פרש הנחושת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=פסל בסנקט פטרבורג|אחר=פרס קולנועי|ראו=[[פרס פרש הברונזה]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=פסל בסנקט פטרבורג|אחר=פרס קולנועי|ראו=[[פרס פרש הברונזה]]}} |
||
{{יצירת אמנות|סוג היצירה=פסל|תמונה=[[קובץ:Bronze Horseman002.jpg|250px]]}} |
|||
[[קובץ:Bronze Horseman002.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] |
|||
[[קובץ:Bronzewar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על מנת למנוע את הפצצתו, כוסה פרש הברונזה בשקי חול עם תחילת [[המצור על לנינגרד]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].]] |
[[קובץ:Bronzewar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על מנת למנוע את הפצצתו, כוסה פרש הברונזה בשקי חול עם תחילת [[המצור על לנינגרד]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].]] |
||
[[קובץ:The Bronze Horseman (St. Petersburg, Russia).jpg|שמאל|ממוזער|250px]] |
[[קובץ:The Bronze Horseman (St. Petersburg, Russia).jpg|שמאל|ממוזער|250px]] |
||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:The Bronze Horseman (Saint Petersburg)|שם ויקישיתוף=הפרש מנחושת|ימין}} |
|||
גרסה מ־09:51, 7 במאי 2018
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל |
אטיין מוריס פלקונט  |
| תאריך יצירה |
1768 |
| טכניקה וחומרים |
ארד |
| ממדים בס"מ | |
| גובה |
10.4 מ' |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רוקוקו |
| מיקום | כיכר הסנאט |
| קואורדינטות | 59°56′12″N 30°18′08″E / 59.93655556°N 30.30216944°E |
  | |
.jpg)
פרש הברונזה או פרש הנחושת (ברוסית: Медный всадник) הוא פסלו של הצאר פיוטר הגדול המוצב במרכז סנקט פטרבורג.
הפסל נבנה מארד אך קיבל את שמו בעקבות שיר מפורסם של אלכסנדר פושקין. הפסל הוא אחד מסמלי העיר ולימים גם הפך לסמלם של אולפני הקולנוע "לנפילם" שממוקמים בעיר.
היסטוריה
הפסל נוצר בידי הפסל הצרפתי אטיין פלקונה שעבד עליו בין השנים 1768–1770. ראשו של פיוטר הגדול פוסל על ידי תלמידתו של פלקונה, מארי-אנה קולו. יציקת הפסל מארד הסתיימה בשנת 1778.
היה קושי למצוא את האבן שתהיה בסיס מתאים לפסל הענק. בסופו של דבר נמצאה האבן שמשקלה היה 1,600 טון. בשל משקלה, היה קושי רב בהעברת האבן לעיר, והעברתה נמשכה מנובמבר 1769 עד ספטמבר 1770. לאחר הבאתה בדרך היבשה לשפת המפרץ הפיני, נבנתה אונייה מיוחדת להעברתה לסנקט פטרבורג. בסופו של דבר הגיעה האבן לעיר ב-26 בספטמבר 1770. ככל הנראה זוהי האבן הגדולה ביותר שהועברה בשלמותה בידי אדם לצורך בנייה.[דרוש מקור]
בשנת 1778 התקררו עד מאוד היחסים בין יקטרינה הגדולה לבין פלקונה, והוא נאלץ לעזוב את רוסיה. עבודות בניית הפסל נמשכו ללא הדרכתו, והוא אף לא הוזמן לפתיחה הרשמית של הפסל ב-7 באוגוסט 1782.
תיאור הפסל
הפסל היה הראשון שבו מוצג צאר רוסי כשהוא רוכב על הסוס, וזאת בהתאם לעמדתו של פלקונה לפיו פיוטר הגדול הוא מדינאי ולא מצביא. הפסל מתאר את הצאר בבגדים פשוטים כדי להבליט את האדם שבמרכז הפסל. גובהו של בסיס הפסל הוא כ-7 מטר, וגובה הפסל עצמו הוא 6 מטרים נוספים.
האבן הענקית שבבסיס הפסל מהווה סמל לקשיים הרבים שהיו לפיוטר הגדול בהגשמת רעיונותיו. רק חרבו של הצאר והזר שעל ראשו מסמלים את ניצחונותיו כמצביא צבאי.
בדיון בדבר מראה הפסל השתתפו, בנוסף ליקטרינה הגדולה, גם וולטר ודני דידרו.
על בסיס הפסל מצויה הכתובת: "יקטרינה השנייה לפיוטר הראשון, קיץ 1782" ( ПЕТРУ перьвому ЕКАТЕРИНА вторая лѣта 1782). המשפט מרמז על המשכיות של שלטון יקטרינה לאחר סיום תקופת פיוטר הגדול.
הפסל בתרבות
הפסל הפך להיות לנושא מרכזי במספר יצירות ספרותיות. כמו כן הולחן בלט מאת ריינהולד גליאר.
בנוסף נוצרה בעיר מסורת, לפיה העיר לא תיכבש על ידי צבא זר כל הזמן שהפסל עומד על מכונו. ייתכן שזו גם הסיבה שבמלחמת העולם השנייה בזמן המצור על לנינגרד, עת שיצירות אמנות אחרות פונו מן העיר, נשאר הפסל במקומו ורק כוסה על ידי שקי חול להגנתו.
בשנת 2002 התפרסם בעברית הספר המתורגם מאנגלית בשם "פרש הברונזה" בהוצאת מודן. הספר מתאר את תקופת מלחמת העולם השנייה ואת מתקפת גרמניה הנאצית על לנינגרד. הדמות של פרש הברונזה כפי שהיא מצוטטת משירו של פושקין מהווה השראה לאירועים ולאחד מגיבורי הספר.
