יהושפט הרכבי – הבדלי גרסאות

יהושפט הרכבי
לידה	21 בספטמבר 1921; י"ח באלול ה'תרפ"א; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באוגוסט 1994 (בגיל 72); י"ט באלול ה'תשנ"ד; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר הרצל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת הרווארד; בית הספר הריאלי העברי בחיפה ;
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1943
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה; מלחמת העצמאות; מבצע קדש
עיטורים
	פרס ישראל (1993); עיטורי צה"ל ;
תפקידים אזרחיים
	משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:43, 14 בפברואר 2022

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 - י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) היה איש צבא וסופר ישראלי, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955–1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992.

ביוגרפיה

יליד חיפה, בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט צדקיהו הרכבי. יהושפט היה בוגר בית הספר הריאלי, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים. במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגה בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. במלחמה זו גם שכל את אחיו הצעיר מאיר (איריק) שנפל בעת הניסיון לכבוש את מחנה הרדאר מידי הלגיון הירדני.

לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ משה שרת. לאחר מכן חזר לשורות צה"ל ושרת כסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל משהוקם אגף זה.

שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות העסק הביש מונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן) במטכ"ל בשנת 1955 ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף^[1]. בתפקיד זה שימש עד 1959, אז הודח ופרש מצה"ל בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים. נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל וצה"ל יצא למבצע קדש.

לאחר שחרורו מצה"ל מונה למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה עם הבטחה לקידום לתפקידים בכירים יותר^[2]. אולם משאלו לא הגיעו הוא פנה למחקר אקדמי. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר^[3] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975^[4].

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976–1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

יהושפט הרכבי נפטר בי"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

ספריו

בעברית

אופקיה של מדיניות ביטחון (עיונים באתמול ובמחר: קונטרס בענייני צבא וביטחון), מוזיאון צה"ל ומערכות, תשכ"ז
בין ישראל לערב - עיונים באתמול ובמחר (קובץ מאמרים), הוצאת משרד הביטחון/מערכות, תשכ"ט-1968
בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא, ירושלים: מוסד ון ליר, תשמ"א-1981
האמנה הפלסטינית במבחן הזמן והמעשה: הסברים והשלכות (יהושפט הרכבי ומתי שטיינברג), ירושלים: שירות הפרסומים - מרכז ההסברה, תשמ"ח-1988
האמנה הפלסטינית ומשמעותה: הסברים והשלכות, ירושלים: מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, תשל"ה-1974, תשל"ז-1977
האנטישמיות הערבית, תל אביב: קצין חינוך ראשי - ענף ההסברה, 1966
האסטרטגיה המדינית הערבית: שלוש תפיסות, ירושלים: מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשל"ה
החלטות המועצות הלאומיות הפלסטיניות (עריכה והקדמה), תל אביב: עם עובד, תשל"ה-1975
הכרעות גורליות, תל אביב: עם עובד, תשמ"ו-1986
הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת ראותה של ישראל: האנטישמיות הערבית. אשליותינו והאנטישמיות הערבית, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי / ענף הסברה והשכלה, 1965
הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, ירושלים: י"ל מאגנס, תשל"ט
הרהורים על מדיניותנו בסכסוך, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, תש"ל
חזון, לא פנטזיה: לקחי מרד בר כוכבא וריאליזם במדיניות בימינו, ירושלים: דומינו, 1982
ימין מול שמאל - כיצד נכריע?, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994
יסודות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, תשל"א
ישראל מול מדיניות-השלבים הערבית, ירושלים: צוות העיון הבינאוניברסיטאי לענייני המזרח התיכון, תשל"ד
כיצד הוסברה העמדה הערבית נגד ישראל בצבא המצרי, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשכ"ח-1967
לקח הערבים מתבוסתם, קובץ תרגומים מערבית (עריכה והקדמה), ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1969
מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, תל אביב: מערכות, תשכ"ד-1964
מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990. זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
משמעויות חברתיות לתבוסת הערבים, תל אביב: צה"ל - ענף הסברה והשכלה, 1967
סכסוך ערב-ישראל בראי הספרות הערבית (יהושפט הרכבי, יהושע פורת ושמואל מורה), ירושלים: המכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן - האוניברסיטה העברית ומוסד ון ליר, 1975
עדות אישית: הפרשה מנקודת ראותי, תל אביב: רמות, תשנ"ד-1994
עיקרי הסכסוך בין ישראל לערב, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דייוויס, 1988
על הגרילה (עריכה, אליקים רובינשטיין עורך משנה) תל אביב: מערכות, תשל"א, תשמ"ג-1983
עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשכ"ח-1968, תשכ"ט, תשל"א
עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר, תשכ"ז
ערב וישראל: קובץ תרגומים מערבית, (יהושפט הרכבי ועמנואל סיון), תל אביב: עם עובד, תשל"ד
פת"ח באסטרטגיה הערבית - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1969
תמורות בסכסוך הערבי ישראלי, תל אביב: המכללה לביטחון לאומי, 1967
תמורות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשל"ט 1978
המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושפט הרכבי בוויקישיתוף

יעל פז־מלמד, הנביא יהושפט, מעריב, 13 בפברואר 1987
דו"ח ועדת חקירה ממשלתית, בעניין "ליל הברווזים" ,שבעקבותיה הודח הרכבי מתפקידו
פנחס גינוסר וזכי שלום, ריאיון עם יהושפט הרכבי, 14 בינואר 1994, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עידן סונסינו, מסמכי ארכיון מסווגים חושפים את הסיפור מאחורי הקמת אמ"ן, מתוך אתר צה"ל
יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,
יהושפט הרכבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958
^ שלמה נקדימון, מי יהיה מזכיר הממשלה?, חרות, 11 במאי 1962
^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
^ אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, מעריב, 6 באוגוסט 1974

[1] א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958

[2] שלמה נקדימון, מי יהיה מזכיר הממשלה?, חרות, 11 במאי 1962

[3] העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969

[4] אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, מעריב, 6 באוגוסט 1974

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות [[העסק הביש]] מונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן) במטכ"ל בשנת [[1955]] ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף{{הערה|{{הארץ1||א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף|19581028|4}}}}. בתפקיד זה שימש עד [[1959]], אז הודח ופרש מצה"ל בעקבות אחריותו לפרשת [[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]]. נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל [[מוסטפא חאפז]], ראש [[המודיעין המצרי]] ב[[רצועת עזה]], שהנחה והפעיל את פעילות ה[[פדאיון]] שביצעו פיגועים בישראל וצה"ל יצא ל[[מבצע קדש]].
-לאחר שחרורו מ[[צה"ל]] מונה למשנה למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]] עם הבטחה לקידום לתפקידים בכירים יותר{{הערה|{{חרות|שלמה נקדימון|מי יהיה מזכיר הממשלה?|1962/05/11|00206}}}}. אולם משאלו לא הגיעו הוא פנה למחקר אקדמי. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|19691117|105}}}} ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם [[מוריס הקסטר|מ' הקסטר]] ל[[יחסים בינלאומיים]] וללימודי [[המזרח התיכון]]. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת [[1964]] היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה [[ייעוץ אסטרטגי|יועץ אסטרטגי]] ל[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] בשנים [[1974]] עד [[1975]]{{הערה|{{מעריב||אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך|1974/08/06|00105}}}}.
+לאחר שחרורו מ[[צה"ל]] מונה למשנה למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]] עם הבטחה לקידום לתפקידים בכירים יותר{{הערה|{{חרות|שלמה נקדימון|מי יהיה מזכיר הממשלה?|19620511|25}}}}. אולם משאלו לא הגיעו הוא פנה למחקר אקדמי. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|19691117|105}}}} ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם [[מוריס הקסטר|מ' הקסטר]] ל[[יחסים בינלאומיים]] וללימודי [[המזרח התיכון]]. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת [[1964]] היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה [[ייעוץ אסטרטגי|יועץ אסטרטגי]] ל[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] בשנים [[1974]] עד [[1975]]{{הערה|{{מעריב||אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך|19740806|5}}}}.
 הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד [[אש"ף]] ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-* {{מעריב|יעל פז־מלמד|הנביא יהושפט|1987/02/13|10800}}
+* {{מעריב|יעל פז־מלמד|הנביא יהושפט|19870213|305}}
 * [http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/2013/ליל%20הברווזים/index.html דו"ח ועדת חקירה ממשלתית, בעניין "ליל הברווזים" ,שבעקבותיה הודח הרכבי מתפקידו]
 * [[פנחס גינוסר]] וזכי שלום, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/5/yehoshafat.pdf ריאיון עם יהושפט הרכבי], [[14 בינואר]] [[1994]], באתר [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]

ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין	איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין	בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה