התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג
הפילהרמונית של סנקט פטרבורג (לשעבר הפילהרמונית של לנינגרד) הוקמה בשנת 1882 והיא התזמורת הסימפונית הוותיקה ביותר ברוסיה.
בראשיתה נודעה התזמורת בשם "מקהלת המוזיקה הקיסרית" והופיעה באופן פרטי בחצרו של הצאר אלכסנדר השני. בראשית המאה ה-20 החלה להופיע בקונצרטים פומביים. ריכרד שטראוס ניצח על התזמורת בשנת 1912.
אחרי המהפכה הרוסית עברה התזמורת לידי נגניה, ששינו את שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הממלכתית של פטרוגרד". בשנות ה-20' החלה התזמורת ליהנות מתמיכת המדינה ולעשות לה שם בינלאומי כתזמורת מעולה. מנצחים אורחים ידועי שם ניצחו עליה בשנים אלה, ביניהם ברונו ולטר, ארנסט אנסרמה והנס קנאפרטסבוש. בתקופה זו גם החלה להיקרא "התזמורת הפילהרמונית של לנינגרד".
את עיקר פרסומה רכשה התזמורת בהנהגתו ארוכת השנים של מנהלה המוזיקלי ומנצחה הראשי, יבגני מראווינסקי. לייחודה היו אחראים, מעל לכל, האינטנסיביות והדיוק יוצאי הדופן של חטיבת הכינורות, אם כי האיכות פחתה אחרי שהותרה הגירת נגנים יהודים למערב. התזמורת לא הרבתה במסעות קונצרטים למערב, אבל המעטים שיצאה אליהם היוו התגלות. התוצאות המדהימות שהשיג מראווינסקי השתמרו במספר רב של הקלטות אולפן והקלטות חיות. בניצוחו של מראווינסקי ניגנה התזמורת שמונה מן הסימפוניות של שוסטקוביץ' בביצועי בכורה.
בשנת 1991 קיבלה התזמורת את שמה הנוכחי, אחרי שעיר מושבה חזרה לשמה המקורי, סנקט פטרבורג. כיום היא תזמורת סימפונית בעלת שם בינלאומי, בהנהגתו של יורי טמירקאנוב.
מנצחים ראשיים
- יורי טמירקאנוב (1988 - )
- יבגני מראווינסקי (1938 - 1988)
- פריץ שטידרי (1934 - 1937)
- אלכסנדר גאוק (1930 - 1934)
- ניקולאי מאלקו (1926 - 1930)
- ואלרי ברדאייב (1924 -1926)
- אמיל קופר (1920 - 1923)
- סרגיי קוסביצקי (1917 - 1920)
- הוגו פארליך (1907 - 1917)
- הרמן פליגה (1882 - 1907)