לדלג לתוכן

טוביה טננבום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
AutoMod (שיחה | תרומות)
מ הסבה לתבנית (mako, מעריב אונליין)
 
(19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות משחק
{{אישיות משחק
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}{{ש}}{{דגל|ארצות הברית||+}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}{{ש}}{{דגל|ארצות הברית||+}}
| עיסוק = סופר ומחזאי
| יצירות בולטות = תפוס ת'יהודי, אני ישן בחדרו של היטלר
| תאריך לידה = [[9 בספטמבר]] [[1957]]
| תאריך לידה = [[9 בספטמבר]] [[1957]]
}}
}}
שורה 8: שורה 10:
טננבום, יליד [[בני ברק]], נולד במשפחה [[חרדים|חרדית]] לאב [[ראש ישיבה]] ואם [[ניצולי השואה|ניצולת שואה]]{{הערה|{{מעריב אונליין|כרמית ספיר ויץ|"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|news/israel/Article-886450|27 בדצמבר 2021}}}}. אביו, עקיבא טננבום, היה משושלת אדמו"רי [[ראדזין]], ובצעירותו, עת למד ב[[ישיבת לומז'ה]], הפך ליטאי בהשקפותיו, ובהמשך אף נמנה עם [[חוג חזון איש]].
טננבום, יליד [[בני ברק]], נולד במשפחה [[חרדים|חרדית]] לאב [[ראש ישיבה]] ואם [[ניצולי השואה|ניצולת שואה]]{{הערה|{{מעריב אונליין|כרמית ספיר ויץ|"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|news/israel/Article-886450|27 בדצמבר 2021}}}}. אביו, עקיבא טננבום, היה משושלת אדמו"רי [[ראדזין]], ובצעירותו, עת למד ב[[ישיבת לומז'ה]], הפך ליטאי בהשקפותיו, ובהמשך אף נמנה עם [[חוג חזון איש]].


בילדותו הוקפץ חמש כיתות וסיים את לימודיו ב[[ישיבה גדולה|ישיבה הגבוהה]] בגיל 14{{הערה|שם=:0|{{מעריב אונליין|כרמית ספיר ויץ|"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|news/israel/Article-886450|27 בדצמבר 2021}}}}.
טננבום התגורר ב[[רחוב רשב"ם]], ולמד ב[[תלמוד תורה תשב"ר]], ולאחר מכן בישיבות חרדיות - [[ישיבת אור ישראל לצעירים]] ו[[ישיבת בית התלמוד]]{{הערה|{{סרוגים||איך להרוס את מדינת ישראל|773699}}}} ומשם המשיך לישיבות ציוניות, בהן [[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|טננבום לא הסתדר עם הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] אלא עם [[הרצי"ה קוק]]}}{{הערה|[http://tsurehrlich.blogspot.co.il/2014/08/blog-post.html צור ארליך, "טוביה החולב: עם טוביה טננבום על מה שאנשים חושבים באמת"], 22 באוגוסט 2014}}. למד ב[[ישיבת מעלות|ישיבת ההסדר במעלות]] ולאחר מכן ב[[ישיבת הכותל|ישיבת ההסדר בכותל]], שבמסגרתן שירת בצה"ל ב[[חיל השריון]]{{הערה|{{ישראל היום|אלעד נבו|טוביה טננבום: "אני רואה שנאת אחים תהומית ובוכה, אנחנו חוזרים למה שהחריב אותנו"|magazine/hashavua/article/13754420|2 במרץ 2023}}}}.


טננבום התגורר ב[[רחוב רשב"ם]], ולמד ב[[תלמוד תורה תשב"ר]] יחד עם [[אורי מקלב]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=טוביה טננבום|שם=חרדי וטוב לו|מו"ל=[[סלע מאיר]]|שנת הוצאה=2023|עמ=353}}</ref>, ולאחר מכן בישיבות חרדיות - [[ישיבת אור ישראל לצעירים]] ו[[ישיבת בית התלמוד]]{{הערה|{{סרוגים||איך להרוס את מדינת ישראל|773699}}}} ומשם המשיך לישיבות ציוניות, בהן [[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|טננבום לא הסתדר עם הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] אלא עם [[הרצי"ה קוק]]}}{{הערה|[http://tsurehrlich.blogspot.co.il/2014/08/blog-post.html צור ארליך, "טוביה החולב: עם טוביה טננבום על מה שאנשים חושבים באמת"], 22 באוגוסט 2014}}. למד ב[[ישיבת מעלות|ישיבת ההסדר במעלות]] ולאחר מכן ב[[ישיבת הכותל|ישיבת ההסדר בכותל]], שבמסגרתן שירת בצה"ל ב[[חיל השריון]]{{הערה|{{ישראל היום|אלעד נבו|טוביה טננבום: "אני רואה שנאת אחים תהומית ובוכה, אנחנו חוזרים למה שהחריב אותנו"|magazine/hashavua/article/13754420|2 במרץ 2023}}}}. משם עבר ללימודים ב[[אוניברסיטה]] ב[[ארצות הברית]], כשבמהלך 15 שנותיו שם רכש תארים וחלקי תארים במספר מקצועות, ובהמשך ייסד את התיאטרון היהודי ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].
בילדותו הוקפץ חמש כיתות וסיים את לימודיו ב[[ישיבה גדולה|ישיבה הגבוהה]] בגיל 14<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-886450|כותרת="גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|אתר=מעריב|תאריך=27-12-2021|תאריך_וידוא=2023-08-09}}</ref>.


מתגורר לסירוגין ב[[המבורג]], [[גרמניה]] וב[[מנהטן]], [[ניו יורק]] מאז תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. נשוי לאיזי, שגדלה באוסטריה ובבלגיה ואותה הוא פגש לראשונה באחד ממסעותיו העיתונאיים. היא לוקחת חלק בעבודתו – כמפיקה וצלמת.
מתגורר לסירוגין ב[[המבורג]], [[גרמניה]] וב[[מנהטן]], [[ניו יורק]] מאז תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. נשוי לאיזי, שגדלה באוסטריה ובבלגיה ואותה הוא פגש לראשונה באחד ממסעותיו העיתונאיים. היא לוקחת חלק בעבודתו – כמפיקה וצלמת.
שורה 18: שורה 20:
==ספריו==
==ספריו==
===אני ישן בחדרו של היטלר===
===אני ישן בחדרו של היטלר===
{{ערך מורחב|אני ישן בחדרו של היטלר}}
בשנת [[2011]] יצא לאור באנגלית ספרו של טננבום "[[אני ישן בחדרו של היטלר]]". הספר כולל תיאור בגוף ראשון של מסע ב[[גרמניה]] של ימינו, כשטננבום שוזר לאורכו אירועים אקטואליים, רשמי מסע, ומפגשים עם אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים, ובהם הקנצלר לשעבר [[הלמוט שמידט]], עורך היומון הנפוץ "[[די ולט (יומון גרמני)|די ולט]]", צעירים וצעירות [[מוסלמים]], אנשי [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] מובילים ו[[נאו-נאצים]].
בשנת [[2011]] יצא לאור באנגלית ספרו של טננבום "[[אני ישן בחדרו של היטלר]]". הספר כולל תיאור בגוף ראשון של מסע ב[[גרמניה]] של ימינו, כשטננבום שוזר לאורכו אירועים אקטואליים, רשמי מסע, ומפגשים עם אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים, ובהם הקנצלר לשעבר [[הלמוט שמידט]], עורך היומון הנפוץ "[[די ולט (יומון גרמני)|די ולט]]", צעירים וצעירות [[מוסלמים]], אנשי [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] מובילים ו[[נאו-נאצים]].


שורה 23: שורה 26:


=== תפוס ת'יהודי ===
=== תפוס ת'יהודי ===
{{ערך מורחב|תפוס ת'יהודי}}
ב-2014 פורסם ספרו "[[תפוס ת'יהודי]]". הספר עוסק ב[[האנטישמיות החדשה|אנטישמיות החדשה]], ב[[הסתה]], בדה-לגיטימציה ובשנאה נגד [[ישראל]] בקרב ה[[פלסטינים]], ארגוני [[שמאל רדיקלי]] (כולל ארגוני [[שמאל רדיקלי בישראל]]) ו[[ארגוני זכויות אדם]] דוגמת "[[בצלם]]". הספר מבוסס על תחקיר שערך טננבום ובו התחזה לעיתונאי גרמני האוהד את העמדה הפלסטינית ושהה מעל חצי שנה בישראל וב[[יהודה ושומרון|שטחים]] בסיורים מטעם אותם ארגונים. חלק מהמפגשים תועדו ב[[מצלמת וידאו]]. בין היתר חושף טננבום בספר שתחקירן "בצלם" עאטף אבו א-רוב הוא [[הכחשת שואה|מכחיש שואה]]{{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-ee534b081f22841004.htm העיתונאי במסווה שחשף את השנאה לישראל], [[mako]]-[[חדשות 2]], 29 באוגוסט 2014.}}. לדברי טננבום ארגונים בינלאומיים ומקומיים רבים בישראל פועלים מתוך דחפים אנטי-יהודיים ולא מתוך רצון להשיג זכויות אדם לכל.
ב-2014 פורסם ספרו "[[תפוס ת'יהודי]]". הספר עוסק ב[[האנטישמיות החדשה|אנטישמיות החדשה]], ב[[הסתה]], בדה-לגיטימציה ובשנאה נגד [[ישראל]] בקרב ה[[פלסטינים]], ארגוני [[שמאל רדיקלי]] (כולל ארגוני [[שמאל רדיקלי בישראל]]) ו[[ארגוני זכויות אדם]] דוגמת "[[בצלם]]". הספר מבוסס על תחקיר שערך טננבום ובו התחזה לעיתונאי גרמני האוהד את העמדה הפלסטינית ושהה מעל חצי שנה בישראל וב[[יהודה ושומרון|שטחים]] בסיורים מטעם אותם ארגונים. חלק מהמפגשים תועדו ב[[מצלמת וידאו]]. בין היתר חושף טננבום בספר שתחקירן "בצלם" עאטף אבו א-רוב הוא [[הכחשת שואה|מכחיש שואה]]{{הערה|{{mako|יוסי מזרחי|העיתונאי במסווה שחשף את השנאה לישראל|ee534b081f22841004|news-israel/local|29 באוגוסט 2014}}}}. לדברי טננבום ארגונים בינלאומיים כגון [[הצלב האדום]] וכן ארגונים מקומיים רבים בישראל פועלים מתוך דחפים אנטי-יהודיים ולא מתוך רצון להשיג זכויות אדם לכל.


=== שקרים שכולם מספרים ===
=== שקרים שכולם מספרים ===
{{הפניה לערך מורחב|שקרים שכולם מספרים}}
ב-2016 פורסם ספרו "[[שקרים שכולם מספרים]]". הספר עוסק בעיקר ב[[תקינות פוליטית]] וב[[רב-תרבותיות]] בארצות הברית. טננבום נוסע בעשרים ושמונה מדינות בארצות הברית, נוהג ממזרח למערב ובחזרה ומשוחח עם אנשים. מסקנתו מהמסע היא שאמריקה נמנעת בקנאות לגעת בסוגיות שבמחלוקת, והתקינות הפוליטית משתלטת עליה ומעוותת חשיבה חופשית, דמיון ויצירה. טננבום מלגלג בספרו על "אומת האמיצים" ובני החורין הפוחדים להתבטא{{הערה|{{מידה|כותב=הלל גרשוני|כותרת="שקרים שכולם מספרים": טוביה חולב מהאמריקנים את האמת|מספר כתבה=49130|תאריך=16 בספטמבר 2016}}}}. הקורא נחשף בראיונות למה שטננבום מכנה חשיבה מקובעת, שחוקה ונטולת מקוריות, לאנשי המעמד הגבוה המנקים את מצפונם בהלקאה עצמית, ולעניים החיים גם היום בתנאים מחפירים. אמריקה של טננבום מתאבדת ומוותרת מרצונה החופשי על החירויות הבסיסיות שהגדירו אותה בעבר.
ב-2016 פורסם ספרו "[[שקרים שכולם מספרים]]". הספר עוסק בעיקר ב[[תקינות פוליטית]] וב[[רב-תרבותיות]] בארצות הברית. טננבום נוסע בעשרים ושמונה מדינות בארצות הברית, נוהג ממזרח למערב ובחזרה ומשוחח עם אנשים. מסקנתו מהמסע היא שאמריקה נמנעת בקנאות לגעת בסוגיות שבמחלוקת, והתקינות הפוליטית משתלטת עליה ומעוותת חשיבה חופשית, דמיון ויצירה. טננבום מלגלג בספרו על "אומת האמיצים" ובני החורין הפוחדים להתבטא{{הערה|{{מידה|כותב=הלל גרשוני|כותרת="שקרים שכולם מספרים": טוביה חולב מהאמריקנים את האמת|מספר כתבה=49130|תאריך=16 בספטמבר 2016}}}}. הקורא נחשף בראיונות למה שטננבום מכנה חשיבה מקובעת, שחוקה ונטולת מקוריות, לאנשי המעמד הגבוה המנקים את מצפונם בהלקאה עצמית, ולעניים החיים גם היום בתנאים מחפירים. אמריקה של טננבום מתאבדת ומוותרת מרצונה החופשי על החירויות הבסיסיות שהגדירו אותה בעבר.


שורה 34: שורה 39:


=== איך לאלף יהודי? ===
=== איך לאלף יהודי? ===
ב-2020 הוציא טננבום את הספר "איך לאלף יהודי?"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5669314,00.html|כותרת=הסופר שיצא למסע בעקבות הברקזיט: "בריטניה יותר אנטישמית מגרמניה היום"|אתר=ynet|תאריך=2020-01-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> על [[אנטישמיות בממלכה המאוחדת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/422661|כותרת=המסע של טוביה טננבום במדינה "הכי אנטישמית באירופה" - חדשות בעולם|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref>. הספר מתאר פגישות של טננבום עם תושבים באנגליה, [[סקוטלנד]], [[אירלנד]] ו[[ויילס]]. מסקנתו מהשיחות היא ש[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] מעניין אותם הרבה יותר מה[[ברקזיט]]. לדבריו אין הבדל בין [[אנטישמיות]] ו[[אנטי-ציונות]], שתיהן מהוות מבטאות את [[האנטישמיות החדשה]]. הוא נפגש לשיחה עם [[ג'רמי קורבין]] ועוזרו פיטר וילסמן, שהאשים את [[שגרירות ישראל בלונדון]] בהשתלת סוכני ריגול ב[[מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הלייבור]], שיחה שהובילה לפיטורי וילסמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/425182|כותרת=מי אילף את יהודי בריטניה? ראיון מיוחד עם טוביה טננבום - חדשות בעולם|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref>. הוא נפגש גם עם [[נאו-נאציזם|נאו-נאצים]] ששאיפתם היא [[השואה|שואה]] שנייה, נכנס לוועידה של צמרת ה-[[BDS]] וחשף אמירות אנטישמיות רבות שנאמרו שם. טננבום מרבה להפנות בספר ביקורת אירונית כלפי השמאל הליברלי ולהוקיעו בטענה על מוסר כפול. את הכריכה אייר ועיצב [[שי צ'רקה]].
ב-2020 הוציא טננבום את הספר "איך לאלף יהודי?"<ref>{{ynet||הסופר שיצא למסע בעקבות הברקזיט: "בריטניה יותר אנטישמית מגרמניה היום"|5669314|30 בינואר 2020}}</ref> על [[אנטישמיות בממלכה המאוחדת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/422661|כותרת=המסע של טוביה טננבום במדינה "הכי אנטישמית באירופה" - חדשות בעולם|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref>. הספר מתאר פגישות של טננבום עם תושבים באנגליה, [[סקוטלנד]], [[אירלנד]] ו[[ויילס]]. מסקנתו מהשיחות היא ש[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] מעניין אותם הרבה יותר מה[[ברקזיט]]. לדבריו אין הבדל בין [[אנטישמיות]] ו[[אנטי-ציונות]], שתיהן מהוות מבטאות את [[האנטישמיות החדשה]]. הוא נפגש לשיחה עם [[ג'רמי קורבין]] ועוזרו פיטר וילסמן, שהאשים את [[שגרירות ישראל בלונדון]] בהשתלת סוכני ריגול ב[[מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הלייבור]], שיחה שהובילה לפיטורי וילסמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/425182|כותרת=מי אילף את יהודי בריטניה? ראיון מיוחד עם טוביה טננבום - חדשות בעולם|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref>. הוא נפגש גם עם [[נאו-נאציזם|נאו-נאצים]] ששאיפתם היא [[שואה שנייה]], נכנס לוועידה של צמרת ה-[[BDS]] וחשף אמירות אנטישמיות רבות שנאמרו שם. טננבום מרבה להפנות בספר ביקורת אירונית כלפי השמאל הליברלי ולהוקיעו בטענה על מוסר כפול. את הכריכה אייר ועיצב [[שי צ'רקה]].


===חרדי וטוב לו===
===חרדי וטוב לו===
בשנת [[2023]] יצא לאור ספרו של טננבום "חרדי וטוב לו", על ה[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] ב[[ישראל]]. הספר, ב[[הוצאת סלע מאיר]], מגולל את מסעו של טננבום ב[[שכונת מאה שערים]] - בה התגורר שנה שלמה{{הערה|{{מעריב אונליין|כרמית ספיר ויץ|"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|news/israel/Article-886450|27 בדצמבר 2021}}}} לצורך כתיבת הספר.
בשנת [[2023]] יצא לאור ספרו של טננבום "חרדי וטוב לו", על ה[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] ב[[ישראל]]. הספר, ב[[הוצאת סלע מאיר]], מגולל את מסעו של טננבום ב[[שכונת מאה שערים]] - בה התגורר שנה שלמה{{הערה|{{מעריב אונליין|כרמית ספיר ויץ|"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו|news/israel/Article-886450|27 בדצמבר 2021}}}} לצורך כתיבת הספר. בספר בוחן טננבום את הקבוצות החרדיות השונות בישראל בכלל ובירושלים בפרט, משוחח עם העוברים ושבים, נפגש עם אדמו"רים שונים. בין השאר ביקר ב[[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברון]] וב[[ישיבת נתיבות חכמה|ישיבת נתיבות החכמה]] בירושלים, וב[[ישיבת פוניבז']] בבני ברק, נפגש עם הרב [[יואל קרויס]] הידוע בכינוי 'ה[[קצין אג"ם|קמב"ץ]] של [[העדה החרדית]]', דיבר עם חסידים שפרשו מ[[חסידות גור]] אותה מנהיג שכנו בעבר הרב [[יעקב אריה אלתר]] ועם כאלה שפחדו לפרוש ומספרים על ה"תקונעס" של האדמו"ר. בספר עמדה אוהדת בדרך כלל כלפי הציבור החסידי בישראל. מפעם לפעם עולה ההשוואה בין החברה הפרוגרסיבית בניו יורק ממנה מגיע טננבום, לבין החברה החרדית. טננבום מבקר את דבקותם של הפרוגרסיבים בכללי התקינות הפוליטית, וכותב עליהם בסרקזם "אם יש להם משיח, הוא זה שלנצח ממית את החיים ולעולם לא יחייה ולו מת אחד לרפואה". (עמוד 421)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 49: שורה 54:
* {{יוטיוב|vCq-XlO2ApE|שם=טוביה טננבום באולפן ערוץ 7|אורך=13:31|ערוץ=[[ערוץ 7]]|תאריך=מרץ 2023}}
* {{יוטיוב|vCq-XlO2ApE|שם=טוביה טננבום באולפן ערוץ 7|אורך=13:31|ערוץ=[[ערוץ 7]]|תאריך=מרץ 2023}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007502685205171|טוביה טננבום}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007502685205171|טוביה טננבום}}
*{{מקור ראשון|דוד סורוצקין|טוביה טננבום חוזר למחוזות ילדותו והתוצאה חריפה ואנושית|shabbat/634667/?amp{{=}}1|28 ביוני 2023}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
שורה 59: שורה 65:
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל לצעירים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל לצעירים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי טורו קולג']]
[[קטגוריה:יוצאים בשאלה]]
[[קטגוריה:יוצאים בשאלה]]
[[קטגוריה:בעלי טור יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:בעלי טור יהודים אמריקאים]]

גרסה אחרונה מ־10:58, 6 ביוני 2024

טוביה טננבום
לידה 9 בספטמבר 1957 (בן 67)
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עיסוק סופר ומחזאי
יצירות בולטות תפוס ת'יהודי, אני ישן בחדרו של היטלר
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוביה טננבום (נולד ב-9 בספטמבר[1] 1957) הוא מחזאי, סופר ועיתונאי ישראלי-אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים", ועוד. טננבום הוא מייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק (אנ')[2].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טננבום, יליד בני ברק, נולד במשפחה חרדית לאב ראש ישיבה ואם ניצולת שואה[3]. אביו, עקיבא טננבום, היה משושלת אדמו"רי ראדזין, ובצעירותו, עת למד בישיבת לומז'ה, הפך ליטאי בהשקפותיו, ובהמשך אף נמנה עם חוג חזון איש.

בילדותו הוקפץ חמש כיתות וסיים את לימודיו בישיבה הגבוהה בגיל 14[4].

טננבום התגורר ברחוב רשב"ם, ולמד בתלמוד תורה תשב"ר יחד עם אורי מקלב[5], ולאחר מכן בישיבות חרדיות - ישיבת אור ישראל לצעירים וישיבת בית התלמוד[6] ומשם המשיך לישיבות ציוניות, בהן ישיבת מרכז הרב[7][8]. למד בישיבת ההסדר במעלות ולאחר מכן בישיבת ההסדר בכותל, שבמסגרתן שירת בצה"ל בחיל השריון[9]. משם עבר ללימודים באוניברסיטה בארצות הברית, כשבמהלך 15 שנותיו שם רכש תארים וחלקי תארים במספר מקצועות, ובהמשך ייסד את התיאטרון היהודי בניו יורק.

מתגורר לסירוגין בהמבורג, גרמניה ובמנהטן, ניו יורק מאז תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. נשוי לאיזי, שגדלה באוסטריה ובבלגיה ואותה הוא פגש לראשונה באחד ממסעותיו העיתונאיים. היא לוקחת חלק בעבודתו – כמפיקה וצלמת.

בשנותיו בארצות הברית רכש טננבום תארים במתמטיקה, במדעי המחשב ובמחזאות. לצד פעילותו כמחזאי וכמנהל התיאטרון היהודי של ניו-יורק עוסק טננבום בכתיבה עיתונאית. הוא כתב בין השאר עבור "קוריירה דלה סרה" האיטלקי, ידיעות אחרונות הישראלי, ורשת פוקס ניוז האמריקאית[10][11]. טננבום כותב למספר עיתונים אירופאיים, בהם ה"די צייט" הגרמני. הטור שלו, Fett wie ein Turnschuh (מילולית, שמן כנעל התעמלות)[12] הופיע במשך כארבע שנים פעם בשבועיים בדי צייט, וחלק מכתבותיו עוסקות בפוליטיקה.

אני ישן בחדרו של היטלר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אני ישן בחדרו של היטלר

בשנת 2011 יצא לאור באנגלית ספרו של טננבום "אני ישן בחדרו של היטלר". הספר כולל תיאור בגוף ראשון של מסע בגרמניה של ימינו, כשטננבום שוזר לאורכו אירועים אקטואליים, רשמי מסע, ומפגשים עם אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים, ובהם הקנצלר לשעבר הלמוט שמידט, עורך היומון הנפוץ "די ולט", צעירים וצעירות מוסלמים, אנשי שמאל מובילים ונאו-נאצים.

הספר נכתב להזמנת הוצאת רובולט (Rowohlt) הגרמנית. בהקדמה לספרו פורש טננבום את מסכת הייסורים שליוותה את הוצאת הספר בשפה הגרמנית. לפי טננבום, האזכורים לאנטישמיות רווחת בגרמניה הובילו למערכת לחצים מצד רובולט להסרת אזכורים אלו בספר. לאחר שהספר יצא לאור בשפה האנגלית, העבירה הוצאת רובולט את הזכויות להוצאת זוהרקאמפ (Suhrkamp), והספר ראה אור בשפה הגרמנית בשם "לבד בקרב הגרמנים". הספר הפך לרב־מכר בגרמניה ושהה ברשימת רבי המכר של "דר שפיגל" משך ארבעה חודשים. ביוני 2014 יצאה לאור מהדורה עברית של הספר, בהוצאת "סלע מאיר". באותו חודש יצאה לאור המהדורה האיטלקית של הספר.

תפוס ת'יהודי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תפוס ת'יהודי

ב-2014 פורסם ספרו "תפוס ת'יהודי". הספר עוסק באנטישמיות החדשה, בהסתה, בדה-לגיטימציה ובשנאה נגד ישראל בקרב הפלסטינים, ארגוני שמאל רדיקלי (כולל ארגוני שמאל רדיקלי בישראל) וארגוני זכויות אדם דוגמת "בצלם". הספר מבוסס על תחקיר שערך טננבום ובו התחזה לעיתונאי גרמני האוהד את העמדה הפלסטינית ושהה מעל חצי שנה בישראל ובשטחים בסיורים מטעם אותם ארגונים. חלק מהמפגשים תועדו במצלמת וידאו. בין היתר חושף טננבום בספר שתחקירן "בצלם" עאטף אבו א-רוב הוא מכחיש שואה[13]. לדברי טננבום ארגונים בינלאומיים כגון הצלב האדום וכן ארגונים מקומיים רבים בישראל פועלים מתוך דחפים אנטי-יהודיים ולא מתוך רצון להשיג זכויות אדם לכל.

שקרים שכולם מספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שקרים שכולם מספרים

ב-2016 פורסם ספרו "שקרים שכולם מספרים". הספר עוסק בעיקר בתקינות פוליטית וברב-תרבותיות בארצות הברית. טננבום נוסע בעשרים ושמונה מדינות בארצות הברית, נוהג ממזרח למערב ובחזרה ומשוחח עם אנשים. מסקנתו מהמסע היא שאמריקה נמנעת בקנאות לגעת בסוגיות שבמחלוקת, והתקינות הפוליטית משתלטת עליה ומעוותת חשיבה חופשית, דמיון ויצירה. טננבום מלגלג בספרו על "אומת האמיצים" ובני החורין הפוחדים להתבטא[14]. הקורא נחשף בראיונות למה שטננבום מכנה חשיבה מקובעת, שחוקה ונטולת מקוריות, לאנשי המעמד הגבוה המנקים את מצפונם בהלקאה עצמית, ולעניים החיים גם היום בתנאים מחפירים. אמריקה של טננבום מתאבדת ומוותרת מרצונה החופשי על החירויות הבסיסיות שהגדירו אותה בעבר.

שלום, פליטים!

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 פרסם טננבום את ספרו "שלום, פליטים!" על פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה וממדינות אחרות בגרמניה[15]. במהלך הספר הוא פוגש פליטים רבים מסוריה ומתחזה לעיתונאי חצי גרמני-חצי ירדני, כמו כן, אזרחים גרמנים שונים. מסקנתו היא כי הגרמנים מסייעים לפליטים לא מתוך אהבה כלפיהם אלא מתוך רצון להיראות אוהבי אדם בעיני העולם, וכן מתוך רצון להוכיח שהם יותר טובים מאחרים, ובמיוחד מ"היהודים".

את כריכת הספר עיצב ואייר שי צ'רקה.

איך לאלף יהודי?

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2020 הוציא טננבום את הספר "איך לאלף יהודי?"[16] על אנטישמיות בממלכה המאוחדת[17]. הספר מתאר פגישות של טננבום עם תושבים באנגליה, סקוטלנד, אירלנד וויילס. מסקנתו מהשיחות היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מעניין אותם הרבה יותר מהברקזיט. לדבריו אין הבדל בין אנטישמיות ואנטי-ציונות, שתיהן מהוות מבטאות את האנטישמיות החדשה. הוא נפגש לשיחה עם ג'רמי קורבין ועוזרו פיטר וילסמן, שהאשים את שגרירות ישראל בלונדון בהשתלת סוכני ריגול במפלגת הלייבור, שיחה שהובילה לפיטורי וילסמן[18]. הוא נפגש גם עם נאו-נאצים ששאיפתם היא שואה שנייה, נכנס לוועידה של צמרת ה-BDS וחשף אמירות אנטישמיות רבות שנאמרו שם. טננבום מרבה להפנות בספר ביקורת אירונית כלפי השמאל הליברלי ולהוקיעו בטענה על מוסר כפול. את הכריכה אייר ועיצב שי צ'רקה.

חרדי וטוב לו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 יצא לאור ספרו של טננבום "חרדי וטוב לו", על הציבור החרדי בישראל. הספר, בהוצאת סלע מאיר, מגולל את מסעו של טננבום בשכונת מאה שערים - בה התגורר שנה שלמה[19] לצורך כתיבת הספר. בספר בוחן טננבום את הקבוצות החרדיות השונות בישראל בכלל ובירושלים בפרט, משוחח עם העוברים ושבים, נפגש עם אדמו"רים שונים. בין השאר ביקר בישיבת חברון ובישיבת נתיבות החכמה בירושלים, ובישיבת פוניבז' בבני ברק, נפגש עם הרב יואל קרויס הידוע בכינוי 'הקמב"ץ של העדה החרדית', דיבר עם חסידים שפרשו מחסידות גור אותה מנהיג שכנו בעבר הרב יעקב אריה אלתר ועם כאלה שפחדו לפרוש ומספרים על ה"תקונעס" של האדמו"ר. בספר עמדה אוהדת בדרך כלל כלפי הציבור החסידי בישראל. מפעם לפעם עולה ההשוואה בין החברה הפרוגרסיבית בניו יורק ממנה מגיע טננבום, לבין החברה החרדית. טננבום מבקר את דבקותם של הפרוגרסיבים בכללי התקינות הפוליטית, וכותב עליהם בסרקזם "אם יש להם משיח, הוא זה שלנצח ממית את החיים ולעולם לא יחייה ולו מת אחד לרפואה". (עמוד 421)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוביה טננבום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך עמוד הפייסבוק של טוביה טננבום
  2. ^ אתר התיאטרון היהודי של ניו יורק
  3. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2021
  4. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2021
  5. ^ טוביה טננבום, חרדי וטוב לו, סלע מאיר, 2023, עמ' 353
  6. ^ איך להרוס את מדינת ישראל, באתר "סרוגים"
  7. ^ טננבום לא הסתדר עם הרב אברהם שפירא אלא עם הרצי"ה קוק
  8. ^ צור ארליך, "טוביה החולב: עם טוביה טננבום על מה שאנשים חושבים באמת", 22 באוגוסט 2014
  9. ^ אלעד נבו, טוביה טננבום: "אני רואה שנאת אחים תהומית ובוכה, אנחנו חוזרים למה שהחריב אותנו", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2023
  10. ^ "Listen to Julian Speaking About His Fellow Jews", אפריל 2011
  11. ^ "That’s Entertainment!", צייט אונליין, 13 באפריל 2011
  12. ^ הטור של טננבום, ב"צייט אונליין"
  13. ^ יוסי מזרחי, ‏העיתונאי במסווה שחשף את השנאה לישראל, באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2014
  14. ^ הלל גרשוני, "שקרים שכולם מספרים": טוביה חולב מהאמריקנים את האמת, באתר מידה, 16 בספטמבר 2016
  15. ^ שלום, פליטים!, באתר סלע מאיר
  16. ^ הסופר שיצא למסע בעקבות הברקזיט: "בריטניה יותר אנטישמית מגרמניה היום", באתר ynet, 30 בינואר 2020
  17. ^ המסע של טוביה טננבום במדינה "הכי אנטישמית באירופה" - חדשות בעולם, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  18. ^ מי אילף את יהודי בריטניה? ראיון מיוחד עם טוביה טננבום - חדשות בעולם, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  19. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏"גיליתי הומור ופתיחות": העיתונאי שבילה חמישה חודשים במאה שערים מספר על חוויותיו, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2021