נחמיה כהן – הבדלי גרסאות

נחמיה כהן
לידה	30 באפריל 1943; כ"ה בניסן ה'תש"ג; ירושלים, פלשתינה (א"י)
נהרג	5 ביוני 1967 (בגיל 24); כ"ו באייר ה'תשכ"ז; זייתון, רצועת עזה
מקום קבורה	הר הרצל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	נובמבר 1961 – 5 ביוני 1967 (כ־5 שנים)
דרגה	סרן
תפקידים בשירות
	לוחם בסיירת מטכ"ל; מפקד צוות בסיירת מטכ"ל; סגן מפקד פלוגה ב' בגדוד 202 בצנחנים; מפקד פלוגה ב' בגדוד 202 בצנחנים במותו;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים קרב רפיח;
עיטורים
	עיטור המופת ; צל"ש הרמטכ"ל (4)
הנצחה
	בית נחמיה בירושלים; אגודת חוגי הסיירות בירושלים;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:40, 17 במאי 2021

ערך זה עוסק בבקצין צה״ל. אם התכוונתם לערך העוסק מקובל, ראו נחמיה כהן (מקובל).

נחמיה כהן (30 באפריל 1943 – 5 ביוני 1967) היה קצין בצבא הגנה לישראל. כהן חולק עם אהוד ברק את התואר (הלא רשמי) "החייל המעוטר ביותר בצה"ל", לאחר שקיבל את עיטור המופת וכן ארבעה צל"שי הרמטכ"ל^[1] וכמה מכתבי הערכה על פעולותיו הביטחוניות.

ביוגרפיה

נחמיה כהן נולד בירושלים להורים שעלו מטורקיה בסוף מלחמת העולם הראשונה. אחיו הוא אל"ם (במיל') אליעזר כהן (צ'יטה), שהיה טייס וקצין בכיר בחיל האוויר, ולאחר מכן חבר כנסת.^[2]

בנובמבר 1961 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. כהן עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. באוגוסט 1963, אף שהוצבו בפניו מגבלות בקבלה לקורס, סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות, והחליף את אהוד ברק כמפקד הפעולות הייעודיות של הסיירת. במהלך שירותו בסיירת מטכ"ל, ביצע פעולות רבות שבעקבותיהן זכה לצל"ש מהרמטכ"ל צבי צור, לשלושה צל"שים מהרמטכ"ל יצחק רבין ולעיטור המופת. נסיבות קבלת כל העיטורים נותרו חסויות. עיטור המופת הוענק לו על "מבצע כחל", פעולה של הסיירת שהוביל בעומק מצרים. הכוח הובא לשם בשלושה מסוקים תחת פיקודו של אחיו הבכור הטייס אליעזר כהן. על פעולה זו זכו שניהם בצל"ש שהומר ב-1973 בעיטור המופת.

בפברואר 1967 עבר לחטיבת הצנחנים ושירת כסגן מפקד פלוגה ב' בגדוד 202. כהן השתתף במלחמת ששת הימים בקרב רפיח. ביום הראשון למלחמה נפל מפקד הפלוגה יחיאל אמסלם בטיהור מוצב חירבת דרג'. לאחר נפילת המ"פ קיבל כהן את הפיקוד על הפלוגה, הוביל אותה לקרב שנערך ליד חירבת זיתון ברצועת עזה ובמהלך הקרב נפל.

כהן הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

הרמטכ"ל יצחק רבין אמר כי "אין אני מכיר קצין מעולה כל כך בעל הישגים מרשימים כל כך שתרם לביטחון המדינה כמוהו". תפקידו בצנחנים נועד להכשירו לפיקוד עתידי על סיירת מטכ"ל.

על שמו נקראים המרכז הקהילתי "בית נחמיה"^[3] ברחוב ישי בירושלים, וחוגי הסיור הירושלמיים לבני נוער "אגודת חוגי הסיירות ע"ש סרן נחמיה כהן ז"ל",^[4] המופעלים בהתנדבות מזה שנים רבות על ידי חבריו.

לקריאה נוספת

נזכור את כולם: חללי קהילת המודיעין במלחמת ששת הימים, באתר kotar.cet.ac.il

קישורים חיצוניים

אתר בית נחמיה(הקישור אינו פעיל)
קורות החיים של נחמיה כהן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
עיטור המופת שהוענק לנחמיה כהן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
סרן נחמיה כהן, באתר חטיבת הצנחנים
אייל לוי, ‏הגיבור האלמוני: הלוחם המעוטר בדורו שנפל במלחמת ששת הימים, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2017
עדי מנדל, נדב זק, סרן נחמיה כהן ז"ל, גיליון במחנה, מאי 2017, עמ'8–10

הערות שוליים

^ עפר דרורי, גיבורי ישראל מרובי העיטורים(הקישור אינו פעיל, 23.9.2020)
^ טל זגרבה, השוויתי את הנחיתה שלנו לנחיתה על הירח, באתר הגבורה, במחנה, 8 באוגוסט 2008, עמ' 54–55 .
^ בית נחמיה
^ אגודת חוגי הסיירות ע"ש סרן נחמיה כהן ז"ל

[1] עפר דרורי, גיבורי ישראל מרובי העיטורים(הקישור אינו פעיל, 23.9.2020)

[2] טל זגרבה, השוויתי את הנחיתה שלנו לנחיתה על הירח, באתר הגבורה, במחנה, 8 באוגוסט 2008, עמ' 54–55 .

[3] בית נחמיה

[4] אגודת חוגי הסיירות ע"ש סרן נחמיה כהן ז"ל

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 == ביוגרפיה ==
-נחמיה כהן נולד ב[[ירושלים]] להורים שעלו מ[[טורקיה]] בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחיו הוא [[אל"ם]] (במיל') [[אליעזר כהן]] (צ'יטה), שהפך ל[[טייס]] ולקצין בכיר ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ולאחר מכן ל[[חבר הכנסת]].{{הערה|טל זגרבה, {{אתר הגבורה|343144|השוויתי את הנחיתה שלנו לנחיתה על הירח}}, [[במחנה]], [[8 באוגוסט]] [[2008]], עמ' 54–55 {{PDF}}.}}
+נחמיה כהן נולד ב[[ירושלים]] להורים שעלו מ[[טורקיה]] בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחיו הוא [[אל"ם]] (במיל') [[אליעזר כהן]] (צ'יטה), שהיה [[טייס]] וקצין בכיר ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], ולאחר מכן [[חבר הכנסת|חבר כנסת]].{{הערה|טל זגרבה, {{אתר הגבורה|343144|השוויתי את הנחיתה שלנו לנחיתה על הירח}}, [[במחנה]], [[8 באוגוסט]] [[2008]], עמ' 54–55 {{PDF}}.}}
 בנובמבר [[1961]] התגייס ל[[צה"ל]] והתנדב ל[[סיירת מטכ"ל]]. כהן עבר [[טירונות (צה"ל)|טירונות]] [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] ולאחר מכן מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ביחידה וכן הכשרה כ[[כיתה (צבא)|מפקד כיתה]]. באוגוסט [[1963]], אף שהוצבו בפניו מגבלות בקבלה לקורס, סיים בהצטיינות [[קורס קציני חי"ר]] ובסיומו שב ליחידה כ[[מפקד מחלקה|מפקד צוות]], והחליף את [[אהוד ברק]] כמפקד הפעולות הייעודיות של הסיירת. במהלך שירותו בסיירת מטכ"ל, ביצע פעולות רבות שבעקבותיהן זכה לצל"ש מה[[רמטכ"ל]] [[צבי צור]], לשלושה צל"שים מהרמטכ"ל [[יצחק רבין]] ולעיטור המופת. נסיבות קבלת כל העיטורים נותרו חסויות. עיטור המופת הוענק לו על "[[מבצע כחל]]", פעולה של הסיירת שהוביל בעומק [[מצרים]]. הכוח הובא לשם בשלושה [[מסוק]]ים תחת פיקודו של אחיו הבכור הטייס [[אליעזר כהן]]. על פעולה זו זכו שניהם בצל"ש שהומר ב-[[1973]] בעיטור המופת.