לדלג לתוכן

משחקים פטריוטיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ ←‏תקציר העלילה: תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד
 
שורה 16: שורה 16:
עלילת הספר נפתחת בעת ש[[ג'ק ראיין]], איש [[חיל הנחתים של ארצות הברית|חיל הנחתים האמריקני]] בעברו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 55.}} ו[[היסטוריון]] המלמד ב[[האקדמיה הימית של ארצות הברית|אקדמיה הימית של ארצות הברית]], נופש עם אשתו ובתו ב[[לונדון]]. כאשר משפחת ראיין טיילה ב[[פארק סנט ג'יימס]], ביצעו חברי פלג קיצוני של [[המחתרת האירית]] פיגוע, תקפו את רכבם של [[נסיך ויילס]] ואשתו, וניסו לחטוף את בנם הפעוט. ראיין, לאחר שווידא כי אשתו ובתו מוסתרות מאחורי מחסה, התנפל על אחד המחבלים, שון מילר, עילף אותו ונטל את [[מאקארוב PM|אקדחו]]. לאחר מכן ירה ראיין במחבל השני והרגו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 13-14.}}, והציל בעשותו כן את חיי [[משפחת המלוכה הבריטית]]. ראיין עצמו נפצע מפגיעת [[כדור (תחמושת)|כדור אקדח]] ב[[כתף|כתפו]] והובהל ל[[בית חולים|בית החולים]], שם נותח וחייו ניצלו. בהמשך פגש ראיין ב[[מלכת אנגליה]] אסירת התודה שהעניקה לו [[תואר אבירות]]. המחבל השני, מילר נעצר ונשפט בהליך מהיר, וראיין העיד במשפטו. בעת העברת מילר לבית כלא שמור הוא חולץ בידי חבריו ומגיע ללוב, וראיין מבין כי עשויה להתבצע פעולת נקם כנגדו וכנגד משפחתו, ומחליט להצטרף ל-[[CIA]], לה ייעץ בעבר כיועץ חיצוני. עד מהרה הופך ראיין למנתח [[מודיעין צבאי|מודיעין]] תחת סגן המנהל לביון, [[אדמירל]] ג'יימס גריר, ומנהל חקירה מודיעינית כנגד אותו פלג קיצוני במחתרת האירית שביצע את הפיגוע בלונדון. בנוסף עובר ראיין אימוני ירי באקדח{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 225.}} תחת השגחתו של רב-סמל נוח בריקנרידג', איש [[סיירת חיל הנחתים]] בעברו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 196-197.}}.
עלילת הספר נפתחת בעת ש[[ג'ק ראיין]], איש [[חיל הנחתים של ארצות הברית|חיל הנחתים האמריקני]] בעברו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 55.}} ו[[היסטוריון]] המלמד ב[[האקדמיה הימית של ארצות הברית|אקדמיה הימית של ארצות הברית]], נופש עם אשתו ובתו ב[[לונדון]]. כאשר משפחת ראיין טיילה ב[[פארק סנט ג'יימס]], ביצעו חברי פלג קיצוני של [[המחתרת האירית]] פיגוע, תקפו את רכבם של [[נסיך ויילס]] ואשתו, וניסו לחטוף את בנם הפעוט. ראיין, לאחר שווידא כי אשתו ובתו מוסתרות מאחורי מחסה, התנפל על אחד המחבלים, שון מילר, עילף אותו ונטל את [[מאקארוב PM|אקדחו]]. לאחר מכן ירה ראיין במחבל השני והרגו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 13-14.}}, והציל בעשותו כן את חיי [[משפחת המלוכה הבריטית]]. ראיין עצמו נפצע מפגיעת [[כדור (תחמושת)|כדור אקדח]] ב[[כתף|כתפו]] והובהל ל[[בית חולים|בית החולים]], שם נותח וחייו ניצלו. בהמשך פגש ראיין ב[[מלכת אנגליה]] אסירת התודה שהעניקה לו [[תואר אבירות]]. המחבל השני, מילר נעצר ונשפט בהליך מהיר, וראיין העיד במשפטו. בעת העברת מילר לבית כלא שמור הוא חולץ בידי חבריו ומגיע ללוב, וראיין מבין כי עשויה להתבצע פעולת נקם כנגדו וכנגד משפחתו, ומחליט להצטרף ל-[[CIA]], לה ייעץ בעבר כיועץ חיצוני. עד מהרה הופך ראיין למנתח [[מודיעין צבאי|מודיעין]] תחת סגן המנהל לביון, [[אדמירל]] ג'יימס גריר, ומנהל חקירה מודיעינית כנגד אותו פלג קיצוני במחתרת האירית שביצע את הפיגוע בלונדון. בנוסף עובר ראיין אימוני ירי באקדח{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 225.}} תחת השגחתו של רב-סמל נוח בריקנרידג', איש [[סיירת חיל הנחתים]] בעברו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 196-197.}}.


בהמשך מבצעים מילר וחבר מרעיו פעולת נקם בארצות הברית ופוצעים קשה את קרוליין ראיין, אשתו של ג'ק, ובתו סאלי בדרכן הבייתה. בעוד השתיים מחלימות מוסר ראיין הערכת נתוני המודיעין לגבי מתחם של קבוצת טרור המסייעת למחתרת האירית ב[[לוב]]. כוח [[GIGN|צנחנים]] [[צרפת]]י [[פשיטה|פושט]] על המתחם ושובה את הטרוריסטים{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 358.}}. הנסיך מוויילס מחליט לבקר את ראיין ומשפחתו בארצות הברית, בביתו בפרגרין קליף אשר צופה על [[מפרץ צ'ספיק]]. שיאו של הספר מתרחש כאשר אנשי הפלג הקיצוני של המחתרת האירית, בהנהגת קווין אודונל ומילר, תוקפים את ביתו של ראיין, הורגים את סוכני [[השירות החשאי של ארצות הברית|השירות החשאי]] המאבטחים את ביקור הנסיך ומשפחתו ומתכננים לחטוף את הנסיך. ראיין, הנעזר בנסיך וברובי ג'קסון, חברו הטוב שהוא [[קצין]] ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]] ו[[טייס קרב]] המתמחה בהטסת מטוסי [[F14]], נאלץ בשנית להילחם על חייו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 451.}}. לבסוף לאחר קרב יריות מצליחים ראיין, בני משפחתו וחבריו, להימלט בסירה לאקדמיה הימית של הצי האמריקני. ובשיתוף כוחות הנחתים בפיקוד רב-סמל בריקנרידג' ומשמר החופים המוצבים שם{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 474.}}, ללכוד את המחבלים. ראיין עצמו מתעמת עם מילר ועוצר אותו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 475-476.}}. הספר מסתיים בלידת בנו השני של ראיין, ג'ק ראיין הבן.
בהמשך מבצעים מילר וחבר מרעיו פעולת נקם בארצות הברית ופוצעים קשה את קרוליין ראיין, אשתו של ג'ק, ובתו סאלי בדרכן הביתה. בעוד השתיים מחלימות מוסר ראיין הערכת נתוני המודיעין לגבי מתחם של קבוצת טרור המסייעת למחתרת האירית ב[[לוב]]. כוח [[GIGN|צנחנים]] [[צרפת]]י [[פשיטה|פושט]] על המתחם ושובה את הטרוריסטים{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 358.}}. הנסיך מוויילס מחליט לבקר את ראיין ומשפחתו בארצות הברית, בביתו בפרגרין קליף אשר צופה על [[מפרץ צ'ספיק]]. שיאו של הספר מתרחש כאשר אנשי הפלג הקיצוני של המחתרת האירית, בהנהגת קווין אודונל ומילר, תוקפים את ביתו של ראיין, הורגים את סוכני [[השירות החשאי של ארצות הברית|השירות החשאי]] המאבטחים את ביקור הנסיך ומשפחתו ומתכננים לחטוף את הנסיך. ראיין, הנעזר בנסיך וברובי ג'קסון, חברו הטוב שהוא [[קצין]] ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]] ו[[טייס קרב]] המתמחה בהטסת מטוסי [[F14]], נאלץ בשנית להילחם על חייו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 451.}}. לבסוף לאחר קרב יריות מצליחים ראיין, בני משפחתו וחבריו, להימלט בסירה לאקדמיה הימית של הצי האמריקני. ובשיתוף כוחות הנחתים בפיקוד רב-סמל בריקנרידג' ומשמר החופים המוצבים שם{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמוד 474.}}, ללכוד את המחבלים. ראיין עצמו מתעמת עם מילר ועוצר אותו{{הערה|[[טום קלנסי]], "'''משחקים פטריוטיים'''", "הוצאת מעריב", [[1989]], עמודים 475-476.}}. הספר מסתיים בלידת בנו השני של ראיין, ג'ק ראיין הבן.


===מהדורות בעברית===
===מהדורות בעברית===

גרסה אחרונה מ־19:57, 22 במאי 2024

משחקים פטריוטיים
Patriot Games
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת טום קלנסי
שפת המקור אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מתח וריגול
הוצאה
הוצאה Putnam
תאריך הוצאה 1987
מספר עמודים 481 (כריכה קשה)
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מעריב, מודן
תאריך 1989, 2011
תרגום יוסף אשכול
סדרה
ספר קודם ללא חרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא ארנב אדום עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003423172, 001085872
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משחקים פטריוטייםאנגלית: Patriot Games) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, קודם מבחינה כרונלוגית לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". בניגוד לספרו הקודם עוסק הספר בנושא המלחמה בטרור, ומציג את הדילמה מולה ניצבת ארצות הברית הרואה בטרור פשע ולא פעולה מלחמתית[1].

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר נפתחת בעת שג'ק ראיין, איש חיל הנחתים האמריקני בעברו[2] והיסטוריון המלמד באקדמיה הימית של ארצות הברית, נופש עם אשתו ובתו בלונדון. כאשר משפחת ראיין טיילה בפארק סנט ג'יימס, ביצעו חברי פלג קיצוני של המחתרת האירית פיגוע, תקפו את רכבם של נסיך ויילס ואשתו, וניסו לחטוף את בנם הפעוט. ראיין, לאחר שווידא כי אשתו ובתו מוסתרות מאחורי מחסה, התנפל על אחד המחבלים, שון מילר, עילף אותו ונטל את אקדחו. לאחר מכן ירה ראיין במחבל השני והרגו[3], והציל בעשותו כן את חיי משפחת המלוכה הבריטית. ראיין עצמו נפצע מפגיעת כדור אקדח בכתפו והובהל לבית החולים, שם נותח וחייו ניצלו. בהמשך פגש ראיין במלכת אנגליה אסירת התודה שהעניקה לו תואר אבירות. המחבל השני, מילר נעצר ונשפט בהליך מהיר, וראיין העיד במשפטו. בעת העברת מילר לבית כלא שמור הוא חולץ בידי חבריו ומגיע ללוב, וראיין מבין כי עשויה להתבצע פעולת נקם כנגדו וכנגד משפחתו, ומחליט להצטרף ל-CIA, לה ייעץ בעבר כיועץ חיצוני. עד מהרה הופך ראיין למנתח מודיעין תחת סגן המנהל לביון, אדמירל ג'יימס גריר, ומנהל חקירה מודיעינית כנגד אותו פלג קיצוני במחתרת האירית שביצע את הפיגוע בלונדון. בנוסף עובר ראיין אימוני ירי באקדח[4] תחת השגחתו של רב-סמל נוח בריקנרידג', איש סיירת חיל הנחתים בעברו[5].

בהמשך מבצעים מילר וחבר מרעיו פעולת נקם בארצות הברית ופוצעים קשה את קרוליין ראיין, אשתו של ג'ק, ובתו סאלי בדרכן הביתה. בעוד השתיים מחלימות מוסר ראיין הערכת נתוני המודיעין לגבי מתחם של קבוצת טרור המסייעת למחתרת האירית בלוב. כוח צנחנים צרפתי פושט על המתחם ושובה את הטרוריסטים[6]. הנסיך מוויילס מחליט לבקר את ראיין ומשפחתו בארצות הברית, בביתו בפרגרין קליף אשר צופה על מפרץ צ'ספיק. שיאו של הספר מתרחש כאשר אנשי הפלג הקיצוני של המחתרת האירית, בהנהגת קווין אודונל ומילר, תוקפים את ביתו של ראיין, הורגים את סוכני השירות החשאי המאבטחים את ביקור הנסיך ומשפחתו ומתכננים לחטוף את הנסיך. ראיין, הנעזר בנסיך וברובי ג'קסון, חברו הטוב שהוא קצין בצי האמריקני וטייס קרב המתמחה בהטסת מטוסי F14, נאלץ בשנית להילחם על חייו[7]. לבסוף לאחר קרב יריות מצליחים ראיין, בני משפחתו וחבריו, להימלט בסירה לאקדמיה הימית של הצי האמריקני. ובשיתוף כוחות הנחתים בפיקוד רב-סמל בריקנרידג' ומשמר החופים המוצבים שם[8], ללכוד את המחבלים. ראיין עצמו מתעמת עם מילר ועוצר אותו[9]. הספר מסתיים בלידת בנו השני של ראיין, ג'ק ראיין הבן.

מהדורות בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד לסרט בשנת 1992 בבימויו של פיליפ נויס ובכיכובם של האריסון פורד (בתפקיד ג'ק), שון בין (בתפקיד הטרוריסט מה-IRA) וג'יימס ארל ג'ונס (בתפקיד אדמירל גריר).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 124
  2. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 55.
  3. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 13-14.
  4. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 225.
  5. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 196-197.
  6. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 358.
  7. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 451.
  8. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמוד 474.
  9. ^ טום קלנסי, "משחקים פטריוטיים", "הוצאת מעריב", 1989, עמודים 475-476.