פרש הנחושת

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו.

פרש הנחושת (ברוסית:Медный всадник) הוא פסל של פיוטר הגדול המוצב במרכז סנקט פטרבורג. הפסל נבנה מארד אך קיבל את שמו בעקבות שיר מפורסם של אלכסנדר פושקין. הפסל הוא אחד מסמלי העיר ולכן גם הפך לסמלם של אולפני הקולנוע "לנפילם" שממוקמים בעיר.

הפסל נוצר בידי הפסל הצרפתי אטיין פלקונה שעבד עליו במהלך 1768 - 1770. ראשו של פיוטר הגדול פוסל על ידי תלמידתו של פלקונה, מארי-אנה קולו. יציקת הפסל מארד הסתיימה בשנת 1778.

היה קושי למצוא את האבן שתהיה בסיס מתאים לפסל הענק. בסופו של דבר נמצאה האבן שמשקלה היה 1,600 טון. היה קושי גדול להביא את האבן לעיר, והעברתה נמשכה מנובמבר 1769 עד ספטמבר 1770. לאחר הבאתה בדרך היבשה לשפת המפרץ הפיני, נבנתה אונייה מיוחדת להעברתה לסנקט פטרסבורג. בסופו של דבר הגיעה האבן לעיר ב-26 בספטמבר 1770. ככל הנראה זוהי האבן הגדולה ביותר שהועברה בשלמותה בידי אדם לצורך בנייה.

בשנת 1778 התקררו עד מאוד היחסים בין יקטרינה הגדולה לבין הפסל. הוא נאלץ לעזוב את רוסיה, עבודות בניית הפסל נמשכו ללא הדרכתו, והוא אף לא הוזמן לפתיחה הרשמית של הפסל ב-7 באוגוסט 1782.

תאור הפסל

הפסל היה הראשון שבו מוצב צאר רוסי כשהוא רוכב על הסוס. בהתאם לרעיון של פלקונה פיוטר הגדול הינו מדינאי ולא מצביא. הפסל מתאר את הצאר בבגדים פשוטים כדי להבליט את האדם שבמרכז הפסל. האבן הענקית שבבסיס הפסל מהווה סמל לקשיים הרבים שהיו לפיוטר הגדול בהגשמת רעיונותיו. רק חרבו של הצאר והזר שעל ראשו מסמלים את ניצחונותיו כמצביא צבאי.

בדיון סביב קונספט של הפסל השתתפו, בנוסף ליקטרינה הגדולה, גם וולטר ודני דידרו.

על בסיס הפסל כתוב "יקטרינה השנייה לפיוטר הראשון, קיץ 1782" ( ПЕТРУ перьвому ЕКАТЕРИНА вторая лѣта 1782). המשפט מרמז על המשכיות של שלטון יקטרינה לאחר סיום תקופת פיוטר הגדול.

גובה של בסיס הפסל הוא כ-7 מטר, וגובה הפסל עצמו הוא 6 מטרים נוספים.

הפסל הפך להיות בסיס לשמועות ולנושא מרכזי במספר יצירות ספרותיות. בהתאם למסורת, העיר לא תיכבש על ידי צבא זר כל הזמן שהפסל עומד על מכונו. ייתכן שזו גם הסיבה שבמלחמת העולם השנייה נשאר הפסל במקומו ורק הוגן בשקי חול.