לדלג לתוכן

נסיכות ולדימיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט משנה: it:Principato di Vladimir-Suzdal'
עריכה קלה
שורה 18: שורה 18:
'''נסיכות ולדימיר''' (ב[[רוסית]]: княжество Владимирское) הנסיכות הרוסית שלאחר התפרקות [[רוס של קייב]] הייתה הנסיכות החזקה ממחצית המאה ה-12 ועד למחצית השנייה של המאה ה-14.
'''נסיכות ולדימיר''' (ב[[רוסית]]: княжество Владимирское) הנסיכות הרוסית שלאחר התפרקות [[רוס של קייב]] הייתה הנסיכות החזקה ממחצית המאה ה-12 ועד למחצית השנייה של המאה ה-14.
[[תמונה:Rus-1113-1194.png|שמאל|ממוזער|רוסיה מאה ה-12. נסיכות ולדימיר בצבע סגול|180px]]
[[תמונה:Rus-1113-1194.png|שמאל|ממוזער|רוסיה מאה ה-12. נסיכות ולדימיר בצבע סגול|180px]]
הנסיכות הייתה ממוקמת בצפון-מזרח רוסיה באזורי נהרות [[ולגה]] וקליאזמה. העיר הראשונה שהוקמה באזור הייתה רוסטוב. כבר בשנת [[911]] היא מוזכרת כעיר משמעותית שבשליטת [[אולג מנובגורוד, נסיך קייב|אולג]]. בשולי [[המאה ה-9]] השטח היה בשליטת נסיכות רוסטוב. עם הקמת עיר [[ולדימיר]] על ידי [[ולדימיר השני, נסיך קייב|ולדימיר השני]] חשיבות של עיר זו גדלה בהדרגה. לאחר התפרקות [[רוס של קייב]], הנסיכות הפכה להיות נסיכות עצמאית. בשנת [[1125]] הנסיך [[יורי דולגורוקי]] העביר את בירת הנסיכות ל[[סוזדל]]. בשנת [[1155]] בן שלו, [[אנדרי בוגולובסקי]] בחר את ולדימיר כבירת הנסיכות. בשנת [[1169]] הוא כבש את [[קייב]], אך לא עבר לעיר והשאיר את ולדימיר כבירתו. היסטוריונים של המאה ה-17-19 פירשו מהלך זה כמעבר השליטה המרכזית מקייב לולדימיר. מעשית הליך זה היה ממושך והסתיים סופית רק במחצית [[המאה ה-13]]. אנדרי בוגולובסקי אכן השקיעה רבות בהרחבת העיר ובבניית כנסיות חדשות ומפוארות. בתקופתו הנסיכות החלה להיות המרכז של העם הרוסי וגרעין של המדינה העתידית.
הנסיכות הייתה ממוקמת בצפון-מזרח רוסיה באזורי נהרות [[ולגה]] וקליאזמה. העיר הראשונה שהוקמה באזור הייתה רוסטוב. כבר בשנת [[911]] היא מוזכרת כעיר משמעותית שבשליטת [[אולג מנובגורוד, נסיך קייב|אולג]]. בשולי [[המאה ה-9]] השטח היה בשליטת נסיכות רוסטוב. עם הקמת עיר [[ולדימיר]] על ידי [[ולדימיר השני, נסיך קייב|ולדימיר השני]] חשיבות של עיר זו גדלה בהדרגה. לאחר התפרקות [[רוס של קייב]], הנסיכות הפכה להיות נסיכות עצמאית. בשנת [[1125]] הנסיך [[יורי דולגורוקי]] העביר את בירת הנסיכות ל[[סוזדל]]. בשנת [[1155]] בחר בנו [[אנדרי בוגולובסקי]] את ולדימיר כבירת הנסיכות. בשנת [[1169]] הוא כבש את [[קייב]], אך לא עבר לעיר והשאיר את ולדימיר כבירתו. היסטוריונים של המאה ה-17-19 פירשו מהלך זה כהעברת השליטה המרכזית מקייב לולדימיר. באופן מעשי היה הליך זה ממושך והסתיים סופית רק במחצית [[המאה ה-13]]. אנדרי בוגולובסקי אכן השקיע רבות בהרחבת העיר ובבניית כנסיות חדשות ומפוארות. בתקופתו החלה הנסיכות להיות המרכז של העם הרוסי וגרעין של המדינה העתידית.


עם פטירתו היה מאבק ירושה שבסופו אחיו [[וסבולוד הקן הגדול]] קיבל את השליטה על הנסיכות ושלט בה תקופה ממושכת מאוד מ-[[1176]] עד ל-[[1212]]. תקופה זו הייתה תקופת הזהר של הנסיכות. רוב נסיכי רוסיה הכירו בעליונותו. החל משנת [[1231]] גם [[נובגורוד]] עברה לשליטת נסיכי ולדימיר והם שלטו בו במשך כמאה שנים.
עם פטירתו היה מאבק ירושה שבסופו קיבל אחיו [[וסבולוד הקן הגדול]] את השליטה על הנסיכות ושלט בה תקופה ממושכת מאוד מ-[[1176]] עד ל-[[1212]]. תקופה זו הייתה תקופת הזהר של הנסיכות. רוב נסיכי רוסיה הכירו בעליונותו. החל משנת [[1231]] עברה גם [[נובגורוד]] לשליטת נסיכי ולדימיר והם שלטו בה במשך כמאה שנים.


לאחר מלחמות עם נסיכות קייב ו[[הדוכסות הגדולה של ליטא]] לקראת שנת מחצית [[המאה ה-13]] גם נסיכות סמולנסק עברה להיות תחת השפעתם של נסיכי ולדימיר.
לאחר מלחמות עם נסיכות קייב ו[[הדוכסות הגדולה של ליטא]] לקראת שנת מחצית [[המאה ה-13]] גם נסיכות סמולנסק עברה להיות תחת השפעתם של נסיכי ולדימיר.
שורה 27: שורה 27:
בתחילת [[1238]] החלה [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי|פלישת המונגולים לרוסיה]]. אזור צפון מזרח רוסיה סבל קשה מפלישת המונגולים. במהלך זה נכבשו 14 ערים. כוחות הנסיכות נחלו תבוסה ב[[קרב קולומנה]] ובכיבוש העיר [[ולדימיר]] משפחתו של הנסיך נהרגה. הוא עצמו נהרג זמן קצר לאחר מכך, ב-[[4 במרץ]] [[1238]] במהלך [[הקרב על נהר סיט]]. הנסיך החדש נסע לבירת [[אורדת הזהב]] ושם קיבל הכרה כנסיך הראשי של הרוסים. מעשית, זה היה הכרה בכך שנסיכות מהווה הנסיכות הראשית של רוסיה אך נמצאת תחת שליטת [[אורדת הזהב]]. החל ממועד זה כל נסיך ולדימיר קיבל אישרור למינויו מ[[חאן (תואר)|חאן]] אורדת הזהב וזאת טרם כניסתו לתפקיד.
בתחילת [[1238]] החלה [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי|פלישת המונגולים לרוסיה]]. אזור צפון מזרח רוסיה סבל קשה מפלישת המונגולים. במהלך זה נכבשו 14 ערים. כוחות הנסיכות נחלו תבוסה ב[[קרב קולומנה]] ובכיבוש העיר [[ולדימיר]] משפחתו של הנסיך נהרגה. הוא עצמו נהרג זמן קצר לאחר מכך, ב-[[4 במרץ]] [[1238]] במהלך [[הקרב על נהר סיט]]. הנסיך החדש נסע לבירת [[אורדת הזהב]] ושם קיבל הכרה כנסיך הראשי של הרוסים. מעשית, זה היה הכרה בכך שנסיכות מהווה הנסיכות הראשית של רוסיה אך נמצאת תחת שליטת [[אורדת הזהב]]. החל ממועד זה כל נסיך ולדימיר קיבל אישרור למינויו מ[[חאן (תואר)|חאן]] אורדת הזהב וזאת טרם כניסתו לתפקיד.


בשנת [[1262]] אוספי מיסים מטעם האורדה נהרגו. נסיך ולדימיר, [[אלכסנדר נבסקי]] הצליח למנוע פלישה חדשה, אך בדרך חזרה לנסיכות נפטר. עם פטירתו בנסיכות החל תהליך של התפרקות לכ-15 נסיכויות זוטרות (גליץ' גורודץ, דמיטרוב, קוסטרומה, מוסקבה, פריאסלאבל, רוסטוב, סטרודוב, סוזדל, טבר, אוגליץ', יורייב ויארוסלאבל). חאן אורדת הזהב היה ממנה אחד מהנסיכים לנסיך ולדימיר, למרות שמעשית הוא לא ישב בעיר החל מתקופת נסיך [[יארוסלאב השלישי, נסיך ולדימיר|יארוסלאב השלישי]]. הנסיכים נלחמו אחד עם השני וגם פנו לחאן [[אורדת הזהב]] לקבלת עזרה ותמיכה.
בשנת [[1262]] נהרגו גובי מיסים מטעם האורדה. הנסיך ולדימיר, [[אלכסנדר נבסקי]] הצליח למנוע פלישה חדשה, אך בדרך חזרה לנסיכות נפטר. עם פטירתו בנסיכות החל תהליך של התפרקות לכ-15 נסיכויות זוטרות (גליץ' גורודץ, דמיטרוב, קוסטרומה, מוסקבה, פריאסלאבל, רוסטוב, סטרודוב, סוזדל, טבר, אוגליץ', יורייב ויארוסלאבל). החאן של אורדת הזהב היה ממנה אחד מהנסיכים לנסיך ולדימיר, למרות שמעשית הוא לא ישב בעיר החל מתקופת הנסיך [[יארוסלאב השלישי, נסיך ולדימיר|יארוסלאב השלישי]]. הנסיכים נלחמו אחד עם השני וגם פנו לחאן [[אורדת הזהב]] לקבלת עזרה ותמיכה.


למרות שחשיבות עיר ולדימיר לקראת סוף [[המאה ה-13]] הייתה בירידה, בשנת [[1299]] ראש הכנסייה הרוסית עבר לעיר זו. אומנם זה לא היה לזמן ארוך, כבר בשנת [[1326]] הוא עבר ל[[מוסקבה]]. זה יהיה אחד הסימנים לעלייה של חשיבות [[מוסקבה]] כמרכז רוסיה והעברה הדרגתית של סממני השלטון לעיר זו.
למרות שחשיבות עיר ולדימיר לקראת סוף [[המאה ה-13]] הייתה בירידה, בשנת [[1299]] ראש הכנסייה הרוסית עבר לעיר זו. אומנם זה לא היה לזמן ארוך, כבר בשנת [[1326]] הוא עבר ל[[מוסקבה]]. זה יהיה אחד הסימנים לעלייה של חשיבות [[מוסקבה]] כמרכז רוסיה והעברה הדרגתית של סממני השלטון לעיר זו.


בשנת [[1363]] [[דמיטרי דונסקוי]], נסיך מוסקבה לקח על עצמו תואר נסיך ולדימיר ללא קבלת אישור מ[[אורדת הזהב]]. החל ממועד זה נסיכות ולדימיר למעשה עברה לשליטת נסיכות מוסקבה.
בשנת [[1363]] [[דמיטרי דונסקוי]], נסיך מוסקבה לקח על עצמו תואר נסיך ולדימיר ללא קבלת אישור מאורדת הזהב. החל ממועד זה עברה למעשה נסיכות ולדימיר לשליטת נסיכות מוסקבה.
[[תמונה:Rus-1389.png|שמאל|ממוזער|רוסיה בסוף המאה ה-14. נסיכות ולדימיר כחלק מנסיכות מוסקבה בצבע ירוק|180px]]
[[תמונה:Rus-1389.png|שמאל|ממוזער|רוסיה בסוף המאה ה-14. נסיכות ולדימיר כחלק מנסיכות מוסקבה בצבע ירוק|180px]]



גרסה מ־09:50, 10 ביולי 2011

תבנית:מדינה לשעבר נסיכות ולדימיררוסית: княжество Владимирское) הנסיכות הרוסית שלאחר התפרקות רוס של קייב הייתה הנסיכות החזקה ממחצית המאה ה-12 ועד למחצית השנייה של המאה ה-14.

רוסיה מאה ה-12. נסיכות ולדימיר בצבע סגול

הנסיכות הייתה ממוקמת בצפון-מזרח רוסיה באזורי נהרות ולגה וקליאזמה. העיר הראשונה שהוקמה באזור הייתה רוסטוב. כבר בשנת 911 היא מוזכרת כעיר משמעותית שבשליטת אולג. בשולי המאה ה-9 השטח היה בשליטת נסיכות רוסטוב. עם הקמת עיר ולדימיר על ידי ולדימיר השני חשיבות של עיר זו גדלה בהדרגה. לאחר התפרקות רוס של קייב, הנסיכות הפכה להיות נסיכות עצמאית. בשנת 1125 הנסיך יורי דולגורוקי העביר את בירת הנסיכות לסוזדל. בשנת 1155 בחר בנו אנדרי בוגולובסקי את ולדימיר כבירת הנסיכות. בשנת 1169 הוא כבש את קייב, אך לא עבר לעיר והשאיר את ולדימיר כבירתו. היסטוריונים של המאה ה-17-19 פירשו מהלך זה כהעברת השליטה המרכזית מקייב לולדימיר. באופן מעשי היה הליך זה ממושך והסתיים סופית רק במחצית המאה ה-13. אנדרי בוגולובסקי אכן השקיע רבות בהרחבת העיר ובבניית כנסיות חדשות ומפוארות. בתקופתו החלה הנסיכות להיות המרכז של העם הרוסי וגרעין של המדינה העתידית.

עם פטירתו היה מאבק ירושה שבסופו קיבל אחיו וסבולוד הקן הגדול את השליטה על הנסיכות ושלט בה תקופה ממושכת מאוד מ-1176 עד ל-1212. תקופה זו הייתה תקופת הזהר של הנסיכות. רוב נסיכי רוסיה הכירו בעליונותו. החל משנת 1231 עברה גם נובגורוד לשליטת נסיכי ולדימיר והם שלטו בה במשך כמאה שנים.

לאחר מלחמות עם נסיכות קייב והדוכסות הגדולה של ליטא לקראת שנת מחצית המאה ה-13 גם נסיכות סמולנסק עברה להיות תחת השפעתם של נסיכי ולדימיר.

רוסיה בשנת 1237. נסיכות ולדימיר בצבע סגול

בתחילת 1238 החלה פלישת המונגולים לרוסיה. אזור צפון מזרח רוסיה סבל קשה מפלישת המונגולים. במהלך זה נכבשו 14 ערים. כוחות הנסיכות נחלו תבוסה בקרב קולומנה ובכיבוש העיר ולדימיר משפחתו של הנסיך נהרגה. הוא עצמו נהרג זמן קצר לאחר מכך, ב-4 במרץ 1238 במהלך הקרב על נהר סיט. הנסיך החדש נסע לבירת אורדת הזהב ושם קיבל הכרה כנסיך הראשי של הרוסים. מעשית, זה היה הכרה בכך שנסיכות מהווה הנסיכות הראשית של רוסיה אך נמצאת תחת שליטת אורדת הזהב. החל ממועד זה כל נסיך ולדימיר קיבל אישרור למינויו מחאן אורדת הזהב וזאת טרם כניסתו לתפקיד.

בשנת 1262 נהרגו גובי מיסים מטעם האורדה. הנסיך ולדימיר, אלכסנדר נבסקי הצליח למנוע פלישה חדשה, אך בדרך חזרה לנסיכות נפטר. עם פטירתו בנסיכות החל תהליך של התפרקות לכ-15 נסיכויות זוטרות (גליץ' גורודץ, דמיטרוב, קוסטרומה, מוסקבה, פריאסלאבל, רוסטוב, סטרודוב, סוזדל, טבר, אוגליץ', יורייב ויארוסלאבל). החאן של אורדת הזהב היה ממנה אחד מהנסיכים לנסיך ולדימיר, למרות שמעשית הוא לא ישב בעיר החל מתקופת הנסיך יארוסלאב השלישי. הנסיכים נלחמו אחד עם השני וגם פנו לחאן אורדת הזהב לקבלת עזרה ותמיכה.

למרות שחשיבות עיר ולדימיר לקראת סוף המאה ה-13 הייתה בירידה, בשנת 1299 ראש הכנסייה הרוסית עבר לעיר זו. אומנם זה לא היה לזמן ארוך, כבר בשנת 1326 הוא עבר למוסקבה. זה יהיה אחד הסימנים לעלייה של חשיבות מוסקבה כמרכז רוסיה והעברה הדרגתית של סממני השלטון לעיר זו.

בשנת 1363 דמיטרי דונסקוי, נסיך מוסקבה לקח על עצמו תואר נסיך ולדימיר ללא קבלת אישור מאורדת הזהב. החל ממועד זה עברה למעשה נסיכות ולדימיר לשליטת נסיכות מוסקבה.

רוסיה בסוף המאה ה-14. נסיכות ולדימיר כחלק מנסיכות מוסקבה בצבע ירוק

ראו גם