ארמיטאז' – הבדלי גרסאות
←בנייני הארמיטאז': הרחבה |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בשנת [[2013]] נכלל ארמיטאז' ברשימת עשרים המוזיאונים לאמנות המתוירים ביותר בעולם ובשנת [[2018]], היה המוזיאון התשיעי ברשימה. בשנת [[2019]], ביקרו בארמיטאז' 4,956,524 מבקרים, שהפכו אותו למוזיאון השמיני מבין מוזיאוני האמנות המתוירים ביותר בעולם. |
בשנת [[2013]] נכלל ארמיטאז' ברשימת עשרים המוזיאונים לאמנות המתוירים ביותר בעולם ובשנת [[2018]], היה המוזיאון התשיעי ברשימה. בשנת [[2019]], ביקרו בארמיטאז' 4,956,524 מבקרים, שהפכו אותו למוזיאון השמיני מבין מוזיאוני האמנות המתוירים ביותר בעולם. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
[[קובץ:King_Candaules%27s_death_by_G.B._Pittoni_(1720s,_Hermitage).jpg|ממוזער|''''מות מלך קנדול'' ({{lang-it|La morte di re Candaule}}), 1757, [[ג'ובאני בטיסטה פיטוני]] (''Giovanni Battista Pittoni''), 161×210 ס"מ]] |
|||
[[קובץ:По рисунку Махаева - Вид Зимнего дворца.jpg|ממוזער|אמן איטלקי לא ידוע, לאחר רישום של מחאייב. נוף לארמון החורף. שנות 1750.]] |
|||
[[קובץ:Donna Nuda (Hermitage).jpg|ממוזער|"דונה נודה" היא אחת מתריסר יצירות מהמאות ה-18 וה-19. נרכש עבור הארמיטאז' כיצירה של [[לאונרדו דה וינצ'י]].]] |
|||
===השלכות מגפת הקורונה=== |
===השלכות מגפת הקורונה=== |
||
{{ראו גם|מגפת הקורונה ברוסיה}} |
{{ראו גם|מגפת הקורונה ברוסיה}} |
||
באביב 2020, בעקבות הסגר שהוטל במדינה על רקע פרוץ [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] ב[[רוסיה]], מוזיאון ארמיטאז' השיק שידורים מקוונים של סיורים בשפות שונות. בתוך שבועיים אסף המוזיאון יותר מעשרה מיליון מבקרים וירטואליים מכל רחבי העולם שצפו בסיורים. בתקופת הסגר המוזיאון למעשה הצליח ליצור ערוץ טלוויזיה משלו. |
באביב 2020, בעקבות הסגר שהוטל במדינה על רקע פרוץ [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] ב[[רוסיה]], מוזיאון ארמיטאז' השיק שידורים מקוונים של סיורים בשפות שונות. בתוך שבועיים אסף המוזיאון יותר מעשרה מיליון מבקרים וירטואליים מכל רחבי העולם שצפו בסיורים. בתקופת הסגר המוזיאון למעשה הצליח ליצור ערוץ טלוויזיה משלו. |
||
== פעילות == |
== פעילות == |
||
תחילת האוסף בתקופתה של [[יקטרינה הגדולה]]. היא השקיעה הון וזמן בניסיון לקנות אוספי אמנות חשובים ממדינות שונות ב[[מערב אירופה]]. האוסף שיקף את אהבתה לאמנות וכן את רצונה להפוך את רוסיה למדינה חשובה באירופה גם מבחינה תרבותית. האוסף הוצג בחדרים שונים בארמון במשך שנים ארוכות והוא התרחב בהדרגה. לציבור הרחב המוזיאון נפתח רק החל משנת [[1852]]. מבנהו הראשי של הארמיטאז' ממוקם כאמור ב[[ארמון החורף]], שהיה מקום מושבו של הצאר, עד לפרוץ [[מהפכת אוקטובר]]. |
תחילת האוסף בתקופתה של [[יקטרינה הגדולה]]. היא השקיעה הון וזמן בניסיון לקנות אוספי אמנות חשובים ממדינות שונות ב[[מערב אירופה]]. האוסף שיקף את אהבתה לאמנות וכן את רצונה להפוך את רוסיה למדינה חשובה באירופה גם מבחינה תרבותית. האוסף הוצג בחדרים שונים בארמון במשך שנים ארוכות והוא התרחב בהדרגה. לציבור הרחב המוזיאון נפתח רק החל משנת [[1852]]. מבנהו הראשי של הארמיטאז' ממוקם כאמור ב[[ארמון החורף]], שהיה מקום מושבו של הצאר, עד לפרוץ [[מהפכת אוקטובר]]. |
||
גרסה מ־18:17, 14 בינואר 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ בעלות, מבקרים בשנה, תאריך הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
 | |
| לוגו וחזית ארמון החורף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון אומנות |
| כתובת | גדת הארמון 38 |
| מיקום |
סנקט פטרבורג  |
| מדינה |
רוסיה |
| מייסדים | יקתרינה ה-2 |
| מבקרים בשנה | 3,120,170 (נכון ל־2013) |
| אוצר ראשי | מיכאיל פיאוטרובסקי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1764 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1764 |
| אדריכל | ברטולומאו רסטרלי |
| מידות | |
| שטח |
233,000 מ"ר |
| קואורדינטות | 59°56′26″N 30°18′49″E / 59.940555555556°N 30.313611111111°E |
| http://www.hermitagemuseum.org | |
|
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)   ארמיטאז' | |
  | |
אֶרְמִיטָאז' (ברוסית: Эрмитаж; רשמית: "ארמיטאז' הממלכתי", "Госуда́рственный Эрмита́ж") הוא כינויו של מוזיאון בסנקט פטרבורג שברוסיה, המוזיאון לאמנות הגדול ביותר ברוסיה שנחשב לאחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים, הידועים והחשובים ביותר בעולם לאמנות והוא המוזיאון השני בגודלו בעולם.[1][2] האוסף הכביר של מוזיאון ארמיטאז' הממלכתי מוצג בשישה בניינים, שהראשי בהם הוא ארמון החורף, מבנה ששימש כמקום מגוריהם הרשמי של הצארים הרוסים. מבנה המוזיאון הראשי, ארמון החורף, שוכן אל מול כיכר הארמון שבמרכז סנקט פטרבורג, על גדות נהר הנבה. מוזיאון ארמיטאז׳ מיוצג בארץ על ידי אמיר גרוס כבירי, שמחזיק ברישיון לנהל נציגות רשמית דרך קרן מוזיאון ארמיטאז׳ ישראל.
ארמיטאז', ששמו נגזר מהמילה הצרפתית ermitage, שמציינת מקום התבודדות, תא, בית מחסה לנזיר או בידוד, היה מקום מושבו של הריבון ברוסיה ונותר מקום מושבו של קיסר רוסיה עד פרוץ מהפכת פברואר. מתחם המוזיאון הראשי כולל שישה בניינים מחוברים זה לזה - ארמון החורף, בית השמורה של ארמון החורף, ארמיטאז' הקטן, ארמיטאז' הגדול (הישן), ארמיטאז' החדש ותיאטרון ארמיטאז'. ישנם 365 חדרים פתוחים לקהל ולרשות המוזיאון עומדים גם בניין המטה הכללי, מוזיאון מפעל החרסינה הקיסרי, מרכז השיקום והאחסון של הכפר הישן וארמון מנשיקוב.
המוזיאון החל את דרכו באוסף של יצירות אמנות שנרכשו באופן פרטי על ידי הקיסרית הרוסית יקטרינה השנייה. בתחילה, אוסף זה שוכן באגף ארמונות מיוחד - כיום ארמיטאז' הקטן. בשנת 1852 הוקם מוזיאון ציבורי מאוסף מורחב למדי ונפתח לציבור, בבניין שנבנה במיוחד וידוע כיום בשם ארמיטאז'החדש.
מוזיאון ארמיטאז' הממלכתי המודרני הוא מתחם מוזיאוני מורכב. חלק מהתצוגה המרכזית של המוזיאון משתרע על פני חמישה מבנים הממוקמים לאורך גדת נהר הנייבה, שהעיקרי בהם נחשב לארמון החורף; המוזיאון מחזיק גם באגף המזרחי של בניין המטה הכללי שבכיכר הארמון, בארמון מנשיקוב בצד השני של הנייבה, במתקן אחסון ובבניינים אחרים. באוסף המוזיאון כשלושה מיליון יצירות אמנות ופריטים של תרבות העולם, החל מתקופת האבן ועד ימינו.
בשנת 2013 נכלל ארמיטאז' ברשימת עשרים המוזיאונים לאמנות המתוירים ביותר בעולם ובשנת 2018, היה המוזיאון התשיעי ברשימה. בשנת 2019, ביקרו בארמיטאז' 4,956,524 מבקרים, שהפכו אותו למוזיאון השמיני מבין מוזיאוני האמנות המתוירים ביותר בעולם.
היסטוריה
.jpg)
.jpg)
השלכות מגפת הקורונה
 |
ראו גם – מגפת הקורונה ברוסיה |
באביב 2020, בעקבות הסגר שהוטל במדינה על רקע פרוץ מגפת COVID-19 ברוסיה, מוזיאון ארמיטאז' השיק שידורים מקוונים של סיורים בשפות שונות. בתוך שבועיים אסף המוזיאון יותר מעשרה מיליון מבקרים וירטואליים מכל רחבי העולם שצפו בסיורים. בתקופת הסגר המוזיאון למעשה הצליח ליצור ערוץ טלוויזיה משלו.
פעילות
תחילת האוסף בתקופתה של יקטרינה הגדולה. היא השקיעה הון וזמן בניסיון לקנות אוספי אמנות חשובים ממדינות שונות במערב אירופה. האוסף שיקף את אהבתה לאמנות וכן את רצונה להפוך את רוסיה למדינה חשובה באירופה גם מבחינה תרבותית. האוסף הוצג בחדרים שונים בארמון במשך שנים ארוכות והוא התרחב בהדרגה. לציבור הרחב המוזיאון נפתח רק החל משנת 1852. מבנהו הראשי של הארמיטאז' ממוקם כאמור בארמון החורף, שהיה מקום מושבו של הצאר, עד לפרוץ מהפכת אוקטובר.
באוסף היצירות של הארמיטאז' נמצאות יצירותיהם של אמנים דוגמת מיכלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, פטר פאול רובנס, אנתוני ואן דייק, רמברנדט, קלוד לורן, קלוד מונה, וינסנט ואן גוך, פבלו פיקאסו ואחרים. אוסף המוזיאון, שרק חלק קטן ממנו מוצג, מורכב מלמעלה משלושה מיליון פריטים וכולל את אוסף הציורים הגדול ביותר בעולם. בנפרד מהם מתקיימות תערוכות נפרדות של הארמיטאז' בארמון מנשיקוב, מוזיאון הפורצלן ובאגף המזרחי של בניין המטה הכללי. המוזיאון על כל תכולתו מהווה רכוש פדרלי ממשלתי ואוצר המוזיאון מאז שנת 1990 הוא מיכאיל פיוטרובסקי.
מתוך ששת הבניינים, חמישה מהם פתוחים לציבור והם: ארמון החורף, הארמיטאז' הקטן, הארמיטאז' הישן, הארמיטאז' החדש ותיאטרון הארמיטאז'. עם שיא של כ-3 מיליון מבקרים בשנת 2013, המוזיאון מוביל כמוזיאון האמנות בעל מספר המבקרים הגדול ביותר בפדרציה הרוסית וזהו גם המונומנט בעל מספר המבקרים הגדול ביותר בסנקט פטרבורג ואחד הפופולריים בעולם.
בנייני הארמיטאז'
חמישה מבנים המחוברים זה לזה על גדת הארמון מרכיבים את מתחם המוזיאונים העיקרי של הארמיטאז':
|
|
ארמון החורף (1754—1762, אדריכל: ברטולומאו רסטרלי) |
 | |
|
|
ארמיטאז' הקטן (1764—1775, אדריכלים: ז'אן בטיסט מישל ואלן-דלאמוט, יורי פלטן, וסילי סטאסוב). במבנה ארמיטאז' הקטן נכללים גם ההיכל הצפוני והדרומי והגן התלוי של ארמיטאז' הקטן | ||
|
|
ארמיטאז' הגדול, הוא ארמיטאז' הישן, (1771—1787, אדריכל: יורי פלטן) | ||
|
|
ארמיטאז' החדש (1842—1851, אדריכלים: לאו פון קלנצה, וסילי סטאסוב, ניקולאי יפימוב) | ||
|
|
תאטרון ארמיטאז' (1783—1787, אדריכל: ג'קומו קברנגי), שחובר כחלק מארמון החורף של פיוטר הראשון. |
בנוסף, המתחם כולל מבני שירות שנוספו למוזיאון כמו:
- בית האחסון של ארמון החורף (1726—1742, 1830, 1878)
- מוסך הארמיטאז' (1911, אדריכל: ניקואלי קראמסקוי)
נוסף למבנים שעל גדת הארמון, את המוזיאון משרתים מבנים כמו:
- ארמון מנשיקוב (1710—1720, אדריכלים: ג׳ובאני מריה פונטנה, גוטפריד יוהאן שדל)
- האגף המזרחי של בניין המטה הכללי (1819—1829, אדריכל: קארלו רוסי). באגף פועלות התערוכות: "אמנות צרפתית של המאה העשרים", "בסימן הנשר. אמנות האימפריה", "ארט נובו" ומוזיאון המשמר. ב-17 בדצמבר 2011 נפתח בבניין תערוכת "עתיקות הרקולנאום", התערוכה הגדולה הראשונה במתחם המשוחזר של בניין המטה הכללי.[3].
- מוזיאון בית החרושת הקיסרי לחרסינה
- "הכפר הישן" — מתחם שיקום יצירות אמנות ואחסון
- בניין הבורסה על האי וסילי — מוזיאון להרלדיקה והגווארדיה הרוסית; בשיפוצים. פתיחתו תוכננה לשנת 2021[4].
אוספי המוזיאון
אוסף האמנות המערב אירופית כולל יצירות אירופיות, פסלים ואמנות אירופית מהמאה ה-13 ועד למאה ה-20. האוסף מוצג ב-120 חדרים בקומה הראשונה והשנייה של ארבעת הבניינים העיקריים. הציורים מוצגים בתערוכות מתחלפות ואלה כוללים עתיקות מצריות, עתיקות קלאסיות מתקופת יוון העתיקה, אמנות פרהיסטורית, אמנות דקורטיבית, מתקופת הרנסאנס האיטלקי, אמנות ספרדית ואיטלקית, מתקופת הבארוק הפלמי, תקופת הזהב ההולנדית, ואוספי אמנות בריטיים, שווייצרים, גרמנים וצרפתיים ואוסף ענק של אמנות רוסית שרובה מוצג בהיכל ניקולאי שבאגף שלצד הנבה שבארמון החורף, ואמנות נאו-קלאקסית ואימפרסיוניסטית.
-
רובר קמפן
המדונה עם ישו התינוק ליד הקמין -
-
-
אנטוניו דה קורג'ו
דיוקן הגבירה -
רמברנדט
שיבת הבן האובד
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ארמיטאז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| עיינו גם בפורטלים: | 
|
פורטל סנקט פטרבורג | 
|
פורטל אמנות | 
|
פורטל אדריכלות |
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של ארמיטאז' (ברוסית)- אתר האינטרנט הרשמי של ארמיטאז' (באנגלית)
ארמיטאז', ברשת החברתית פייסבוק
ארמיטאז', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ארמיטאז', ביישום טלגרם
ארמיטאז', ברשת החברתית אינסטגרם
ארמיטאז', ברשת החברתית טיקטוק
ארמיטאז', ברשת החברתית VK
ארמיטאז', סרטונים בערוץ היוטיוב- דניאל ראוכוורגר, אמנות, איך השפיע המעבר מבולשביזם לקפיטליזם על מוזיאון הרמיטאז' בסנט פטרבורג?, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
- דוד ברון, "האמנות שייכת לאנושות, היא אינה שייכת לאיש", באתר ישראל היום, 28 באפריל 2016
.svg){kind=icon}
.svg){kind=small}
- ^ Top 10 Museums and Galleries
- ^ THE WINTER PALACE AND THE HERMITAGE MUSEUM
- ^ «Древности Геркуланума» — первая крупная выставка, открытая в отреставрированных помещениях Главного штаба
- ^ "Эрмитаж возобновляет реставрацию здания Биржи". Журнал «The Art Newspaper». 2020-06-18. נבדק ב-2020-08-10.