לדלג לתוכן

פוליוויניל כלוריד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תיקון תעתיק וקישור
(46 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תרכובת}}
[[תמונה:PVC-3D-vdW.png|ממוזער|שמאל|250px|ייצוג מולקולת '''פוליוויניל כלוריד''']]
{|style="border: 1px solid; float: left; width: 250px;"
'''פוליוויניל כלוריד''' ([[אנגלית]]: Polyvinyl chloride; ידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''PVC''') הוא [[פולימר]] נפוץ. PVC מיוצר ב[[פלמור]] [[רדיקלים חופשיים|רדיקלי]] של [[כלורואתילן]] השייך למשפחת ה[[מונומר]]ים הו[[ויניל]]ים (בעלי קשר כפול). ייצורו המסחרי החל בשנת [[1936]].
!colspan="2" style="text-align: center; background: #CCC;"| פוליוויניל כלוריד
|-
|[[צפיפות החומר|צפיפות]]
|1.34 [[גרם לסנטימטר מעוקב|ג'/ס"מ³]]
|-style="background-color: #EEE;"
|[[מוליכות חשמלית]]
|10<sup>-?</sup> [[סימנס|S]]/[[מטר|m]]
|-
|[[מוליכות חום]]
|0.12 k-0.23 [[וואט|W]]/(מ'·[[קלווין|K]])
|-style="background-color: #EEE;"
|[[טמפרטורת רתיחה|טמפרטורת התכה]]
|160°[[צלזיוס|C]]-182°C
|-
|[[מספר CAS]]
|{{כ}} 9002-86-2
|}

[[קובץ:Polyvinylchlorid.svg|שמאל|לא ממוסגר|120x120px]]
'''פוליוויניל כלוריד''' (ב[[אנגלית]]: '''Polyvinyl chloride'''), הידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''PVC''', הוא אחד משלושת ה[[פולימר]]ים ה[[תרמופלסטי]]ים הסינתטיים הנפוצים ביותר בעולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thermofisher.com/blog/polymers2plastics/polymer-profiles-a-guide-to-the-worlds-most-widely-used-plastics/|הכותב=|כותרת=Polymer Profiles: A Guide to the World’s Most Widely Used Plastics|אתר=|תאריך=}}}} PVC מיוצר ב[[פלמור]] [[רדיקלים חופשיים|רדיקלי]] של [[כלורואתילן]] השייך למשפחת ה[[מונומר]]ים הו[[ויניל]]ים (בעלי קשר כפול). ייצורו המסחרי החל בשנת [[1936]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:PVC-3D-vdW.png|ממוזער|205x205px|ייצוג מולקולת פוליוויניל כלוריד]]
פוליוויניל כלורידי התגלה במקרה לפחות פעמיים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בתחילה בשנת [[1835]] על ידי הנרי ויקטור רנו וב-[[1872]] על ידי יוג'ין באומן. בשני המקרים הפולימר הופיע כמוצק לבן בתוך מבחנות שהכילו [[ויניל כלוריד]] שנחשפו לאור [[השמש]]. בשנת [[1920]], הכימאי ה[[רוסי]] איוון אוסטרומילנסקי והכימאי הגרמני פריץ קלאטה ניסו לרתום את ה־PVC לשימוש מסחרי אולם נתקלו בקשיים בעיבוד החומר הפריך והשביר.
פוליוויניל כלורידי התגלה במקרה לפחות פעמיים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. בתחילה בשנת [[1835]] על ידי [[אנרי ויקטור רניו]] וב-[[1872]] על ידי יוג'ין באומן. בשני המקרים הופיע הפולימר כמוצק לבן בתוך מבחנות שהכילו [[ויניל כלוריד]] ושנחשפו לאור [[השמש]]. בשנת [[1920]], ניסו הכימאי ה[[רוסי]] איוון אוסטרומילנסקי והכימאי הגרמני פריץ קלאטה לרתום את ה־PVC לשימוש מסחרי אולם נתקלו בקשיים בעיבוד החומר הפריך והשביר.
בשנת [[1926]] פיתח ואלדו סימון מחברת [[גודריץ']] שיטה להגמשת החומר על ידי ערבובו עם תוספים שונים. על ידי כך הפך את החומר לידידותי לעיבוד, ומכאן הדרך לייצור בקנה מידה מסחרי הייתה קצרה.

בשנת [[1926]] פיתח ואלדו סימון מחברת [[גודריץ']] שיטה להגמשת החומר על ידי ערבובו עם תוספים שונים. על ידי כך הפך את החומר לידידותי לעיבוד, ותוך זמן קצר נכנס ה-PVC לייצור בקנה מידה מסחרי.


== שימושים ==
== שימושים ==
PVC הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ורבים השימושים בו. כמחצית מה־PVC המיוצר בעולם מיועד לשימוש בענף ה[[בנייה]] שם הוא מחליף את חומרי הבנייה המסורתיים (כגון [[טיט]], [[בטון]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]).
PVC הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ורבים השימושים בו. כמחצית מה־PVC המיוצר בעולם מיועד לשימוש בענף ה[[בנייה]] שם הוא מחליף את חומרי הבנייה המסורתיים (כגון [[בוץ|טיט]], [[בטון]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]).

PVC קשיח משמש לייצור מגוון מוצרים: ציפויים פנימיים וחיצוניים לבניינים, כרטיסים ככרטיסי [[אשראי]] או [[תחבורה ציבורית]], מסגרות לחלונות, [[תקליט|תקליטים]] (מכאן השם "תקליטי ויניל"), צינורות, אביזרי [[אינסטלציה]] ועוד. ניתן לרכך PVC באמצעות הוספת חומרים מגמישים כגון פתלאטים. בצורתו הרכה משמש ה־PVC לייצור בדים, ריפודים, צינורות גמישים, ציפוי רצפות, בידוד לחוטי [[חשמל]], ציפויים לגגות, [[ניילון נצמד]] ועוד.
PVC קשיח משמש לייצור מגוון מוצרים: ציפויים פנימיים וחיצוניים לבניינים, [[כרטיס מגנטי|כרטיסים מגנטיים]] כ[[כרטיס אשראי|כרטיסי אשראי]] או [[תחבורה ציבורית]], מסגרות לחלונות, [[תקליט]]ים (מכאן השם "תקליטי ויניל"), צינורות, אביזרי [[אינסטלציה]] ועוד. ניתן לרכך PVC באמצעות הוספת חומרים מגמישים כגון פתלאטים. בצורתו הרכה משמש ה־PVC לייצור בדים, ריפודים, צינורות גמישים, ציפוי רצפות, בידוד לחוטי [[חשמל]], ציפויים לגגות, [[ניילון נצמד]] ועוד.

<gallery widths="120" heights="120" mode="packed">
קובץ:Pure Polyvinyl Chloride powder.jpg|אבקת PVC טהורה
קובץ:Laying sewer hi res (2).jpg|צנרות PVC
קובץ:Suelo-pvc.jpg|משטחי PVC להדבקה
קובץ:Men's black PVC pants 01.jpg|מכנסי PVC
קובץ:Vynil vinil 92837841.png|[[תקליט]] PVC
</gallery>


== השפעות בריאותיות ==
== השפעות בריאותיות ==
ישנם מומחים הסבורים כי ל־PVC, כחומר סינתטי העלול לפלוט [[פתלאט|פתלאטים]], השפעות מזיקות על בריאות האדם, אך אלו לא הוכחו במחקר. לעומת זאת, מ[[שנות ה-70 של המאה העשרים|שנות ה־70 של המאה הקודמת]] ידוע היטב כי המונומרים (אבני הבניין) מהם מסונתז ה־PVC רעילים מאוד ומסרטנים בבני אדם.
ישנם מומחים הסבורים כי ל־PVC, כחומר סינתטי העלול לפלוט [[פתלאט]]ים, השפעות מזיקות על בריאות האדם, אך אלו לא הוכחו במחקר. לעומת זאת, מ[[שנות ה-70 של המאה העשרים|שנות ה־70 של המאה ה-20]] ידוע היטב כי המונומרים (אבני הבניין) מהם מסונתז ה־PVC רעילים מאוד ומסרטנים בבני אדם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/substances/vinyl-chloride#:~:text=Vinyl%20chloride%20exposure%20is%20associated,cancers%2C%20lymphoma%2C%20and%20leukemia.|כותרת=Vinyl Chloride|אתר=NIH - National Cancer Institute|תאריך=November 3, 2022}}</ref>


רבים ממוצרי הפלסטיק בסביבת האדם עשויים PVC. לאחרונה, מתרבים המחקרים המראים כי פלסטיק מסוג זה שהתיישן (כגון במוצצים, בקבוקים ושקיות) מתחיל להתפרק ולפלוט [[מולקולה|מולקולות]] מסרטנות{{מקור}}. אחד הרעלים המשתחררים מהתפרקות ה-PVC הוא [[דיאוקסין]], הידוע כחומר מסרטן במיוחד.
רבים ממוצרי הפלסטיק בסביבת האדם עשויים PVC. לאחרונה, מתרבים המחקרים המראים כי פלסטיק מסוג זה שהתיישן (כגון במוצצים, בקבוקים ושקיות) מתחיל להתפרק ולפלוט [[מולקולה|מולקולות]] מסרטנות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://noharm-europe.org/sites/default/files/documents-files/6807/2021-06-23-PVC-briefing-FINAL.pdf|כותרת=The polyvinyl chloride debate: Why PVC remains a
problematic material|אתר=Health Care Without Harm Europe|תאריך=June 2021}}</ref>. אחד הרעלים המשתחררים מהתפרקות ה-PVC הוא [[דיאוקסין]], הידוע כחומר מסרטן במיוחד.


== מיחזור ==
גורם מרכזי במיחזור פסולת פוליוויניל כלוריד הוא טוהר החומר הממוחזר. ברוב החומרים, PVC הוא אחד המרכיבים. כדי לייצר מוצרים חדשים מ- PVC ממוחזר, יש צורך להפריד אותו מחומרים אחרים. שיטות מיחזור מסוף המאה ה-20 אינן מספיקות ויקרות מכיוון שיש לבצע את הפרדה לכל מוצר בנפרד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. Tukker, H. de Groot, L. Simons, S. Wiegersma|שם=Chemical Recycling of Plastics Waste (PVC and other resins)|כתב עת=TNO report|שנת הוצאה=1999|קישור=https://web.archive.org/web/20130404075536/http://ec.europa.eu/enterprise/sectors/chemicals/files/sustdev/pvc_report_en.pdf}}</ref> [[VinyLoop]] הוא תהליך מיחזור המפריד בין PVC לחומרים אחרים באמצעות תהליך של פירוק, סינון והפרדה של חומרים לא רצוים. משתמשים בממיס בלולאה סגורה לשטוף ולהרחיק חומרים נספחים (Elution) ולטהר את ה-PVC מהפסולת. VinyLoop {{אנ|VinyLoop}} מאפשר למחזר PVC שבדרך כלל היו שורפים או מטמינים.<ref>[https://vinylplus.eu/uploads/Modules/Documents/2015-04-20-pvc-recycling-brochure---english.pdf PVC recycling technologies - VinylPlus]</ref> האנרגיה הדרושה למיחזור באמצעות VinyLoop, נמוכה ב-46 אחוזים בהשוואה ליצור PVC חדש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.greenxchange.cc/about-downcycling/|כותרת=About Downcycling|אתר=GreenXchange|תאריך=2014-09-15|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-02-29}}</ref>
{{קצרמר|כימיה}}


==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|כימיה}}
[[קטגוריה:פולימרים]]
[[קטגוריה:פולימרים]]

גרסה מ־18:35, 20 ביוני 2024

פוליוויניל כלוריד
מספר CAS 9002-86-2
צפיפות 1.39±0.04 גרם/סמ"ק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פוליוויניל כלוריד
צפיפות 1.34 ג'/ס"מ³
מוליכות חשמלית 10-? S/m
מוליכות חום 0.12 k-0.23 W/(מ'·K)
טמפרטורת התכה 160°C-182°C
מספר CAS ‏ 9002-86-2

פוליוויניל כלורידאנגלית: Polyvinyl chloride), הידוע בראשי התיבות PVC, הוא אחד משלושת הפולימרים התרמופלסטיים הסינתטיים הנפוצים ביותר בעולם.[1] PVC מיוצר בפלמור רדיקלי של כלורואתילן השייך למשפחת המונומרים הווינילים (בעלי קשר כפול). ייצורו המסחרי החל בשנת 1936.

היסטוריה

ייצוג מולקולת פוליוויניל כלוריד

פוליוויניל כלורידי התגלה במקרה לפחות פעמיים במאה ה-19. בתחילה בשנת 1835 על ידי אנרי ויקטור רניו וב-1872 על ידי יוג'ין באומן. בשני המקרים הופיע הפולימר כמוצק לבן בתוך מבחנות שהכילו ויניל כלוריד ושנחשפו לאור השמש. בשנת 1920, ניסו הכימאי הרוסי איוון אוסטרומילנסקי והכימאי הגרמני פריץ קלאטה לרתום את ה־PVC לשימוש מסחרי אולם נתקלו בקשיים בעיבוד החומר הפריך והשביר.

בשנת 1926 פיתח ואלדו סימון מחברת גודריץ' שיטה להגמשת החומר על ידי ערבובו עם תוספים שונים. על ידי כך הפך את החומר לידידותי לעיבוד, ותוך זמן קצר נכנס ה-PVC לייצור בקנה מידה מסחרי.

שימושים

PVC הוא בעל ערך רב בתעשייה הכימית ורבים השימושים בו. כמחצית מה־PVC המיוצר בעולם מיועד לשימוש בענף הבנייה שם הוא מחליף את חומרי הבנייה המסורתיים (כגון טיט, בטון ועץ).

PVC קשיח משמש לייצור מגוון מוצרים: ציפויים פנימיים וחיצוניים לבניינים, כרטיסים מגנטיים ככרטיסי אשראי או תחבורה ציבורית, מסגרות לחלונות, תקליטים (מכאן השם "תקליטי ויניל"), צינורות, אביזרי אינסטלציה ועוד. ניתן לרכך PVC באמצעות הוספת חומרים מגמישים כגון פתלאטים. בצורתו הרכה משמש ה־PVC לייצור בדים, ריפודים, צינורות גמישים, ציפוי רצפות, בידוד לחוטי חשמל, ציפויים לגגות, ניילון נצמד ועוד.

השפעות בריאותיות

ישנם מומחים הסבורים כי ל־PVC, כחומר סינתטי העלול לפלוט פתלאטים, השפעות מזיקות על בריאות האדם, אך אלו לא הוכחו במחקר. לעומת זאת, משנות ה־70 של המאה ה-20 ידוע היטב כי המונומרים (אבני הבניין) מהם מסונתז ה־PVC רעילים מאוד ומסרטנים בבני אדם.[2]

רבים ממוצרי הפלסטיק בסביבת האדם עשויים PVC. לאחרונה, מתרבים המחקרים המראים כי פלסטיק מסוג זה שהתיישן (כגון במוצצים, בקבוקים ושקיות) מתחיל להתפרק ולפלוט מולקולות מסרטנות[3]. אחד הרעלים המשתחררים מהתפרקות ה-PVC הוא דיאוקסין, הידוע כחומר מסרטן במיוחד.

מיחזור

גורם מרכזי במיחזור פסולת פוליוויניל כלוריד הוא טוהר החומר הממוחזר. ברוב החומרים, PVC הוא אחד המרכיבים. כדי לייצר מוצרים חדשים מ- PVC ממוחזר, יש צורך להפריד אותו מחומרים אחרים. שיטות מיחזור מסוף המאה ה-20 אינן מספיקות ויקרות מכיוון שיש לבצע את הפרדה לכל מוצר בנפרד.[4] VinyLoop הוא תהליך מיחזור המפריד בין PVC לחומרים אחרים באמצעות תהליך של פירוק, סינון והפרדה של חומרים לא רצוים. משתמשים בממיס בלולאה סגורה לשטוף ולהרחיק חומרים נספחים (Elution) ולטהר את ה-PVC מהפסולת. VinyLoop (אנ') מאפשר למחזר PVC שבדרך כלל היו שורפים או מטמינים.[5] האנרגיה הדרושה למיחזור באמצעות VinyLoop, נמוכה ב-46 אחוזים בהשוואה ליצור PVC חדש.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליוויניל כלוריד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Polymer Profiles: A Guide to the World’s Most Widely Used Plastics
  2. ^ Vinyl Chloride, NIH - National Cancer Institute, ‏November 3, 2022
  3. ^ [https://noharm-europe.org/sites/default/files/documents-files/6807/2021-06-23-PVC-briefing-FINAL.pdf The polyvinyl chloride debate: Why PVC remains a problematic material], Health Care Without Harm Europe, ‏June 2021
  4. ^ A. Tukker, H. de Groot, L. Simons, S. Wiegersma, Chemical Recycling of Plastics Waste (PVC and other resins), TNO report, 1999
  5. ^ PVC recycling technologies - VinylPlus
  6. ^ About Downcycling, GreenXchange, ‏2014-09-15 (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.