ולטר בנימין – הבדלי גרסאות

ולטר בנימין
	בנימין ב-1928
לידה	15 ביולי 1892; ברלין, גרמניה
התאבד	26 בספטמבר 1940 (בגיל 48); פורטבואו (אנ'), ספרד
מקום קבורה	Cementiri de Portbou
מקום לימודים	אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת פרייבורג
מנחה לדוקטורט	Richard Herbertz
זרם	אסכולת פרנקפורט
תחומי עניין	תורת הספרות, אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון
עיסוק	מתרגם, סוציולוג, פילוסוף, מבקר אמנות, היסטוריון של הספרות, מבקר ספרות, סופר, מסאי, מתרגם
הושפע מ	קאנט, מרקס, לוקאץ', בודלר, ברכט, קפקא, פרוסט, גרשם שלום, אדורנו, לודוויג קלגס
השפיע על	גרשם שלום, אדורנו, ארנדט, דרידה, ג'ורג'ו אגמבן, גי דבור, אלי פרידלנדר
מדינה	גרמניה
יצירות ידועות	תזות על מושג ההיסטוריה, One Way Street, The Origin of German Tragic Drama, יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני, פרויקט הפסז'ים
בן או בת זוג	Dora Sophie Kellner
צאצאים	Stefan Benjamin

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־07:44, 6 ביוני 2024

ולטר בנימין (בגרמנית: Walter Benjamin; ‏15 ביולי 1892 – 26 בספטמבר 1940) היה פילוסוף, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם, שדרן רדיו, ומרקסיסט יהודי-גרמני. נודע בימי חייו בעיקר בשל פעילותו כמבקר ובשל חיבוריו הפילוסופיים.

קורות חיים

ולטר בנימין נולד למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת בת שלושה ילדים ברובע המערבי העשיר של ברלין, גרמניה. אביו עשה חיל בתור מנהל מכירות פומביות וסוחר אומנות, ולאחר זמן הגדיל את הונו בהשקעות. בנימין היה ילד חולני במקצת, והוריו שלחו אותו לפנימייה בעיר שדה. בנימין היה גיסה של הילדה בנימין (אנ') ובן דודם של המשוררים גרטרוד קולמאר וגינתר אנדרס (אנ') אנדרס היה בעלה של חנה ארנדט, בין 1929 ל-1937.

בשנת 1912 נרשם לאוניברסיטת פרייבורג, אך בסוף סמסטר הקיץ חזר לברלין, ונכנס לאוניברסיטת הומבולדט, שבה פגש בשנת 1915 את גרשום שלום. בין השניים נרקמה ידידות קרובה, שאף גרמה לבנימין לשקול לעלות לארץ ישראל בעקבות שלום. במקביל החל לכתוב לאחד מעיתוני תנועת הסטודנטים "Der Anfang", וקשריו עם מנהל התנועה, גוסטב וינקן, ועם תנועתו הפדגוגית הניטשאנית נמשכו עד מלחמת העולם הראשונה. במהלך כתיבתו לעיתון גברה מודעותו להיותו יהודי בגרמניה. היהדות משכה אותו, הציונות בפרט. על פי תפיסתו, המסורת היהודית איבדה את עוצמתה בעידן המודרני, אך עדיין נשארו בה מושגים חשובים כגון השגחה, משיח וקבלה.

בשנת 1917 עבר לאוניברסיטת ברן ופקד הרצאות של אנה טומרקין שלפי מכתביו לגרשום שלום, השפיעה עליו. בתקופה זו הכיר את אשתו לעתיד, דורה קלנר ובשנת 1918 נולד בנם סטפן בנימין. בשנת 1930 הוא התגרש ממנה בעקבות יחסים רבי שנים עם אסיה לאציס.

בשנת 1925 הגיש עבודה לאוניברסיטת פרנקפורט לשם קבלת הסמכה להוראה באוניברסיטה, שעסקה ב"מקורותיה של הדרמה הטראגית הגרמנית", אך זו נדחתה על ידי בוחניו בנימוק ש"לא הבינו בה אף מילה".^[1]

בשנים 1930–1931 שידר שיחות רדיו בשם "שעה לנוער", בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט.^[2]

לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עזב בנימין את ברלין ונסע לפריז. עם כיבוש צרפת בשנת 1940 השיג בנימין אשרת הגירה לארצות הברית, ובדרכו לשם הוא הוברח מצרפת לספרד ביחד עם קבוצת פליטים על ידי ליזה פיטקו דרך הרי הפירנאים. הקבוצה נתפסה בעיירה פורטבו (אנ') שבגבול ספרד-צרפת על ידי המשמר הספרדי בעקבות הלשנה. חלק מהפליטים הצליחו לברוח באותו לילה ועמם פרויקט הפסאז'ים אותו ביקש בנימין כי יעבירו לפרסום בארצות הברית. בנימין התאבד באותו לילה באמצעות מנת יתר של מורפיום, אותו נהג לקחת בשל מחלת לב, ונקבר בבית הקברות של פורטבואו. בראשית שנות ה-90 הוקמה בפורטבואו אנדרטה לזכרו בשם "מעברים" ("Passages"), בעיצוב האמן הישראלי דני קרוון.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית.^[3]

יצירתו

כמבקר סוציולוגי ותרבותי שילב בין רעיונות של מיסטיקה יהודית ומטריאליזם היסטורי, ובכך תרם תרומה חדשה לפילוסופיה המרקסיסטית. חיבוריו של בנימין כמבקר ספרותי עסקו בעיקר בספרות הגרמנית, ובכלל זה ביצירתו של גתה "הקרבה שבבחירה", ושל פרנץ קפקא, וכן תרגם מיצירותיהם של מרסל פרוסט ושרל-פייר בודלר. לצד זאת הוא כתב על מוצא השפה ועל תרגום, ומאמרו "משימת המתרגם" הוא אחד מהטקסטים התאורטיים הידועים ביותר בנושא התרגום. כמו כן כתב תסכיתי רדיו לילדים, ושני פרקי זיכרונות על נעוריו, "כרוניקה של ברלין" ו"ילדות בברלין".

פרויקט הפסאז'ים (Passagenwerk), מפעל החיים של בנימין, היה אמור להיות אוסף כביר של כתבים על חיי העיר פריז במאה ה-19, עם זיקה מיוחדת לפסז'ים המקוריים שתרמו ליצירת האווירה המיוחדת של העיר ולתרבות הפלאנרי (טיול) (אנ'). "פרויקט הפסז'ים", שרבים מהמלומדים מאמינים שהיה יכול להיות אחת היצירות הגדולות של ביקורת התרבות במאה ה-20, לא זכה להגיע לידי סיום. לאחר מותו של בנימין הוא נערך ופורסם בשפות רבות בצורתו הבלתי גמורה.

בנימין התכתב רבות עם תיאודור אדורנו וברטולט ברכט, וקיבל מדי פעם מימון מהמכון למחקר חברתי באוניברסיטת פרנקפורט בניהולם של אדורנו והורקהיימר (אסכולת פרנקפורט). ההשפעות של המרקסיזם של ברכט (ובאופן משני של התאוריה הביקורתית של אדורנו) ושל המיסטיקה היהודית של חברו גרשם שלום, היו מעמודי התווך של עבודתו, אם כי הוא מעולם לא יישב את ההבדלים ביניהם. ה"תזות על פילוסופיה של ההיסטוריה", מהטקסטים המאוחרים שלו, מתקרבות לסינתזה כזו, ויחד עם "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מהווים את שני החיבורים הנקראים ביותר שכתב.

בשנת 1940 כתב בנימין תזה נודעת, "תזות על מושג ההיסטוריה", בהשראת הציור "אנגלוס נובוס" של פאול קלה. הוא ראה בדמות שבציור מעין "מלאך ההיסטוריה", הזוכר את העבר וחרד מעתידו של הגזע האנושי. הוא גם ראה בו מלאך העתיד לעזוב את ההווה האנושי הנורא, ולעופף אל עבר העתיד.

כתבים מתורגמים לעברית

יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני, תרגם שמעון ברמן, מבוא רינה קלינוב, הקיבוץ המאוחד, 1983
בודלייר, תרגם דוד ארן, מבוא סטפן מוזס, ספרית פועלים, תל אביב, 1989.
המשוטט, כרך א, מבחר כתבים, תרגם דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, 1992.
הרהורים כרך ב, מבחר כתבים, תרגם דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, 1996.
היסטוריה קטנה של הצילום, תרגם חנן אלשטיין, בבל, תל אביב, 2004.
אופנה: מתוך מפעל הפסאז'ים, תרגמה ליאורה בינג-היידקר, סטודיו מגזין לאמנות מס' 173, מאי-יוני 2008.
משימתו של המתרגם, תרגמה נילי מירסקי, בתוך: ז'אק דרידה, נפתולי בבל, רסלינג, 2002.
רדיו בנימין, תרגם הראל קין, הוצאת תשע נשמות, 2016.
"אדיפוס או המיתוס התבוני", תרגמה לאה מור, מטעם 16, דצמבר 2008.
המטפיזיקה של הנעורים [כתבים, כרך א' 1910 - 1919], תרגמה דנית דותן, רסלינג, 2009.
ביקורת ומראית-עין [מבחר כתבים על ספרות ותיאטרון כרך ב'], תרגום: טלי קונס, רסלינג, 2015.
פרויקט הפסאז'ים, [מבחר כתבים, כרך ג'] תרגום מגרמנית ומצרפתית: ניר ורוני רצ'קובסקי, רסלינג, 2019.^[4]
רדיו בנימין II, תרגם תומר דותן-דרייפוס, הוצאת תשע נשמות, 2023.

לקריאה נוספת

ברנד ויטה, ולטר בנימין, הוצאת מאגנס, תשס"ד
סטפן מוזס, ולטר בנימין ורוח המודרניות, הוצאת רסלינג
גרשם שלום, ולטר בנימין, סיפורה של ידידות
גרשם שלום וולטר בנימין, חליפת מכתבים 1940-1933, עריכה מדעית פרופ' איטה שדלצקי, תרגום הראל קין, רסלינג, 2008
אריאלה אזולאי, היה היה פעם: צילום בעקבות ולטר בנימין, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2006
ג'יי פאריני, בנימין: חייו ומותו של ולטר בנימין, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 1998
יורג'ן ניראד, נסים קלדרון, רנה קלינוב (עורכים), מבחר כתבים / ולטר בנימין, 2 כרכים, הקיבוץ המאוחד, 1992-1996
Eli Friedlander, Walter Benjamin: A Philosophical Portrait, Harvard University Press, 2012.
Howard Eiland and Michael E. Jennings, Walter Benjamin: A Critical Life, The Belknap Press, 2014

קישורים חיצוניים

ולטר בנימין, ברשת החברתית Goodreads
מרכז למחקר ולטר בנימין
יצירתו בגרמנית ובאנגלית
הספרים של ולטר בנימין, באתר "סימניה"
יונתן אמיר, מחשבות בעקבות ולטר בנימין
תזות על מושג ההיסטוריה (באנגלית)
מידע על ולטר בנימין בקטלוג הספרייה הלאומית
האם יש לי בפלשתינה יותר מרחב מאשר באירופה?, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
יצחק לאור, משני עברי הים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008
אלי אשד, שני גאונים בעולם מחשיך: על ההתכתבות בין גרשום שלום וולטר בנימין, באתר "רשימות", 26 בדצמבר 2008
אורי רוטלוי, שבריריות קרובה-רחוקה, זמנים 107, קיץ 2009
שלומציון קינן, על ואלטר בנימין, "בננות Blogs", פורסם ב"מעריב", 30 ביולי 2007
אושי שהם-קראוס, העניים הם חוק טבע - או שהאדם יצר אותם?, באתר ynet, 6 בספטמבר 2013
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ולטר בנימין‏, 11 במרץ 2012
120 מאה ועשרים שנה להולדת ולטר בנימין, באתר "הארץ"
- נועה לימונה, שעותיו האחרונות של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- נעם בן זאב, בדרך לגיהנום עוברים בווגאס, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- חמדה רוזנבאום, כך הוטמע ולטר בנימין בשיח האמנות הישראלי, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- גלילי שחר, זרה בתוכנו: הערות בשולי המסה של בנימין על ברכט, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
- עדי ערמון, סוף אחד מני רבים בעלילת הגסיסה של יהדות אירופה, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- נירית אנדרמן, חוכמת רחוב, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
עירן דורפמן, הלם כרך: בין ולטר בנימין למחאת האוהלים, באתר הארץ, 7 ביולי 2012
- בעז נוימן, המשוטט הזר שנהפך לפליט מסוכן, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- ולטר בנימין, מהו התיאטרון האפי? (2), באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- אלי פרידלנדר, זיכרון מקופל כגרב, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- אבנר שפירא, מסע בעקבות מסמך נדיר של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
- אבנר שפירא, רדיו חזק, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
גלילי שחר, ולטר בנימין בסימן שבתאי, כוכב המלנכוליה, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
גלילי שחר, ‏המלאך, השמות, השירה - ולטר בנימין ופרדוקס המסורת, מכאן י"ד, מרץ 2014, עמ' 120–142
יואב רינון, ולטר בנימין והפילוסופיה של הגעגוע, באתר הארץ, 12 ביוני 2015
עופרה עופר אורן, "רדיו בנימין": האם מותו משנה את משמעות הדברים שכתב, בבלוג "סופרת ספרים", 13 במאי 2016
תדהר ניר, ככה מדברים עם בני נוער על אסונות וזוועות, באתר הארץ, 22 ביוני 2016
גיא גרינפלד, ‏אמני גרילה, באתר "אלכסון", 10 בינואר 2016
פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״ייסורי ולטר בנימין״ באתר ״כאן״
ולטר בנימין – מחברת נדירה בכתב ידו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2020
אביגדור פלדמן, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, בעקבות תרגום עברי ראשון לפרויקט הפסאז'ים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 05.04.20
עופרה עופר אורן, "רדיו בנימין II": מעט המחזיק את המרובה, בבלוג "סופרת ספרים", 25 בינואר 2024
ולטר בנימין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ולטר בנימין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ רנה קלינוב, הקדמה, בתוך: ולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, תשמ"ג - 1983, עמ' 7.
^ שש משיחותיו אלה תורגמו לעברית בספר: רדיו בנימין, תרגם הראל קין, תשע נשמות, 2016.
^ ארכיון אוסף ולטר בנימין, בספרייה הלאומית
^ עפרי אילני, "פרויקט הפסאז'ים" של ולטר בנימין הוא קריאת חובה להיפסטרים אינטלקטואליים, באתר הארץ, 5 במאי 2020

[1] רנה קלינוב, הקדמה, בתוך: ולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, תשמ"ג - 1983, עמ' 7.

[2] שש משיחותיו אלה תורגמו לעברית בספר: רדיו בנימין, תרגם הראל קין, תשע נשמות, 2016.

[3] ארכיון אוסף ולטר בנימין, בספרייה הלאומית

[4] עפרי אילני, "פרויקט הפסאז'ים" של ולטר בנימין הוא קריאת חובה להיפסטרים אינטלקטואליים, באתר הארץ, 5 במאי 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |שם בשפת המקור=
 |תמונה=[[קובץ:Walter_Benjamin_vers_1928.jpg|250px]]
-|כיתוב=בנימין ב-1928.
+|כיתוב=בנימין ב-1928
 |תאריך לידה=[[15 ביולי]] [[1892]]
 |מקום לידה={{דגל|הקיסרות הגרמנית}} [[ברלין]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 |מושפעים=[[גרשם שלום]], [[אדורנו]], [[חנה ארנדט|ארנדט]], [[דרידה]], [[ג'ורג'ו אגמבן]], [[גי דבור]], [[אלי פרידלנדר]]
 |מדינה=[[גרמניה]]}}
-'''ולטר בנימין''' (ב[[גרמנית]]: '''Walter Benjamin'''; {{כ}}[[15 ביולי]] [[1892]] – [[26 בספטמבר]] [[1940]]) היה [[פילוסוף]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], [[מבקר ספרות]], [[מתרגם]], [[שדרן רדיו]] ו[[מרקסיזם|מרקסיסט]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]]. נודע בימי חייו בעיקר בשל פעילותו כמבקר ובשל חיבוריו הפילוסופיים.
+'''ולטר בנימין''' (ב[[גרמנית]]: '''Walter Benjamin'''; {{כ}}[[15 ביולי]] [[1892]] – [[26 בספטמבר]] [[1940]]) היה [[פילוסוף]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], [[מבקר ספרות]], [[מתרגם]], [[שדרן רדיו]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסט]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]]. נודע בימי חייו בעיקר בשל פעילותו כמבקר ובשל חיבוריו הפילוסופיים.
+==קורות חיים==
-==ביוגרפיה==
 [[קובץ:Grab Walter Benjamin.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קברו של בנימין בפורטבואו]]
+[[קובץ:Walter Benjamin (1892–1940) 1929 © Charlotte Joel.jpg|ממוזער|359x359 פיקסלים|בנימין בשנת [[1929]]]]
 ולטר בנימין נולד למשפחה יהודית [[אמיד]]ה ו[[התבוללות|מתבוללת]] בת שלושה ילדים ברובע המערבי העשיר של [[ברלין]], [[גרמניה]]. אביו עשה חיל בתור מנהל [[מכירה פומבית|מכירות פומביות]] וסוחר [[אומנות (תרבות)|אומנות]], ולאחר זמן הגדיל את הונו ב[[השקעות]]. בנימין היה ילד חולני במקצת, והוריו שלחו אותו ל[[פנימייה]] בעיר שדה. בנימין היה גיסה של {{קישור שפה|אנגלית|Hilde Benjamin|הילדה בנימין}} ובן דודם של ה[[משורר]]ים [[גרטרוד קולמאר]] ו[[גינתר אנדרס]] {{אנ|Günther Anders}} אנדרס היה בעלה של [[חנה ארנדט]], בין 1929 ל-1937.
 [[קובץ:Historia_Ktana02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של ולטר בנימין (משמאל) ואחיו בסביבות שנת 1900 כמטפסי הרים, מספרו [[היסטוריה קטנה של הצילום]]]]
-בשנת 1912 נרשם ל[[אוניברסיטת פרייבורג]], אך בסוף סמסטר הקיץ חזר לברלין, ונכנס ל[[אוניברסיטת הומבולדט]], שבה פגש בשנת 1915 את [[גרשום שלום]]. בין השניים נרקמה ידידות קרובה, שאף גרמה לבנימין לשקול לעלות לארץ ישראל בעקבות שלום. במקביל החל לכתוב לאחד מעיתוני תנועת הסטודנטים "Der anfang", וקשריו עם מנהל התנועה, גוסטב וינקן, ועם תנועתו ה[[פדגוגיה|פדגוגית]] ה[[ניטשה|ניטשאנית]] נמשכו עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. במהלך כתיבתו לעיתון גברה מודעותו להיותו יהודי בגרמניה. היהדות משכה אותו, ה[[ציונות]] בפרט. על פי תפיסתו, המסורת היהודית איבדה את עוצמתה בעידן המודרני, אך עדיין נשארו בה מושגים חשובים כגון [[השגחה]], [[משיח]] ו[[קבלה]].
+בשנת 1912 נרשם ל[[אוניברסיטת פרייבורג]], אך בסוף סמסטר הקיץ חזר לברלין, ונכנס ל[[אוניברסיטת הומבולדט]], שבה פגש בשנת 1915 את [[גרשום שלום]]. בין השניים נרקמה ידידות קרובה, שאף גרמה לבנימין לשקול לעלות לארץ ישראל בעקבות שלום. במקביל החל לכתוב לאחד מעיתוני תנועת הסטודנטים "Der Anfang", וקשריו עם מנהל התנועה, גוסטב וינקן, ועם תנועתו ה[[פדגוגיה|פדגוגית]] ה[[ניטשה|ניטשאנית]] נמשכו עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. במהלך כתיבתו לעיתון גברה מודעותו להיותו יהודי בגרמניה. היהדות משכה אותו, ה[[ציונות]] בפרט. על פי תפיסתו, המסורת היהודית איבדה את עוצמתה בעידן המודרני, אך עדיין נשארו בה מושגים חשובים כגון [[השגחה]], [[משיח]] ו[[קבלה]].
-בשנת [[1917]] עבר ל[[אוניברסיטת ברן]] ופקד הרצאות של [[אנה טומרקין]] שלפי מכתביו לגרשום שלום, השפיעה עליו. בתקופה זו הכיר את אשתו לעתיד. בשנת [[1930]] הוא התגרש ממנה בעקבות יחסים רבי שנים עם [[אסיה לאציס]].
+בשנת [[1917]] עבר ל[[אוניברסיטת ברן]] ופקד הרצאות של [[אנה טומרקין]] שלפי מכתביו לגרשום שלום, השפיעה עליו. בתקופה זו הכיר את אשתו לעתיד, דורה קלנר ובשנת 1918 נולד בנם סטפן בנימין. בשנת [[1930]] הוא התגרש ממנה בעקבות יחסים רבי שנים עם [[אסיה לאציס]].
 בשנת 1925 הגיש עבודה ל[[אוניברסיטת פרנקפורט]] לשם קבלת הסמכה להוראה באוניברסיטה, שעסקה ב"מקורותיה של הדרמה הטראגית הגרמנית", אך זו נדחתה על ידי בוחניו בנימוק ש"לא הבינו בה אף מילה".{{הערה|רנה קלינוב, '''הקדמה''', בתוך: ולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, תשמ"ג - 1983, עמ' 7.}}
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 בשנים 1930–1931 שידר שיחות רדיו בשם "שעה לנוער", בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט.{{הערה|שש משיחותיו אלה תורגמו לעברית בספר: '''רדיו בנימין''', תרגם הראל קין, תשע נשמות, 2016.}}
-לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת 1933, עזב בנימין את ברלין ונסע ל[[פריז]]. עם [[המערכה על צרפת|כיבוש צרפת]] בשנת 1940 השיג בנימין [[אשרה (ויזה)|אשרת]] הגירה ל[[ארצות הברית]], ובדרכו לשם הוא הוברח מ[[צרפת]] ל[[ספרד]] ביחד עם קבוצת פליטים על ידי [[ליזה פיטקו]] דרך [[הרי הפירנאים]]. הקבוצה נתפסה בעיירה {{קישור שפה|אנגלית|Portbou|פורטבו}} שבגבול ספרד-צרפת על ידי המשמר הספרדי בעקבות הלשנה. חלק מהפליטים הצליחו לברוח באותו לילה ועמם [[פרויקט הפסאז'ים]] אותו ביקש בנימין כי יעבירו לפרסום בארצות הברית. בנימין התאבד באותו לילה באמצעות [[מנת יתר]] של [[מורפיום]], אותו נהג לקחת בשל [[מחלת לב]], ונקבר בבית הקברות של פורטבואו. בראשית שנות ה-90 הוקמה בפורטבו [[אנדרטה]] לזכרו בשם "מעברים" ("Passages"), בעיצוב האמן הישראלי [[דני קרוון]].
+לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת 1933, עזב בנימין את ברלין ונסע ל[[פריז]]. עם [[המערכה על צרפת|כיבוש צרפת]] בשנת 1940 השיג בנימין [[אשרה (ויזה)|אשרת]] הגירה ל[[ארצות הברית]], ובדרכו לשם הוא הוברח מ[[צרפת]] ל[[ספרד]] ביחד עם קבוצת פליטים על ידי [[ליזה פיטקו]] דרך [[הרי הפירנאים]]. הקבוצה נתפסה בעיירה {{קישור שפה|אנגלית|Portbou|פורטבו}} שבגבול ספרד-צרפת על ידי המשמר הספרדי בעקבות [[הלשנה]]. חלק מהפליטים הצליחו לברוח באותו לילה ועמם [[פרויקט הפסאז'ים]] אותו ביקש בנימין כי יעבירו לפרסום בארצות הברית. בנימין התאבד באותו לילה באמצעות [[מנת יתר]] של [[מורפיום]], אותו נהג לקחת בשל [[מחלת לב]], ונקבר בבית הקברות של פורטבואו. בראשית שנות ה-90 הוקמה בפורטבואו [[אנדרטה]] לזכרו בשם "מעברים" ("Passages"), בעיצוב האמן הישראלי [[דני קרוון]].
-אוסף על שמו שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002620096/NLI|הכותב=|כותרת=אוסף ולטר בנימין|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>
+אוסף על שמו שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990026200960205171|אוסף ולטר בנימין}}</ref>
 ==יצירתו==
@@ שורה 38: / שורה 39: @@
 בנימין התכתב רבות עם [[תיאודור אדורנו]] ו[[ברטולט ברכט]], וקיבל מדי פעם מימון מ[[המכון למחקר חברתי]] ב[[אוניברסיטת פרנקפורט]] בניהולם של אדורנו ו[[מקס הורקהיימר|הורקהיימר]] ([[אסכולת פרנקפורט]]). ההשפעות של המרקסיזם של ברכט (ובאופן משני של התאוריה הביקורתית של אדורנו) ושל המיסטיקה היהודית של חברו [[גרשם שלום]], היו מעמודי התווך של עבודתו, אם כי הוא מעולם לא יישב את ההבדלים ביניהם. ה"תזות על פילוסופיה של ההיסטוריה", מהטקסטים המאוחרים שלו, מתקרבות ל[[סינתזה (פילוסופיה)|סינתזה]] כזו, ויחד עם "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מהווים את שני החיבורים הנקראים ביותר שכתב.
-[[קובץ:Benjamin parchment booklet.jpg|ממוזער|מחברת בכתב ידו של ולטר בנימין]]
+[[קובץ:Benjamin parchment booklet.jpg|ממוזער|מחברת בכתב ידו של ולטר בנימין|415x415 פיקסלים]]
 בשנת [[1940]] כתב בנימין [[תזה]] נודעת, "תזות על מושג ההיסטוריה", בהשראת הציור "[[אנגלוס נובוס]]" של [[פאול קלה]]. הוא ראה בדמות שבציור מעין "מלאך ההיסטוריה", הזוכר את העבר וחרד מעתידו של הגזע האנושי. הוא גם ראה בו מלאך העתיד לעזוב את ההווה האנושי הנורא, ולעופף אל עבר העתיד.
@@ שורה 47: / שורה 48: @@
 *'''הרהורים''' כרך ב, '''מבחר כתבים''', תרגם דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, 1996.
 *'''[[היסטוריה קטנה של הצילום]]''', תרגם [[חנן אלשטיין]], [[הוצאת בבל|בבל]], תל אביב, 2004.
-*'''אופנה: מתוך מפעל הפסאז'ים''', תרגמה ליאורה בינג-היידקר, סטודיו מגזין לאמנות מס' 173, מאי-יוני 2008
+*'''אופנה: מתוך מפעל הפסאז'ים''', תרגמה ליאורה בינג-היידקר, סטודיו מגזין לאמנות מס' 173, מאי-יוני 2008.
-*'''משימתו של המתרגם''', תרגמה [[נילי מירסקי]], בתוך: ז'אק דרידה, '''נפתולי בבל''', רסלינג, 2002
+*'''משימתו של המתרגם''', תרגמה [[נילי מירסקי]], בתוך: ז'אק דרידה, '''נפתולי בבל''', רסלינג, 2002.
-*'''רדיו בנימין''', תרגם [[הראל קין]], [[הוצאת תשע נשמות]], 2016
+*'''רדיו בנימין''', תרגם [[הראל קין]], [[הוצאת תשע נשמות]], 2016.
-*"[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon//99995-files/99995093/99995093-16-files/99995093-16-126-129.pdf אדיפוס או המיתוס התבוני]", תרגמה לאה מור, '''[[מטעם]]''' 16, דצמבר 2008
+*"[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon//99995-files/99995093/99995093-16-files/99995093-16-126-129.pdf אדיפוס או המיתוס התבוני]", תרגמה לאה מור, '''[[מטעם]]''' 16, דצמבר 2008.
 * '''המטפיזיקה של הנעורים''' [כתבים, כרך א' 1910 - 1919], תרגמה דנית דותן, [[רסלינג]], 2009.
 *'''ביקורת ומראית-עין''' [מבחר כתבים על ספרות ותיאטרון כרך ב'], תרגום: טלי קונס, רסלינג, 2015.
 *'''[[פרויקט הפסאז'ים]]''', [מבחר כתבים, כרך ג'] תרגום מגרמנית ומצרפתית: ניר ורוני רצ'קובסקי, [[רסלינג]], 2019.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|"פרויקט הפסאז'ים" של ולטר בנימין הוא קריאת חובה להיפסטרים אינטלקטואליים|1.8819496|5 במאי 2020}}}}
+*'''רדיו בנימין II''', תרגם תומר דותן-דרייפוס, [[הוצאת תשע נשמות]], 2023.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 68: / שורה 70: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקיציטוט=ולטר בנימין}}
+{{רשתות חברתיות}}
 * [https://web.archive.org/web/20041220042109/http://www.wbenjamin.org/walterbenjamin.html מרכז למחקר ולטר בנימין]
 * [https://web.archive.org/web/20050218114417/http://www.iwbg.uni-duesseldorf.de/Wer_wir_sind_english יצירתו בגרמנית ובאנגלית]
@@ שורה 79: / שורה 82: @@
 * אורי רוטלוי, [http://www.openu.ac.il/zmanim/download/zmanim107-books_review1_104-109.pdf שבריריות קרובה-רחוקה], [[זמנים]] 107, קיץ 2009
 * שלומציון קינן, [http://blogs.bananot.co.il/29/?p=16 על ואלטר בנימין], "בננות Blogs", פורסם ב"מעריב", 30 ביולי 2007
-* {{ynet|אושי שהם-קראוס|העניים הם חוק טבע - או שהאדם יצר אותם?|4424820}}
+* {{ynet|אושי שהם-קראוס|העניים הם חוק טבע - או שהאדם יצר אותם?|4424820|6 בספטמבר 2013}}
 * {{חיים של אחרים|ולטר בנימין|11 במרץ 2012|%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F}}
 * [http://www.haaretz.co.il/gallery/benjamin 120 מאה ועשרים שנה להולדת ולטר בנימין], באתר "הארץ"
@@ שורה 88: / שורה 91: @@
 ** {{הארץ|עדי ערמון|סוף אחד מני רבים בעלילת הגסיסה של יהדות אירופה|1.1748865|5 ביולי 2012}}
 ** {{הארץ|נירית אנדרמן|חוכמת רחוב|1.1748695|5 ביולי 2012}}
-** ד"ר [[עירן דורפמן]], [http://www.haaretz.co.il/gallery/benjamin/1.1748678 הלם כרך: בין ולטר בנימין למחאת האוהלים], באתר הארץ, 5 ביולי 2012
+* {{הארץ|עירן דורפמן|הלם כרך: בין ולטר בנימין למחאת האוהלים|0000017f-f2af-d487-abff-f3ff57180000|7 ביולי 2012}}
 ** {{הארץ|בעז נוימן|המשוטט הזר שנהפך לפליט מסוכן|1.1748667|5 ביולי 2012}}
 ** {{הארץ|ולטר בנימין|מהו התיאטרון האפי? (2)|1.1748627|5 ביולי 2012}}
 ** {{הארץ|אלי פרידלנדר|זיכרון מקופל כגרב|1.1748622|5 ביולי 2012}}
 ** {{הארץ|אבנר שפירא|מסע בעקבות מסמך נדיר של ולטר בנימין|1.1748596|5 ביולי 2012}}
-** {{הארץ|אבנר שפירא|רדיו חזק|1.1748616|05.07.2012}}
+** {{הארץ|אבנר שפירא|רדיו חזק|1.1748616|5 ביולי 2012}}
-* {{הארץ|גלילי שחר|ולטר בנימין בסימן שבתאי, כוכב המלנכוליה|1.1907404|18 בינואר 2013}}
+* {{הארץ|גלילי שחר|ולטר בנימין בסימן שבתאי, כוכב המלנכוליה|1.1907404|18 בינואר 2013|מנויים=לא}}
 * {{מכאן|גלילי שחר|המלאך, השמות, השירה - ולטר בנימין ופרדוקס המסורת|014-120-142|מרץ 2014}}
 * {{הארץ|יואב רינון|ולטר בנימין והפילוסופיה של הגעגוע|1.2658747|12 ביוני 2015}}
 * {{עופרה עופר|"רדיו בנימין": האם מותו משנה את משמעות הדברים שכתב|2016/05/13|ולטר-בנימין-רדיו-בנימין-האם-מותו-משנה}}
-* [[תדהר ניר]], [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2981331 ככה מדברים עם בני נוער על אסונות וזוועות, על הספר "רדיו בנימין"], מוסף "ספרים", הארץ, 22 ביוני 2016.
+* {{הארץ|תדהר ניר|ככה מדברים עם בני נוער על אסונות וזוועות|0000017f-dbbe-df62-a9ff-dfff633e0000|22 ביוני 2016}}
 * {{אלכסון|גיא גרינפלד|אמני גרילה|article/אמני-גרילה|10 בינואר 2016}}
 * {{הקלטה}} [http://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=8250 פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא ״ייסורי ולטר בנימין״ באתר ״כאן״]
 * {{הספרנים||ולטר בנימין – מחברת נדירה בכתב ידו|walter-benjamin|ינואר 2020}}
 * {{הספרנים|[[אביגדור פלדמן]], [[המוסך (כתב עת)|הַמּוּסָךְ מוסף לספרות]]|בעקבות תרגום עברי ראשון לפרויקט הפסאז'ים|mussach-73-bikoret-iyun|05.04.20}}
+* {{עופרה עופר|"רדיו בנימין II": מעט המחזיק את המרובה|2024/01/25|ולטר-בנימין-רדיו-בנימין-ii-מעט-המחזיק-א}}
 *
 * {{בריטניקה}}
 * {{Find a Grave}}
-{{רשתות חברתיות}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 114: / שורה 117: @@
 {{מיון רגיל:בנימין, ולטר}}
+[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]
 [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מינכן]]
-[[קטגוריה:חוקרי ספרות גרמנים]]
+[[קטגוריה:חוקרי ספרות יהודים גרמנים]]
 [[קטגוריה:חוקרי קולנוע]]
 [[קטגוריה:פילוסופים יהודים גרמנים]]
@@ שורה 129: / שורה 133: @@
 [[קטגוריה:אספני ספרים]]
 [[קטגוריה:פילוסופים של תורת ההכרה]]
+[[קטגוריה:מבקרי ספרות יהודים]]
 [[קטגוריה:מבקרי ספרות גרמנים]]
 [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]]
 [[קטגוריה:פילוסופים של הלשון]]
 [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת ברן]]
+[[קטגוריה:יהודים גרמנים שהתאבדו בעקבות עליית הנאציזם]]
 [[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1892]]
 [[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1940]]
-[[קטגוריה:יהודים גרמנים שהתאבדו בעקבות עליית הנאציזם]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ולטר בנימין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ולטר בנימין