לדלג לתוכן

ורוולף

גרסה מ־23:31, 13 בפברואר 2011 מאת YoavR (שיחה | תרומות) (וורוולף הועבר לורוולף: בהתאם לכללי התעתיק מלועזית)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
אתר המחנה

וורוולף (שמו המלא בגרמנית: Führerhauptquartier Wehrwolf) היה שמו של מחנה מפקדה ליד ויניצה שבאוקראינה, אשר שימש את שליט גרמניה הנאצית אדולף היטלר במהלך המלחמה בחזית המזרח במלחמת העולם השנייה. היה זה אחד ממספר מחנות ואתרי מפקדה שהוקמו עבור היטלר לפני המלחמה ובמהלכה, והמזרחי ביותר מביניהם ששימש את היטלר בפועל.

המחנה

שם המחנה נקבע בהשראת המלה Werwolf – הביטוי הגרמני לאדם זאב. היטלר ציווה לכתוב אותו כ- Wehrwolf (בדומה לכתיב המלה Wehrmacht - שמו של צבא גרמניה הנאצית).

המחנה הוקם בתוך יער אורנים, כ-12 קילומטרים מצפון לעיר ויניצה. אפשר שבחירת המיקום למחנה היתה קשורה לתכנית הנאצית לבנות כביש מהיר ממערב אירופה לחצי האי קרים, אשר היה אמור לעבור ליד האתר. בויניצה שכנה המפקדה האזורית של הצבא הגרמני, ושדה תעופה גדול של הלופטוואפה שכן בקלינובקה (Kalinovka), כ-20 קילומטרים משם.

המחנה נבנה תחת מעטה סודיות כבד בין דצמבר 1941 ליוני 1942 על ידי עובדי כפייה ושבויי מלחמה שהובאו לשם על ידי ארגון טודט, בתוספת עובדים אוקראינים מקומיים.

משכנו של היטלר במחנה היה צריף עץ שנבנה סביב חצר פרטית, ובצמוד אליו בונקר בטון. מלבדם נכללו במחנה כעשרים צריפי עץ ושלושה בונקרים. האתר הוקף על ידי גדר תיל ועל ידי עמדות הגנה, שהיו מקושרות ביניהן במנהרות. שתי עמדות תצפית מוגבהות נבנו ביער המקיף את המחנה. המחנה כלל גם מתקני שירותים שונים – בית תה, מספרה, בית מרחץ וסאונה, בית קולנוע ואפילו בריכת שחיה קטנה. כן היה בו גן ירק גדול שנועד לספק מזון להיטלר (שתזונתו היתה צמחונית רוב הזמן). שתי בארות ארטזיות סיפקו מים למחנה והיו לו מתקני ייצור חשמל משלו.

מדי יום יצאה אל המחנה מברלין טיסה (בת 3 שעות), שנחתה בשדה התעופה הצבאי בקלינובקה. גם שירות רכבת יצא באופן סדיר מתחנת ברלין-שרלוטנבורג אל תחנה בקרבת המחנה (נסיעתה נמשכה 34 שעות).

במהלך המערכה במזרח שהה היטלר בעיקר במאורת הזאב, מטהו שבפרוסיה (כיום בפולין). הוא שהה במחנה וורוולף שלוש פעמים, בתקופות אלו:

  • 16 ביולי עד 30 באוקטובר 1942 – במהלך מתקפת הקיץ הגרמנית ברוסיה, שהובילה לקרב סטלינגרד
  • 19 בפברואר עד 13 במרס 1943 – לאחר כניעת הארמיה הגרמנית הששית בסטלינגרד
  • 27 באוגוסט עד 15 בספטמבר 1943 – לאחר סיום קרב קורסק, המתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה בחזית המזרח.

כאשר עזב היטלר את המחנה במרס 1943 הטמינו קצינים גרמנים שקשרו נגדו פצצה במטוס שבו טס, אך היא לא התפוצצה.

פינוי המחנה

הצבא הגרמני נסוג מן המחנה במרס 1944 מפני הצבא האדום המתקרב. לפני עזיבת המחנה הרסו אותו הגרמנים ומיקשו את הכניסות למתקנים התת-קרקעיים שבו.

אתר המחנה נסרק על ידי הכוחות הסובייטיים לפי פקודתו של סטלין, אך לא נמצאו בו מסמכים. הרוסים חתמו את הכניסות לחלקיו התת-קרקעיים.

כיום האתר הוא קרחת יער, שבה נותרו שברי בטון ושרידי בריכת השחייה של המחנה. האתר איננו מגודר ומשמש את האוכלוסיה המקומית לטיולים ונופש.

בקרבת האתר ניצבת אנדרטה לאלפי עובדי כפיה שנרצחו על ידי הגרמנים ונקברו בקברי המונים ליד הכפר סטריזבקה (Stryzhavka) הסמוך. אפשר שחלק מהקרבנות הועסקו לפני כן בעבודות להקמת המחנה.


ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים

פרמטרים [ תצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית