אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה

אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה (מיוצר על ידי תאגיד לאונרדו מאז 2016; שמו המקורי, לפני המיזוג בין חברות אוגוסטה ו-ווסטלנד היה אוגוסטה A119 קואלה) הוא מסוק שירות כללי בעל שמונה מושבים, המופעל על ידי מנוע גל טורבו יחיד ומיוצר עבור השוק האזרחי ומיועד למפעילים המעדיפים עלויות תפעול נמוכות יותר של מטוס חד-מנועי ללא יתירות.

פיתוח

הסימול A119 ניתן לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20 לגרסה מוארכת, בת 11 מושבים, של מסוק האוגוסטה ווסטלנד AW109 . רעיון זה לא יצא אל הפועל. המסוק שעתיד היה להיכנס בסופו של דבר לייצור כ-A119 נוצר בשנת 1994, כאשר אוגוסטה התאוששה ממשבר כלכלי חמור שכמעט והביא אותה לפשיטת רגל. אב הטיפוס הראשון שימש לבדיקות קרקע, והשני המריא בפברואר 1995. מתן האישור האזרחי היה צפוי להינתן ב-1997, אך התעכב בשל בעיות רבות ובהן בעיות כוח אדם, הצורך לרכז משאבים בפיתוח מסוק ה-A109, והצורך בפיתוח נוסף של ה-AW119 כדי להגביר את ביצועי המטוס, במטרה לעמוד בציפיות הלקוחות.

כפתרון לחשש האחרון התקבלה ההחלטה לשנות את מנוע ה-A119. אבות הטיפוס של המסוק היו מצוידים במקור במנוע טורבומקה אריאל 2K1 גל טורבו, אך הוחלט להחליפו במנוע פראט אנד ויטני קנדה PT6B. ב-1998 יוצרו אבות הטיפוס מחדש עם מנוע זה, והוקצו להם מספרים סידוריים חדשים. האישור האזרחי, מטעם רשות התעופה באיטליה (RAI) היה צפוי כעת ברבעון הרביעי של אותה שנה, אך התאריך נדחה ליולי 1999, ובסופו של דבר ניתן האישור בדצמבר. בפברואר 2000 ניתן אישור ה-FAA האמריקאי ומשלוחים ללקוחות החלו זמן קצר לאחר מכן. המסוק הסדרתי הראשון נמסר לחברת הלוגיסטיקה האוסטרלית Linfox.

באפריל 2007 נחשף לראשונה בתערוכת Heli-Expo דגם משופר של המסוק, ה-AW119Ke, כאשר Ke מייצג את המילים Koala Enhanced, קואלה משופר. השיפורים כללו שינוי בעיצוב להבי הרוטור וסל"ד רוטור גבוה יותר, הגדלת עומס המטען והביצועים החמים והגבוהים, וכן גמישות משופרת בתא הנוסעים. גוף המסוק מיוצר בפולין על ידי חברת PZL Swidnik, לימים חברה בת של תאגדי אוגוסטה ווסולנד. הרכבה סופית של המסוק ופעולות ייצור נוספות התבצעו בתחילה בורג'טה , באיטליה, אך עם תחילת ייצור גרסת ה-AW119Ke המשופרת הועבר קו הייצור הסופי למתקן של אוגוסטה ווסטלנד בפילדלפיה, בארצות הברית.

במהלך ינואר 2010 נחתם הסכם שותפות בין הקונגלומרט ההודי טאטא סונס (Tata Sons, חברת האם של קבוצת טאטא) ואוגוסטה ווסטלנד כבסיס למיזם משותף חדש, אינדיאן רוטורקראפט. יצרני המסוקים ראו בהודו את אחד משווקי הצמיחה הפוטנציאליים הגדולים ביותר. במהלך מרץ 2012 הקימה אינדיאן רוטורקראפט מתקן חדש בגודל 40,000 מ"ר בצמוד לנמל התעופה הבינלאומי ראג'יב גנדי בהיידראבאד, הודו. המסוקים הראשונים שייוצרו על ידי המיזם המשותף אמורים להיות מדגם AW119Ke. נמסר כי סוגים אחרים, כגון האוגוסטה ווסטלנד AW101 צפויים לבוא בעתיד. במהלך השנים הבאות נרשמו מספר עיכובים בייצור המסוקים.

תכנון

ה-AW119 הוא מסוק רב משימתי וחד מנועי. על פי חברת אוגוסטה ווסטלנד למסוק איכויות טיסה מצוינות ורמות גבוהות של שליטה, יכולת תמרון ובטיחות אינהרנטית. עיצוב המסוק נגזר ממסוק ה-A109 המוקדם והמוצלח של אוגוסטה, וההבדל העיקרי בין המסוקים הוא היותו של ה-AW119 מסוק חד מנועי, לעומת שני המנועים במסוק ה-A109. הבדל נוסף הוא השימוש במגלשיים קבועים ב-A119 לעומת כני נסע מתכנסים ב-A109. ל-AW119 אותם תא טייס ותא נוסעים של ה-AW109, יחד עם מערכות שונות אחרות המשותפות לשני המסוקים. עם זאת, עלות מסוק AW119 היא כמחצית מעלותו של מסוק A-109. לפי העיתון פלייט אינטרנשיונל, ל-AW119 מחיר תחרותי המספק רמות טובות של נגישות, תחזוקה, נוחות, רמות רעש ומהירות.

ל-AW119 רוטור ראשי בעל ארבע להבים, המחוברים במפרקים באופן מלא. להבי הרוטור עשויים מחומר מרוכב ומתוכננים לייצר עילוי מקסימלי במינימום רעש. למטרה זו מותקנים בלהבים מכסי קצה להפחתת רעש ומסבים אלסטומריים, ללא דרישות שימון. גוף המסוק עשויים מלוחות אלומיניום בנויים במבנה של חלת דבש הסופגים רעש ורעידות, ומייתרים את הצורך בשימוש במערכות ספיגת רעידות נוספות. מנוע המסוק הוא מתוצרת פרט אנד וויטני קנדה, מדגם PT6B-37A. המנוע מותקן במסוק באותו מיקום שבו מותקנים מנועיו של ה-AW109, והוא בעל יכולת לספק כוח רב, מהירות גבוהה ועמידות. למרות של-AW119 מנוע אחד, יש למערכות המסוק יתירות שיש למסוקים בעלי שני מנועים, כגון מערכות ההידראוליקה ומערכות שמירת יציבות. לתיבת ההילוכים יכולת לפעולה ללא שמן במשך 30 דקות.

ה-AW119 משמש למשימות שונות, כולל שירות כללי, משימות רפואת חירום, תספוק אסדות קידוח, אכיפת חוק ומסוק מנהלים. אחד מיתרונותיו של המסוק הוא גוף המטוס הרחב שלו, המאפשר ישיבה של עד שבעה נוסעים. במשימת פינוי רפואי ניתן להוביל עד שתי אלונקות עם מלווים רפואיים וחבילת ציוד רפואי חירום מלא, בעוד שרוב המסוקים בגודל דומה יכולים לשאת רק אחד. חברת אוגוסטה ווסטלנד טוענת כי תא הנוסעים של ה-AW119 גדול ב-30% בקירוב ממסוקים אחרים באותה קטגוריית משקל וגודל.

מגוון רחב של מערכות אוויוניקה שולבו ב-AW119. בדרך כלל מוקמו מערכות אלה בחרטום המסוק. דגמי הייצור הראשוניים כללו מכשירי טיסה קונבנציונליים, אך בגרסה Kx שולב קוקפיט זכוכית מתוצרת גרמין, מדגם G1000. תא זה מפחית את עומס העבודה של הטייס ומגביר את הבטיחות. מידע עיקרי על טיסה ומידע מרכזי אחר מוצג לטייסים בשני צגים רב-תכליתיים. אוויוניקה אחרת בשימוש כוללת מערכת בקרת טיסה עם 3 צירים (AFCS), מערכת ראייה סינתטית (SVS), מערכת ניווט (HITS‏, Highway in the Sky), תצוגת מפה נעה, מד גובה אלקטרוני, מערכות ניווט VOR/ILS/GPS/WAAS, אזהרות קוליות, גנרטור, ומערכת התרעה למניעת טיסה נשלטת לתוך הקרקע (HTAWS) .

ניתן לצייד מגוון ציוד, תלוי בבחירת המפעיל ובתפקידו; אלה כוללים מנוף חיצוני, וו מטען כפול, בקרות טיסה כפולות, הארכת תא מטען, מגלשי שלג, מגבי שמשות, בלם רוטור, מכשירי רדיו מרובים, אוזניות אקטיביות להפחתת רעש, בידוד אקוסטי, מערכות חמצן, רמקולים, פנסי חיפוש, נחיתה נשלפת. אור, ציוד ציפה לשעת חירום, שמשה קדמית מחוזקת, מערכת הגנה מפני פגיעות תיל, ערכת סנפלינג, טנק בטן כיבוי אש ומצלמת אינפרא אדום (FLIR) עם מראה קדימה.[22] שלושה מיכלי דלק, הממוקמים מאחורי המושבים האחוריים בתא הנוסעים, מותקנים כסטנדרט; ניתן להתקין עד שני טנקים אופציונליים נוספים עבור סך של חמישה, המספקים סיבולת טיסה של כמעט שש שעות.[7]