יהושפט הרכבי – הבדלי גרסאות

יהושפט הרכבי
לידה	21 בספטמבר 1921; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באוגוסט 1994 (בגיל 72); ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר הרצל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת הרווארד; בית הספר הריאלי העברי בחיפה ;
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1943–1959 (כ־16 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה; מלחמת העצמאות; מבצע קדש
עיטורים
	פרס ישראל (1993); עיטורי צה"ל ;
תפקידים אזרחיים
	משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־15:55, 5 ביולי 2024

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 – י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) היה איש צבא וסופר ישראלי, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955–1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992. הרכבי נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל, אחת הסיבות לכך שצה"ל יצא למלחמת סיני. הודח מתפקיד ראש אמ"ן בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים.

ביוגרפיה

הרכבי נולד בחיפה, בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט צדקיהו הרכבי. סיים לימודיו בבית הספר הריאלי, ומיד עם סיום לימודיו בתיכון, החל ללמוד פילוסופיה ולימוד המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. מגיל צעיר האמין שישראל צריכה להשתלב במרחב האזורי ולכן למד ערבית ותרבות ערבית. ב-1939 עזב את לימודיו באוניברסיטה כדי להצטרף לאנשי ההגנה בקיבוץ חניתה^[1].

ב-1943 התגייס לרגימנט הארץ-ישראלי של הצבא הבריטי, שירת בגדוד השני (שבשורותיו שירתו הרמטכ"לים לעתיד חיים לסקוב ומרדכי מקלף) והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטה וב-1947 השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים, בהדרכת ולטר איתן, שמשתתפיו יועדו להיות העתודה הדיפלומטית של המדינה בדרך^[1].

במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגת הסטודנטים בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. במלחמה שכל את אחיו הצעיר מאיר (איריק), שנפל בעת הניסיון לכבוש את גבעת הרדאר מידי הלגיון הירדני. במהלך ההפוגה הראשונה מונה לשמש כקצין קישור ונפגש ארבע פעמים עם המלך עבדאללה במהלך המלחמה^[1].

לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. בינואר 1949 הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ משה שרת. ב-1950 חזר לשורות צה"ל ושרת כקצין מטה לוועדות שביתת הנשק בדרגת סגן אלוף^[2].

בדצמבר 1953 מונה לסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל^[3]. הרכבי שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות העסק הביש מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל במאי 1955^[4]. הרכבי הוביל את איסוף המודיעין והשתתף בתכנון מבצע קדש. באוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף^[5]. ב-1959 הודח מתפקידו בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים^[6], ויצא לחופשת לימודים בארצות הברית^[7].

הרכבי למד שנה וחצי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית לתואר שני במדיניות ציבורית, וחזר לישראל בדצמבר 1960^[8]. ב-1961 הושאל למשרד החוץ^[9], ובין היתר עמד בראש משלחת ישראלית לטנגניקה, שמטרתה הייתה לקשור קשרים דיפלומטיים עם המדינה שקיבלה את עצמאותה באותה עת^[10]. בינואר 1962 מונה למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה^[11].

ב-1967 השלים את הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא "העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי" בהנחייתם של יעקב טלמון וגבריאל בר.^[12] בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר^[13] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975^[14].

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976–1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

יהושפט הרכבי נפטר בי"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

ספריו

בעברית

אופקיה של מדיניות ביטחון (עיונים באתמול ובמחר: קונטרס בענייני צבא וביטחון), מוזיאון צה"ל ומערכות, תשכ"ז
בין ישראל לערב - עיונים באתמול ובמחר (קובץ מאמרים), הוצאת משרד הביטחון/מערכות, תשכ"ט-1968
בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא, ירושלים: מוסד ון ליר, תשמ"א-1981
האמנה הפלסטינית במבחן הזמן והמעשה: הסברים והשלכות (יהושפט הרכבי ומתי שטיינברג), ירושלים: שירות הפרסומים - מרכז ההסברה, תשמ"ח-1988
האמנה הפלסטינית ומשמעותה: הסברים והשלכות, ירושלים: מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, תשל"ה-1974, תשל"ז-1977
האנטישמיות הערבית, תל אביב: קצין חינוך ראשי - ענף ההסברה, 1966
האסטרטגיה המדינית הערבית: שלוש תפיסות, ירושלים: מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשל"ה
החלטות המועצות הלאומיות הפלסטיניות (עריכה והקדמה), תל אביב: עם עובד, תשל"ה-1975
הכרעות גורליות, תל אביב: עם עובד, תשמ"ו-1986
הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת ראותה של ישראל: האנטישמיות הערבית. אשליותינו והאנטישמיות הערבית, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי / ענף הסברה והשכלה, 1965
הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, ירושלים: י"ל מאגנס, תשל"ט
הרהורים על מדיניותנו בסכסוך, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, תש"ל
חזון, לא פנטזיה: לקחי מרד בר כוכבא וריאליזם במדיניות בימינו, ירושלים: דומינו, 1982
ימין מול שמאל - כיצד נכריע?, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994
יסודות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, תשל"א
ישראל מול מדיניות-השלבים הערבית, ירושלים: צוות העיון הבינאוניברסיטאי לענייני המזרח התיכון, תשל"ד
כיצד הוסברה העמדה הערבית נגד ישראל בצבא המצרי, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשכ"ח-1967
לקח הערבים מתבוסתם, קובץ תרגומים מערבית (עריכה והקדמה), ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1969
מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, תל אביב: מערכות, תשכ"ד-1964
מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990. זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
משמעויות חברתיות לתבוסת הערבים, תל אביב: צה"ל - ענף הסברה והשכלה, 1967
סכסוך ערב-ישראל בראי הספרות הערבית (יהושפט הרכבי, יהושע פורת ושמואל מורה), ירושלים: המכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן - האוניברסיטה העברית ומוסד ון ליר, 1975
עדות אישית: הפרשה מנקודת ראותי, תל אביב: רמות, תשנ"ד-1994
עיקרי הסכסוך בין ישראל לערב, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דייוויס, 1988
על הגרילה (עריכה, אליקים רובינשטיין עורך משנה) תל אביב: מערכות, תשל"א, תשמ"ג-1983
עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשכ"ח-1968, תשכ"ט, תשל"א
עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר, תשכ"ז
ערב וישראל: קובץ תרגומים מערבית, (יהושפט הרכבי ועמנואל סיון), תל אביב: עם עובד, תשל"ד
פת"ח באסטרטגיה הערבית - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1969
תמורות בסכסוך הערבי ישראלי, תל אביב: המכללה לביטחון לאומי, 1967
תמורות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשל"ט 1978
המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושפט הרכבי בוויקישיתוף

יעל פז־מלמד, הנביא יהושפט, מעריב, 13 בפברואר 1987
פנחס גינוסר וזכי שלום, ריאיון עם יהושפט הרכבי, 14 בינואר 1994, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,
יהושפט הרכבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יהושפט הרכבי, דף שער בספרייה הלאומית
יהושפט הרכבי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ נפתלי לביא, סודות אלוף יהושפט הרכבי, הארץ, 15 באפריל 1959
^ הועדה הישראלית-ירדנית נתכנסה בירושלים, קול העם, 3 באוגוסט 1951
לא נתקבלה כל החלטה בענין מעבר אניות בסואץ, הארץ, 17 בינואר 1951
^ שינויים במבנה המטכ"ל ומינויים חדשים, על המשמר, 30 בדצמבר 1953
^ א/מ י. הרכבי ־ ראש אגף המודיעין, למרחב, 17 במאי 1955
^ א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958
^ האלופים מ. זורע וי. הרכבי יועברו לתפקידים אחרים, הארץ, 15 באפריל 1959
^ ישראל פז, רבין־ראש אג"ם; הרצוג־ראש אמ"ן, זורע־אלוף פקוד הצפון-הרכבי־לחופשת לימודים, על המשמר, 20 באפריל 1959
^ אל"מ הרכבי חזר ארצה, על המשמר, 28 בדצמבר 1960
^ חוזר אלוף י. הרכבי, הארץ, 27 ביוני 1961
^ אלוף הרכבי: פעולה רבה צפויה לישראל בטנגניקה, דבר, 11 בדצמבר 1961
^ אלוף י. הרכבי – למשרד ראש הממשלה, הארץ, 7 בינואר 1962
^ Dissertation העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי הרכבי, יהושפט, 1921-1994 1967
^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
^ אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, מעריב, 6 באוגוסט 1974

[לביא-1] ¹ ² ³ נפתלי לביא, סודות אלוף יהושפט הרכבי, הארץ, 15 באפריל 1959

[2] הועדה הישראלית-ירדנית נתכנסה בירושלים, קול העם, 3 באוגוסט 1951
לא נתקבלה כל החלטה בענין מעבר אניות בסואץ, הארץ, 17 בינואר 1951

[3] שינויים במבנה המטכ"ל ומינויים חדשים, על המשמר, 30 בדצמבר 1953

[4] א/מ י. הרכבי ־ ראש אגף המודיעין, למרחב, 17 במאי 1955

[5] א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958

[6] האלופים מ. זורע וי. הרכבי יועברו לתפקידים אחרים, הארץ, 15 באפריל 1959

[7] ישראל פז, רבין־ראש אג"ם; הרצוג־ראש אמ"ן, זורע־אלוף פקוד הצפון-הרכבי־לחופשת לימודים, על המשמר, 20 באפריל 1959

[8] אל"מ הרכבי חזר ארצה, על המשמר, 28 בדצמבר 1960

[9] חוזר אלוף י. הרכבי, הארץ, 27 ביוני 1961

[10] אלוף הרכבי: פעולה רבה צפויה לישראל בטנגניקה, דבר, 11 בדצמבר 1961

[11] אלוף י. הרכבי – למשרד ראש הממשלה, הארץ, 7 בינואר 1962

[12] Dissertation העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי הרכבי, יהושפט, 1921-1994 1967

[13] העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969

[14] אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, מעריב, 6 באוגוסט 1974

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 | פעולות ומבצעים = [[מלחמת העולם השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מבצע קדש||+}}
 }}
+'''יהושפט הַרְכַּבִּי''' ("פטי"; [[י"ח באלול]] [[ה'תרפ"א]], [[21 בספטמבר]] [[1921]] – [[י"ט באלול]] [[ה'תשנ"ד]], [[26 באוגוסט]] [[1994]]) היה [[איש צבא]] וסופר [[ישראלי]], אשר כיהן כ[[ראש אמ"ן]] בשנים [[1955]]–[[1959]], ולאחר מכן היה פרופסור ל[[יחסים בינלאומיים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. חתן [[פרס ישראל]] ל[[מדע המדינה]] לשנת [[1992]]. הרכבי נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל [[מוסטפא חאפז]], ראש [[המודיעין המצרי]] ב[[רצועת עזה]], שהנחה והפעיל את פעילות ה[[פדאיון]] שביצעו פיגועים בישראל, אחת הסיבות לכך שצה"ל יצא ל[[מלחמת סיני]]. הודח מתפקיד ראש אמ"ן בעקבות אחריותו לפרשת [[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]].
-[[קובץ:Members of Israeli Delegation to Armistice talks in Rhodes, January 1949.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מימין לשמאל:יצחק רבין, יגאל ידין, אריה סימון ויהושפט הרכבי במהלך המשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק ברודוס]]
-'''יהושפט הַרְכַּבִּי''' ("פטי"; [[י"ח באלול]] [[ה'תרפ"א]], [[21 בספטמבר]] [[1921]] - [[י"ט באלול]] [[ה'תשנ"ד]], [[26 באוגוסט]] [[1994]]) היה [[איש צבא]] וסופר [[ישראלי]], אשר כיהן כ[[ראש אמ"ן]] בשנים [[1955]]–[[1959]], ולאחר מכן היה פרופסור ל[[יחסים בינלאומיים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. חתן [[פרס ישראל]] ל[[מדע המדינה]] לשנת [[1992]]. הרכבי נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל [[מוסטפא חאפז]], ראש [[המודיעין המצרי]] ב[[רצועת עזה]], שהנחה והפעיל את פעילות ה[[פדאיון]] שביצעו פיגועים בישראל וצה"ל יצא ל[[מבצע קדש]].
 ==ביוגרפיה==
-יליד [[חיפה]], בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט [[צדקיהו הרכבי]]. יהושפט היה בוגר [[בית הספר הריאלי]]. מיד עם סיום לימודיו בתיכון, החל ללמוד [[פילוסופיה]] ולימוד המזרח ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. מגיל צעיר האמין שיש שישראל צריכה להשתלב במרחב האזורי ולכן למד ערבית ותרבות ערבית.  ב-1939 עזב את לימודיו באוניברסיטה כדי להצטרף לאנשי [[ההגנה]] בקיבוץ [[חניתה]]{{הערה|שם=לביא|{{הארץ1|נפתלי לביא|סודות אלוף יהושפט הרכבי|19590415|22}}}}.
+הרכבי נולד ב[[חיפה]], בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט [[צדקיהו הרכבי]]. סיים לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]], ומיד עם סיום לימודיו בתיכון, החל ללמוד [[פילוסופיה]] ולימוד המזרח ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. מגיל צעיר האמין שישראל צריכה להשתלב במרחב האזורי ולכן למד ערבית ותרבות ערבית.  ב-1939 עזב את לימודיו באוניברסיטה כדי להצטרף לאנשי [[ההגנה]] בקיבוץ [[חניתה]]{{הערה|שם=לביא|{{הארץ1|נפתלי לביא|סודות אלוף יהושפט הרכבי|19590415|22}}}}.
 ב-[[1943]] התגייס ל{{ה|רגימנט הארץ-ישראלי}} של [[הצבא הבריטי]], שירת בגדוד השני (שבשורותיו שירתו הרמטכ"לים לעתיד [[חיים לסקוב]] ו[[מרדכי מקלף]]) והשתתף ב[[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטה וב-[[1947]] השתתף בקורס הראשון שקיימה [[הסוכנות היהודית]] ל[[המוסד להשתלמות|הכשרת דיפלומטים]], בהדרכת [[ולטר איתן]], שמשתתפיו יועדו להיות העתודה הדיפלומטית של המדינה בדרך{{הערה|שם=לביא}}.
@@ שורה 23: / שורה 22: @@
 ב[[מלחמת העצמאות]] לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגת הסטודנטים בגדוד מוריה של [[חטיבת עציוני]]. במלחמה שכל את אחיו הצעיר {{יזכור|מאיר%20הרכבי/en_fb73d0c078ffc54f78ce08c6f020b78f|מאיר (איריק)}}, שנפל בעת הניסיון לכבוש את [[גבעת הרדאר]] מידי הלגיון הירדני. במהלך ההפוגה הראשונה מונה לשמש כקצין קישור ונפגש ארבע פעמים עם [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|המלך עבדאללה]] במהלך המלחמה{{הערה|שם=לביא}}.
+[[קובץ:Members of Israeli Delegation to Armistice talks in Rhodes, January 1949.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מימין לשמאל: [[יצחק רבין]], [[יגאל ידין]], [[אריה סימון]] ויהושפט הרכבי במהלך המשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק ברודוס]]
-לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית ל[[רודוס]] בשיחות על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]]. בינואר [[1949]] הצטרף לסגל [[משרד החוץ]] והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ [[משה שרת]]. ב-[[1950]] חזר לשורות צה"ל ושרת כקצין מטה לועדות שביתת הנשק בדרגת סגן אלוף{{הערה|{{קול העם||הועדה הישראלית-ירדנית נתכנסה בירושלים|19510803|14}}{{ש}}{{הארץ1||לא נתקבלה כל החלטה בענין מעבר אניות בסואץ|19510117|7}}}}.
+לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית ל[[רודוס]] בשיחות על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]]. בינואר [[1949]] הצטרף לסגל [[משרד החוץ]] והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ [[משה שרת]]. ב-[[1950]] חזר לשורות צה"ל ושרת כקצין מטה לוועדות שביתת הנשק בדרגת סגן אלוף{{הערה|{{קול העם||הועדה הישראלית-ירדנית נתכנסה בירושלים|19510803|14}}{{ש}}{{הארץ1||לא נתקבלה כל החלטה בענין מעבר אניות בסואץ|19510117|7}}}}.
-בדצמבר [[1953]] מונה לסגן ראש [[אגף המודיעין]] במטכ"ל{{הערה|{{על המשמר||שינויים במבנה המטכ"ל ומינויים חדשים|19531230|10}}}}. הרכבי שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות [[העסק הביש]] מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל במאי [[1955]]{{הערה|{{למרחב||א/מ י. הרכבי ־ ראש אגף המודיעין|19550517|4}}}}.  הרכבי הוביל את איסוף המודיעין והשתתף בתכנון [[מלחמת סיני|מבצע קדש]]. באוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף{{הערה|{{הארץ1||א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף|19581028|4}}}}. ב-[[1959]] הודח ומתפקידו בעקבות אחריותו לפרשת [[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]]{{הערה|{{הארץ1||האלופים מ. זורע וי. הרכבי יועברו לתפקידים אחרים|19590415|6}}}}, ויצא לחופשת לימודים בארצות הברית{{הערה|{{על המשמר|ישראל פז|רבין־ראש אג"ם; הרצוג־ראש אמ"ן, זורע־אלוף פקוד הצפון-הרכבי־לחופשת לימודים|19590420|2}}}}.
+בדצמבר [[1953]] מונה לסגן ראש [[אגף המודיעין]] במטכ"ל{{הערה|{{על המשמר||שינויים במבנה המטכ"ל ומינויים חדשים|19531230|10}}}}. הרכבי שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות [[העסק הביש]] מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל במאי [[1955]]{{הערה|{{למרחב||א/מ י. הרכבי ־ ראש אגף המודיעין|19550517|4}}}}.  הרכבי הוביל את איסוף המודיעין והשתתף בתכנון [[מלחמת סיני|מבצע קדש]]. באוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף{{הערה|{{הארץ1||א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף|19581028|4}}}}. ב-[[1959]] הודח מתפקידו בעקבות אחריותו לפרשת [[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]]{{הערה|{{הארץ1||האלופים מ. זורע וי. הרכבי יועברו לתפקידים אחרים|19590415|6}}}}, ויצא לחופשת לימודים בארצות הברית{{הערה|{{על המשמר|ישראל פז|רבין־ראש אג"ם; הרצוג־ראש אמ"ן, זורע־אלוף פקוד הצפון-הרכבי־לחופשת לימודים|19590420|2}}}}.
-הרכבי למד שנה וחצי ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[ארצות הברית]] לתואר שני במדיניות ציבורית, וחזר לישראל בדצמבר 1960{{הערה|{{על המשמר||אל"מ הרכבי חזר ארצה|19601228|10}}}}. ב-1961 הושאל למשרד החוץ{{הערה|{{הארץ1||חוזר אלוף י. הרכבי|19610627|51}}}}, וביו היתר עמד בראש משלחת ישראלית [[טנגניקה]], שמטרתה הייתה לקשור קשרים דיפלומטיים עם המדינה שקיבלה את עצמאותה באותה עת{{הערה|{{דבר||אלוף הרכבי: פעולה רבה צפויה לישראל בטנגניקה|19611211|5}}}}. בינואר [[1962]] מונה למשנה למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]]{{הערה|{{הארץ1||אלוף י. הרכבי – למשרד ראש הממשלה|19620107|40}}}}.
+הרכבי למד שנה וחצי ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ב[[ארצות הברית]] לתואר שני במדיניות ציבורית, וחזר לישראל בדצמבר 1960{{הערה|{{על המשמר||אל"מ הרכבי חזר ארצה|19601228|10}}}}. ב-1961 הושאל למשרד החוץ{{הערה|{{הארץ1||חוזר אלוף י. הרכבי|19610627|51}}}}, ובין היתר עמד בראש משלחת ישראלית ל[[טנגניקה]], שמטרתה הייתה לקשור קשרים דיפלומטיים עם המדינה שקיבלה את עצמאותה באותה עת{{הערה|{{דבר||אלוף הרכבי: פעולה רבה צפויה לישראל בטנגניקה|19611211|5}}}}. בינואר [[1962]] מונה למשנה למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]]{{הערה|{{הארץ1||אלוף י. הרכבי – למשרד ראש הממשלה|19620107|40}}}}.
+ב-1967 השלים את הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא "העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי" בהנחייתם של [[יעקב טלמון]] ו[[גבריאל בר]].{{הערה|1=[https://huji.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay?docid=alma990001843320203701&context=L&vid=972HUJI_INST:HUJI_THESES&lang=en&search_scope=THESES&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=THESES&query=any,contains,%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%99 Dissertation העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי הרכבי, יהושפט, 1921-1994 1967]}}
 בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|19691117|105}}}} ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם [[מוריס הקסטר|מ' הקסטר]] ל[[יחסים בינלאומיים]] וללימודי [[המזרח התיכון]]. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת [[1964]] היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה [[ייעוץ אסטרטגי|יועץ אסטרטגי]] ל[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] בשנים [[1974]] עד [[1975]]{{הערה|{{מעריב||אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך|19740806|5}}}}.
@@ שורה 78: / שורה 79: @@
 * יהושפט הרכבי, [http://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_20896/arkabi_1008526679.pdf המודיעין כמוסד ממלכתי], [[תל אביב]]: [[הוצאת מערכות]] ו[[המרכז למורשת המודיעין]], [[2015]],
 * {{Find a Grave}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 91: / שורה 93: @@
 [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]
 [[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
-[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: יחסים בינלאומיים]]
+[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: יחסים בין-לאומיים]]
 [[קטגוריה:עובדי משרד ראש הממשלה]]
 [[קטגוריה:ראשי אמ"ן]]
 [[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
 [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל]]
-[[קטגוריה:חוקרי יחסים בינלאומיים]]
 [[קטגוריה:חוקרי מדע המדינה ישראלים]]
 [[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]
@@ שורה 102: / שורה 103: @@
 [[קטגוריה:היסטוריונים צבאיים ישראלים]]
 [[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
-[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת הרווארד]]
+[[קטגוריה:בוגרי בית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד]]
 [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1921]]
 [[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994]]
+[[קטגוריה:מפקדי פלוגות במלחמת העצמאות]]
+[[קטגוריה:חברי המטה הכללי במלחמת סיני]]
+[[קטגוריה:חיילי חטיבת עציוני במלחמת העצמאות]]

ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין	איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין	בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה