לדלג לתוכן

אגודה עות'מאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אגודה עות'מאנית היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית) שלא למטרת רווח. אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909 שמקורו צרפתי.

אגודות עות'מאנית המשיכו להיווסד גם בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה עד שחוקק חוק העמותות. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עות'מאניות חדשות, אולם המחוקק אִפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות[1].

נכון לשנת 2017 בישראל עדיין פועלות יותר מ-10,000 אגודות עות'מאניות.

בפסק דין תקדימי שניתן ביולי 2018 הורה בית המשפט המחוזי - מרכז על הפיכת האגודה העות'מאנית פועלי אגודת ישראל לעמותה, כמענה לאי-סדרים בהתנהלות האגודה[2].

גופים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית

במדינת ישראל רשומות כיום (2018) אלפי אגודות עות’מאניות.

בשנת 2015 פרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע 10,473 גופים הרשומים בישראל כאגודות עות’מאניות בישראל. במקביל פורסמה הודעת המִנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, כי ”לא ידוע לנו למתי מעודכנת הרשימה ולא בוצעה בדיקת טיוב של הנתונים, לכן איננו יכולים לאשר את נכונותה. יתכן שחלק מהאגודות ברשימה אינן קיימות, נמחקו, נסגרו, הפכו לעמותות וכדומה”.

על הגופים הגדולים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית, נמנים; לשכת עורכי הדין "עובדי התעשייה האווירית", ויצו, אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות, הסתדרות המורים, הסתדרות העובדים הלאומית, ההסתדרות הרפואית בישראל, התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים בישראל, אגודת העיתונאים ירושלים, מגן דוד אדום ו"התאחדות המלונות בישראל".

הבדלים בדין לעומת עמותות

חוק העמותות אינו חל על אגודה עות'מאנית והחוק העות'מאני משנת 1909 אינו כולל הוראות בדבר חובות דיווח, שקיפות וסמכויות פיקוח.

בנוסף, בניגוד לעמותה רגילה, גוף המוגדר כאגודה עות'מאנית יכול לקבל אישור לניכוי מס הכנסה עקב תרומה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה גם ללא כל אישור על "ניהול תקין".

ניסיונות לשינוי הדין החל על אגודות עות'מאניות

בשנת 2014 עלתה "הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ד-2014", שמטרתה להשוות את מעמדן של האגודות העותמאניות לאלו של עמותות וחברות לתועלת הציבור. בנוסף, בשנת 2017, פרסם מבקר המדינה ביקורת חמורה על משרד הפנים בנושא "כישלון הפיקוח על האגודות העות'מאניות" והמליץ לשנות את החוק[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.