ערים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:01, 18 ביוני 2024

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2023, 74% מתושבי המדינה התגוררו ב-82 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.

בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר^[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי^[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קרית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל^[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.

נכון למאי 2023, יש בישראל 82 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה

נכון לשנת 2023, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-82 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון, פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.

הנתונים נכונים לחודש יוני 2024, על פי נתוני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה^[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017–2018.

מספר	שם העיר	מחוז	מספר תושבים 2024	מספר תושבים 2022	מספר תושבים 2020	מספר תושבים 2018	מספר תושבים 2016	שטח תחום השיפוט (בדונמים)	צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר)^[^{דרוש מקור]}	דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה	גידול אוכלוסייה שנתי	דירוג חברתי- כלכלי^[5]	ראש העיר	שנת הקמה	שנת הכרזה כעיר
1	ירושלים	ירושלים	995,073	981,710	951,702	919,438	882,652	125,420	7,685	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	2.1%	3	משה ליאון	המאה ה-10 לפנה"ס^[6]	1863‏^[7]
2	תל אביב-יפו	תל אביב	479,153	474,530	465,728	451,523	438,818	51,830	9,031	יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית	1.2%	8	רון חולדאי	1909‏^[8]	1934‏^[9]
3	חיפה	חיפה	296,187	290,310	285,041	283,640	279,591	64,680	4,374	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית	0.5%	7	יונה יהב	1761‏^[10]	1873
4	ראשון לציון	מרכז	264,001	260,450	255,879	251,719	247,323	58,860	4,361	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	1.0%	7	רז קינסטליך	1882	1950
5	פתח תקווה	מרכז	257,388	255,390	249,994	244,275	236,169	35,720	7,048	יהודית	1.8%	7	רמי גרינברג	1878	1937
6	נתניה	מרכז	238,796	233,100	223,334	217,243	210,834	29,040	7,730	יהודית	1.5%	6	מרים פיירברג	1928	1948
7	אשדוד	דרום	227,393	226,830	226,252	224,628	221,591	46,130	4,900	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	0.6%	5	יחיאל לסרי	1956‏^[11]	1968
8	בני ברק	תל אביב	221,768	218,360	207,824	198,863	188,964	7,310	29,027	יהודית	2.5%	2	חנוך זייברט	1924‏^[12]	1950
9	באר שבע	דרום	215,704	214,160	210,453	209,002	205,810	117,320	1,800	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	0.8%	5	רוביק דנילוביץ'	האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע	1950^[13]
10	חולון	תל אביב	197,673	197,960	196,527	194,273	190,838	19,060	10,314	יהודית, מעט שומרונית	0.9%	6	שי קינן	1940^[14]	1950
11	רמת גן	תל אביב	175,612	172,490	166,516	159,160	153,674	16,400	10,328	יהודית	1.7%	8	כרמל שאמה הכהן	1921	1950
12	בית שמש	ירושלים	165,582	154,700	131,398	118,676	109,762	38,670	3,646	יהודית	4.2%	2	שמואל גרינברג	1950	1991
13	אשקלון	דרום	159,836	153,140	146,235	145,967	134,454	45,960	3,241	יהודית	2.6%	5	תומר גלאם	1949	1950^[15]
14	רחובות	מרכז	152,576	150,760	146,015	141,579	135,726	23,720	6,217	יהודית	2.0%	7	מתן דיל	1890	1950
15	בת ים	תל אביב	129,442	128,470	127,903	128,774	128,904	8,160	15,456	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	-0.2%	5	צביקה ברוט	1926	1958
16	הרצליה	תל אביב	108,956	106,740	98,999	95,142	93,116	21,770	4,715	יהודית	0.9%	8	יריב פישר	1924	1960
17	חדרה	חיפה	104,731	103,040	98,846	95,683	91,707	50,640	1,984	יהודית	2.5%	6	ניר בן חיים	1891	1952
18	כפר סבא	מרכז	101,440	101,560	101,662	100,764	98,981	14,500	7,017	יהודית	1.1%	8	רפי סער	1903	1962
19	מודיעין-מכבים-רעות	מרכז	102,283	99,170	94,605	92,406	90,013	48,330	2,006	יהודית	1.5%	9	חיים ביבס	1996‏^[16]	2001‏^[17]
20	רעננה	מרכז	81,434	80,260	76,820	73,999	71,686	14,820	5,285	יהודית	1.6%	8	חיים ברוידא	1922	1982
21	לוד	מרכז	86,968	85,350	80,470	75,726	73,608	12,090	6,796	יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית	1.4%	4	יאיר רביבו	האלף ה-6 לפנה"ס	1877
22	מודיעין עילית	יהודה ושומרון	85,643	83,360	78,594	73,080	66,847	4,830	16,729	יהודית	4.8%	1	יעקב גוטרמן	1990	2008
23	רמלה	מרכז	81,498	79,130	76,871	75,538	74,964	12,050	6,443	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	-0.2%	4	מיכאל וידל	המאה ה-8	1877
24	נצרת	צפון	77,912	78,010	77,748	77,063	75,922	14,140	5,508	ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	0.8%	3	עלי סלאם	תקופת בית שני	1875
25	רהט	דרום	81,837	79,060	73,489	69,033	64,462	19,630	3,860	ערבית-בדואית	3.6%	1	פאיז אבו צהיבאן	1972	1994
26	ראש העין	מרכז	75,187	73,680	66,819	56,344	45,487	15,840	4,502	יהודית	10.9%	7	רז שגיא	1949	1994
27	קריית גת	דרום	66,853	64,440	58,405	54,972	52,585	15,910	3,793	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	1.7%	4	כפיר סויסה	1954	1972
28	ביתר עילית	יהודה ושומרון	67,142	64,020	61,085	56,746	51,636	4,920	12,814	יהודית	5.7%	1	מאיר רובינשטיין	1988	2001
29	נהריה	צפון	66,445	63,950	58,994	56,880	54,903	11,140	5,436	יהודית	2.1%	6	רונן מרלי	1935	1961
30	הוד השרון	מרכז	66,008	65,610	64,605	62,325	58,914	19,400	3,366	יהודית	3.7%	8	אמיר כוכבי	1924^[18]	1990
31	גבעתיים	תל אביב	62,226	61,920	60,862	60,212	58,508	3,250	18,863	יהודית	1.7%	8	רן קוניק	1922	1959
32	עפולה	צפון	63,489	61,520	56,539	51,737	47,014	29,310	2,010	יהודית	4.6%	5	אבי אלקבץ	1925	1972
33	קריית אתא	חיפה	62,120	61,140	59,230	58,268	56,635	16,320	3,678	יהודית	1.6%	6	יעקב פרץ	1925	1969
34	אום אל-פחם	חיפה	59,672	58,660	56,673	55,183	53,306	26,060	2,209	ערבית-מוסלמית	1.8%	2	סמיר מחאמיד	1265‏^[19]	1984
35	יבנה	מרכז	57,262	56,230	49,415	46,705	44,050	16,310	3,261	יהודית	3.3%	6	רועי גבאי	1949	1986
36	אילת	דרום	53,590	53,150	52,423	51,935	50,072	98,760	534	יהודית	1.3%	6	אלי לנקרי	1951	1959
37	עכו	צפון	52,530	51,420	49,545	48,929	47,808	14,260	3,484	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית	1.0%	4	עמיחי בן שלוש	המאה ה-15 לפנה"ס	1877
38	נס ציונה	מרכז	50,151	50,340	50,533	50,213	48,161	15,730	3,217	יהודית	2.0%	8	שמואל בוקסר	1883	1992
39	אלעד	מרכז	50,191	49,490	49,164	47,865	45,854	3,470	14,243	יהודית	2.3%	2	יהודה בוטבול	1998	2008
40	טבריה	צפון	50,171	48,470	45,598	44,233	43,148	16,280	2,869	יהודית	1.2%	4	יוסי נבעה	20	1877
41	רמת השרון	תל אביב	48,092	48,180	47,475	46,721	45,066	16,620	2,881	יהודית	2.1%	9	אבירם גרובר	1923	2002
42	קריית מוצקין	חיפה	49,287	48,000	45,295	42,014	40,750	3,840	12,099	יהודית	1.7%	7	ציקי אבישר	1934	1976
43	כרמיאל	צפון	47,761	47,320	46,164	46,124	45,300	21,930	2,105	יהודית	1.6%	6	משה קונינסקי	1964	1986
44	נתיבות	דרום	50,766	46,370	39,286	35,631	32,513	10,150	4,115	יהודית	3.9%	3	יחיאל זוהר	1956	2000
45	טייבה	מרכז	46,705	46,020	44,542	43,128	41,577	18,870	2,400	ערבית-מוסלמית	2%	3	שועאע מסארווה מנצור	המאה ה-17‏^[20]	1990
46	קריית ביאליק	חיפה	45,565	44,620	41,496	39,927	39,294	8,470	5,092	יהודית	0.7%	7	אלי דוקורסקי	1934	1976
47	נוף הגליל	צפון	44,792	44,180	41,961	41,169	40,244	33,020	1,288	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	0.9%	5	רונן פלוט	1957	1974
48	שפרעם	צפון	43,949	43,540	42,372	41,559	40,535	19,580	2,195	ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית	1.2%	3	עורסאן יאסין	תקופת התנאים	1910
49	קריית אונו	תל אביב	44,243	43,240	40,737	39,985	38,596	4,540	9,179	יהודית	2.1%	9	מיכל רוזנשיין	1939	1992
50	קריית ים	חיפה	42,708	41,100	39,441	39,908	39,416	4,580	8,579	יהודית	0.7%	5	דוד אבן צור	1941	1976
51	מעלה אדומים	יהודה ושומרון	38,073	38,050	37,828	38,193	37,670	46,480	808	יהודית	0.4%	6	גיא יפרח	1977	1991
52	צפת	צפון	38,760	38,030	36,299	35,716	33,636	29,980	1,234	יהודית	4.9%	2	יוסי קקון	ימי בית שני	1877
53	אור יהודה	תל אביב	40,039	38,850	36,628	36,864	36,536	6,700	5,476	יהודית	0.5%	5	ליאת שוחט	1949	1988
54	דימונה	דרום	37,514	36,780	34,913	34,135	33,452	220,520	167	יהודית	0.6%	4	בני ביטון	1955	1969
55	טמרה	צפון	36,370	35,830	34,829	33,851	32,804	29,320	1,205	ערבית-מוסלמית	1.8%	2	סוהיל דיאב	תקופת האמוראים‏^[21]	1996
56	אופקים	דרום	36,723	35,500	32,234	29,021	25,625	10,240	3,303	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	4.3%	3	יצחק דנינו	1955	1995
57	חריש	חיפה	36,765	33,380	19,600	7,688	1,376	7,000	4,176	יהודית	24.5%	5	יצחק קשת	1982	2022
58	סח'נין	צפון	33,675	33,190	32,195	31,056	29,856	9,820	3,329	ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	2.3%	3	ספות אבו ריא	התקופה הכנענית, האלף ה-2 לפנה"ס	1995
59	שדרות	דרום	35,295	33,000	28,795	26,455	24,016	6,300	4,840	יהודית	4.7%	4	אלון דוידי	1953	1996
60	באקה אל-גרבייה	חיפה	31,917	31,400	30,407	29,394	28,526	9,060	3,414	ערבית-מוסלמית	1.8%	3	ראיד דקה	לא ידוע	1996
61	יהוד-מונוסון	מרכז	31,673	31,400	29,984	29,929	29,312	5,000	6,114	יהודית	2.8%	7	אמנון סעד	1948	1995‏^[22]
62	באר יעקב^[23]	מרכז	33,325	31,325	28,744	26,123	20,400	8,600	3,466	יהודית	5.4%	7	ניסים גוזלן	1907	2021
63	כפר יונה	מרכז	30,065	29,450	25,960	23,061	22,254	11,340	2,444	יהודית	5.7%	7	אלברט טייב	1932	2014
64	גבעת שמואל	מרכז	29,322	29,000	27,174	26,023	25,544	2,550	10,982	יהודית	3.6%	8	יוסי ברודני	1944	2007
65	טירת כרמל	חיפה	30,174	28,750	24,171	22,209	20,313	5,920	4,492	יהודית	7.4%	5	דודו כהן	1949	1992
66	ערד	דרום	29,320	28,170	27,129	26,451	24,713	102,610	268	יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים)	2.2%	3	יאיר מעיין	1962	1995
67	עראבה	צפון	27,470	28,170	26,246	25,369	24,450	8,250	3,226	ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית	1.9%	3	ואכד עומר	העת העתיקה	2016
68	טירה	מרכז	28,181	27,800	26,965	26,163	25,268	11,790	2,318	ערבית-מוסלמית	1.5%	5	מאמון עבד אלחי	לא ידוע	1991
69	מגדל העמק	צפון	27,666	27,090	25,748	25,636	25,084	8,750	2,973	יהודית	3.6%	5	יקי בן חיים	1953	1988
70	קריית מלאכי	דרום	26,198	25,700	24,273	23,124	22,948	4,540	5,503	יהודית	2.4%	4	אליהו זוהר	1950	1998
71	כפר קאסם	מרכז	25,776	25,290	24,219	23,206	22,265	9,370	2,632	ערבית-מוסלמית	2.2%	3	עאדל בדיר	המאה ה-17	2008
72	יקנעם עילית	צפון	25,278	24,620	24,046	23,311	22,014	8,210	2,948	יהודית	1.9%	7	רומן פרס	1950	2006
73	קלנסווה	מרכז	24,543	24,200	23,436	22,788	21,893	8,400	2,835	ערבית-מוסלמית	1.4%	3	עבד אל באסט סלאמה	לא ידוע	2000
74	גני תקווה	מרכז	24,515	23,650	22,970	20,398	17,311	2,130	11,276	יהודית	4.2%	9	ליזי דלריצ'ה	1949	2023
75	מע'אר	צפון	24,319	24,000	23,250	22,609	21,907	20,760	1,137	דרוזית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית	1.6%	3	פריד גאנם	המאה ה-4 לפנה"ס^[24]	2021
76	נשר	חיפה	23,780	23,760	23,954	23,982	23,684	13,020	1,825	יהודית	0.2%	7	רועי לוי	1921	1995
77	מעלות-תרשיחא	צפון	22,709	22,520	22,146	21,423	21,142	9,220	2,416	יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית	0.6%	5	מוטי בן דוד	1957‏^[25]	1995
78	קריית שמונה	צפון	23,515	22,490	22,442	22,624	22,948	14,560	1,538	יהודית	0.6%	5	אביחי שטרן	1949	1974
79	אור עקיבא	חיפה	22,522	20,870	19,392	18,237	17,568	5,540	3,575	יהודית	1.1%	5	שמחה יוסיפוב	1951	2001
80	אריאל	יהודה ושומרון	20,965	20,520	20,485	20,455	19,220	14,360	1,369	יהודית	2.1%	6	יאיר שטבון	1978	1998
81	כפר קרע	חיפה	20,486	20,020	19,294	18,675	17,967	7,810	2,581	ערבית-מוסלמית	1.8%	5	פיראס בדחי מסראווה	המאה ה-18	2023
82	בית שאן	צפון		19,070	18,546	18,226	17,587	7,440	2,501	יהודית	1.3%	4	נועם ג'ומעה	1949	1999

תמונות מערים שונות

ראשון לציון
פתח תקווה
אשדוד
נתניה
בית המושל, באר שבע
מוזיאון העיצוב, חולון
בני-ברק
רמת גן
בת-ים
מכון ויצמן, רחובות
אשקלון
בית שמש
שביל הראשונים על רקע בית הארמון, כפר סבא
הגנים הבהאים בחיפה
חופי תל אביב
עכו, נמל עכו עתיקה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הרשויות המקומיות בישראל (דף מתעדכן), אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ערים בישראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ערים ועיירות - ישראל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
^ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008.
^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2 ביוני 2024
^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
^ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
^ הפכה רשמית ל"עיר" בשנת 2021
^ אודות כפר מע'אר
^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.

[1] מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931

[2] א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946

[3] חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008.

[4] יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2 ביוני 2024

[5] הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא

[6] זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.

[7] ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.

[8] שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.

[9] ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.

[10] שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.

[11] שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.

[12] העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.

[13] באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה

[14] ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.

[15] במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.

[16] שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.

[17] שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.

[18] שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.

[19] בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.

[20] יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.

[21] העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).

[22] שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.

[23] הפכה רשמית ל"עיר" בשנת 2021

[24] אודות כפר מע'אר

[25] שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

ערים של מדינות העולם
המזרח התיכון	איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה	אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה	אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה	אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה	אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה	אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי