אוגדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:19, 8 ביוני 2024

אוגדה^[1] או דיוויזיה היא יחידה צבאית שכפופה לגיס (קורפוס בלעז), מורכבת משתיים עד חמש חטיבות או רגימנטים וכוללת בדרך כלל בין 13,000 ל-20,000 חיילים. האוגדה היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכוללת יחידות מסתערות ויחידות תומכות לחימה – סיוע אווירי, סיור, הנדסה קרבית, מודיעין צבאי, לוגיסטיקה ועוד.

סוגי אוגדות

אוגדת חיל רגלים

אוגדת חיל רגלים היא אוגדה שהדרג הלוחם העיקרי בה מורכב מחיל רגלים. סוג אוגדה זה הוא מהוותיקים בעולם. אוגדת חיל רגלים כוללת כמה סוגי יחידות משנה כגון: אוגדות רגילות, אוגדות קלות, אוגדות נחתים ואוגדות צנחנים.

יחידות מהסוג הזה עדיין מקובלות בעולם. חיילים באוגדות אלה חמושים בדרך כלל בנשק קל מסוגים שונים ובדרך כלל יש להם גם יחידות ארטילריה אורגניות או יחידות ארטילריה שמתווספות אליהן. כיום מקובל לצייד יחידות אלה גם בנגמ"שים.

בצה''ל, קיים גדוד סיור מיוחד ובו פועל כגוף אחד בתור יחידה מובחרת ויכולות צבאיות מיוחדות עם לוחמים המתמחים בנושא החבלה והנדסה קרבית, טילי נ''ט, סיור ומודיעין.

ההבדל בין אוגדה "קלה" לרגילה הוא במשקל הכולל של הציוד ורמת הניידות. לרוב, חייל באוגדה קלה יהיה חמוש בציוד קל יותר (למשל יחידות סיוע יכילו תותחים בקוטר קטן יותר) ויהיו להם אמצעי תובלה רבים יותר.

יחידות צנחנים בסדר גודל של אוגדה הן נדירות יחסית וקיימות רק בצבאות גדולים. לרוב מדובר ביחידות עלית מאומנות היטב. לרוב חימושן קל יותר מזה של האוגדות הרגילות.

אוגדות נחתים קיימות כיום רק בצבא האמריקאי. תפקידם דומה לזה של אוגדות הרגילות, אך הן גם מאומנות לצליחת סער של מכשולי מים או צליחה מתוך נחתות.

אוגדה הררית

אוגדה שנועדה להילחם בהרים קשים למעבר. יחידות אלה מאומנות לתנאים אלה וציודם מותאם לכך. לדוגמה: התותחים של יחידות אלה יכולים להתפרק לחלקים קטנים יותר. גם תובלה של היחידות אלה יכולה לכלול רכיבים שאין באוגדות רגילות כגון בהמות משא דוגמת פרדות שיכולות לעבור במקום שבו תתקע כל משאית.

אוגדה ממוכנת ומשוריינת

אוגדה הבנויה על חיל רגלים ממוכן הייתה מקובלת במלחמת העולם השנייה. יחידות אלה עשו שימוש נרחב באמצעי תובלה, בין היתר בנגמ"שים. הסיבה ליצירתן הייתה, היעדר אמצעי תובלה המספיקים לכל הצבא והצורך להוסיף יחידות חיל רגלים שילחמו לצד יחידות השריון. לרוב, יחידות אלה כללו גם טנקים (בדרך כלל במספר קטן בהרבה מהתקן של אוגדות שריון) ותותחים מתנייעים. כיום יחידות אלה לא מקובלות וגם חיל רגלים רגיל משתמש בנגמ"שים.

אוגדות שריון הן החזקות ביותר. לרוב כוללות כמה מאות טנקים ומשמשות כחוד החנית בהתקפה לשבירת קווי האויב.

אוגדות שריון כוללות גם אמצעי סיוע כגון ארטילריה וחיל רגלים. הסיבה להכללת יחידות אלה באוגדות שריון, שיש להן לכאורה תותחים משל עצמם היא אופן הלחימה השונה. תותחי טנקים יורים בדרך כלל בכינון ישיר ולא כל כך יעילים לירי תלול מסלול. כמו כן, מקלעי הטנק אמנם יכולים להגן עליו במידה מסוימת מחיל רגלים עוין, אך בסביבה עתירת אמצעי נ"ט, המקלע לא יספיק ויש צורך בחיל רגלים שיגן על הטנק.

כמו כן, נהוג להוסיף ליחידות שריון יחידות הנדסה קרבית כסיוע בלחימה רגלית בשטח אורבני ופתוח, לחימה ממוכנת עם כליי רכבים קרביים משוריניים, להגברת כושר הפריצה של השריון, התגברות על מכשולים ופינוי שדות מוקשים, והתעסקות בכל תחום החבלה וההנדסה הקרבית הצבאית.

אוגדות פרשים

אוגדות פרשים, בדומה לאוגדות הרגלים הן מהוותיקות ביותר בעולם. כיום לא נותרו עוד יחידות כאלה בצבאות מתקדמים מבחינה טכנולוגית ואת מקומן תפסו יחידות ממוכנות ומשוריינות. בעת קיומן הורכבו מכל סוגי הפרשים, מקלים עד כבדים וסיוע ארטילרי ניתן להן בארטילריה רכובה.

תפקידן היה לרוב, סיור ותקיפת אגפי האויב, רדיפה אחרי אויב מובס וכיוצא באלה. בהמשך, עם התפתחות הנשק האוטומטי הפכו יחידות הפרשים לסוג של חיל רגלים רכוב על סוסים והלוחמים נלחמו פעמים רבות על רגליהם ולא על גבי סוסים.

בישראל

אוגדה בצה"ל היא יחידה בדרג המבצעי שכפופה לפיקוד או לגיס, ומורכבת משלוש עד חמש חטיבות. אוגדות ראשונות בצה"ל היו יחידות ארעיות ורק ב-16 בדצמבר 1968 (כשנה וחצי לאחר מלחמת ששת הימים) הוחלט כי עוצבת היסוד הקבועה בצה"ל תהיה אוגדה ולא חטיבה, בד בבד עם החלטה על הקמת אוגדה קבועה להגנה במרחב סיני.^[2]

באוגדה ישראלית משוריינת בתקן מלא מעל ל-300 טנקים. בצבאות אחרים אוגדה משוריינת יכולה לכלול גם כ-100 טנקים בלבד. מפקד אוגדה בצה"ל הוא קצין בדרגת תת-אלוף, וקודם ליצירת דרגה זו דרגת מפקדי אוגדה הייתה אלוף. בצבאות העולם מפקד אוגדה הוא קצין בדרגת מייג'ור גנרל. אוגדה צבאית צה''לית מכילה חיל שריון, חיל רגלים, חיל הנדסה קרבית, חיל תותחנים ויחידות סיוע בתחום המודיעין, הלוגיסטיקה וסיוע אווירי.

במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים היו קיימות בצה"ל אוגדות ייעודיות שהוקמו על פי הצורך המבצעי, אך עקב מלחמת ההתשה הוקמו אוגדות קבע גיזרתיות כמו אוגדה 252.

אוגדות בצה"ל

אוגדות סדירות
- אוגדה 36 (עוצבת געש) – אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון
- אוגדה 98 (עוצבת האש) – אוגדה מוצנחת בפיקוד המרכז
- אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום
אוגדות מילואים
- אוגדה 146 (עוצבת המפץ) – אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון
- אוגדה 99 (עוצבת הבזק) – אוגדת חי"ר בפיקוד המרכז
- אוגדה 252 (עוצבת סיני) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום
אוגדות מרחביות
- אוגמ"ר 210 (עוצבת הבשן) – אזור רמת הגולן
- אוגמ"ר 91 (עוצבת הגליל) – אוגדת גבול הצפון
- אוגמ"ר 877 (עוצבת אזור יהודה ושומרון)
- אוגמ"ר 143 (עוצבת שועלי האש)
- אוגמ"ר 80 (עוצבת אדום) – אוגדה משוריינת בפיקוד הדרום

מפקד אוגדה בצה"ל

מפקד אוגדה או בקיצור מאו"ג הוא קצין בדרגת תת-אלוף (בצבאות אחרים בעולם קצין בדרגת מייג'ור גנרל) העומד בראש יחידה צבאית אשר כפופה לפיקוד או לגיס ומורכבת בדרך כלל משלוש חטיבות משוריינות (או שתיים משוריינות ואחת חי"ר), אגד ארטילרי, גדוד הנדסה ואגד תחזוקה. תפקיד המאו"ג בצה"ל משתנה בהתאם לסוג האוגדה עליה הוא מופקד: אוגדה סדירה (לדוגמה אוגדה 36 "עוצבת געש" בפיקוד צפון), אוגדה מרחבית (לדוגמה אוגמ"ר איו"ש) ואוגדת מילואים (לדוגמה אוגדה 99 "עוצבת הבזק").^[3]

תפקיד המאו"ג בקרב

האוגדה מכילה מרכיבים המאפשרים לה להתמודד בכוחות עצמה עם יעדים טקטיים ולעיתים גם עם יעדים מערכתיים, ולכן מפקד אוגדה פועל בתחומים שונים ונרחבים המחייבים אותו להתמודד עם המורכבות הנובעת מכך: היקף מידע המגיע ממקורות מודיעין רבים ומגוונים; כמות דיווחים, עדכונים ודרישות של יחידות-משנה ושל הרמה הממונה; מגבלות שליטה על הכוחות עקב המרחקים הגדולים בין היחידות; קצב התרחשויות מהיר הנובע משורה של קרבות המתנהלים במקביל וכדומה. שפע המידע, קצב האירועים וכמות המבצעים שמפקד האוגדה נדרש להתייחס אליהם מטילים עליו אחריות כבדה, יותר מאשר על כל מפקד שדה אחר. ברמה זו של פיקוד, ראוי שהמפקד יקיים עבודת מטה ונוהלי קרב מסודרים לשם מיצוי עוצמת האוגדה ביעילות וברציפות.

תחומים מסוימים מייחדים מפקד אוגדה לעומת מפקדי שדה בדרג נמוך יותר: ניהול קרבות רצוף לאורך זמן, הפעלת אגד ארטילרי ותיאום סיוע אווירי, ניהול קרב עכשווי ונוהל קרב להמשך לחימה במקביל, מוטת שליטה גדולה יותר ביחידות משנה, צורך ממשי להיעזר בקציני מטה ועוד. בכישורים הנדרשים ממפקד אוגדה יש להדגיש היבטים שונים מאלה המודגשים בכישוריהם של מפקדים זוטרים יותר. בדרגי הפיקוד של מפקד מחלקה ומפקד פלוגה הדגש הוא במקצועיות בהפעלת אמצעי הלחימה שברשותם. ככל שהרמה עולה, הדגש מוסט לעבר כושר החשיבה. מפקד אוגדה נדרש לכושר חשיבה שיהיה בד בבד הן רחב והן ממוקד.

נושאי התפקוד של מפקד האוגדה בקרב הם: הבנת הכוונה של הרמה הממונה ונכונות לפעול ברוחה; הבנת התרחיש בשדה הקרב; כושר קבלת החלטות ויכולת פיקוד ושליטה על כוחות רבים.^[3]

הכשרת מפקדי אוגדות בצה"ל

קצינים המיועדים לפיקוד על אוגדות נדרשים לעבור קורס מפקדי אוגדות – קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת זרוע היבשה ובאחריות פיקוד ההכשרות והאימונים.

הקורס חודש לאחר מלחמת לבנון השנייה כלקח מביקורת שנמתחה על רמת ההכשרה של מפקדי האוגדות והתפקוד שלהם בקרב. אורך הקורס כחודשיים. מתקבלים אליו קצינים בדרגות תת-אלוף ואלוף-משנה, חלקם מפקדים בפועל על אוגדות, חלקם עתידים לפקד על אוגדה וחלקם אנשי חיל האוויר ואגף המודיעין.

צל"ש מפקד האוגדה

בצה"ל קיימים שלושה סוגי עיטורים וארבעה סוגי צל"ש (ציון לשבח), אשר ניתנים לחיילים יחידים או ליחידות שלמות. הענקת הציון לשבח נעשית לפי שיקולו האישי של מפקד בכיר, לרוב העומד בראש אגף, זרוע, פיקוד, חטיבה או אוגדה. המפקד ממליץ לוועדה המוסמכת בנושא על החייל שלדעתו זכאי לצל"ש בשל הצטיינות יתרה בעת מילוי התפקיד, והוועדה תהיה אחראית על דחיית בקשתו או אישורה. במקרים מסוימים, בהתאם לגבורה שהפגין החייל, תמליץ הוועדה על הענקת העיטור במקומו של הצל"ש ותעביר את המלצותיה לרמטכ"ל המכהן.

צל"ש מפקד האוגדה הוא השלישי בחשיבותו (לאחר צל"ש הרמטכ"ל וצל"ש האלוף). הוא מוענק על פי המלצת מפקד האוגדה ומעוצב כפס ירוק כהה, שבמרכזו חרב מוצלבת עם ענף עץ זית.^[4] נכון לפברואר 2015, קיבלו 183 חיילים את צל"ש מפקד האוגדה.^[5] על ייחודיותו של צל"ש מפקד האוגדה ניתן ללמוד מדבריו של פרופ' אסא כשר: "האוגדה היא כוח צבאי שהרכבו וגודלו נותנים לו מידה רבה של עצמאות. צל"ש המוענק על ידי מפקד האוגדה הוא צל"ש המוענק בשמה של מסגרת צבאית המפעילה עשרות אלפי חיילים. בעלי צל"ש כזה נבחרים מקרב חיילים רבים וטובים. המצטיינים הללו אמורים להיות יוצאי דופן".^[6]

מדינות אחרות

כיום צבא בריטניה כולל חמש אוגדות סדירות, צבא ארצות הברית כולל 10 אוגדות סדירות ו-8 במילואים (המשמר הלאומי), וחיל הנחתים האמריקני כולל 3 אוגדות סדירות ואחת במילואים.

לקריאה נוספת

מאיר פינקל, המטכ"ל, הוצאת מודן, 2020, פרק 10 – הקמת אוגדה מרחבית בסיני, עמודים 347–354

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגדה בוויקישיתוף

מושגי יסוד – הדיביזיה החדשה, מערכות 2, נובמבר 1939
דיביזיות מוביליות בעבר ובהווה, מערכות גיליון מחנות, ינואר 1940
דני אשר, ‏מכפיל כוח ששינה כיוון – מפקדות האוגדה, מערכות 471, מאי 2017
אפרים לפיד, האוגדה הראשונה בקרבות של צה"ל – צדק היסטורי, ביקורת על ספרו של בני מיכלסון, IsraelDefense,‏ 1 באפריל 2024
אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, האוגדה הראשונה (פודקסט), באתר מערכות, 10 באפריל 2024
אוגדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ אֻגְדָּה במילון דיפלומטיה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
^ גבי גאון, ‏האוגדה הקבועה וכישלון המגננה במלחמת יום הכיפורים, מערכות 361, נובמבר 1998
^ ¹ ² אלישיב שמשי, בכוחם להכריע – על מפקדי אוגדות בשדה הקרב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007
^ מה משמעות העיטורים בצה"ל?, באתר צה"ל
^ עפר דרורי, התפלגות עיטורים וצל"שים במלחמות ישראל (נכון לפברואר 2015), באתר אתר הגבורה, ‏פברואר 2015
^ עפר דרורי, גיבורי ישראל מקבלי ציון לשבח של מפקד האוגדה, ירושלים: הוצאת דרור, 2016

[1] אֻגְדָּה במילון דיפלומטיה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית

[מערכות-2] גבי גאון, ‏האוגדה הקבועה וכישלון המגננה במלחמת יום הכיפורים, מערכות 361, נובמבר 1998

[:0-3] ¹ ² אלישיב שמשי, בכוחם להכריע – על מפקדי אוגדות בשדה הקרב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007

[4] מה משמעות העיטורים בצה"ל?, באתר צה"ל

[5] עפר דרורי, התפלגות עיטורים וצל"שים במלחמות ישראל (נכון לפברואר 2015), באתר אתר הגבורה, ‏פברואר 2015

[6] עפר דרורי, גיבורי ישראל מקבלי ציון לשבח של מפקד האוגדה, ירושלים: הוצאת דרור, 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Division Nato.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[תקן נאט"ו לסימון כוחות|סימון נאט"ו]] לאוגדת חי"ר]]
-'''אוגדה''' או '''דיוויזיה''' היא [[יחידות צבאיות|יחידה צבאית]] שכפופה ל[[גיס]] (קורפוס ב[[לעז]]), מורכבת משתיים עד חמש [[חטיבה|חטיבות]] או [[רגימנט]]ים וכוללת בדרך כלל בין 10,000 ל-20,000 חיילים. האוגדה היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכוללת יחידות מסתערות ויחידות תומכות לחימה -תעופה, סיור, [[הנדסה]], מודיעין, [[לוגיסטיקה]] ועוד.
+'''אוגדה'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|156|73330_1|אֻגְדָּה}}}} או '''דיוויזיה''' היא [[יחידות צבאיות|יחידה צבאית]] שכפופה ל[[גיס]] (קורפוס ב[[לעז]]), מורכבת משתיים עד חמש [[חטיבה|חטיבות]] או [[רגימנט]]ים וכוללת בדרך כלל בין 13,000 ל-20,000 [[חייל]]ים. האוגדה היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכוללת יחידות מסתערות ויחידות תומכות לחימה – סיוע אווירי, [[סיור]], [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]], [[מודיעין צבאי]], [[לוגיסטיקה]] ועוד.
 ==סוגי אוגדות==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 יחידות מהסוג הזה עדיין מקובלות בעולם. חיילים באוגדות אלה חמושים בדרך כלל ב[[נשק קל]] מסוגים שונים ובדרך כלל יש להם גם יחידות [[ארטילריה]] אורגניות או יחידות ארטילריה שמתווספות אליהן. כיום מקובל לצייד יחידות אלה גם ב[[נגמ"ש]]ים.
+בצה<nowiki>''</nowiki>ל, קיים [[גדוד סיור]] מיוחד ובו פועל כגוף אחד בתור יחידה מובחרת ויכולות צבאיות מיוחדות עם לוחמים המתמחים בנושא ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה והנדסה קרבית]], [[אמצעי לחימה נגד טנקים|טילי נ<nowiki>''</nowiki>ט]], [[מודיעין צבאי|סיור ומודיעין]].
-ההבדל בין אוגדה "קלה" לרגילה הוא במשקל הכולל של הציוד ורמת הניידות. לרוב, חייל באוגדה קלה יהיה חמוש בציוד קל יותר (למשל יחידות סיוע יכילו תותחים בקוטר קטן יותר) ויהיו להם אמצעי תובלה רבים יותר.
+ההבדל בין אוגדה "קלה" לרגילה הוא במשקל הכולל של הציוד ורמת הניידות. לרוב, חייל באוגדה קלה יהיה חמוש בציוד קל יותר (למשל יחידות סיוע יכילו תותחים בקוטר קטן יותר) ויהיו להם אמצעי תובלה רבים יותר.
 יחידות צנחנים בסדר גודל של אוגדה הן נדירות יחסית וקיימות רק בצבאות גדולים. לרוב מדובר ביחידות עלית מאומנות היטב. לרוב חימושן קל יותר מזה של האוגדות הרגילות.
@@ שורה 15: / שורה 17: @@
 ===אוגדה הררית ===
-היא בעיקרו של דבר אוגדה שנועדה להלחם בהרים קשים למעבר. יחידות אלה מאומנות לתנאים אלה וציודם מותאם לכך. לדוגמה: התותחים של יחידות אלה יכולים להתפרק לחלקים קטנים יותר. גם תובלה של היחידות אלה יכולה לכלול רכיבים שאין באוגדות רגילות כגון [[בהמת משא|בהמות משא]] דוגמת [[פרד]]ות שיכולות לעבור במקום שבו תתקע כל משאית.
+אוגדה שנועדה להילחם בהרים קשים למעבר. יחידות אלה מאומנות לתנאים אלה וציודם מותאם לכך. לדוגמה: התותחים של יחידות אלה יכולים להתפרק לחלקים קטנים יותר. גם תובלה של היחידות אלה יכולה לכלול רכיבים שאין באוגדות רגילות כגון [[בעלי חיים בשימוש צבאי#בהמות משא|בהמות משא]] דוגמת [[פרד]]ות שיכולות לעבור במקום שבו תתקע כל משאית.
 ===אוגדה ממוכנת ומשוריינת===
-אוגדה הבנויה על [[חיל רגלים ממוכן]] הייתה מקובלת ב[[מלחמת העולם השנייה]]. יחידות אלה עשו שימוש נרחב באמצעי תובלה, בין היתר ב[[נגמ"ש]]ים. הסיבה ליצירתן הייתה, העדר אמצעי תובלה המספיקים לכל הצבא והצורך להוסיף יחידות חיל רגלים שילחמו לצד יחידות השריון. לרוב, יחידות אלה כללו גם טנקים (בדרך כלל במספר קטן בהרבה מהתקן של אוגדות שריון) ו[[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]]. כיום יחידות אלה לא מקובלות וגם חיל רגלים רגיל משתמש בנגמ"שים.
+אוגדה הבנויה על [[חיל רגלים ממוכן]] הייתה מקובלת ב[[מלחמת העולם השנייה]]. יחידות אלה עשו שימוש נרחב באמצעי תובלה, בין היתר ב[[נגמ"ש]]ים. הסיבה ליצירתן הייתה, היעדר אמצעי תובלה המספיקים לכל הצבא והצורך להוסיף יחידות חיל רגלים שילחמו לצד יחידות השריון. לרוב, יחידות אלה כללו גם טנקים (בדרך כלל במספר קטן בהרבה מהתקן של אוגדות שריון) ו[[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]]. כיום יחידות אלה לא מקובלות וגם חיל רגלים רגיל משתמש בנגמ"שים.
-אוגדות שריון הן החזקות ביותר. לרוב כוללות כמה מאות טנקים ומשמשות כחוד החנית בהתקפה לשבירת קווי האויב.
+אוגדות [[חיל שריון|שריון]] הן החזקות ביותר. לרוב כוללות כמה מאות [[טנק]]ים ומשמשות כחוד החנית בהתקפה לשבירת קווי האויב.
-אוגדות שריון כוללות גם אמצעי סיוע כגון ארטילריה וחיל רגלים. הסיבה להכללת יחידות אלה באוגדות שריון, שיש להן לכאורה תותחים משל עצמם היא אופן הלחימה השונה. תותחי טנקים יורים בדרך כלל בכינון ישיר ולא כל כך יעילים ל[[ירי תלול מסלול]]. כמו כן, מקלעי הטנק אמנם יכולים להגן עליו במידה מסוימת מחיל רגלים עוין, אך בסביבה עתירת אמצעי נ"ט, ה[[מקלע]] לא יספיק ויש צורך בחיל רגלים שיגן על הטנק.
+אוגדות שריון כוללות גם אמצעי סיוע כגון [[ארטילריה]] ו[[חיל רגלים]]. הסיבה להכללת יחידות אלה באוגדות שריון, שיש להן לכאורה [[תותח]]ים משל עצמם היא אופן הלחימה השונה. [[תותח טנק|תותחי טנקים]] יורים בדרך כלל בכינון ישיר ולא כל כך יעילים ל[[ירי תלול מסלול]]. כמו כן, מקלעי הטנק אמנם יכולים להגן עליו במידה מסוימת מחיל רגלים עוין, אך בסביבה עתירת אמצעי [[נ"ט]], ה[[מקלע]] לא יספיק ויש צורך בחיל רגלים שיגן על הטנק.
-כמו כן, נהוג להוסיף ליחידות שריון יחידות [[הנדסה קרבית]] להגברת כושר הפריצה של השריון, התגברות על מכשולים ופינוי שדות מוקשים.
+כמו כן, נהוג להוסיף ליחידות שריון יחידות [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]] כסיוע ב[[חיל רגלים|לחימה רגלית]] ב[[לוחמה בשטח בנוי|שטח אורבני]] ופתוח, לחימה ממוכנת עם [[רכב קרבי משוריין|כליי רכבים קרביים משוריניים]], להגברת כושר הפריצה של השריון, התגברות על מכשולים ופינוי שדות [[מוקש]]ים, והתעסקות בכל תחום ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה וההנדסה הקרבית הצבאית]].
 ===אוגדות פרשים===
-אוגדות [[חיל פרשים|פרש]]ים, בדומה לאוגדות הרגלים הן מהוותיקות ביותר בעולם. כיום לא נותרו עוד יחידות כאלה בצבאות מתקדמים מבחינה טכנולוגית ואת מקומן תפסו יחידות ממוכנות ומשוריינות. בעת קיומן הורכבו מכל סוגי הפרשים, מ[[פרש קל|קלים]] עד [[פרש כבד|כבדים]] וסיוע ארטילרי ניתן להן ב[[ארטילריה רכובה]].
+אוגדות [[חיל פרשים|פרשים]], בדומה לאוגדות הרגלים הן מהוותיקות ביותר בעולם. כיום לא נותרו עוד יחידות כאלה בצבאות מתקדמים מבחינה טכנולוגית ואת מקומן תפסו יחידות ממוכנות ומשוריינות. בעת קיומן הורכבו מכל סוגי הפרשים, מ[[פרש קל|קלים]] עד [[פרש כבד|כבדים]] וסיוע ארטילרי ניתן להן ב[[ארטילריה רכובה]].
-תפקידן היה לרוב, סיור ותקיפת אגפי האויב, רדיפה אחרי אויב מובס וכיוצא באלה. בהמשך, עם התפתחות הנשק האוטומטי הפכו יחידות הפרשים לסוג של חיל רגלים רכוב על סוסים והלוחמים נלחמו פעמים רבות על רגליהם ולא על גבי סוסים.
+תפקידן היה לרוב, סיור ותקיפת אגפי האויב, רדיפה אחרי אויב מובס וכיוצא באלה. בהמשך, עם [[התפתחות כלי הירי|התפתחות הנשק האוטומטי]] הפכו יחידות הפרשים לסוג של חיל רגלים רכוב על [[סוס הבית|סוסים]] והלוחמים נלחמו פעמים רבות על רגליהם ולא על גבי סוסים.
 ==בישראל==
-אוגדה ב[[צה"ל]] היא יחידה בדרג המבצעי שכפופה ל[[פיקוד מרחבי|פיקוד]] או ל[[גיס]], ומורכבת משלוש עד חמש חטיבות. אוגדות ראשונות בצה"ל היו יחידות ארעיות ורק ב-[[16 בדצמבר]] [[1968]] (כשנה וחצי לאחר [[מלחמת ששת הימים]]) הוחלט כי עוצבת היסוד הקבועה בצה"ל תהיה אוגדה ולא חטיבה, בד בבד עם החלטה על הקמת [[אוגדה 252|אוגדה קבועה]] להגנה במרחב סיני{{הערה|שם=מערכות|{{מערכות|גבי גאון|האוגדה הקבועה וכישלון המגננה במלחמת יום הכיפורים|6/111836|361, נובמבר 1998}}}}.
+אוגדה ב[[צה"ל]] היא יחידה בדרג המבצעי שכפופה ל[[פיקוד מרחבי|פיקוד]] או ל[[גיס]], ומורכבת משלוש עד חמש חטיבות. אוגדות ראשונות בצה"ל היו יחידות ארעיות ורק ב-[[16 בדצמבר]] [[1968]] (כשנה וחצי לאחר [[מלחמת ששת הימים]]) הוחלט כי עוצבת היסוד הקבועה בצה"ל תהיה אוגדה ולא חטיבה, בד בבד עם החלטה על הקמת [[אוגדה 252|אוגדה קבועה]] להגנה במרחב סיני.{{הערה|שם=מערכות|{{מערכות|גבי גאון|האוגדה הקבועה וכישלון המגננה במלחמת יום הכיפורים|6/111836|361, נובמבר 1998}}}}
-באוגדה ישראלית משוריינת בתקן מלא מעל ל-300 [[טנק]]ים. בצבאות אחרים אוגדה משוריינת יכולה לכלול גם כ-100 טנקים בלבד. מפקד אוגדה בצה"ל הוא [[קצין]] בדרגת [[תת-אלוף]], וקודם ליצירת דרגה זו דרגת מפקדי אוגדה הייתה [[אלוף]]. בצבאות העולם מפקד אוגדה הוא קצין בדרגת [[מייג'ור גנרל]].
+באוגדה ישראלית משוריינת בתקן מלא מעל ל-300 [[טנק]]ים. בצבאות אחרים אוגדה משוריינת יכולה לכלול גם כ-100 טנקים בלבד. מפקד אוגדה בצה"ל הוא [[קצין]] בדרגת [[תת-אלוף]], וקודם ליצירת דרגה זו דרגת מפקדי אוגדה הייתה [[אלוף]]. בצבאות העולם מפקד אוגדה הוא קצין בדרגת [[מייג'ור גנרל]]. אוגדה צבאית [[צבא הגנה לישראל|צה<nowiki>''</nowiki>לית]] מכילה [[חיל שריון]], [[חיל רגלים]], [[חיל ההנדסה הקרבית|חיל הנדסה קרבית]], [[חיל תותחנים]] ויחידות סיוע בתחום ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]], ה[[לוגיסטיקה]] וסיוע אווירי.
-[[מבצע קדש|במבצע קדש]] ו[[מלחמת ששת הימים|במלחמת ששת הימים]] היו קיימות בצה"ל אוגדות ייעודיות שהוקמו על פי הצורך המבצעי, אך עקב [[מלחמת ההתשה]] הוקמו אוגדות קבע גיזרתיות כמו [[אוגדה 252]].
+ב[[מבצע קדש]] וב[[מלחמת ששת הימים]] היו קיימות בצה"ל אוגדות ייעודיות שהוקמו על פי הצורך המבצעי, אך עקב [[מלחמת ההתשה]] הוקמו אוגדות קבע גיזרתיות כמו [[אוגדה 252]].
 ===אוגדות בצה"ל===
 * אוגדות סדירות
-** [[עוצבת געש|אוגדה 36 (עוצבת געש)]] - אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הצפון]]
+** {{סמל|עוצבת געש}} [[עוצבת געש|אוגדה 36 (עוצבת געש)]] – אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הצפון]]
-** [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162 (עוצבת הפלדה)]] - אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הדרום]]
+** {{סמל|עוצבת האש}} [[עוצבת האש|אוגדה 98 (עוצבת האש)]] – אוגדה מוצנחת ב[[פיקוד המרכז]]
+** {{סמל|עוצבת הפלדה}} [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162 (עוצבת הפלדה)]] – אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הדרום]]
-* אוגדות מרחביות
-** [[אוגדת הבשן| אוגמ"ר 210 (עוצבת הבשן)]] - אזור [[רמת הגולן]]
-** [[עוצבת הגליל|אוגמ"ר 91 (עוצבת הגליל)]] - אוגדת [[גבול הצפון]]
-** [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגמ"ר איו"ש (עוצבת אזור יהודה ושומרון)]]
-** [[אוגדת עזה|אוגדת עזה 143 (עוצבת שועלי האש)]]
-** [[עוצבת אדום|אוגמ"ר 80 (עוצבת אדום)]]
 *אוגדות מילואים
-** [[עוצבת האש|אוגדה 98 (עוצבת האש)]] - אוגדה מוצנחת
+** {{סמל|עוצבת המפץ}} [[עוצבת המפץ|אוגדה 146 (עוצבת המפץ)]] – אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הצפון]]
-** [[אוגדת סיני|אוגדה 252 (עוצבת סיני)]]
+** {{סמל|עוצבת הבזק}} [[עוצבת הבזק|אוגדה 99 (עוצבת הבזק)]] – אוגדת חי"ר ב[[פיקוד המרכז]]
-**[[עוצבת המפץ|אוגדה 319 (עוצבת המפץ)]]
+** {{סמל|עוצבת סיני}} [[אוגדת סיני|אוגדה 252 (עוצבת סיני)]] – אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הדרום]]
+* אוגדות מרחביות
-**[[עוצבת עידן| אוגדה 340 (עוצבת עידן)]]
+** {{סמל|אוגדת הבשן}} [[אוגדת הבשן| אוגמ"ר 210 (עוצבת הבשן)]] – אזור [[רמת הגולן]]
+** {{סמל|עוצבת הגליל}} [[עוצבת הגליל|אוגמ"ר 91 (עוצבת הגליל)]] – אוגדת [[גבול הצפון]]
+** {{סמל|אוגדת איו"ש}} [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגמ"ר 877 (עוצבת אזור יהודה ושומרון)]]
+** {{סמל|אוגדת עזה}} [[אוגדת עזה|אוגמ"ר 143 (עוצבת שועלי האש)]]
+** {{סמל|עוצבת אדום}} [[עוצבת אדום|אוגמ"ר 80 (עוצבת אדום)]] – אוגדה משוריינת ב[[פיקוד הדרום]]
+===מפקד אוגדה בצה"ל===
+'''מפקד אוגדה''' או בקיצור '''מאו"ג''' הוא [[קצין]] בדרגת [[תת-אלוף]] (בצבאות אחרים בעולם קצין בדרגת [[מייג'ור גנרל]]) העומד בראש [[יחידה צבאית]] אשר כפופה ל[[פיקוד]] או ל[[גיס]] ומורכבת בדרך כלל משלוש [[חטיבות]] משוריינות (או שתיים משוריינות ואחת [[חי"ר]]), [[אגד ארטילרי]], גדוד [[הנדסה צבאית|הנדסה]] ואגד [[חיל התחזוקה|תחזוקה]]. תפקיד המאו"ג ב[[צה"ל]] משתנה בהתאם לסוג האוגדה עליה הוא מופקד: אוגדה סדירה (לדוגמה [[עוצבת געש|אוגדה 36 "עוצבת געש"]] ב[[פיקוד הצפון|פיקוד צפון]]), [[אוגדה מרחבית]] (לדוגמה [[אוגמ"ר איו"ש]]) ואוגדת [[מילואים]] (לדוגמה [[עוצבת הבזק|אוגדה 99 "עוצבת הבזק"]]).<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[אלישיב שמשי]]|שם=בכוחם להכריע – על מפקדי אוגדות בשדה הקרב|מו"ל=[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]]|שנת הוצאה=2007}}</ref>
+====תפקיד המאו"ג בקרב====
+האוגדה מכילה מרכיבים המאפשרים לה להתמודד בכוחות עצמה עם [[טקטיקה|יעדים טקטיים]] ולעיתים גם עם יעדים [[מערכה (צבא)|מערכתיים]], ולכן מפקד אוגדה פועל בתחומים שונים ונרחבים המחייבים אותו להתמודד עם המורכבות הנובעת מכך: היקף [[מידע]] המגיע מ[[מודיעין צבאי|מקורות מודיעין]] רבים ומגוונים; כמות דיווחים, עדכונים ודרישות של יחידות-משנה ושל הרמה הממונה; מגבלות שליטה על הכוחות עקב המרחקים הגדולים בין היחידות; קצב התרחשויות מהיר הנובע משורה של קרבות המתנהלים במקביל וכדומה. שפע המידע, קצב האירועים וכמות המבצעים שמפקד האוגדה נדרש להתייחס אליהם מטילים עליו אחריות כבדה, יותר מאשר על כל מפקד שדה אחר. ברמה זו של פיקוד, ראוי שהמפקד יקיים עבודת מטה ונוהלי קרב מסודרים לשם מיצוי עוצמת האוגדה ביעילות וברציפות.
+תחומים מסוימים מייחדים מפקד אוגדה לעומת מפקדי שדה בדרג נמוך יותר: ניהול קרבות רצוף לאורך זמן, הפעלת [[אגד ארטילרי]] ותיאום [[סיוע אווירי קרוב|סיוע אווירי]], ניהול קרב עכשווי ונוהל קרב להמשך לחימה במקביל, מוטת שליטה גדולה יותר ביחידות משנה, צורך ממשי להיעזר בקציני מטה ועוד. בכישורים הנדרשים ממפקד אוגדה יש להדגיש היבטים שונים מאלה המודגשים בכישוריהם של מפקדים זוטרים יותר. בדרגי הפיקוד של [[מפקד מחלקה]] ו[[מפקד פלוגה]] הדגש הוא במקצועיות בהפעלת [[אמצעי לחימה|אמצעי הלחימה]] שברשותם. ככל שהרמה עולה, הדגש מוסט לעבר כושר החשיבה. מפקד אוגדה נדרש לכושר חשיבה שיהיה בד בבד הן רחב והן ממוקד.
+נושאי התפקוד של מפקד האוגדה בקרב הם: הבנת הכוונה של הרמה הממונה ונכונות לפעול ברוחה; הבנת התרחיש ב[[שדה קרב|שדה הקרב]]; כושר קבלת החלטות ויכולת פיקוד ושליטה על כוחות רבים.<ref name=":0" />
+==== הכשרת מפקדי אוגדות בצה"ל ====
+קצינים המיועדים לפיקוד על אוגדות נדרשים לעבור קורס מפקדי אוגדות – קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת [[זרוע היבשה]] ובאחריות [[פיקוד ההכשרות והאימונים]].
+הקורס חודש לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] כלקח מביקורת שנמתחה על רמת ההכשרה של מפקדי האוגדות והתפקוד שלהם בקרב. אורך הקורס כחודשיים. מתקבלים אליו קצינים ב[[דרגות צה"ל|דרגות תת-אלוף ואלוף-משנה]], חלקם מפקדים בפועל על אוגדות, חלקם עתידים לפקד על אוגדה וחלקם אנשי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[אגף המודיעין]].
+==== צל"ש מפקד האוגדה ====
+בצה"ל קיימים שלושה סוגי [[עיטורים, מדליות ותוארי כבוד של הפדרציה הרוסית|עיטורים]] וארבעה סוגי [[צל"ש|צל"ש (ציון לשבח)]], אשר ניתנים לחיילים יחידים או ליחידות שלמות. הענקת הציון לשבח נעשית לפי שיקולו האישי של מפקד בכיר, לרוב העומד בראש אגף, זרוע, פיקוד, חטיבה או אוגדה. המפקד ממליץ לוועדה המוסמכת בנושא על החייל שלדעתו זכאי לצל"ש בשל הצטיינות יתרה בעת מילוי התפקיד, והוועדה תהיה אחראית על דחיית בקשתו או אישורה. במקרים מסוימים, בהתאם לגבורה שהפגין החייל, תמליץ הוועדה על הענקת העיטור במקומו של הצל"ש ותעביר את המלצותיה ל[[רמטכ"ל]] המכהן.
+צל"ש מפקד האוגדה הוא השלישי בחשיבותו (לאחר [[עיטורי צה"ל|צל"ש הרמטכ"ל וצל"ש האלוף]]). הוא מוענק על פי המלצת מפקד האוגדה ומעוצב כפס ירוק כהה, שבמרכזו חרב מוצלבת עם ענף עץ זית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/אתרים/המפקד-יש-לי-שאלה/מתגייסים/עיטורים-בצהל/|כותרת=מה משמעות העיטורים בצה"ל?|אתר=אתר צה"ל|תאריך_וידוא=17.09.2021}}</ref> נכון לפברואר [[2015 בישראל|2015]], קיבלו 183 חיילים את צל"ש מפקד האוגדה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gvura.org/a345637-%5D4%5EA%5E4%5DC%5D2%5D5%5EA-%5E2%5D9%5D8%5D5%5E8%5D9%5DD-%5D5%5E6%5DC-%5E9%5D9%5DD-%5D1%5DE%5DC%5D7%5DE%5D5%5EA-%5D9%5E9%5E8%5D0%5DC-%5E0%5DB%5D5%5DF-%5DC%5E4%5D1%5E8%5D5%5D0%5E8-2015|הכותב=עפר דרורי|כותרת=התפלגות עיטורים וצל"שים במלחמות ישראל (נכון לפברואר 2015)|אתר=[[אתר הגבורה]]|תאריך=פברואר 2015|תאריך_וידוא=17.09.2021}}</ref> על ייחודיותו של צל"ש מפקד האוגדה ניתן ללמוד מדבריו של פרופ' [[אסא כשר]]: "האוגדה היא כוח צבאי שהרכבו וגודלו נותנים לו מידה רבה של עצמאות. צל"ש המוענק על ידי מפקד האוגדה הוא צל"ש המוענק בשמה של מסגרת צבאית המפעילה עשרות אלפי חיילים. בעלי צל"ש כזה נבחרים מקרב חיילים רבים וטובים. המצטיינים הללו אמורים להיות יוצאי דופן"''.''<ref>{{צ-ספר|מחבר=עפר דרורי|שם=גיבורי ישראל מקבלי ציון לשבח של מפקד האוגדה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת דרור|שנת הוצאה=2016}}</ref>
 ==מדינות אחרות==
 כיום [[צבא בריטניה]] כולל חמש אוגדות סדירות, [[צבא ארצות הברית]] כולל 10 אוגדות סדירות ו-8 במילואים (המשמר הלאומי), ו[[חיל הנחתים האמריקני]] כולל 3 אוגדות סדירות ואחת במילואים.
+== לקריאה נוספת ==
+* [[מאיר פינקל]], '''המטכ"ל''', הוצאת [[מודן הוצאה לאור|מודן]], 2020, פרק 10 – הקמת אוגדה מרחבית בסיני, עמודים 347–354
 == קישורים חיצוניים ==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-* {{מערכות||מושגי יסוד - הדיביזיה החדשה|7/112627|2, נובמבר 1939}}
+* {{מערכות||מושגי יסוד – הדיביזיה החדשה|7/112627|2, נובמבר 1939}}
 * {{מערכות||דיביזיות מוביליות בעבר ובהווה|2/112642|גיליון מחנות, ינואר 1940}}
-* {{מערכות|[[דני אשר]]|מכפיל כוח ששינה כיוון - מפקדות האוגדה|6/114046|471, מאי 2017}}
+* {{מערכות|[[דני אשר]]|מכפיל כוח ששינה כיוון – מפקדות האוגדה|6/114046|471, מאי 2017}}
+* [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/61650 האוגדה הראשונה בקרבות של צה"ל – צדק היסטורי], ביקורת על ספרו של [[בני מיכלסון]], [[IsraelDefense]],{{כ}} 1 באפריל 2024
+* אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, [https://www.maarachot.idf.il/2024/מאמרים/האוגדה-הראשונה-פודקסט/ האוגדה הראשונה (פודקסט)], באתר [[מערכות (כתב עת)|מערכות]], 10 באפריל 2024
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 67: / שורה 95: @@
 {{יחידות צבאיות}}
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:אוגדות ודיוויזיות|*]]
 [[קטגוריה:מרכיבי סדר הכוחות]]
-[[קטגוריה:אוגדות ודיוויזיות|*]]

יחידות צבאיות
העת העתיקה	פלנקס • דקוריה • טורמה • מאניפולוס • קנטוריה • קוהורטה • לגיון • מורה
העת החדשה	חוליה • כיתה • צוות • מחלקה • פלוגה • גדוד • רגימנט • חטיבה (בריגדה) • אוגדה (דיוויזיה) • גיס (קורפוס) • ארמייה • קבוצת ארמיות • זירה • מטה כללי
יחידות בחיל הים וחיל האוויר	פלגה • שייטת • מספן • טייסת • כנף • בח"א • להק
יחידות בצה"ל	חטיבה מרחבית • אוגדה מרחבית • פיקוד מרחבי • המטה הכללי של צה"ל