תעשייה – הבדלי גרסאות
מ תיקון קישור |
תגיות: חשד למילים בעייתיות חזרות עריכה חזותית |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תעשייה''',מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמקמיייייייייייייקקקקקקקמממממממת מיקמק זה עולם נפלא מי צריך תמ |
|||
'''תעשייה''', במובנה הרחב, היא קבוצה של [[עסק]]ים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת [[רווח (כלכלה)|רווחים]]. המונח גם משמש בהתייחסות לתחום [[כלכלה|כלכלי]] התפוקתי, המתמקד ב[[ייצור]] אשר כרוך בסכומים גדולים של [[הון]] [[השקעה]] זמין לפני שניתן להכניס רווחים, תחום זה נקרא גם [[תעשייה כבדה]]. בעל הון העוסק בתעשייה נקרא [[תעשיין]]. |
|||
| ⚫ | [[מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר|השליטה]] בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של [[מרקסיזם|תאוריית המרקסיזם]]. [[תאוריית הערך של העבודה]] אומרת כי [[ערך (כלכלה)|ערכו]] של עצם מסוים קיים אך ורק הודות ל'''עבודה''' שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון [[עץ (חומר גלם)|עצים]] ו[[סלע|אבנים]], אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף ל[[פסנתר]], או אבנים הופכות ל[[לבנה (בנייה)|לבנים]] לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה. |
||
התעשייה במובנה השני הפכה להיות המגזר העיקרי של ייצור ב[[אירופה]] ו[[צפון אמריקה]] בזמן [[המהפכה התעשייתית]]. מצב זה שיבש את המסחר וה[[פיאודליזם]] באמצעות התפתחויות [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] רצופות ומהירות, כגון פיתוח ה[[קטר (רכבת)|קטר]], [[מכונת תפירה|מכונת התפירה]] המכנית והתקדמויות ייצור בתחום ה[[פלדה]] וה[[פחם]]. [[מדינה|מדינות]] תעשייתיות עברו למדיניות כלכלה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. [[מסילת ברזל|מסילות ברזל]] ו[[ספינה|ספינות]] [[קיטור]] החלו להשתלב במהירות רבה ב[[שוק (כלכלה)|שווקים]] מרוחקים, ובכך איפשרו ל[[חברה פרטית|חברות פרטיות]] להתקדם לעושר ולהיקפי פעילות עצומים במושגי אותו זמן. |
|||
בכלכלה וב[[תכנון ערים]], "שימוש תעשייתי" הוא סוג של [[שימוש קרקע|שימוש]] מרוכז בקרקע עליה ממוקמים עסקים כלכליים העוסקים בייצור ותפוקה. |
|||
== מרקסיזם ותעשייה == |
|||
| ⚫ | השליטה בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של [[מרקסיזם|תאוריית המרקסיזם]]. [[תאוריית הערך של העבודה]] אומרת כי [[ערך (כלכלה)|ערכו]] של עצם מסוים קיים אך ורק הודות ל'''עבודה''' שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון [[עץ (חומר גלם)|עצים]] ו[[סלע|אבנים]], אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף ל[[פסנתר]], או אבנים הופכות ל[[לבנה (בנייה)|לבנים]] לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה. |
||
מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]], אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין [[מעמד הפועלים]] אשר עובדים עבורם, הוא [[פרזיט]]י מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] ו[[נכס הון|נכסי ההון]], כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות [[לניניזם|לניניסטיות]] כגון [[ברית המועצות לשעבר]], תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם. |
מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]], אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין [[מעמד הפועלים]] אשר עובדים עבורם, הוא [[פרזיט]]י מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] ו[[נכס הון|נכסי ההון]], כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות [[לניניזם|לניניסטיות]] כגון [[ברית המועצות לשעבר]], תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם. |
||
גרסה מ־09:16, 3 באוקטובר 2018
תעשייה,מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמק מיקמקמיייייייייייייקקקקקקקמממממממת מיקמק זה עולם נפלא מי צריך תמ
השליטה בתעשייה הפכה לנקודת המפתח של תאוריית המרקסיזם. תאוריית הערך של העבודה אומרת כי ערכו של עצם מסוים קיים אך ורק הודות לעבודה שנעשתה על מנת להביאו למצבו או צורתו הנוכחית. לעצמים בלתי מעובדים, כגון עצים ואבנים, אין בדרך כלל ערך. אך אם עץ מגולף לפסנתר, או אבנים הופכות ללבנים לבית, אזי לעצם הסופי יש לפתע ערך בשל העמל שנעשה.
מרקסיסטים מאמינים כי היחסים הקיימים בין המעמד הבורגני הקפיטליסטי, אלו העשירים מספיק להשקיע הון ניכר בתעשייה, לבין מעמד הפועלים אשר עובדים עבורם, הוא פרזיטי מיסודו - כך לדוגמה, הקפיטליסט מקבל סכום כסף הגדול בהרבה מהשקעתו המקורית, על ידי תשלום לעובדיו שהוא נמוך בהרבה מערכה האמיתי של התוצרת. לכן, מרקסיסטים תומכים בכך שעל הפועלים עצמם להחזיק באמצעי הייצור ונכסי ההון, כגון מפעלים וציוד המשמשים לייצור. במדינות לניניסטיות כגון ברית המועצות לשעבר, תוכנית זו יושמה על ידי הפיכת כל נכסי ההון לנכסי המדינה, ועל ידי כך, תאורטית, לנכסי העובדים עצמם.
מאואיזם, הכלכלה הפילוסופית של המנהיג הסיני הקומוניסטי מאו צה טונג, מסכימה עם המרקסיזם בנוגע לתעשייה, אך ממליצה על פתרון חלופי. במקום שהעובדים או המדינה יחזיקו במפעלים, מאואיזם תומכת ביישוב מחדש של פשוטי העם באזורים כפריים וחזרה לדרך חיים חקלאי.
סטלין כפה תיעוש מהיר בברית המועצות לשעבר במהלך השנים טרם ולאחר מלחמת העולם השנייה באמצעות תוכניות החומש שלו, דבר שזירז את הפיכתה של ברית המועצות למעצמת על.
ענפי תעשייה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ צר, מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
