הטנק בדגניה – הבדלי גרסאות
←יצחק עשת: שיניתי את המילה צבט לצבא תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
||
(23 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|עיר=[[דגניה א']] |
|עיר=[[דגניה א']] |
||
|מדינה={{דגל|ישראל||+}} |
|מדינה={{דגל|ישראל||+}} |
||
|בעלים= |
|||
|גוף מתחזק=[[משרד הביטחון]] |
|גוף מתחזק=[[משרד הביטחון]] |
||
|נגישות= |
|||
|שימוש=טנק בחיל השריון של [[צבא סוריה]] |
|שימוש=טנק בחיל השריון של [[צבא סוריה]] |
||
|קואורדינטות= |
|||
|אתר אינטרנט=[https://www.izkor.gov.il/en_7916306e801d80ca2dfbc731c2b9a75e האנדרטה באתר יזכור] |
|אתר אינטרנט=[https://www.izkor.gov.il/en_7916306e801d80ca2dfbc731c2b9a75e האנדרטה באתר יזכור] |
||
}} |
}} |
||
'''הטנק בדגניה''' הוא [[טנק]] מדגם [[רנו R-35]] של [[הצבא הסורי|חיל השריון הסורי]], אשר התקדם לקיבוץ [[דגניה א']] ב-[[20 במאי]] [[1948]], ב[[קרב עמק הירדן]] שב[[החזית הסורית במלחמת העצמאות|חזית הסורית במלחמת העצמאות]]. לוחמי [[צה"ל]] בדגניה הצליחו לפגוע בו ולהשמידו. אירוע זה נחשב לאחד מ[[מורשת קרב|סיפורי הגבורה]] הגדולים של [[מלחמת העצמאות]]. עם זאת, לא ידוע בוודאות מי עצר את הטנק, ולסיפור יש חמש גרסאות |
'''הטנק בדגניה''' הוא [[טנק]] מדגם [[רנו R-35]] של [[הצבא הסורי|חיל השריון הסורי]], אשר התקדם לקיבוץ [[דגניה א']] ב-[[20 במאי]] [[1948]], ב[[קרב עמק הירדן]] שב[[החזית הסורית במלחמת העצמאות|חזית הסורית במלחמת העצמאות]]. לוחמי [[צה"ל]] בדגניה הצליחו לפגוע בו ולהשמידו. אירוע זה נחשב לאחד מ[[מורשת קרב|סיפורי הגבורה]] הגדולים של [[מלחמת העצמאות]]. עם זאת, לא ידוע בוודאות מי עצר את הטנק, ולסיפור יש חמש גרסאות. |
||
הטנק נותר סמוך לשער הקיבוץ כ[[אנדרטה]] וסמל למלחמתם הנועזת של מגיני דגניה. |
הטנק נותר סמוך לשער הקיבוץ כ[[אנדרטה]] וסמל למלחמתם הנועזת של מגיני דגניה. |
||
== רקע == |
== רקע == |
||
קיבוץ דגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, נוסד בשנת 1910 ומצוי בדרום מערב הכנרת, בסמוך |
קיבוץ דגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, נוסד בשנת 1910 ומצוי בדרום מערב הכנרת, בסמוך למוצא הירדן. ב-18 במאי 1948, ארבעה ימים לאחר ש[[דוד בן-גוריון]] נשא את [[הכרזת העצמאות]], נכבשה [[משטרת צמח]] שב[[עמק הירדן]] על ידי [[צבא סוריה]]. הסורים גם כבשו את הקיבוצים הסמוכים: [[שער הגולן]] ו[[מסדה]]. כבר למחרת, 19 במאי, כוחות הוזנקו לגזרה, פלוגה מ[[חטיבת כרמלי]] ותגבורת נוספת. בבוקר 20 במאי, כוחות סורים ניסו להתקדם לכיוון מערב. מהצד הישראלי מערך ההגנה התבסס ביישובים דגניה א' ו[[דגניה ב']] ובשטח שביניהן. באזור [[תל בית ירח]] ובסביבת ה[[כנרת]] הוצב [[תותח]] 20 מ"מ, [[מרגמה|מרגמות]] ו[[תותחים מתנייעים בצה"ל|תותחים]] נוספים לבלימת מתקפה עתידית. אלה הצטרפו אל כוחות ה[[חיל רגלים|חי"ר]], [[חיל המשמר]] ולוחמי הקיבוצים שהיו בשטח. הללו, תחת פיקוד [[משה דיין]], מנעו ניסיון סורי להתבסס מערבית למוצא [[הירדן]]. |
||
== הקרב בדגניה == |
== הקרב בדגניה == |
||
שורה 24: | שורה 21: | ||
== עצירת הטנק == |
== עצירת הטנק == |
||
במהלך ההתקפה על דגניה א', אחד מהטנקים הסורים נפגע בפאתי הקיבוץ. במשך שעתיים היתמר ממנו עשן שחור{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[נתן דונביץ']]|כותרת=הקרב על הדגניות הביא מפנה לטובה בחזית הירדן|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1948%2F05%2F24&id=Ar00402&sk=90E02B52|תאריך=24 במאי 1948|מידע נוסף=בעיתון "[[הארץ]]"}}}}. ישנה מחלוקת לגבי מי היה האדם שעצר את הטנק ובאיזו דרך. ישנן חמש גרסאות עיקריות של לוחמים שונים אשר טענו שהיה להם חלק בעצירת הטנק{{הערה|{{ |
במהלך ההתקפה על דגניה א', אחד מהטנקים הסורים נפגע בפאתי הקיבוץ. במשך שעתיים היתמר ממנו עשן שחור{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[נתן דונביץ']]|כותרת=הקרב על הדגניות הביא מפנה לטובה בחזית הירדן|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1948%2F05%2F24&id=Ar00402&sk=90E02B52|תאריך=24 במאי 1948|מידע נוסף=בעיתון "[[הארץ]]"}}}}. ישנה מחלוקת לגבי מי היה האדם שעצר את הטנק ובאיזו דרך. ישנן חמש גרסאות עיקריות של לוחמים שונים אשר טענו שהיה להם חלק בעצירת הטנק{{הערה|{{אאוריקה|קרב עמק הירדן - מי עצר את הטנק בדגניה?|53390}}}}. |
||
=== ברוך בר לב === |
=== ברוך בר לב === |
||
מן הידועות שבגרסאות היא ש[[ברוך בר-לב]] (בורק'ה), [[מפקד כיתה|מפקד כיתת]] [[גדנ"ע]] וחבר משק דגניה, הערים על צוות הטנק, |
מן הידועות שבגרסאות היא ש[[ברוך בר-לב]] (בורק'ה), [[מפקד כיתה|מפקד כיתת]] [[גדנ"ע]] וחבר משק דגניה, הערים על צוות הטנק בכך שהשאיר את שער הקיבוץ פתוח, מה שגרם למפקד הטנק לחשוב שמדובר במלכודת ולהיעצר בשער הקיבוץ ואז יידה מספר [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] לעבר הטנק והבעירו. כשהטנק כולו עלה באש הלוחמים הסורים קפצו ממנו וברחו על נפשם. |
||
=== שלמה אנשל === |
=== שלמה אנשל === |
||
[[קובץ:Deganiatank02.jpg|ממוזער|צריחון הטנק ובו חור חדירת פגז פיא"ט]]בשנת [[1990]] טען שלמה אנשל בריאיון לעיתון '[[הארץ]]' שהוא עצר את הטנק על ידי פגז [[פיאט (כלי נשק)|פיא"ט]]. אנשל היה לוחם [[גולני]] שנבחר לשאת הפיא"ט בזכות עברו ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] כלוחם ב[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]]. שם, הוא למד לירות במטול פיא"ט נגד טנקים וצבר ניסיון בשימוש בו |
[[קובץ:Deganiatank02.jpg|ממוזער|צריחון הטנק ובו חור חדירת פגז פיא"ט]]בשנת [[1990]] טען שלמה אנשל בריאיון לעיתון '[[הארץ]]' שהוא עצר את הטנק על ידי פגז [[פיאט (כלי נשק)|פיא"ט]]. אנשל היה לוחם [[גולני]] שנבחר לשאת הפיא"ט בזכות עברו ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] כלוחם ב[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]]. שם, הוא למד לירות במטול פיא"ט נגד טנקים וצבר ניסיון בשימוש בו{{הערה|שם=מאקו 2018|{{mako||במקום בו נעצרו הזחלים - שם נקבע המיתוס|d8fb7ee6c5e4661006|culture-books-and-theatre/books-reviews|8 באוקטובר 2018}}}}. לפי גרסתו, נשכב מול הטנק ושיגר לעברו שלושה פגזים ממטול הפיא"ט. רק בפעם השלישית הצליח לפגוע בו. לדבריו, הוא הרג את אחד מאנשי הצוות, אילץ את השני להיחלץ החוצה והוא נהרג בצרור יריות. |
||
בדיקה שערך [[חיל החימוש]] בשנת [[1991]] מראה כי הפגיעה נגרמה מ[[מטען חלול]]. בבדיקה נמצאה חדירה בליסטית אחת ב[[צריח (טנק)|צריח]], אחת בצריחון המפקד, ו[[רסס]] היקפי מתחת לאזור הפגיעה. לאור זאת נקבע כי "ממדי הרסס ההיקפי, צורתו ועובי השריון הנחדר, מתאימים לפצצת מטול [[פיאט (כלי נשק)|פיא"ט]]<ref>מיכאל מס, '''איך באמת נפגע הטנק של דגניה?''', השריון, גיליון 7, [[2000]], עמ' 61-60.</ref>". בשנת [[2006]] מתי גרינברג מ[[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|המחלקה להיסטוריה]] ב[[צה"ל]] השיב לאנשל כי הטנק "נפגע בפגז פיא"ט והושמד באמצעות [[בקבוק תבערה|בקבוק מולוטוב]]". אף על פי כן, סיבת עצירת הטנק איננה ודאית{{הערה|סא"ל יהלי עמית, [http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=984996 שלט הנצחה - הקרב על דגניה - בתשובה לשאלתך], מחלקת היסטוריה, ענף חקר קרבות, 17 ביולי 2006}}, אך אנשל טוען כי קודם הוא יירה מהמטול ורק לאחר מכן נזרקו בקבוקי התבערה. הניתוח המדוקדק של מומחי חיל החימוש לא מתייחס כלל למשמעות מיקומו וכיוונו של קדח הכניסה, שהוא בצריח מלמעלה למטה, דבר שבשטח מישורי של קרב דגניה, ובנשק בכינון ישיר ולא תלול מסלול, וללא נקודת ירי גבוהה, מרמז על כך שהטנק נפגע ממטען חלול, אבל לא בקרב זה, אלא ככל הנראה באירוע קודם. |
|||
=== דוד זרחיה === |
=== דוד זרחיה === |
||
לטענת דוד זרחיה (דוידסקו), סגן מפקד מחלקה ב[[חטיבת כרמלי]], הוא עלה על הטנק, דפק על הצריח והבטיח לטנקיסט שלא יאונה לו |
לטענת דוד זרחיה (דוידסקו), סגן מפקד מחלקה ב[[חטיבת כרמלי]], הוא עלה על הטנק, דפק על הצריח והבטיח לטנקיסט שלא יאונה לו כל רע. מרגע שהשריונר הסורי פתח את הצריח מהצד נורה צרור יריות. הלוחם הסורי השיב בירי וזרחיה השחיל במהירות [[רימון יד]] לתוך הטנק והרג את הצוות{{הערה|שם=תעלומה|{{mako||תעלומה: מי עצר את הטנק הסורי במלחמת העצמאות?|e52225c5b833261004|news-military/security-q1_2018|17 במרץ 2018}}}}. |
||
=== שלום הוכבאום === |
=== שלום הוכבאום === |
||
שלום הוכבאום, [[ניצול שואה]] וחבר דגניה, טען שהוא זה שהכניע את הטנק. לפי גרסתו, הטנק נתקע על גדת תעלה. אז, חברי הקיבוץ והוכבאום בראשם, ניצלו את ההזדמנות והשליכו לעבר הטנק שני בקבוקי תבערה מאולתרים אשר הבעירו אותו{{הערה|שם=תעלומה}}. |
שלום הוכבאום, [[ניצול שואה]] וחבר דגניה, טען שהוא זה שהכניע את הטנק. לפי גרסתו, הטנק נתקע על גדת תעלה. אז, חברי הקיבוץ והוכבאום בראשם, ניצלו את ההזדמנות והשליכו לעבר הטנק שני בקבוקי תבערה מאולתרים אשר הבעירו אותו{{הערה|שם=תעלומה}}. |
||
=== יצחק עשת === |
=== יצחק עשת === |
||
יצחק עשת, גם הוא לוחם גולני, אשר שירת קודם לכן בצבא הבריטי וצבר ניסיון על מטול פיא"ט. הוא טוען שהכניע את הטנק לאחר שירה פגז מהמותן{{הערה|שם=תעלומה}}. לדבריו הוא |
יצחק עשת, גם הוא לוחם גולני, אשר שירת קודם לכן בצבא הבריטי וצבר ניסיון על מטול פיא"ט. הוא טוען שהכניע את הטנק לאחר שירה פגז מהמותן{{הערה|שם=תעלומה}}. לדבריו הוא הרג את אחד הטנקיסטים וגרם לשני להימלט ולהיהרג על ידי רימונים{{הערה|שם=מאקו 2018}}. |
||
== אחרית הדבר == |
== אחרית הדבר == |
||
הטנק ניצב סמוך לשער הקיבוץ כסמל לנחישותם של הלוחמים אשר הגנו על דגניה. |
הטנק ניצב סמוך לשער הקיבוץ כסמל לנחישותם של הלוחמים אשר הגנו על דגניה. מספר ספרים נכתבו על הקרב בדגניה ובראשם "הטנק - הקרב בשערי דגניה" של [[יובל שיאון]], ו"עמק במערכה" של [[אסף אגין]]. |
||
בשנת [[2018]], לאחר שבע שנות מחקר, הוציא [[אסף ענברי]] את הספר "הטנק"{{הערה| |
בשנת [[2018]], לאחר שבע שנות מחקר, הוציא [[אסף ענברי]] את הספר "הטנק"{{הערה|{{ישראל היום|משה ניסנבוים|מי עצר את הטנק הסורי בדגניה|549375|21 במאי 2018}}}}. הספר מתאר את פרשת עצירת הטנק מנקודת מבטם של חמשת האנשים הטוענים שהשמידו אותו. אף על פי כן, גם ענברי אינו מכריע בסוגיה ולדבריו אינו יודע מי עצר את הטנק. הספר עובד ל[[מחזה]] על ידי על ידי [[יואב שוטן|יואב שוטן גושן]] ו[[עירד רובינשטיין]], אשר עלה ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] בשנת [[2022]]{{הערה|{{ynet|יואב בירנברג|המחזה שמנסה לענות על השאלה: מי עצר את הטנק?|60790340|15 בפברואר 2022}}{{ש}}{{סרוגים||הקאמרי השיקו וכולם באו לצפות: מעודד בן עמי עד יעל אלקנה|654383-הקאמרי-השיקו-וכולם-באו-לצפות-עודד-בן-עמ|13 במרץ 2022}}}}. על-סמך הספר פותח גם משחק מחשב קצר בשם "טנק אחד במאי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.freegameplanet.com/one-tank-in-may-download-game/|כותרת=המשחק One Tank In May|אתר=Free Game Planet|תאריך=2019-05-21|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-06}}</ref>. |
||
== גלריה == |
== גלריה == |
||
<gallery mode="packed"> |
<gallery mode="packed"> |
||
קובץ:PikiWiki Israel 1903 Settlements in Israel הטנק הסורי בכניסה לדגניה.jpg| |
קובץ:PikiWiki Israel 1903 Settlements in Israel הטנק הסורי בכניסה לדגניה.jpg|חזית הטנק |
||
קובץ:Deganiatank1.jpg| |
קובץ:Deganiatank1.jpg|חזית הטנק מזווית נוספת |
||
קובץ:Degania Alef16.JPG| |
קובץ:Degania Alef16.JPG|הטנק מהצד האחורי |
||
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-03 (cropped).jpg|מבט מהצד |
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-03 (cropped).jpg|מבט מהצד |
||
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-07.jpg| |
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-07.jpg|אחורי הטנק |
||
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-05.jpg| |
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-05.jpg|חזית הטנק מהצד השני |
||
קובץ:סמל רנו על הטנק בדגניה.jpg|סמל חברת רנו על הטנק בדגניה |
|||
</gallery> |
</gallery> |
||
<gallery mode="packed"> |
<gallery mode="packed"> |
||
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-09.jpg| פנים הטנק |
קובץ:Dgania-Renault-R35-S-09.jpg| פנים הטנק |
||
קובץ:PikiWiki Israel 40397 Syrian tank in Kibbutz Dgania.JPG| השלט הניצב בסמוך לטנק מאמץ את הגרסה לפיה הטנק הושמד בידי אנשי הקיבוץ באמצעות בקבוקי תבערה |
קובץ:PikiWiki Israel 40397 Syrian tank in Kibbutz Dgania.JPG| השלט הניצב בסמוך לטנק מאמץ את הגרסה לפיה הטנק הושמד בידי אנשי הקיבוץ באמצעות בקבוקי תבערה |
||
קובץ:Degania A.jpg| הטנק כפי שצולם ימים ספורים לאחר עצירתו |
קובץ:Degania A.jpg| הטנק כפי שצולם ימים ספורים לאחר עצירתו |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
שורה 68: | שורה 66: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Syrian Tank in Degania Alef}} |
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Syrian Tank in Degania Alef}} |
||
* מיכל סלוסברג, [https://shalem.ac.il/content-channel/the-tank/ על גבורה, תכנון, אלתור ועורמה: כיצד נוצרים מיתוסים?], באתר [[המרכז האקדמי שלם]], 17 באפריל 2018 |
|||
* {{מקור ראשון|אלישיב רייכנר|חמישה גוונים של ניצחון: הגרסאות הסותרות של סיפור הטנק בדגניה|magazine/dyukan/38971|18 באפריל 2018}} |
|||
* {{הארץ|יזהר באר|"קרב גבורה זה בתוך החצר, הסורים לא ראו בכלל את דגניה"|0000017f-f8a2-d887-a7ff-f8e678a80000|13 באפריל 2021}} |
|||
*רחלי דויטש, [https://shalem.ac.il/content-channel/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a0%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%90/ שאלת המיתוס עוברת לקדמת הבמה: "הטנק" של אסף ענברי בתיאטרון הקאמרי], באתר [[המרכז האקדמי שלם]], 31 במאי 2022 |
|||
* {{תולדות ישראל|GkSsINClPOI|מודי שניר|יצחק עשת}} |
|||
* {{יוטיוב|GJ0l7LPqqb4|שם=מי עצר את הטנק בדגניה? {{!}} מסבירים|אורך=08:57|ערוץ=חיל החינוך והנוער}} |
|||
* {{יוטיוב|8gJgPGVLIB8|שם="כשהמדינה כמעט נעלמה": ההצגה שמחייה את תעלומת הטנק הסורי בדגניה|אורך=04:38|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}} |
|||
* {{קישור כללי | כתובת = https://www.facebook.com/KanILArchive/videos/2054698947904182/ | הכותב = [[קובי מידן]] | כותרת = חוצה ישראל: הטנק בדגניה | אתר = [[ארכיון רשות השידור|כאן ארכיון]] – אוצרות השידור הישראלי | מידע נוסף = פרק ב"[[חוצה ישראל (תוכנית טלוויזיה)|חוצה ישראל]]" | תאריך = [[25 במרץ]] [[2018]] }} |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
גרסה אחרונה מ־12:40, 6 ביוני 2024
הטנק בדגניה - טנק רנו R-35 סורי בקיבוץ דגניה א' שננטש בקרבות מלחמת העצמאות | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רנו R-35 |
שימוש | טנק בחיל השריון של צבא סוריה |
מיקום | דגניה א' |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°42′27″N 35°34′38″E / 32.7074737°N 35.5772552°E |
האנדרטה באתר יזכור | |
הטנק בדגניה הוא טנק מדגם רנו R-35 של חיל השריון הסורי, אשר התקדם לקיבוץ דגניה א' ב-20 במאי 1948, בקרב עמק הירדן שבחזית הסורית במלחמת העצמאות. לוחמי צה"ל בדגניה הצליחו לפגוע בו ולהשמידו. אירוע זה נחשב לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים של מלחמת העצמאות. עם זאת, לא ידוע בוודאות מי עצר את הטנק, ולסיפור יש חמש גרסאות.
הטנק נותר סמוך לשער הקיבוץ כאנדרטה וסמל למלחמתם הנועזת של מגיני דגניה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ דגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, נוסד בשנת 1910 ומצוי בדרום מערב הכנרת, בסמוך למוצא הירדן. ב-18 במאי 1948, ארבעה ימים לאחר שדוד בן-גוריון נשא את הכרזת העצמאות, נכבשה משטרת צמח שבעמק הירדן על ידי צבא סוריה. הסורים גם כבשו את הקיבוצים הסמוכים: שער הגולן ומסדה. כבר למחרת, 19 במאי, כוחות הוזנקו לגזרה, פלוגה מחטיבת כרמלי ותגבורת נוספת. בבוקר 20 במאי, כוחות סורים ניסו להתקדם לכיוון מערב. מהצד הישראלי מערך ההגנה התבסס ביישובים דגניה א' ודגניה ב' ובשטח שביניהן. באזור תל בית ירח ובסביבת הכנרת הוצב תותח 20 מ"מ, מרגמות ותותחים נוספים לבלימת מתקפה עתידית. אלה הצטרפו אל כוחות החי"ר, חיל המשמר ולוחמי הקיבוצים שהיו בשטח. הללו, תחת פיקוד משה דיין, מנעו ניסיון סורי להתבסס מערבית למוצא הירדן.
הקרב בדגניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 04:15 לפנות בוקר, התקפה ארטילרית סורית החלה על הכוחות הישראלים. בחסות ירי המרגמות, התקדמו כוחות טנקים, רכבים משוריינים ולוחמי וחי"ר של צבא סוריה לכיוון הדגניות. על הכביש הראשי בין שתי הדגניות[1] התקדמו שלושה טנקי רנו ונעו קדימה לכיוון דגניה א'. מגני הקיבוץ הצליחו בסיוע מקלעים, מרגמות ותותחי ארטילריה לבלום את ההתקדמות הסורית, והסבו לכוחותיהם נפגעים רבים. ההתקפה הסורית נבלמה לקראת השעה 7:45, ולכן הכוח הסורי החל להגביר את ההתקפה על דגניה ב'[2].
עצירת הטנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ההתקפה על דגניה א', אחד מהטנקים הסורים נפגע בפאתי הקיבוץ. במשך שעתיים היתמר ממנו עשן שחור[3]. ישנה מחלוקת לגבי מי היה האדם שעצר את הטנק ובאיזו דרך. ישנן חמש גרסאות עיקריות של לוחמים שונים אשר טענו שהיה להם חלק בעצירת הטנק[4].
ברוך בר לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן הידועות שבגרסאות היא שברוך בר-לב (בורק'ה), מפקד כיתת גדנ"ע וחבר משק דגניה, הערים על צוות הטנק בכך שהשאיר את שער הקיבוץ פתוח, מה שגרם למפקד הטנק לחשוב שמדובר במלכודת ולהיעצר בשער הקיבוץ ואז יידה מספר בקבוקי תבערה לעבר הטנק והבעירו. כשהטנק כולו עלה באש הלוחמים הסורים קפצו ממנו וברחו על נפשם.
שלמה אנשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 טען שלמה אנשל בריאיון לעיתון 'הארץ' שהוא עצר את הטנק על ידי פגז פיא"ט. אנשל היה לוחם גולני שנבחר לשאת הפיא"ט בזכות עברו בצבא הבריטי כלוחם בבריגדה היהודית. שם, הוא למד לירות במטול פיא"ט נגד טנקים וצבר ניסיון בשימוש בו[5]. לפי גרסתו, נשכב מול הטנק ושיגר לעברו שלושה פגזים ממטול הפיא"ט. רק בפעם השלישית הצליח לפגוע בו. לדבריו, הוא הרג את אחד מאנשי הצוות, אילץ את השני להיחלץ החוצה והוא נהרג בצרור יריות.
בדיקה שערך חיל החימוש בשנת 1991 מראה כי הפגיעה נגרמה ממטען חלול. בבדיקה נמצאה חדירה בליסטית אחת בצריח, אחת בצריחון המפקד, ורסס היקפי מתחת לאזור הפגיעה. לאור זאת נקבע כי "ממדי הרסס ההיקפי, צורתו ועובי השריון הנחדר, מתאימים לפצצת מטול פיא"ט[6]". בשנת 2006 מתי גרינברג מהמחלקה להיסטוריה בצה"ל השיב לאנשל כי הטנק "נפגע בפגז פיא"ט והושמד באמצעות בקבוק מולוטוב". אף על פי כן, סיבת עצירת הטנק איננה ודאית[7], אך אנשל טוען כי קודם הוא יירה מהמטול ורק לאחר מכן נזרקו בקבוקי התבערה. הניתוח המדוקדק של מומחי חיל החימוש לא מתייחס כלל למשמעות מיקומו וכיוונו של קדח הכניסה, שהוא בצריח מלמעלה למטה, דבר שבשטח מישורי של קרב דגניה, ובנשק בכינון ישיר ולא תלול מסלול, וללא נקודת ירי גבוהה, מרמז על כך שהטנק נפגע ממטען חלול, אבל לא בקרב זה, אלא ככל הנראה באירוע קודם.
דוד זרחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטענת דוד זרחיה (דוידסקו), סגן מפקד מחלקה בחטיבת כרמלי, הוא עלה על הטנק, דפק על הצריח והבטיח לטנקיסט שלא יאונה לו כל רע. מרגע שהשריונר הסורי פתח את הצריח מהצד נורה צרור יריות. הלוחם הסורי השיב בירי וזרחיה השחיל במהירות רימון יד לתוך הטנק והרג את הצוות[8].
שלום הוכבאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום הוכבאום, ניצול שואה וחבר דגניה, טען שהוא זה שהכניע את הטנק. לפי גרסתו, הטנק נתקע על גדת תעלה. אז, חברי הקיבוץ והוכבאום בראשם, ניצלו את ההזדמנות והשליכו לעבר הטנק שני בקבוקי תבערה מאולתרים אשר הבעירו אותו[8].
יצחק עשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק עשת, גם הוא לוחם גולני, אשר שירת קודם לכן בצבא הבריטי וצבר ניסיון על מטול פיא"ט. הוא טוען שהכניע את הטנק לאחר שירה פגז מהמותן[8]. לדבריו הוא הרג את אחד הטנקיסטים וגרם לשני להימלט ולהיהרג על ידי רימונים[5].
אחרית הדבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטנק ניצב סמוך לשער הקיבוץ כסמל לנחישותם של הלוחמים אשר הגנו על דגניה. מספר ספרים נכתבו על הקרב בדגניה ובראשם "הטנק - הקרב בשערי דגניה" של יובל שיאון, ו"עמק במערכה" של אסף אגין.
בשנת 2018, לאחר שבע שנות מחקר, הוציא אסף ענברי את הספר "הטנק"[9]. הספר מתאר את פרשת עצירת הטנק מנקודת מבטם של חמשת האנשים הטוענים שהשמידו אותו. אף על פי כן, גם ענברי אינו מכריע בסוגיה ולדבריו אינו יודע מי עצר את הטנק. הספר עובד למחזה על ידי על ידי יואב שוטן גושן ועירד רובינשטיין, אשר עלה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2022[10]. על-סמך הספר פותח גם משחק מחשב קצר בשם "טנק אחד במאי"[11].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית הטנק
-
חזית הטנק מזווית נוספת
-
הטנק מהצד האחורי
-
מבט מהצד
-
אחורי הטנק
-
חזית הטנק מהצד השני
-
סמל חברת רנו על הטנק בדגניה
-
פנים הטנק
-
השלט הניצב בסמוך לטנק מאמץ את הגרסה לפיה הטנק הושמד בידי אנשי הקיבוץ באמצעות בקבוקי תבערה
-
הטנק כפי שצולם ימים ספורים לאחר עצירתו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסף ענברי, הטנק, הוצאת ידיעות ספרים, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכל סלוסברג, על גבורה, תכנון, אלתור ועורמה: כיצד נוצרים מיתוסים?, באתר המרכז האקדמי שלם, 17 באפריל 2018
- אלישיב רייכנר, חמישה גוונים של ניצחון: הגרסאות הסותרות של סיפור הטנק בדגניה, בעיתון מקור ראשון, 18 באפריל 2018
- יזהר באר, "קרב גבורה זה בתוך החצר, הסורים לא ראו בכלל את דגניה", באתר הארץ, 13 באפריל 2021
- רחלי דויטש, שאלת המיתוס עוברת לקדמת הבמה: "הטנק" של אסף ענברי בתיאטרון הקאמרי, באתר המרכז האקדמי שלם, 31 במאי 2022
- ראיון של יצחק עשת למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח
- מי עצר את הטנק בדגניה? | מסבירים, סרטון בערוץ "חיל החינוך והנוער", באתר יוטיוב (אורך: 08:57)
- "כשהמדינה כמעט נעלמה": ההצגה שמחייה את תעלומת הטנק הסורי בדגניה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:38)
- קובי מידן, חוצה ישראל: הטנק בדגניה, באתר כאן ארכיון – אוצרות השידור הישראלי, פרק ב"חוצה ישראל", 25 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקרב על הדגניות, בעיתון דבר, 4 במאי 1958
- ^ נתוני קרב: דגניה א', באתר מפת אתרי מלחמת העצמאות
- ^ נתן דונביץ', הקרב על הדגניות הביא מפנה לטובה בחזית הירדן, בעיתון "הארץ", 24 במאי 1948
- ^ קרב עמק הירדן - מי עצר את הטנק בדגניה?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ 1 2 במקום בו נעצרו הזחלים - שם נקבע המיתוס, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2018
- ^ מיכאל מס, איך באמת נפגע הטנק של דגניה?, השריון, גיליון 7, 2000, עמ' 61-60.
- ^ סא"ל יהלי עמית, שלט הנצחה - הקרב על דגניה - בתשובה לשאלתך, מחלקת היסטוריה, ענף חקר קרבות, 17 ביולי 2006
- ^ 1 2 3 תעלומה: מי עצר את הטנק הסורי במלחמת העצמאות?, באתר מאקו, 17 במרץ 2018
- ^ משה ניסנבוים, מי עצר את הטנק הסורי בדגניה, באתר ישראל היום, 21 במאי 2018
- ^ יואב בירנברג, המחזה שמנסה לענות על השאלה: מי עצר את הטנק?, באתר ynet, 15 בפברואר 2022
הקאמרי השיקו וכולם באו לצפות: מעודד בן עמי עד יעל אלקנה, באתר "סרוגים", 13 במרץ 2022 - ^ המשחק One Tank In May, באתר Free Game Planet, 2019-05-21 (באנגלית)