגן נציב בתי הסוהר לשעבר; במקור, מתוך התוכנית "חמש בערב", ערוץ 10
• נעמי צורף, ארבעה זוגות תחתונים ושני ספרים בלבד - זה הציוד שדנקנר יוכל לקחת למאסר, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2018