כינוי גנאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:14, 2 ביולי 2024

כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי. המונח בא מלשון "גינוי", לגנות. כינוי גנאי הוא בהכרח פוגע, אך לעיתים גם משעשע או ילדותי. כינוי הגנאי מסתמך על מאפיין פיזי או נפשי, על טעות שנעשתה בעבר, על מוצא וכדומה, ומטרתו לזלזל במושא הגינוי.

כינוי גנאי כלשון הרע

כינוי גנאי עלול להיחשב כלשון הרע, כפי שפסק בית משפט השלום בירושלים:

הכינוי "כושי" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו לגזע השחור ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית").

— א (י-ם) 7878/05 אבי צגאי נגד איגנה אבי אבשלום, ניתן ב-11.1.07

בתביעה שהגיש איתמר בן-גביר נגד אמנון דנקנר, על שכינה אותו בכינוי הגנאי "נאצי מלוכלך" בתוכנית הטלוויזיה "פופוליטיקה", נפסק שבדברים אלה של דנקנר יש משום לשון הרע, ועל כן עליו לפצות את בן גביר בפיצוי סמלי של שקל אחד (רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר, ניתן ב־12.11.06).

כינויי גנאי בעברית

גולם – כינוי המתאר אדם טיפש, נטול השכלה או נקי מדעת. הכינוי מוזכר בהקשר דומה במשנה במסכת אבות: "שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם: אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כעניין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחלופיהן בגולם".^[1]
משקפופר (אבו ארבע) – כינוי גנאי לאדם המרכיב משקפיים.
אבו עלי – כינוי המתאר אדם שמנסה לעשום רושם מפחיד אך למעשה שם עצמו לצחוק.
ערבוש – אף על פי שבאופן כללי הסיומת וש יוצרת הקשר חיובי, יוצאת מן הכלל היא המילה "ערבוש", שהיא מילת גנאי לערבים. רוביק רוזנטל סבור כי השימוש בסיומת במקרה זה נועד להקטין את הערבי ולהציגו כחלש.^[2]
ערפי – כינוי לערבי עם שפם.

כינויי גנאי עדתיים בישראל

ווּזווּז – כינוי גנאי לאשכנזים, המחקה את מבטאם של יוצאי מזרח אירופה ואת שפתם. הביטוי נוצר על בסיס אונומטופי של חיקוי צליל להג המילה היידית "וואָס" (קרי: "ווּס") - שפירושה "מה" - אשר ניתנה תדיר כתשובה על ידי העולים החדשים לשאלות שאותן לא הבינו.^[3] ניתן להקביל כינוי גנאי זה למילה "ברברים", שבה כינו היוונים ביוון העתיקה את מי שאינם יוונים על בסיס האופן בו נשמעה לאוזנם שפתם הזרה. כיום המילה "ווזווז" מסמנת זהות אשכנזית גלותית ודחויה,^[3] אולם היא אינה נפוצה ולעיתים נדירות בלבד ניתן לשמוע אותה. השימוש העיקרי בכינוי נעשה כהדגמה לקיומם של מתחים בין-עדתיים במדינת ישראל, ובמסגרות אמנותיות, כמו תערוכתו של האמן בועז ארד בשנת 2007 הנושאת שם זה.
פרענק (קרי: "פְרֶנְק") – כינוי גנאי למזרחים. במילון הסלנג המקיף מאת רוביק רוזנטל מצוין כי מקור השם במילה הספרדית Francos, אשר היה בימי הביניים שמם של שבטי הפרנקים. עם הזמן הפכו "פרנקוס" ו-"פרנג'ים" כינויים לאירופים במזרח (גם בפי הערבים). כאשר עלו לארץ צאצאי מגורשי ספרד דוברי לאדינו מהאימפריה העות'מאנית, כינו אותם האשכנזים דוברי היידיש בארץ "פרענקים", מאחר שהם הגיעו לארץ ישראל מאירופה. לשם הגנאי פרענק התווסף התואר "פארח" (שם יידי המציין מחלת עור, ומשמש ככינוי גנאי).
דוס – כינוי גנאי לדתיים, בעבר הכינוי נשא אופי שלילי, והתייחד בעיקר ליהודי החרדי. עם הזמן נעשה בו שימוש גם כלפי הדתי-לאומי, ואופיו השתנה - על אף שבדרך כלל ההקשר הוא שלילי, לעיתים הוא בעל אופי נייטרלי. דוגמה להיותו כינוי בעל אופי נייטרלי, ואף עם קורטוב של חיבה, ניתן למצוא בקיומם של מספר אתרי אינטרנט המיועדים לציבור הדתי-לאומי, המשתמשים במילה דוס כחלק מהשם שלהם. לדוגמה: אתר השידוכים "דוסידייט" (הלחם של דוס ודייט), אתר האירועים לדתיים "דוסילנד" (על משקל דיסנילנד) ו"דוסיבות" (מסיבות לציבור הדתי שילוב של "דוסים" ו"מסיבות"), צוות הקומיקאים אנדרדוס (שילוב של אנדרדוג ודוס).
כושי – במקור היה זה כינוי לאנשים שחורי עור על שם מוצאם מאפריקה (ארץ כוש), אך בהמשך הפך לכינוי גנאי לשחורי עור. הביטוי נקשר למצב העבדות.^[4]
שלוּחים – כינוי גנאי המקובל בקרב יוצאי צפון אפריקה, ומתייחס במקור ליהודים ההרריים יוצאי הרי האטלס במרוקו, אזור שהיה מיושב בשבטים ברבריים כגון השלוחים^[5] והמסמודה. תושבי האזור נחשבו לפרימיטיביים, חסרי תרבות והשכלה.^[6] מילה זו התגלגלה במשמעות דומה גם ליידיש^[7] (ראו להלן). בסוף 2009 הוגשה תביעה בסך 100,000 ש"ח כנגד הזמר קובי פרץ בטענה שכינה את קהל הרוקדים בבר מצווה בעפולה בה הופיע, בכינוי שלוחים. להגנתו, פרץ טען כי כינה אותם בכינוי "שלופים". בתגובה לתביעה הגיש פרץ תביעה נגדית על פגיעה בשמו הטוב. הפרשה הסתיימה לאחר שנתיים בביטול הדדי של התביעות.
שלוֹך, ביידיש, הוא כינוי גנאי המקובל בקרב יוצאי מזרח אירופה על אדם מוזנח הלבוש ברישול.^[8] מקור המילה הוא בצפון אפריקה, בקבוצה הברברית שלוכים, שחיו בדרום מרוקו ודיברו בניב התשלחי, שהוא הניב הדרומי של השפות הברבריות. עדות ראשונה לשימוש בכינוי היא מ-1931, כאשר העיתון היהודי בשפה הצרפתית "ל'אווניר אילוסטרה" תיאר את אחד המהגרים היהודים הכפריים ברבאט כ-"שלוח"^[9]. לא ברורה התגלגלות המילה מצפון אפריקה למזרח אירופה, אך תהליך דומה התרחש גם בצרפתית; מתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי בצפון אפריקה החלה המילה "שלוך" לשמש ככינוי גנאי בצרפתית לגרמנים.^[10]
חוחול (ברוסית: Хохол) – כינוי גנאי פוגעני במיוחד המקובל בקרב רוסים כלפי אוקראינים, ובישראל נפוץ אצל עולי ברית המועצות לשעבר^[11].

כינויי גנאי לחפצים דוממים

סיוטית, טלטולית - כינויי גנאי לטיולית. מקורם בסלנג הצבאי, הם ניתנו לטיולית בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בטיולית.

כינויי גנאי אנטישמיים

המונח "ז'יד" מפנה לכאן. לערך העוסק בסופר הצרפתי, ראו אנדרה ז'יד.

קַיְק (Kike) – כינוי גנאי ליהודי אמריקאי. מקורו במילה עוגה (אנגלית: cake) ובהגירה לארצות הברית בשלהי המאה ה-19. המהגרים היו מתבקשים לחתום על טפסים בטרם כחלק מתהליך הקליטה ואלו שלא ידעו לכתוב את שמם, סימנו בדרך כלל צלב כחתימה. מהגרים יהודים העדיפו לא לצייר צלב, ובמקומו ציירו מעגל, שהזכיר לפקידי ההגירה עוגה או כעך.
זִ'יד (מהשפות הסלאביות; ברוסית: Жид; בפולנית: Żyd) – "יהודי", משמש ככינוי גנאי ברוסית ובאוקראינית, ואילו בפולנית ובצ'כית מילה זו פירושה "יהודי" ללא קונוטציה שלילית.
יהודון – תרגום עברי נפוץ ל"ז'יד" הרוסי. כינוי גנאי מקביל באנגלית הוא "Jew Boy".^[12]

ראו גם

הערות שוליים

^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'
^ רוביק רוזנטל, "גזענות לשונית", באתר הסתדרות המורים בישראל, פברואר 2011
^ ¹ ² "vuzvuz" definition from Double-Tongued Dictionary
^ אילון גלעד, כיצד ומתי הפכה "כושי" למילת גנאי בעברית?, באתר הארץ, 21 ביוני 2017
^ "שלוח", במילון merriam-webster
^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: קווים לדמותו של השלוּח, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2009
^ מנחם צבי קדרי, פרקים בתולדות הלשון העברית, עמ' 31
^ דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה: מילון אחול מאניוקי לעברית מדוברת (1973)
^ חן מלול, למי קראתם "שלוּחים"?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.08.2022
^ בעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסרט ממזרים חסרי כבוד
^ רענן בן צור, תיעוד: מכות בפאב בגלל כינוי גנאי הובילו למוות, באתר ynet, 14 ביוני 2018
^ חמי שלו, על יהודונים באמריקה ואנטישמים בישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2016

[1] משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'

[2] רוביק רוזנטל, "גזענות לשונית", באתר הסתדרות המורים בישראל, פברואר 2011

[vuzvuz-3] ¹ ² "vuzvuz" definition from Double-Tongued Dictionary

[4] אילון גלעד, כיצד ומתי הפכה "כושי" למילת גנאי בעברית?, באתר הארץ, 21 ביוני 2017

[5] "שלוח", במילון merriam-webster

[6] רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: קווים לדמותו של השלוּח, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2009

[7] מנחם צבי קדרי, פרקים בתולדות הלשון העברית, עמ' 31

[8] דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה: מילון אחול מאניוקי לעברית מדוברת (1973)

[9] חן מלול, למי קראתם "שלוּחים"?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.08.2022

[10] בעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסרט ממזרים חסרי כבוד

[11] רענן בן צור, תיעוד: מכות בפאב בגלל כינוי גנאי הובילו למוות, באתר ynet, 14 ביוני 2018

[12] חמי שלו, על יהודונים באמריקה ואנטישמים בישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''כינוי גנאי''' או '''שם גנאי''' הוא שם המומצא ל[[אדם]], ל[[קבוצה חברתית|קבוצת אנשים]], ל[[בעל חיים]] או לחפץ, נוצר למטרות [[בוז|ביזוי]]. המונח בא מלשון "גינוי", לגנות. כינוי גנאי הוא בהכרח פוגע, אך לעיתים משעשע או ילדותי. כינוי הגנאי מסתמך על מאפיין פיזי או נפשי, על טעות שנעשתה בעבר, על [[אתניות|מוצא]] וכדומה, ומטרתו לזלזל במושא הגינוי.
+'''כינוי גנאי''' או '''שם גנאי''' הוא שם המומצא ל[[אדם]], ל[[קבוצה חברתית|קבוצת אנשים]], ל[[בעלי חיים|בעל חיים]] או לחפץ, נוצר למטרות [[בוז|ביזוי]]. המונח בא מלשון "גינוי", לגנות. כינוי גנאי הוא בהכרח פוגע, אך לעיתים גם משעשע או ילדותי. כינוי הגנאי מסתמך על מאפיין פיזי או נפשי, על טעות שנעשתה בעבר, על [[אתניות|מוצא]] וכדומה, ומטרתו לזלזל במושא הגינוי.
 ==כינוי גנאי כלשון הרע==
 כינוי גנאי עלול להיחשב כ[[חוק איסור לשון הרע|לשון הרע]], כפי שפסק [[בית משפט השלום]] ב[[ירושלים]]:
-{{ציטוט|תוכן=הכינוי "[[כושי]]" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו ל[[העדה האתיופית|עדה האתיופית]] ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית").
+{{ציטוט|תוכן=הכינוי "[[כושי]]" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו ל[[גזע השחור]] ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית").
 |מקור=[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML3.nsf/A6BDC9A65B27A8E0422572600055DCEA/$FILE/C423A0BA32B514C54225725C00299B32.html?OpenElement א (י-ם) 7878/05 אבי צגאי נגד איגנה אבי אבשלום], ניתן ב-11.1.07}}
-בתביעה שהגיש [[איתמר בן גביר]] נגד [[אמנון דנקנר]], על שכינה אותו בכינוי הגנאי "נאצי מלוכלך" בתוכנית הטלוויזיה "[[פופוליטיקה]]", נפסק שבדברים אלה של דנקנר יש משום [[חוק איסור לשון הרע|לשון הרע]], ועל כן עליו לפצות את בן גביר ב[[פיצוי סמלי]] של שקל אחד ({{פס"ד עליון|קישור=03105200.p09|סוג=רע"א|עותר=איתמר בן גביר|משיב=אמנון דנקנר|ניתן ב=12.11.06}}).
+בתביעה שהגיש [[איתמר בן-גביר]] נגד [[אמנון דנקנר]], על שכינה אותו בכינוי הגנאי "נאצי מלוכלך" בתוכנית הטלוויזיה "[[פופוליטיקה]]", נפסק שבדברים אלה של דנקנר יש משום [[חוק איסור לשון הרע|לשון הרע]], ועל כן עליו לפצות את בן גביר ב[[פיצוי סמלי]] של שקל אחד ({{פס"ד עליון|קישור=03105200.p09|סוג=רע"א|עותר=איתמר בן גביר|משיב=אמנון דנקנר|ניתן ב=12.11.06}}).
 == כינויי גנאי בעברית ==
-* '''גולם''' - כינוי המתאר אדם שהוא נקי מדעת. הכינוי גולם בהקשר אחר מוזכר במשנה במסכת אבות "שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם: אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחלופיהן בגולם.{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ז}}}}
+* '''גולם''' – כינוי המתאר אדם טיפש, נטול השכלה או נקי מדעת. הכינוי מוזכר בהקשר דומה במשנה ב[[מסכת אבות]]: "שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם: אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כעניין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחלופיהן בגולם".{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ז}}}}
-* '''משקפופר''' ('''אבו ארבע''') - כינוי גנאי לאדם המרכיב משקפיים.
+* '''משקפופר''' ('''אבו ארבע''') – כינוי גנאי לאדם המרכיב משקפיים.
-* '''אבו עלי''' - כינוי המתאר אדם שמנסה לעשום רושם מפחיד אך למעשה שם עצמו לצחוק.
+* '''אבו עלי''' – כינוי המתאר אדם שמנסה לעשום רושם מפחיד אך למעשה שם עצמו לצחוק.
-* '''ערבוש''' - אף על פי שבאופן כללי הסיומת [[וש]] יוצרת הקשר חיובי, יוצאת מן הכלל היא המילה "ערבוש", שהיא מילת גנאי ל[[ערבים]]. [[רוביק רוזנטל]] סבור כי השימוש בסיומת במקרה זה נועד להקטין את הערבי ולהציגו כחלש.{{הערה|1=רוביק רוזנטל, "[http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=17026&CategoryID=1758&Page=2 גזענות לשונית]", באתר [[הסתדרות המורים בישראל]], פברואר [[2011]]}}
+* '''ערבוש''' – אף על פי שבאופן כללי הסיומת [[וש]] יוצרת הקשר חיובי, יוצאת מן הכלל היא המילה "ערבוש", שהיא מילת גנאי ל[[ערבים]]. [[רוביק רוזנטל]] סבור כי השימוש בסיומת במקרה זה נועד להקטין את הערבי ולהציגו כחלש.{{הערה|1=רוביק רוזנטל, "[http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=17026&CategoryID=1758&Page=2 גזענות לשונית]", באתר [[הסתדרות המורים בישראל]], פברואר [[2011]]}}
-*'''ערפי''' - כינוי לערבול עם שפם.
+*'''ערפי''' – כינוי לערבי עם שפם.
-=== כינויי גנאי עדתיים בעברית ===
+=== כינויי גנאי עדתיים בישראל===
 * {{עוגן|ווזווז}} '''ווּזווּז''' – כינוי גנאי ל[[אשכנזים]], המחקה את מבטאם של [[יהדות מזרח אירופה|יוצאי מזרח אירופה]] ואת [[יידיש|שפתם]]. הביטוי נוצר על בסיס [[אונומטופיה|אונומטופי]] של חיקוי צליל להג המילה היידית "וואָס" ([[הגייה אשכנזית|קרי]]: "ווּס") - שפירושה "מה" - אשר ניתנה תדיר כתשובה על ידי העולים החדשים לשאלות שאותן לא הבינו.{{הערה|שם=vuzvuz|1=[http://www.doubletongued.org/index.php/dictionary/vuzvuz/ "vuzvuz" definition from Double-Tongued Dictionary]}} ניתן להקביל כינוי גנאי זה למילה "[[ברברים (מונח)|ברברי]]ם", שבה כינו היוונים ב[[יוון העתיקה]] את מי שאינם יוונים על בסיס האופן בו נשמעה לאוזנם שפתם הזרה. כיום המילה "ווזווז" מסמנת זהות אשכנזית [[גלותי]]ת ודחויה,{{הערה|שם=vuzvuz}} אולם היא אינה נפוצה ולעיתים נדירות בלבד ניתן לשמוע אותה. השימוש העיקרי בכינוי נעשה כהדגמה לקיומם של מתחים בין-עדתיים ב[[מדינת ישראל]], ובמסגרות אמנותיות, כמו [[תערוכה|תערוכתו]] של האמן בועז ארד בשנת [[2007]] הנושאת שם זה.
 * '''[[פרנקים (כינוי)|פרענק]]''' (קרי: "פְרֶנְק") – כינוי גנאי ל[[מזרחים]]. במילון הסלנג המקיף מאת [[רוביק רוזנטל]] מצוין כי מקור השם במילה ה[[ספרדית]] Francos, אשר היה ב[[ימי הביניים]] שמם של שבטי ה[[פרנקים]]. עם הזמן הפכו "פרנקוס" ו-"פרנג'ים" כינויים לאירופים במזרח (גם בפי הערבים). כאשר [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ]] [[יהדות ספרד#צאצאי מגורשי ספרד|צאצאי מגורשי ספרד]] דוברי [[לאדינו]] מ[[האימפריה העות'מאנית]], כינו אותם האשכנזים דוברי היידיש בארץ "פרענקים", מאחר שהם הגיעו לארץ ישראל מאירופה. לשם הגנאי פרענק התווסף התואר "פארח" (שם יידי המציין מחלת עור, ומשמש ככינוי גנאי).
 * '''[[דוס]]''' – כינוי גנאי לדתיים, בעבר הכינוי נשא אופי שלילי, והתייחד בעיקר ליהודי ה[[חרדי]]. עם הזמן נעשה בו שימוש גם כלפי ה[[דתי-לאומי]], ואופיו השתנה - על אף שבדרך כלל ההקשר הוא שלילי, לעיתים הוא בעל אופי נייטרלי. דוגמה להיותו כינוי בעל אופי נייטרלי, ואף עם [[קורטוב]] של חיבה, ניתן למצוא בקיומם של מספר אתרי אינטרנט המיועדים לציבור הדתי-לאומי, המשתמשים במילה דוס כחלק מהשם שלהם. לדוגמה: אתר ה[[שידוך |שידוכים]] "דוסידייט" ([[הלחם]] של דוס ו[[דייט]]), אתר האירועים לדתיים "דוסילנד" (על משקל דיסנילנד) ו"דוסיבות" (מסיבות לציבור הדתי שילוב של "דוסים" ו"מסיבות"), צוות הקומיקאים [[אנדרדוס]] (שילוב של [[אנדרדוג]] ודוס).
+* '''[[כושי]]''' – במקור היה זה כינוי לאנשים שחורי עור על שם מוצאם מאפריקה (ארץ כוש), אך בהמשך הפך לכינוי גנאי ל[[שחורים|שחורי עור]]. הביטוי נקשר למצב ה[[עבדות]].{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|כיצד ומתי הפכה "כושי" למילת גנאי בעברית?|0000017f-e372-d9aa-afff-fb7a3aab0000|21 ביוני 2017}}}}
-* '''[[כושי]]''' - כינוי גנאי ל[[שחורים|שחורי עור]] (ראו לעיל).
-* '''שלוּחים''' - כינוי גנאי המקובל בקרב [[יהדות צפון אפריקה|יוצאי צפון אפריקה]], ומתייחס במקור ליהודים ההרריים יוצאי [[הרי האטלס]] ב[[מרוקו]], אזור שהיה מיושב בשבטים ברבריים כגון ה[[שלוחים (שבט)|שלוחים]]{{הערה|1=[http://www.merriam-webster.com/dictionary/shluh "שלוח"], במילון merriam-webster}} וה[[מסמודה]]. תושבי האזור נחשבו לפרימיטיביים, חסרי תרבות והשכלה.{{הערה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: קווים לדמותו של השלוּח|990/800|24/12/2009|47|1}}}} מילה זו התגלגלה במשמעות דומה גם ליידיש{{הערה|1=מנחם צבי קדרי, '''פרקים בתולדות הלשון העברית''', עמ' 31}} (ראו להלן). בסוף [[2009]] הוגשה תביעה בסך 100,000 ש"ח כנגד הזמר [[קובי פרץ]] בטענה שכינה את קהל הרוקדים ב[[בר מצווה]] ב[[עפולה]] בה הופיע, בכינוי שלוחים. להגנתו, פרץ טען כי כינה אותם בכינוי "שלופים". בתגובה לתביעה הגיש פרץ תביעה נגדית על פגיעה בשמו הטוב. הפרשה הסתיימה לאחר שנתיים בביטול הדדי של התביעות.
+* '''שלוּחים''' – כינוי גנאי המקובל בקרב [[יהדות צפון אפריקה|יוצאי צפון אפריקה]], ומתייחס במקור ליהודים ההרריים יוצאי [[הרי האטלס]] ב[[מרוקו]], אזור שהיה מיושב בשבטים ברבריים כגון ה[[שלוחים (שבט)|שלוחים]]{{הערה|1=[http://www.merriam-webster.com/dictionary/shluh "שלוח"], במילון merriam-webster}} וה[[מסמודה]]. תושבי האזור נחשבו לפרימיטיביים, חסרי תרבות והשכלה.{{הערה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: קווים לדמותו של השלוּח|990/800|24 בדצמבר 2009|47|1}}}} מילה זו התגלגלה במשמעות דומה גם ליידיש{{הערה|1=מנחם צבי קדרי, '''פרקים בתולדות הלשון העברית''', עמ' 31}} (ראו להלן). בסוף [[2009]] הוגשה תביעה בסך 100,000 ש"ח כנגד הזמר [[קובי פרץ]] בטענה שכינה את קהל הרוקדים ב[[בר מצווה]] ב[[עפולה]] בה הופיע, בכינוי שלוחים. להגנתו, פרץ טען כי כינה אותם בכינוי "שלופים". בתגובה לתביעה הגיש פרץ תביעה נגדית על פגיעה בשמו הטוב. הפרשה הסתיימה לאחר שנתיים בביטול הדדי של התביעות.
-* '''שלוֹך''', ב[[יידיש]], הוא כינוי גנאי המקובל בקרב [[יהדות מזרח אירופה|יוצאי מזרח אירופה]] על אדם מוזנח הלבוש ברישול.{{הערה|1=[[דן בן אמוץ]] ו[[נתיבה בן-יהודה]]: [[מילון עולמי לעברית מדוברת|מילון אחול מאניוקי לעברית מדוברת]] (1973)}} תהליך התגלגלות המילה מצפון אפריקה (ראו לעיל) לדוברי יידיש אינו ברור לחלוטין, אך תהליך דומה התרחש גם בצרפתית; מתקופת [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאלי הצרפתי]] ב[[צפון אפריקה]] החלה המילה "שלוך" לשמש ככינוי גנאי ב[[צרפתית]] ל[[גרמנים]].{{הערה|1=בעיקר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. דוגמה לכך ניתן למצוא בסרט [[ממזרים חסרי כבוד]]}}
+* '''שלוֹך''', ב[[יידיש]], הוא כינוי גנאי המקובל בקרב [[יהדות מזרח אירופה|יוצאי מזרח אירופה]] על אדם מוזנח הלבוש ברישול.{{הערה|1=[[דן בן אמוץ]] ו[[נתיבה בן-יהודה]]: [[מילון עולמי לעברית מדוברת|מילון אחול מאניוקי לעברית מדוברת]] (1973)}} מקור המילה הוא בצפון אפריקה, בקבוצה ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברית]] שלוכים, שחיו בדרום מרוקו ודיברו בניב התשלחי, שהוא הניב הדרומי של השפות הברבריות. עדות ראשונה לשימוש בכינוי היא מ-[[1931]], כאשר העיתון היהודי בשפה הצרפתית "[[ל'אווניר אילוסטרה]]" תיאר את אחד המהגרים היהודים הכפריים ב[[רבאט]] כ-"שלוח"{{הערה|{{הספרנים|חן מלול|למי קראתם "שלוּחים"?|tashelhit|17.08.2022}}}}. לא ברורה התגלגלות המילה מצפון אפריקה למזרח אירופה, אך תהליך דומה התרחש גם בצרפתית; מתקופת [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|השלטון הקולוניאלי הצרפתי]] ב[[צפון אפריקה]] החלה המילה "שלוך" לשמש ככינוי גנאי ב[[צרפתית]] ל[[גרמנים]].{{הערה|1=בעיקר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. דוגמה לכך ניתן למצוא בסרט [[ממזרים חסרי כבוד]]}}
+* '''חוחול''' (ב[[רוסית]]: Хохол) – כינוי גנאי פוגעני במיוחד המקובל בקרב רוסים כלפי [[אוקראינים]], ובישראל נפוץ אצל עולי ברית המועצות לשעבר{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|תיעוד: מכות בפאב בגלל כינוי גנאי הובילו למוות|5287048|14 ביוני 2018}}}}.
 ===כינויי גנאי לחפצים דוממים===
-* '''סיוטית''', '''טלטולית''' - כינויי גנאי ל[[טיולית]]. מקורם בסלנג הצבאי, הם ניתנו לטיולית בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בטיולית
+* '''סיוטית''', '''טלטולית''' - כינויי גנאי ל[[טיולית]]. מקורם בסלנג הצבאי, הם ניתנו לטיולית בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בטיולית.
 == כינויי גנאי אנטישמיים ==
 {{מפנה|ז'יד|סופר הצרפתי|אנדרה ז'יד}}
-*"קַיְק" (מ[[אנגלית]]: Kike) - כינוי גנאי ל[[יהדות ארצות הברית|יהודי אמריקאי]]. מקורו במילה [[עוגה]] (אנגלית: cake) ובהגירה לארצות הברית בשלהי [[המאה ה-19]]. ה[[מהגר]]ים היו מתבקשים לחתום על טפסים בטרם כחלק מתהליך הקליטה ואלו שלא ידעו לכתוב את שמם, סימנו בדרך כלל [[צלב]] כחתימה. מהגרים יהודים העדיפו לא לצייר צלב, ובמקומו ציירו [[מעגל]], שהזכיר לפקידי ההגירה עוגה או [[כעך]].
+*'''קַיְק''' {{אנג|Kike}} – כינוי גנאי ל[[יהדות ארצות הברית|יהודי אמריקאי]]. מקורו במילה [[עוגה]] (אנגלית: cake) ובהגירה לארצות הברית בשלהי [[המאה ה-19]]. ה[[מהגר]]ים היו מתבקשים לחתום על טפסים בטרם כחלק מתהליך הקליטה ואלו שלא ידעו לכתוב את שמם, סימנו בדרך כלל [[צלב]] כחתימה. מהגרים יהודים העדיפו לא לצייר צלב, ובמקומו ציירו [[מעגל]], שהזכיר לפקידי ההגירה עוגה או [[כעך]].
-*{{עוגן|ז'יד}} "זִ'יד" (מ[[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]]; ב[[רוסית]]: Жид; ב[[פולנית]]: Żyd) – "יהודי", משמש ככינוי גנאי ברוסית ואילו בפולנית מילה זו פירושה "יהודי" ללא קונוטציה שלילית.
+*{{עוגן|ז'יד}} '''[[ז'יד|זִ'יד]]''' (מ[[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]]; ב[[רוסית]]: Жид; ב[[פולנית]]: Żyd) – "יהודי", משמש ככינוי גנאי ברוסית ובאוקראינית, ואילו בפולנית ובצ'כית מילה זו פירושה "יהודי" ללא קונוטציה שלילית.
-*{{עוגן|יהודון}} "יהודון" - [[תרגום]] עברי נפוץ ל"ז'יד" הרוסי. כינוי גנאי מקביל באנגלית הוא "Jew Boy".{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|על יהודונים באמריקה ואנטישמים בישראל|1.2827859|22 בינואר 2016}}}}
+*{{עוגן|יהודון}} '''יהודון''' – [[תרגום]] עברי נפוץ ל"ז'יד" הרוסי. כינוי גנאי מקביל באנגלית הוא "Jew Boy".{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|על יהודונים באמריקה ואנטישמים בישראל|1.2827859|22 בינואר 2016}}}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 * [[ניבול פה]]
 * [[שם חיבה]]
-==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקימילון=כנוי גנאי}}
+{{מיזמים|ויקימילון=קטגוריה:כינוי גנאי}}
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:נימוסים]]
 [[קטגוריה:כינויי גנאי|*]]
+[[קטגוריה:נימוסים]]
 [[קטגוריה:סלנג עברי]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כנוי גנאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כינוי גנאי

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קטגוריה:כינוי גנאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כינוי גנאי