כביש 2 – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|||
(14 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרך |
|||
⚫ | |||
| שם = כביש 2 |
| שם = כביש 2 |
||
⚫ | |||
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 5071 immigrants memorial in herzlia.jpg|מרכז|250px]] |
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 5071 immigrants memorial in herzlia.jpg|מרכז|250px]] |
||
| כיתוב = אנדרטת [[יד למעפיל האלמוני]] ב[[מחלף הסירה]] |
| כיתוב = אנדרטת [[יד למעפיל האלמוני]] ב[[מחלף הסירה]] |
||
| סמל = [[קובץ:ISR-FW-2.svg|250px]] [[קובץ:ISR-HW-2.svg|250px]] |
| סמל = [[קובץ:ISR-FW-2.svg|250px]] [[קובץ:ISR-HW-2.svg|250px]] |
||
| סיווג = כביש ארצי |
| סיווג = כביש ארצי |
||
⚫ | |||
| כינוי = כביש החוף, כביש חיפה – תל אביב החדש, דרך נמיר/דרך בגין/דרך חיל השריון/רחוב המסגר/רחוב החרש |
| כינוי = כביש החוף, כביש חיפה – תל אביב החדש, דרך נמיר/דרך בגין/דרך חיל השריון/רחוב המסגר/רחוב החרש |
||
⚫ | |||
| כביש מהיר = בין [[מחלף |
| כביש מהיר = בין [[מחלף קיסריה]] ל[[מחלף חיפה דרום]] |
||
| אגרה = |
|||
| אורך = 90 |
| אורך = 90 ק"מ |
||
| נקודת התחלה = [[מחלף קיבוץ גלויות]] (כדרך עירונית){{ש}}[[מחלף גלילות]] (כדרך בין-עירונית) |
| נקודת התחלה = [[מחלף קיבוץ גלויות]] (כדרך עירונית){{ש}}[[מחלף גלילות]] (כדרך בין-עירונית) |
||
⚫ | |||
| נקודת סיום = [[מחלף חיפה דרום]] |
| נקודת סיום = [[מחלף חיפה דרום]] |
||
⚫ | |||
| מפה = [[קובץ:Route2IL.png|מרכז|249px|מסלול הכביש]] |
| מפה = [[קובץ:Route2IL.png|מרכז|249px|מסלול הכביש]] |
||
}} |
}} |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קובץ:PikiWiki Israel 2888 Netanya גשר האחדות.jpg|ממוזער|שמאל|240px|כביש 2 ב[[נתניה]]]] |
[[קובץ:PikiWiki Israel 2888 Netanya גשר האחדות.jpg|ממוזער|שמאל|240px|כביש 2 ב[[נתניה]]]] |
||
[[קובץ:PikiWiki_Israel_3387_Shoreline.JPG|ממוזער|שמאל|240px|כביש 2 בחוף [[החותרים]]]] |
[[קובץ:PikiWiki_Israel_3387_Shoreline.JPG|ממוזער|שמאל|240px|כביש 2 בחוף [[החותרים]]]] |
||
'''כביש 2''' הוא [[כביש]] בינעירוני ב[[מישור החוף]] המחבר בין [[תל אביב-יפו]] ב[[דרום]] ל[[חיפה]] ב[[צפון]]. הכביש ידוע גם בשם "'''כביש החוף |
'''כביש 2''' הוא [[כביש]] בינעירוני ב[[מישור החוף]] המחבר בין [[תל אביב-יפו]] ב[[דרום]] ל[[חיפה]] ב[[צפון]]. הכביש ידוע גם בשם "'''כביש החוף'''". תוואי הכביש עובר בין רכס ה[[כורכר]] המערבי למרכזי, שבנוסף לרכס המזרחי מרכיבים את מישור החוף. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
הכביש נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט [[1949]] והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד פברואר [[1950]] נסללו כמחצית הכביש{{הערה|{{דבר||כבישים חדשים בסלילתם|19500217|103}}}} ולקראת סוף מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש{{הערה|{{מעריב|תקוה ויינשטוק|לידתו של כביש|19500327|28}}}} וביולי [[1950]] הוא נפתח לתנועה{{הערה|{{על המשמר||נחנך הכביש תל אביב - נתניה|19500730|6}}}}{{הערה|{{מעריב|ג. שרוני|"כביש המיליון" - המפתח לערפו של השרון|19511119|24}}}}. על סלילת הקטע מ[[מחלף נתניה]] עד חדרה הוכרז כבר בינואר 1950{{הערה|{{דבר||כביש נתניה ת"א יוארך|19500123|29}}}} ומכרז יצא במאי [[1951]]{{הערה|{{על המשמר|א. אהרונוב|הכרזה - קבלת הצעות לסלילת כביש|19510521|37}}}}. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד [[כפר ויתקין]] ואף זופת קטע של 2 קילומטר{{הערה|שם=מרקוס|{{על המשמר|שלמה מרקוס|סלילת כביש חדרה נתניה מבוצעת בשני שלבים|19550908|28}}}}, אולם בשנת [[1955]] העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב{{הערה|{{מעריב||כביש באר-שבע ממשית לסיומו|19551017|32}}}}. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל [[נחל אלכסנדר]]{{הערה|שם=מרקוס}}. בשנת [[1957]] הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו{{הערה|{{דבר||דרושים זיפות הכביש נתניה - חדרה|19570812|34}}}}, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת ש[[כביש 4]] המקביל הוצף{{הערה|{{דבר||הכביש החדש נתניה - חדרה ייפתח לתנועה בקיץ הבא|19580203|99}}}}. עבודות הזיפות החלו ביולי [[1958]]{{הערה|{{דבר||מזפתים כביש החוף נתניה - חדרה|19580728|37}}}} והוא נחנך בינואר [[1959]]{{הערה|{{דבר||נחנכו שני כבישים מרכזיים: אזור - ראשל"צ, נתניה - חדרה|19590123|175}}}}. במהלך שנת [[1963]] הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון{{הערה|{{מעריב|אלכס ינאי|4 מסלולים באוטוסטראדה בין תל אביב ונתניה|19630505|95}}}}. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964{{הערה|{{דבר||נחנך המסלול בכביש נתניה|19641011|49}}}} ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד [[גבעת אולגה]], למעט מעל [[נחל אלכסנדר]] בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|אכספרס תל אביב - חדרה|19650820|34}}}}. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר והביא בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה ל[[הרצליה]] וב[[מחלף גלילות]]{{הערה|{{מעריב||על כבישים איטיים ומהירים כביכול|19730829|182}}}}. |
הכביש נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט [[1949]] והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד פברואר [[1950]] נסללו כמחצית הכביש{{הערה|{{דבר||כבישים חדשים בסלילתם|19500217|103}}}} ולקראת סוף מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש{{הערה|{{מעריב|תקוה ויינשטוק|לידתו של כביש|19500327|28}}}} וביולי [[1950]] הוא נפתח לתנועה{{הערה|{{על המשמר||נחנך הכביש תל אביב - נתניה|19500730|6}}}}{{הערה|{{מעריב|ג. שרוני|"כביש המיליון" - המפתח לערפו של השרון|19511119|24}}}}. על סלילת הקטע מ[[מחלף נתניה]] עד חדרה הוכרז כבר בינואר 1950{{הערה|{{דבר||כביש נתניה ת"א יוארך|19500123|29}}}} ומכרז יצא במאי [[1951]]{{הערה|{{על המשמר|א. אהרונוב|הכרזה - קבלת הצעות לסלילת כביש|19510521|37}}}}. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד [[כפר ויתקין]] ואף זופת קטע של 2 קילומטר{{הערה|שם=מרקוס|{{על המשמר|שלמה מרקוס|סלילת כביש חדרה נתניה מבוצעת בשני שלבים|19550908|28}}}}, אולם בשנת [[1955]] העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב{{הערה|{{מעריב||כביש באר-שבע ממשית לסיומו|19551017|32}}}}. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל [[נחל אלכסנדר]]{{הערה|שם=מרקוס}}. בשנת [[1957]] הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו{{הערה|{{דבר||דרושים זיפות הכביש נתניה - חדרה|19570812|34}}}}, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת ש[[כביש 4]] המקביל הוצף{{הערה|{{דבר||הכביש החדש נתניה - חדרה ייפתח לתנועה בקיץ הבא|19580203|99}}}}. עבודות הזיפות החלו ביולי [[1958]]{{הערה|{{דבר||מזפתים כביש החוף נתניה - חדרה|19580728|37}}}} והוא נחנך בינואר [[1959]]{{הערה|{{דבר||נחנכו שני כבישים מרכזיים: אזור - ראשל"צ, נתניה - חדרה|19590123|175}}}}. במהלך שנת [[1963]] הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון{{הערה|{{מעריב|אלכס ינאי|4 מסלולים באוטוסטראדה בין תל אביב ונתניה|19630505|95}}}}. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964{{הערה|{{דבר||נחנך המסלול בכביש נתניה|19641011|49}}}} ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד [[גבעת אולגה]], למעט מעל [[נחל אלכסנדר]] בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|אכספרס תל אביב - חדרה|19650820|34}}}}. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר והביא בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה ל[[הרצליה]] וב[[מחלף גלילות]]{{הערה|{{מעריב||על כבישים איטיים ומהירים כביכול|19730829|182}}}}. |
||
הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-[[1969]]. הקטע האחרון התבסס על [[מחלף|מחלפים]]. במסגרת בניית קטע זה נבנה [[מחלף זכרון יעקב]] שהיה המחלף הראשון ב[[ישראל]] שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/catalog/article_tmp.asp?url=/files/articles/195_HE.htm מחלף השבעה], מתוך אתר התאחדות בולאי ישראל, [[1981]]}}. |
הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-[[1969]]. הקטע האחרון התבסס על [[מחלף|מחלפים]]. במסגרת בניית קטע זה נבנה [[מחלף זכרון יעקב]] שהיה המחלף הראשון ב[[ישראל]] שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/catalog/article_tmp.asp?url=/files/articles/195_HE.htm מחלף השבעה], מתוך אתר [[התאחדות בולאי ישראל]], [[1981]]}}. |
||
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. כביש 2 החליף את [[כביש 4]] ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה. בשנות ה-80 וה-90 סומנו לעיתים גם [[נתיבי איילון]] כהמשכו של כביש 2 עד שנקבע מספרם ל-20{{כ}}{{הערה|1=על פי "ישראל, אטלס הכבישים החדש", בהוצאת מפה, [[1994]]}}. |
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. כביש 2 החליף את [[כביש 4]] ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה. בשנות ה-80 וה-90 סומנו לעיתים גם [[נתיבי איילון]] כהמשכו של כביש 2 עד שנקבע מספרם ל-20{{כ}}{{הערה|1=על פי "ישראל, אטלס הכבישים החדש", בהוצאת מפה, [[1994]]}}. |
||
הכביש עובר גם ליד היישובים [[הרצליה]], [[נתניה]], [[חדרה]], [[קיסריה]], [[זכרון יעקב]] ו[[עתלית]] וכן על יד מספר רב של [[מושב]]ים ו[[קיבוץ|קיבוצים]]. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה |
הכביש עובר גם ליד היישובים [[הרצליה]], [[נתניה]], [[חדרה]], [[קיסריה]], [[זכרון יעקב]] ו[[עתלית]] וכן על יד מספר רב של [[מושב]]ים ו[[קיבוץ|קיבוצים]]. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין [[מחלף קיסריה]] ל[[מחלף עתלית]] לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 [[קילומטר לשעה]]. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש. |
||
בשנת 2012 הוכשר שול הדרך בין מחלף פולג ל[[מחלף כפר שמריהו]] לתנועת אוטובוס כך שישמש כ[[נתיב תחבורה ציבורית]]{{הערה|{{וואלה!|ניר בן-טובים|לראשונה: נת"צ במקום שוליים|2562085|28 באוגוסט 2012}}}}. |
בשנת 2012 הוכשר שול הדרך בין [[מחלף פולג]] ל[[מחלף כפר שמריהו]] לתנועת אוטובוס כך שישמש כ[[נתיב תחבורה ציבורית]]{{הערה|{{וואלה!|ניר בן-טובים|לראשונה: נת"צ במקום שוליים|2562085|28 באוגוסט 2012}}}}. |
||
החל מיוני [[2013]] ביצעה [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ [[2015]]{{הערה|{{ynet|רועי צוקרמן|כביש החוף הורחב: נתיב שלישי בין נתניה לחבצלת|4639614|22 במרץ 2015}}}}. |
החל מיוני [[2013]] ביצעה [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ [[2015]]{{הערה|{{ynet|רועי צוקרמן|כביש החוף הורחב: נתיב שלישי בין נתניה לחבצלת|4639614|22 במרץ 2015}}}}. |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
==תוכניות עתידיות== |
==תוכניות עתידיות== |
||
קיימת תוכנית להוספת נתיב שלישי בכל צד, בקטע שבין [[חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]] לבין [[זכרון יעקב]]. תוכנית זו כוללת שדרוג משמעותי של הגאומטריה של הדרך ושיפור השיפוע האורכי. המשמעות תהיה הסדרת הכביש על מנת להפחית מכלי הרכב את הפניות שמאלה וימינה ואת העליות והירידות, במטרה לאפשר נסיעה במהירות מתוכננת של 110 קמ"ש. התוכנית כוללת הקמת מחלפים חדשים בצומת ינאי, בצומת אולגה דרום, בצומת אולגה צפון, במחלף קיסריה (מחלף חדש שיבטל את הירידה והעלייה |
קיימת תוכנית להוספת נתיב שלישי בכל צד, בקטע שבין [[חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]] לבין [[זכרון יעקב]]. תוכנית זו כוללת שדרוג משמעותי של הגאומטריה של הדרך ושיפור השיפוע האורכי. המשמעות תהיה הסדרת הכביש על מנת להפחית מכלי הרכב את הפניות שמאלה וימינה ואת העליות והירידות, במטרה לאפשר נסיעה במהירות מתוכננת של 110 קמ"ש. התוכנית כוללת הקמת מחלפים חדשים בצומת ינאי, בצומת אולגה דרום, בצומת אולגה צפון, במחלף קיסריה (מחלף חדש שיבטל את הירידה והעלייה ל[[נחל חדרה]], בזכות הקמת גשר מעל לנחל) ובזכרון יעקב. מחלפון (מחלף קטן) חדש יאפשר לראשונה נגישות מכביש החוף ליישוב [[ג'סר א-זרקא]] הצמוד לכביש{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|אושרה תוכנית לנתיב שלישי בכביש החוף - בסתירה למקור|1001167463|18 בדצמבר 2016}}}}{{הערה|[https://www.civileng.co.il/כביש-החוף-הרחבת-כביש-האורך-העמוס-ביותר-בארץ "כביש החוף: הרחבת כביש האורך העמוס ביותר בארץ" אתר CivilEng]}}. |
||
בתחילת ספטמבר 2019 פורסם שהשותפות של חברת PCCC (Power Construction Corporation of China) הסינית ו[[חברת רמט]] זכתה במכרז של [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] להרחבת המקטע האמצעי של כביש 2, שכולל סלילת נתיב שלישי בכל צד, בין מחלף אולגה למחלף חבצלת לאורך 12 ק"מ{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|PCCC הסינית ורמט ירחיבו את כביש תל אביב־חיפה|3770017|10 בספטמבר 2019}}}}. |
בתחילת ספטמבר 2019 פורסם שהשותפות של חברת PCCC (Power Construction Corporation of China) הסינית ו[[חברת רמט]] זכתה במכרז של [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] להרחבת המקטע האמצעי של כביש 2, שכולל סלילת נתיב שלישי בכל צד, בין מחלף אולגה למחלף חבצלת לאורך 12 ק"מ{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|PCCC הסינית ורמט ירחיבו את כביש תל אביב־חיפה|3770017|10 בספטמבר 2019}}}}. |
||
שורה 137: | שורה 137: | ||
| align="center" | 6.3 |
| align="center" | 6.3 |
||
| align="center" | [[גשר הירקון]] |
| align="center" | [[גשר הירקון]] |
||
| align="center" |[[קובץ: |
| align="center" |[[קובץ:HayarkonBridge.svg|טקסט=|35x35 פיקסלים]] |
||
| align="center" | [[תל אביב-יפו]] |
| align="center" | [[תל אביב-יפו]] |
||
| align="center" | [[רחוב הרב קוסובסקי]], [[רחוב בני דן]] |
| align="center" | [[רחוב הרב קוסובסקי]], [[רחוב בני דן]] |
||
שורה 251: | שורה 251: | ||
| align="center" |{{סמל כביש|57||+||}}, [[רחוב הרצל (נתניה)|רחוב הרצל]] |
| align="center" |{{סמל כביש|57||+||}}, [[רחוב הרצל (נתניה)|רחוב הרצל]] |
||
|- |
|- |
||
| align="center" bgcolor="#FFEFD5| 35 |
| align="center" bgcolor="#FFEFD5| 35 |
||
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[מחלף איינשטיין]] |
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[מחלף איינשטיין]] |
||
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[קובץ:EinsteinInterchange.svg|25px]] |
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[קובץ:EinsteinInterchange.svg|25px]] |
||
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[נתניה]] |
| align="center" bgcolor="#FFEFD5 | [[נתניה]] |
||
| align="center"bgcolor="#FFEFD5 |
| align="center"bgcolor="#FFEFD5 | רחוב איינשטיין |
||
|- |
|- |
||
| align="center" | 38 |
| align="center" | 38 |
||
שורה 341: | שורה 341: | ||
[[קטגוריה:חיפה: תחבורה]] |
[[קטגוריה:חיפה: תחבורה]] |
||
[[קטגוריה:עתלית: תחבורה]] |
[[קטגוריה:עתלית: תחבורה]] |
||
[[קטגוריה:מערב חיפה]] |
גרסה אחרונה מ־23:42, 5 ביוני 2024
אנדרטת יד למעפיל האלמוני במחלף הסירה | |
מידע כללי | |
---|---|
כינוי | כביש החוף, כביש חיפה – תל אביב החדש, דרך נמיר/דרך בגין/דרך חיל השריון/רחוב המסגר/רחוב החרש |
סיווג | כביש ארצי |
ציר | כביש אורך |
כביש מהיר | בין מחלף קיסריה למחלף חיפה דרום |
אורך | 90 ק"מ |
מיקום | |
ערים ראשיות | תל אביב-יפו, הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה |
נקודת התחלה |
מחלף קיבוץ גלויות (כדרך עירונית) מחלף גלילות (כדרך בין-עירונית) |
נקודת סיום | מחלף חיפה דרום |
כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון. הכביש ידוע גם בשם "כביש החוף". תוואי הכביש עובר בין רכס הכורכר המערבי למרכזי, שבנוסף לרכס המזרחי מרכיבים את מישור החוף.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכביש נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט 1949 והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד פברואר 1950 נסללו כמחצית הכביש[1] ולקראת סוף מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש[2] וביולי 1950 הוא נפתח לתנועה[3][4]. על סלילת הקטע ממחלף נתניה עד חדרה הוכרז כבר בינואר 1950[5] ומכרז יצא במאי 1951[6]. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד כפר ויתקין ואף זופת קטע של 2 קילומטר[7], אולם בשנת 1955 העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב[8]. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל נחל אלכסנדר[7]. בשנת 1957 הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו[9], אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת שכביש 4 המקביל הוצף[10]. עבודות הזיפות החלו ביולי 1958[11] והוא נחנך בינואר 1959[12]. במהלך שנת 1963 הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון[13]. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964[14] ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד גבעת אולגה, למעט מעל נחל אלכסנדר בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל[15]. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר והביא בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה להרצליה ובמחלף גלילות[16].
הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-1969. הקטע האחרון התבסס על מחלפים. במסגרת בניית קטע זה נבנה מחלף זכרון יעקב שהיה המחלף הראשון בישראל שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות[17].
בשנות ה-80 וה-90 הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. כביש 2 החליף את כביש 4 ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה. בשנות ה-80 וה-90 סומנו לעיתים גם נתיבי איילון כהמשכו של כביש 2 עד שנקבע מספרם ל-20[18].
הכביש עובר גם ליד היישובים הרצליה, נתניה, חדרה, קיסריה, זכרון יעקב ועתלית וכן על יד מספר רב של מושבים וקיבוצים. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה למחלף עתלית לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 קילומטר לשעה. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש.
בשנת 2012 הוכשר שול הדרך בין מחלף פולג למחלף כפר שמריהו לתנועת אוטובוס כך שישמש כנתיב תחבורה ציבורית[19].
החל מיוני 2013 ביצעה חברת נתיבי ישראל הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ 2015[20].
באוקטובר 2019 החל לפעול בכביש מיזם נתיב פלוס במסגרתו הוקצה נתיב רגיל לטובת תחבורה ציבורית ורכבים בעלי קיבולת נוסעים של שניים ויותר[21].
תוכניות עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת תוכנית להוספת נתיב שלישי בכל צד, בקטע שבין חבצלת השרון לבין זכרון יעקב. תוכנית זו כוללת שדרוג משמעותי של הגאומטריה של הדרך ושיפור השיפוע האורכי. המשמעות תהיה הסדרת הכביש על מנת להפחית מכלי הרכב את הפניות שמאלה וימינה ואת העליות והירידות, במטרה לאפשר נסיעה במהירות מתוכננת של 110 קמ"ש. התוכנית כוללת הקמת מחלפים חדשים בצומת ינאי, בצומת אולגה דרום, בצומת אולגה צפון, במחלף קיסריה (מחלף חדש שיבטל את הירידה והעלייה לנחל חדרה, בזכות הקמת גשר מעל לנחל) ובזכרון יעקב. מחלפון (מחלף קטן) חדש יאפשר לראשונה נגישות מכביש החוף ליישוב ג'סר א-זרקא הצמוד לכביש[22][23].
בתחילת ספטמבר 2019 פורסם שהשותפות של חברת PCCC (Power Construction Corporation of China) הסינית וחברת רמט זכתה במכרז של חברת נתיבי ישראל להרחבת המקטע האמצעי של כביש 2, שכולל סלילת נתיב שלישי בכל צד, בין מחלף אולגה למחלף חבצלת לאורך 12 ק"מ[24].
בתחילת דצמבר 2020 פורסם שאשטרום זכתה במכרז של חברת נתיבי ישראל לשדרוג מקטע כביש 2 בין אולגה לקיסריה שאורכו כ-2.5 קילומטר[25].
מחלפים וצמתים לאורך הכביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כביש 2 מתחיל במחלף קיבוץ גלויות וממשיך בתל אביב כדרך עירונית בשמות: חיל השריון, החרש, המסגר, דרך בגין ודרך נמיר, משם ממשיך ככביש מהיר עד להתמזגות עם כביש 4 במחלף חיפה דרום. לאורך קטע הדרך העירונית בתל אביב ישנם צמתים רבים, עם זאת רק שניים מהם מהווים חלק ממחלפים וצמתים מוכרים (מחלף לה גוארדיה ומחלף קפלן).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טקס חנוכת כביש החוף בקטע מתל אביב לנתניה, גולדה מאיר גוזרת את הסרט, במעמד עובד בן עמי ודב יוסף. יומני כרמל, אוגוסט 1950
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כבישים חדשים בסלילתם, דבר, 17 בפברואר 1950
- ^ תקוה ויינשטוק, לידתו של כביש, מעריב, 27 במרץ 1950
- ^ נחנך הכביש תל אביב - נתניה, על המשמר, 30 ביולי 1950
- ^ ג. שרוני, "כביש המיליון" - המפתח לערפו של השרון, מעריב, 19 בנובמבר 1951
- ^ כביש נתניה ת"א יוארך, דבר, 23 בינואר 1950
- ^ א. אהרונוב, הכרזה - קבלת הצעות לסלילת כביש, על המשמר, 21 במאי 1951
- ^ 1 2 שלמה מרקוס, סלילת כביש חדרה נתניה מבוצעת בשני שלבים, על המשמר, 8 בספטמבר 1955
- ^ כביש באר-שבע ממשית לסיומו, מעריב, 17 באוקטובר 1955
- ^ דרושים זיפות הכביש נתניה - חדרה, דבר, 12 באוגוסט 1957
- ^ הכביש החדש נתניה - חדרה ייפתח לתנועה בקיץ הבא, דבר, 3 בפברואר 1958
- ^ מזפתים כביש החוף נתניה - חדרה, דבר, 28 ביולי 1958
- ^ נחנכו שני כבישים מרכזיים: אזור - ראשל"צ, נתניה - חדרה, דבר, 23 בינואר 1959
- ^ אלכס ינאי, 4 מסלולים באוטוסטראדה בין תל אביב ונתניה, מעריב, 5 במאי 1963
- ^ נחנך המסלול בכביש נתניה, דבר, 11 באוקטובר 1964
- ^ מנחם תלמי, אכספרס תל אביב - חדרה, מעריב, 20 באוגוסט 1965
- ^ על כבישים איטיים ומהירים כביכול, מעריב, 29 באוגוסט 1973
- ^ מחלף השבעה, מתוך אתר התאחדות בולאי ישראל, 1981
- ^ על פי "ישראל, אטלס הכבישים החדש", בהוצאת מפה, 1994
- ^ ניר בן-טובים, לראשונה: נת"צ במקום שוליים, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2012
- ^ רועי צוקרמן, כביש החוף הורחב: נתיב שלישי בין נתניה לחבצלת, באתר ynet, 22 במרץ 2015
- ^ עמירם ברקת, 2 נוסעים ומעלה: כל מה שצריך לדעת על רפורמת הנתיבים החדשה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
- ^ משה ליכטמן, אושרה תוכנית לנתיב שלישי בכביש החוף - בסתירה למקור, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2016
- ^ "כביש החוף: הרחבת כביש האורך העמוס ביותר בארץ" אתר CivilEng
- ^ ליאור גוטמן, PCCC הסינית ורמט ירחיבו את כביש תל אביב־חיפה, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2019
- ^ ליאור גוטמן, אשטרום תשדרג את מקטע אולגה קיסריה בכביש החוף בכ-100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2020