הרוגים:
8[1] לוחמי צה"ל
24[2] אזרחים ישראלים פצועים:
לפחות 27 חיילי צה"ל פצועים
הרוגים: 657[3], מהם לפחות 600[4] מחבלים. פצועים: מעל 5,500[5] עצורים: מעל 4,150[6]
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה גזרת יהודה ושומרון אחת מזירות הלחימה העיקריות מחוץ לרצועת עזה. ארגוני הטרורהפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל ללחימה ברצועת עזה פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. בפעילות זו היו לצה"ל
8[7] הרוגים ולפחות 27 פצועים. בקרב הפלסטינים היו 657[8] הרוגים, מעל 5,500[9] פצועים ומעל 4,150[10] עצורים.
במהלך שנת 2023 התחולל גל טרור, רצף פיגועיטרור שבוצעו בידי מחבלים פלסטינים וערבים ישראלים ורבים מהם בוצעו ביהודה ושומרון. האזור הוגדר כמרחב רגיש בו היו קיימות התרעות חמות לפיגועים.[11]
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, הכריז צה"ל על פתיחת מלחמת חרבות ברזל. המלחמה נתנה אותותיה גם בקרב תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון, שחלקם יצאו בהמוניהם לרחובות הערים, להפגין סולידריות עם תושבי רצועת עזה, תוך הבעת תמיכה בחמאס. חמאס פעל להבעיר את אזור יהודה ושומרון והציף את הרשתות החברתיות בקריאה לפלסטינים לצאת ולהתעמת עם כוחות צה"ל.[12][13]
סקרים שנערכו בקרב הפלסטינים הראו שרובם תמכו בחמאס ובמתקפת הטרור שלו ב-7 באוקטובר.[14][15][16] לפי אחד הסקרים, רובם ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בין־לאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם.[17]
הזירה אופיינה בהתרעות רבות לפיגועים ופעילות מוגברת של צה"ל למניעתם. לקראת סוף החודש הראשון למלחמה דווח צה"ל שהמצב בשטח החמיר וכי הרשות הפלסטינית אינה מתפקדת.[18]
במקביל, התרחבה התופעה של פריצות צירים של מתנחלים בלי אישור וללא צורך ביטחוני.
הידיעות על הבאת עובדים זרים שיחליפו את הפלסטינים מיהודה ושומרון במשק הישראלי, מהלך שקידם השר ניר ברקת, גרמו לערעור המוסדות הפיננסיים הפלסטיניים. גורמים ברשות הביעו חשש מהאפשרות של ניסיון השתלטות של חמאס או אינתיפאדה נוספת, שיהרסו את הרשות סופית.[19] בחמאס נטען כי אנשי הרשות הפלסטינית וכמה מדינות ערביות קראו בחשאי למערב לחסל את חמאס.[20] לפי הממשל האמריקאי, הרשות הפלסטינית היא אויבת של חמאס[21] ועושה כל שביכולתה לשמור על הביטחון והיציבות ביהודה ושומרון, אבל מתקשה בכך בגלל חולשתה ובשל המשבר הכלכלי בגדה.[22]
בתחילת נובמבר 2023 אישר הקבינט המדיני ביטחוני העברת מיסים לרשות תוך קיזוז כספים שהיו אמורים לעבור לעזה או כספים שאמורים לעבור למשפחות מחבלים.[23] ברשות נאמר שהכספים שמיועדים להוצאות שוטפות ברצועת עזה, בין השאר תשלום לעובדי מערכת הבריאות ברצועה, שהרשות הייתה אחראית עליהם אף על פי שחמאס שלט בעזה כבר שנים רבות. הם סירבו לקיזוז כספים אלה.[24] ארצות הברית תמכה בהחזרת הכספים.[25] בינואר 2024, הקבינט אישר את העברת הכספים לרשות הפלסטינית "דרך מדינה שלישית", נורווגיה.[26] מדינה זו תשמור את הכספים שקיזזה ישראל ותעביר את השאר.[27] בעקבות הידרדרות ביחסי ישראל–נורווגיה, בוטלה ההעברה וישראל חיפשה מדינה שלישית אחרת.[28]
בסוף נובמבר 2023 פעלו בזירה 21 גדודי מילואים שפעלו בהגנה על הצירים והיישובים. לצד הפעילות ההגנתית שביצעה אוגדת אזור יהודה ושומרון מתחילת המלחמה, הפעילות התמקדה בסיכול טרור ופגיעה בתשתית הטרור באזור. לפי צה"ל, עד 30 בנובמבר נהרגו באיו"ש במהלך המלחמה 202 מחבלים ו-4 בלתי מעורבים. כ-60 מההרוגים היו מחבלי גדוד ג'נין.[29]
בפברואר 2024 אמר מפקד חטיבת שומרון, אלוף-משנהשמעון סיסו, כי "יש מה שהיה בשומרון עד 7 באוקטובר ומה שקורה אחרי. המצב כעת הרבה יותר שקט מאשר לפני המלחמה. מפיגוע ירי כל יומיים בממוצע, עברנו לאירוע כזה פעם בחודש. ... נראה לי שהפלסטינים רואים בעזה ש'בעל הבית', כלומר צה"ל, 'השתגע', והם קצת בהלם ממה שקורה".[30]
במהלך הרמדאן, נכשל חמאס בניסיונו להביא להתקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. בין האמצעים שננקטו: מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של פייק ניוז, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.[31]
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז 7 באוקטובר ועד 29 ביולי רשויות ישראליות הרסו, תפסו או אילצו להרוס 1,311 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית. בין המבנים שנהרסו היו 515 בתים מאוכלסים. בין המבנים שנפגעו היו 109 מבני מים, תברואה והיגיינה. אירועים אלו הובילו לעקריתם של 2,996 בני אדם, בהם 1,310 ילדים.[33]
מיד לאחר מתקפת הפתע, תגבר צה"ל כוחות בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש על מנת לוודא הגנה במרחב ולסכל אירועי טרור. במסגרת זאת, בוצעו מעצרים של מאות פעילי חמאס, החשודים בפעילות טרור.[34] בנוסף, נעצרו אלפי פלסטינים נוספים, בהם אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל, וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה.
בוצעו פיגועי ירי רבים לעבר כוחות צה"ל במספר מוקדים והתקיימו הפרות סדר בשלל מוקדים.[35]
ב-11 באוקטובר ניסה עצור פלסטיני שוהה בלתי חוקי לתקוף ולחטוף נשק מחייל צה"ל בכביש המנהרות. המחבל נוטרל ואזרח ישראלי נפצע באורח בינוני.[36]
ב-12 באוקטובר עצרו חיילים באזור בנימין שלושה פלסטינים שברכבם אותרו סכין וגרזן. לפי עדויות, הם התעללו בעצורים הפלסטינים וגם עצרו פעילים ישראלים. נפתחה חקירת משטרה צבאית חוקרת ומפקד יחידתם הודח בשל האירוע ואירועים קודמים שבהם התנהלותו הייתה חריגה.[37][38]
ב-13 באוקטובר נהרג סרן (במיל׳) יעקב נדלין קצין צה"ל מאש כוחותינו סמוך לשכם, בעת פעילות מבצעית.[39] חמאס קראו לצאת ב-18 באוקטובר ל"יום זעם", אך לא היו מוקדים משמעותיים ובפיקוד המרכז שלטו במצב. עם זאת, בצה"ל הודיעו כי במסגרת הפרות סדר ליד טול כרם, כוחות מיחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש פתחו בירי והרגו לפחות 4 מחבלים, סך הכל במהלך היום נהרגו 11 מחבלים.[13]
ב-19 באוקטובר פעלו כוחות צה"ל במחנה הפליטים נור שמס. בעימות נפצעו עשרה לוחמי צה"ל ומג"ב כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה תחת רכב ממוגן מסוג "פנתר", אחד מהם באורח קשה, שנפטר מפצעיו, וכל היתר באורח קל. 13 מחבלים נהרגו וכ-20 נפצעו, מירי של הכוחות שכלל תקיפה של מסוקיאפאצ'י ורחפן מתאבד.[40]
ב-22 באוקטובר תקף כלי טיס של צה"ל תשתית טרור תת-קרקעית במסגד אל-אנצרי במחנה הפליטים ג'נין שבו הסתתרה חולייה של 5 מחבלים של חמאס וגא"פ שעמדה להוציא פיגוע. על פי דיווחים פלסטיניים, לפחות 2 נהרגו ועוד 3 נפצעו או נלכדו מתחת להריסות.[41]
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטול כרםבלילה של 24 באוקטובר כוחות צה"ל פעלו במספר מוקדים ברחבי יהודה ושומרון, במהלך הפעילות נזרק מטען חבלה לעבר הלוחמים ולוחם נפצע במצב בינוני.[42] כמו כן, נהרגו לפחות 4 מחבלים חמושים מהאוויר, שהתעמתו עם כוחות צה"ל.[43]
ב-30 באוקטובר ביצע צה"ל מבצע חטיבתי לסיכול טרור ומעצר מבוקשים במחנה הפליטים ג'נין בהובלת יחידת דובדבן, יהל"ם, סיירת חרוב ומג"ב. כלים הנדסיים חשפו מטעני גחון מתחת לכבישים ויהל"ם השמידה חמ"ל ממולכד וכלי רכב ובו אמל"ח. במהלך חילופי האש, נהרגו 4 מחבלים באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. כמו כן, הרס צה"ל את שער הכניסה למחנה הפליטים, שהיווה אחד מסמלי העיר ג'נין.[46]
בליל 3 בנובמבר, התחוללו חילופי אש במחנה הפליטים ג'נין הסתיימו ב-4 הרוגים לפי הדיווחים הפלסטיניים, בהם שניים שנהרגו באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. במחנה אל-פוואר ליד חברון פשטו כוחות על מחרטות לייצור אמצעי לחימה, 2 מתפרעים נורו למוות.[48] במהלך הפשיטה פעלו כוחות הנדסה קרבית בג'נין ובאמצעות D9 חשפו ופוצצו מטעני גחון שהטמינו המחבלים מתחת לכבישים.[49]
ב-14 בנובמבר כוחות מסיירת חרוב, גדוד דוכיפת, יחידת דובדבן במילואים, הנדסה קרבית, שב"כמג"ב איו"ש בפיקודה של חטיבת כפיר, פעלו כ-15 שעות האחרונות במבצע לסיכול טרור במחנה הפליטים טול כרם. את הכוחות הובילו דחפור D9 משוריין ולביא"ה שחשפו עשרות מטעני גחון מוכנים לשימוש שהוטמנו מתחת ובצד הכבישים. במהלך הפעילות הלוחמים פגעו במחבלים חמושים בנשק ומטענים. כוחות של סיירת חרוב איתרו והשמידו מעבדת מטענים שבתוכה נמצאו עשרות מטענים מוכנים לשימוש, אותם השמידו לוחמי יהל"ם. כלי טיס של צה"ל בהכוונת שב"כ תקף מהאוויר והרג חוליית מחבלים חמושה שירתה והשליכה מטענים על כוחותנו וסיכנה אותם. בסך הכל נהרגו בעימות 7 מחבלים פלסטינים. בנוסף, כוח מג"ב עצר על בסיס מידע מודיעיני מדויק של שב"כ, בכיר בגדוד "טול כרם" לאחר שניסה לברוח מהמחנה בחסות אמבולנס.[57]
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטול כרםבלילה של 25-26 בנובמבר פעלו כוחות הביטחון בהובלת חטיבה 646, כלי הנדסה ממוגנים ושב"כ במבצע לסיכול טרור בג'נין. במבצע נהרגו 5 מחבלים ונעצרו 25 מבוקשים.[60]
בדצמבר 2023 פורסם כי במערכת הביטחון היו עדים לתופעה שהתפתחה: עשרות מבוקשים הסגירו את עצמם לידי כוחות הביטחון וגם לידי המנגנונים הפלסטיניים מתוך הבנה שהסיכוי שייעצרו או ייהרגו - גבוה.[65]
ב-8 בינואר לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו 13 מחבלים ברחבי יהודה ושומרון במבצע בטול כרם ובפעילות בשכם הושמדו מטענים מוכנים לשימוש, במחנה הפליטים נור שמס, השמידו הכוחות מטענים מוכנים לשימוש שהוטמנו מתחת לכבישים על מנת לפגוע בכוחות המתמרנים. במהלך הפעילות, כטב"ם של צה"ל תקף חוליית מחבלים שירתה לעבר הכוחות. בנוסף, נעצרו מבוקשים בכפר יעבד שבגזרת החטיבה. לוחמי יחידת דובדבן פעלו בעיר שכם, עצרו מבוקש והשמידו מטענים מוכנים לשימוש שאותרו בתוך בית המחבל.[71] בנוסף, מסתערבים ממג"ב איו"ש שנכנסו לכפר איכתאבא, במטרה לעצור מחבל הרגו מחבלים חמושים.[72]
ב-10 בינואר פורסם שבסך הכל הושמדו אלפי מטענים מאז תחילת המלחמה.[73]
ב-16 בינואר החל מבצע לסיכול טרור במחנה הפליטים טול כרם, בו נעצרו יותר מעשרה מחבלים ונחשפו עשרות מטענים. במהלך המבצע נהרגו חמישה מחבלים.[74]
ב-17 בינואר נהרגה בסיכול ממוקד מהאוויר חוליית מחבלים שהייתה בדרכה לבצע פיגוע, שבראשה עמד עבדאללה אבו שלאל, ראש תשתית הטרור במחנה - שנחשב לאחד מראשי הטרור המרכזיים ביהודה ושומרון.[75]
ב-18 בינואר וב-19 בינואר ערך צה"ל בשיתוף ימ"ס, מג"ב ושב"כ מבצע חטיבתי בטולכרם. דחפורי D9 חישפו את הכבישים ופוצצו עשרות מטעני גחון שהוטמנו מתחתם. הכוחות עצרו 37 מחבלים ואיתרו והשמידו למעלה מ-400 מטעני חבלה, החרימו 27 כלי ירייה וציוד צבאי רב, והשמידו חמש מעבדות לייצור מטענים וארבעה חמ"לי תצפיות. במהלך הפעילות לוחם מילואים נפצע קשה, כלי טיס ירה בחולייה שפגעה בו והרג מספר מחבלים.[76]
ב-14 בפברואר כוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו 12 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון, בכפר ביתוניא הכוחות הוציאו משימוש שש מחרטות לייצור אמצעי לחימה. בשכם אותרו אמצעי לחימה לצד מטעני נפץ מוכנים לשימוש.[77]
ב-27 במרץ בלילה נערך מבצע חטיבתי לסיכול טרור בג'נין. בכניסה לעיר כלי צמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית חשפו מטעני חבלה וגחון שהטמינו הפלסטינים מתחת לצירים. כוחות ההנדסה השמידו כלי רכב שבו שבו אותרו מטענים מוכנים לשימוש, ועצרו שני חשודים ששהו ברכב טרם השמדתו. במקביל, כלי טיס הרג שני מחבלים חמושים ומחבל חמוש נוסף שהשליך מטענים נהרג בחילופי אש עם החיילים.[81]
ב-21 במאיפשטו כוחות צה"ל וימ"ס איו"ש על ג'נין במבצע לסיכול טרור, וניהלו חילופי אש כבדים עם מחבלים. דחפור D9 משוריין חרש את הכבישים ופוצץ מטעני חבלה שהטמינו הפלסטינים ולביא"ה סייעה לו בהובלת הכוחות.[86] בצה"ל דיווחו על כך שכ-30 חמושים נפגעו והפלסטינים דיווחו על 12 הרוגים.[87][88]מחפר של חיל ההנדסה הקרביתהרס את ביתו של אחמד ברכאת, מבצע הפיגוע בחרמש. ברכאת עצמו נהרג בסיכול ממוקד כחודשיים לפני כן.[89] המבצע הסתיים בשעות הבוקר המוקדמות של 23 במאי, כשכוחות צה"ל יצאו מן העיר.[90] במהלך המבצע נפצע לוחם דובדבן באורך קל מרסיסי ירי. כמו כן פנתר ומחפר ממוגן של צה"ל נפגעו ויצאו משימוש. לפי דיווח של גדעון לוי בעיתון "הארץ", במהלך הפשיטה צלפים של צה"ל הרגו שבעה מתושבי העיר, ככל הנראה עוברי אורח חפים מפשע, בזמן שהרחובות היו שקטים ולא הייתה לחיילים עילה לצלוף בתושבים.[91]דובר צה"ל מסר כי "הנסיבות שבגינן נפגעו בלתי מעורבים נמצאות בבירור".[91]
במהלך חודש יוני נמשכו פעילויות צה"ל בזירת יהודה ושומרון.
ב-22 ביוני מת מפצעיו ילד פלסטיני בן 12 מהעיירה קטנה שנורה בפלג גופו העליון על ידי צלף של צה"ל בעת שהיה בדרך חזרה מאימון כדורגל.[92][93] באותו יום פורסם כי חיילי צה"ל במחנה הפליטים ג'נין ירו בפלסטיני החשוד בירי לעבר חיילים, פצעו אותו ברגליו, ולאחר שנעצר קשרו אותו למכסה מנוע של רכב צבאי ונסעו עמו מהמקום. צה"ל מסר בתגובה כי הדבר נעשה "בניגוד לפקודות ולנהלים. ההתנהלות הנראית בסרטון אינה עולה בקנה אחד עם פקודות צה"ל והמצופה מחייליו. האירוע מתוחקר ויטופל בהתאם".[94] מוג'אהד בלאס, הפלסטיני שנקשר לרכב, העיד על התעללות. מחלקת המדינה האמריקנית גינתה את האירוע וביקשה לחקור אותו ולהעמיד לדין את האחראים.[95] בהמשך, שני פלסטינים נוספים העידו כי גם אותם קשרו לרכב צבאי בצורה דומה.[96][97]
לפי דיווח של גדעון לוי בעיתון "הארץ", בהתבסס על תחקירן "בצלם", ב-22 ביוני לפחות ארבעה פלסטינים, "לא חמושים ורובם לא מבוקשים", אולצו לשכב על מכסה המנוע של שלושה ג'יפים שונים של צה"ל, כחלק ממה שהגדיר בתור "נוהל חדש". בדיווח הוצג סרטון המציג את סמיר דבעיה, פלסטיני נוסף, מובל על מכסה המנוע של ג'יפ צבאי בג'נין.[98]
ב-27 ביוני נהרג מפקד מחלקת צלפים מסיירת חרוב סרן אלון סאקאג'יו בפעילות בג'נין. צוות לוחמים שנסע בפנתרתאג"ד נפגע ממטען גחון וכאשר פרק מהכלי והגיע כוח חילוץ מסיירת חרוב הופעל בשלט רחוקמטען חבלה נוסף שגרם לרוב הנפגעים. בנוסף נפצעו 17 לוחמים, מהם אחד במצב קשה. להערכת צה"ל מטען הגחון הכבד הוטמן בעומק מטר וחצי מתחת לכביש.[99]
ב-1 ביולי נהרג נהג מבצעי של חטיבת מנשה רס"ל יהודה גטו בפעילות במחנה נור שמס שבמסגרתה נפרצו צירים ונוטרלו מטענים. במהלך הפעילות התפוצץ מטען גחון של עשרות קילוגרמים על רכב מסוג פנתר, שעמד במרחב מחנה הפליטים. בעת הפיצוץ היו ברכב הנהג המבצעי, גטו, וכן מפקד מיחידת דובדבן. שאר הלוחמים שהיו ברכב קודם לכן, ירדו ממנו טרם הפיצוץ לטובת ביצוע משימה רגלית מבצעית.[100]
ב-5 ביולי פעלו כוחות צה"ל שכללו לוחמים מיחידת דובדבן, סיירת חרוב ודחפור D9 משוריין בג'נין והפעילו נוהל סיר לחץ על מבנה בו התבצרו שני מחבלים חמושים, שירו על הכוחות ונהרגו בחילופי האש, בהם האחראי על הריגת סרן אלון סקאג'יו. במהלך חילופי האש כלי טיס תקף והרג 4 מחבלים נוספים שהשתייכו לגדודי חללי אל-אקצא.[103] גורמי רפואה פלסטינים דיווחו על שבעה הרוגים. באירוע נהרג מוחמד ג'בארין, שלפי עד ראייה היה על גג ביתו יחד בנו סלאח כשצלף החל לירות לעברם.[104]
ב-6 באוגוסט בפעילות משותפת של מסתערבימשמר הגבול, סיירת חרוב, יחידה 636 ושב"כ בג'נין נהרגו 7 מחבלים שפתחו באש נגד הכוחות. מאוחר יותר דווח על שתי תקיפות אוויריות נגד חוליות מחבלים. לטענת הפלסטינים באחת מהן נהרגו 5 בני אדם, בהם פרמדיק.[116] סך הכל נהרגו 11 מחבלים ותושב.[117] כ-20 מחבלים נפצעו. לוחם צה"ל נפצע בינוני.[116][118]
ב-14 באוגוסט, כוחות הביטחון פתחו במבצע לסיכול טרור במרחב הכפרים טובאס וטמון שבחטיבת הבקעה והעמקים.[119] כלי טיס של חיל האוויר ביצע תקיפות אוויריות בכפרים ונהרגו ארבעה מחבלים חמושים במהלך המבצע רכב צבאי מסוג 'דוד' עלה על מטען, וכתוצאה מכך נפצעו שני לוחמי צה"ל באורח בינוני ושני לוחמים נוספים באורח קל.[120]
ב-17 באוגוסט צה"ל הרג בג'נין שני מחבלי חמאס בכירים שהיו מעורבים בתכנון פיגוע הירי בבקעת הירדן, בו נרצח יהונתן דויטש. הם נהרגו בתקיפת רכב מהאוויר בכיכר אל-בטיחה שבצפון-מערב העיר.[121]
ב-31 באוגוסט במסגרת מבצע מחנות קיץ, כוח גדוד 906 של חטיבת ביסלמ"ח התקרב לבית במחנה פליטים ג'נין ובו מחבלים - ונתקל בשני מחבלי חמאס שהיו אחראים לפיגועי מטענים וירי באזור. בהיתקלות מטווח קצר חוסלו שני המחבלים. במהלך ההיתקלות, נהרג סמ"ר אלקנה נבון,[124] מ"כ בגדוד, ו-3 לוחמים נפצעו.
לפי שירות הביטחון הכללי, מאוקטובר 2023 ועד יוני 2024, התרחשו מעל ל-3,966 תקיפות פלסטינים נגד מתנחלים, אזרחים, ואנשי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, ובהם בין היתר: 1,870 אירועי יידויי אבנים, 998 בקבוקי תבערה, 645 מטעני צינור, 231 אירועי ירי, 175 הצתות, 15 מעשי דריסה ו-32 אירועי דקירות. תקיפות אלו גרמו להרג של 21 מתנחלים, אזרחים ואנשי כוחות ביטחון ישראליים, ולפציעתם של עוד כ-200.[125]
עם היוודע תוצאות מתקפת הפתע, נראו ביטויי שמחה מצד פלסטינים, שכללו חלוקת מיני מתיקה, התקיימו צעדות תמיכה בהשתתפות פעילי טרור חמושים וקריאות עידוד להמשך הלחימה.[12]
בתחילת המלחמה, אבו מאזן קרא למנגנוני הביטחון הפלסטינים להגביר את המשילות בערים הפלסטיניות והתריע כי אם לא יפעלו בזמן אמת – "המצב עלול לצאת משליטה". במקביל, הוא אף הורה להם לפעול כדי להשתיק מחאה חריגה שפרצה נגדו, שבה קראו: "העם רוצה להפיל את הראיס". לפי גורם פלסטיני, המנגנונים פעלו כדי לבלום מפגני כוח של תומכי חמאס ובינתיים די הצליחו במשימה, זאת על מנת לשמר שלטון של פת"ח ביהודה ושומרון.[126]
ב-17 באוקטובר אירע פיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה בעקבות שיגור כושל של רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל. משרד הבריאות בעזה הכחיש עובדה זו, וייחס את הפיצוץ לתקיפה ישראלית. בעקבות זאת, חמאס קרא להפגנות ונערכו תהלוכות זעם ברחבי יהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית הכריזה על שלושה ימי אבל.[127]
לפי דו"ח של השב"כ, באוקטובר ונובמבר בלבד התרחשו מאות ניסיונות פיגוע מהצד הפלסטיני כלפי מתנחלים, בהם מעל 700 פיגועים של בקבוקי תבערה ומטעני צינור, 103 פיגועים של ירי מנשק קל, 23 פיגועים של הצתה, ארבעה פיגועים של דריסה ושבעה פיגועים של דקירה. מספרים אלה לא כוללים השלכת אבנים וסלעים על מכוניות פרטיות.[128]
בעקבות התגברות הפשיטות של צה"ל על מחנות הפליטים בגדה, בסוף דצמבר החלו פעילי תנזים מסוימים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים למנוע מכנופיות החמשים להניח מטענים בכבישים ובסמטאות. היה מדובר בעיקר בפעילי תנזים במחנה נור א־שמס בטול כרם ובמחנה הפליטים ג'נין. הסיבה לכך הייתה שכדי לאתר מטעני צד המוטמנים באדמה ומתחת לכבישים, צה"ל נאלץ להשתמש בכלים הנדסיים כבדים, דבר שהחריב את התשתיות.[135]
ב--20 בינואר תקפו כ-100 פלסטינים מהכפרים דיר דיבוואן ורמון רועה צאן יהודי מאחת החוות באזור ציר אלון בבנימין, ופצעו אותו באורח קל בראשו. כוחות צה"ל שהוזעקו למקום נתקלו בירי שבוצע לעברם מכיוון הכפר רמון.[139]
ב-22 במרץ מחבל ירה באמצעות רובה צלפים לעבר כלי רכב ישראלי בסמוך לצומת הפרסה בסמוך ליישוב דולב שבמטה בנימין בתחומה של חטמ"ר אפרים. לוחמי יחידת דובדבן וגדוד רם בליווי כלי טיס של חיל האוויר, פתחו במרדף, ובשלב ההסתערות, המחבל החל בירי לעבר כוח דובדבן. כתוצאה מפגיעת צלף של המחבל נהרג לוחם יחידת דובדבן רס"ל עילי דוד גרפינקל.[140]
12 באפריל: בנימין אחימאיר בן ה-14 נרצח בנשק קר לאחר שיצא מהמאחז מלאכי השלום לרעות עדר כבשים.[141] במהלך החיפושים אחריו ולאחר מציאת גופתו התפתחו עימותים בין ישראלים לפלסטינים ביישובים פלסטינים שבאזור. פורסם שבעקבות האירועים היה צה"ל להשאיר כוחות גדולים ביהודה ושומרון, למרות הכוונה לדלל את הכוחות, וזאת כדי לחצוץ בין מתנחלים לפלסטינים.[142]
ב-31 ביולי מחבל ירה לעבר רכב בין קריית ארבע לבית ענון, ואז יצא מרכבו ודקר בצד הדרך את הנהג. נורה על ידי לוחמת שהייתה בנקודה. לוחמים פתחו במרדף אחר המחבל שנמלט, וחסמו צירים.[144][145]
פיגוע ירי לעבר היישוב בקעות בשומרון.[146][147] מהערכת המצב בשטח עלה כי הירי של המחבלים נועד כדי למשוך את כוחות הצבא לציר צדדי ממנו הם נמלטו, שם ככל הנראה תכננו לארוב להם. למחרת, צהל סיכל ניסיון ירי על בקעות.[148]
ב-6 באוגוסט, במהלך בדיקה ביטחונית של אוטובוס במחסום כביש המנהרות, התנפל על לוחמת חשוד שעוכב לבדיקה כשבידו מברג. כוחות הביטחון שהיו במקום נטרלו אותו.[149]
ב-12 באוגוסט, פיגוע ירי בקלקיליה. ישראלי נפצע קשה. צה"ל נכנס לעיר. היורה שהבחין בישראלי פתח לעברו באש ופגע גם בשני פלסטינים. המחבל נמלט מהזירה, אך אותר בתום מרדף על-ידי כוח צה"ל שהרג אותו. המחבל, טארק דאוד בן ה-18, שוחרר מהכלא בישראל בנובמבר 2023 במסגרת עסקת חטופים.[150]
ב-24 באוגוסט, שני ישראלים נכנסו לקלקיליה ויצאו עצמאית. הם נחשבו נעדרים ולכן צהל נכנס לעיר. במהלך הסריקות אחרי האזרחים, מחבלים השליכו מטענים ובלוקים לעבר הלוחמים, שהגיבו בירי ופגעו במחבל שהשליך מטען.[151]
במסגרת מבצע, המנגנונים הפלסטיניים איתרו והשמידו עשרות מטעני נפץ במעבדות שהוקמו על ידי מחבלים ביהודה ושומרון: 15 מטענים בג'נין ו-20 מטענים בכפרים בצפון השומרון. במקביל, צה"ל החרימו מאות טונות של דשן ברחבי יהודה ושומרון, כזה העלול לשמש לבניית מטענים ועצרו עשרות חשודים בתחום המטענים בשטחים.[152]
ב-25 באוגוסט מטען התפוצץ על אוטובוס אזרחי מדרום לבית לחם, נגרם נזק אך לא היו נפגעים.[153] מוקדם יותר אירע פיגוע דריסה בצומת אריאל, שני המחבלים הדורסים נהרגו.[154]
ב-30 באוגוסט רכב התפוצץ בסביבות 23:35 בתחנת דלק ליד צומת גוש עציון, ובצה"ל הייתה הערכה גוברת כי מדובר בפיגוע מכונית תופת שכשל. המחבל באירוע הזה נהרג לאחר שניסה לתקוף עובדים וחיילים. דקות לאחר מכן חדר מחבל ליישוב הסמוך כרמי צור - וגם הוא נהרג.[155] לאחר מכן התפוצץ הרכב איתו חדר ליישוב.[156] צה"ל החל לפעול בחברון לאחר סיכול הפיגוע, עצר מבוקשים והטיל כתר על העיר. במקביל, מחסומים רבים נפרסו באזור, וכוחות צה"ל סרקו בגזרה.[157]
ב-1 בספטמבר, פיגוע ירי לעבר רכב משטרה בכביש 35, סמוך למחסום תרקומיא שמצפון לחברון. האש ככל הנראה נפתחה מרכב חולף, ולאחר מכן המחבלים נטשו אותו ונמלטו. 3 שוטרים נרצחו.[158]
ב-2 בספטמבר, מכונית תופת נוטרלה בכניסה ליישוב עטרת בבנימין.[159]
לפי גורם במנגנוני הביטחון הפלסטיני, מחבלים המזוהים עם הג'יהאד האיסלאמי, שפעלו במחנה הפליטים בלאטה שממזרח לשכם, מסרו את נשקיהם והסגירו את עצמם למנגנוני הרשות הפלסטינית מחשש למבצע של צה"ל בעיר וכתוצאה מלחץ ציבורי בשל מראות המבצע בג'נין וטול כרם.[160]
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז אוקטובר 2023 ועד מאי 2024, התרחשו מעל ל-800 תקיפות מתנחלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.[161] תקיפות אלו גרמו להרג של 31 פלסטינים, פציעתם של עוד 500, וכן נזק לכ-80 בתים, כמעט 12,000 עצים ושתילים ו-450 כלי רכב.[161] עד 29 ביולי 2024, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד 1,143 תקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. 106 מהן הובילו להרוגים ולפצועים פלסטינים, ב-905 מהן נגרם נזק לרכוש פלסטיני ו-121 כללו הן נפגעים והן נזק לרכוש.[33]
לפי נתוני ארגון "בצלם", כ-850 פלסטינים מ-129 משפחות אולצו לנטוש את בתיהם בחודש הראשון של המלחמה, כתוצאה מאלימות שהופנתה כלפיהם הן מצד חיילי צה"ל והן מצד תושבי המאחזים הסמוכים.[162][163]
ב-28 באוקטובר נהרג בלאל סלאח, פלסטיני בן 40, במהלך מסיק זיתים לאחר חיכוך אלים שהתפתח מוקדם יותר באותו היום בין מספר פלסטינים למתנחלים באזור הכפר א-סאווייה שליד שכם.[171] חייל בחופשה נעצר כחשוד בהריגתו,[172][173] לאחר מספר ימים החייל שוחרר ממעצר ושב להשתתף בלחימה עם יחידתו.[174] בעקבות האירוע פורסם כי הרמטכ"ל וראש השב"כ אמרו שאירועי החיכוך של יהודים ופלסטינים באיו"ש מקשים על הפעילות הצבאית ומאלצות להסיט כוחות מעזה לאיו"ש.[175][176]
עם תחילת עונת המסיק, טענו פלסטינים כי מתנחלים וחיילים מנסים למנוע אותו.[177]
ב-28 בנובמבר מתנחלים נכנסו לבית של משפחה פלסטינית בכפר בבקעת הירדן, בטענה שיושביו גנבו מהם עיזים. אחד מהם, חייל מילואים, פתח באש. צה"ל השעה אותו ונשקו הוחרם. מתנחל אחר הכה את המשפחה עם קנה ה-M-16 שהיה עליו.[178]
בתחילת דצמבר, לפי חברים בארגון "פעילי קהילת הירדן" הפועל לדבריהם כדי לעזור לרועי צאן פלסטינים, צעירים מהמאחזים באזור תקפו אותם מהם בגז פלפל ובאבנים. אחד מהם אושפז בבית החולים.[179]
ב-12 בפברואר 2024, כ-20 מתנחלים תקפו שלושה יישובים פלסטיניים באזור ההתנחלות יצהר. המתנחלים הציתו בית והשחיתו בתים נוספים, מכוניות ורכוש.[180]
12 באפריל: ביום זה התרחש רצח בנימין אחימאיר. עוד לפני היוודע דבר הירצחו של אחימאיר, מתנחלים החלו בהתקפה של כפרים פלסטינים סמוכים, שבמהלכה נהרגו ארבעה פלסטינים והוצתו כ-26 בתים.[181][182] כ-55 פלסטינים נפצעו.[182] על רקע המהומות ועל מנת למנוע הפרות סדר אלימות החליט צה"ל לתגבר את הכוחות בגזרה.[183] לפי ארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין", לפחות עשרה כפרים הותקפו, כאשר בתים וכלי רכב ניזוקו.[184]
בתחילת חודש יוני, נערי גבעות מהמאחז הבלתי חוקי צור הראל ניסו להצית מבנים בכפר הפלסטיני ביתין הסמוך. האש החלה להתלקח ובשל כיווני הרוח, האש שינתה את כיוונה במהירות וכמעט כילתה את המאחז הסמוך גבעת אסף שהיה בתהליכי הסדרה.[185]
בעקבות אירועים אלימות קודמים והאירוע הזה, אושר לפנות את המאחז הבלתי חוקי צור הראל. מתנחלים רעולי פנים יידו בקבוקי תבערה ואבנים על כוחות הביטחון במהלך פינויו. כתוצאה מהאלימות נפגע רכבו של קצין במנהל האזרחי והשמשה הקדמית נופצה. מכבי אש שהגיעו למקום הותקפו באבנים ושמשת הכבאית נופצה. לאחר הפינוי מתנחלים יידו אבנים לעבר מכוניות פלסטיניות בצומת גבעת אסף ועוז ציון.[186]
ב-3 באוגוסט, דווח החלו התפרעויות קשות של פורעים יהודים בכפרים אל-מוע'ייר בבנימין וצוריף בשומרון. בשני המקומות הציתו כ-20 ישראלים שטחים חקלאיים וידו אבנים לעבר הכפרים. כ-30 פלסטינים יידו אבנים.[189]
ב-9 באוגוסט, מתנחלים בגבעת רונן שליד שכם יידו אבנים והציתו את רכבן של ארבע נשים תושבות רהט ותינוקת בת כשנתיים, לאחר שנכנסו בטעות למאחזגבעת רונן. לטענת אחת מהנשים שהותקפו, אחד מהתוקפים הצמיד רובה לראשה של התינוקת. הן נפצעו ופונו לבית החולים בילינסון.[190] הוגשו כתבי אישום נגד שניים מהמשתתפים.[191]
ב-15 באוגוסט עשרות מתנחלים, חלקם רעולי פנים, נכנסו לג'ית ויידו אבנים, השליכו בקבוקי תבערה והציתו רכבים ובתים. הפלסטינים דיווחו על צעיר כבן 23 שנורה למוות ואדם נוסף שנפצע קשה. כוחות ביטחון הגיעו למקום ופיזרו את הפורעים.[192][193] שלושה פלסטינים נוספים נפצעו כתוצאה מיידוי אבנים.[194] לפי התחקיר הצה"לי, כוחות מג״ב, שנפרסו בצירים במרחב, מנעו הגעה של ישראלים נוספים שהתכוונו להצטרף לפרעות.[195] זמן קצר לאחר ההתפרעות, התקבלה בצה"ל התרעה על קבוצה נוספת שהתכוונה לפעול כך גם בשני כפרים נוספים בשומרון. הם זוהו יורדים לחווארה ולבורין. כוחות משטרה וגדוד 90 של צה"ל נפרסו במרחב – ומנעו את הגעתם לכפרים הפלסטיניים.[196]
ב-24 באוגוסט, מתנחלים רעולי פנים תקפו פלסטינים בשני כפרים בגדה המערבית.[197] לפי גורמי ביטחון, כ-10 פורעים יהודים הגיעו בשבת לכפר סוסיא בדרום הר חברון, ניסו להיכנס לבתים, ובמקום התפתחו עימותים פיזיים.[198] פלסטינית אחת נפצעה קל.[197] לפי גורם ביטחוני, כ-80 מתנחלים הציתו עצי זית ורכוש בכפר רוג'ייב.[199] צה"ל אישר כי נגרם נזק לכלי רכב של פלסטינים כתוצאה מיידוי אבנים.[197]
בשלהי אוקטובר 2023 הצהיר נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן כי הוא מודאג מההתקפות של מתנחלים על פלסטינים בגדה המערבית, שלדבריו "שופכים שמן למדורה" ושהן חייבות להיפסק.[200][201] ממשל ביידן אף התנה רכישת נשק מחברות בארצות הברית בכך שהנשק הזה לא יגיע לכיתת כוננות ביהודה ושומרון.[202] בתחילת דצמבר החליטה מחלקת המדינה של ארצות הברית לאסור על מתן ויזות ל"מתנחלים קיצוניים שהיו מעורבים באלימות נגד פלסטינים ביהודה שומרון".[203] בדצמבר ארצות הברית השהתה עסקת רובים עם ישראל על רקע דאגות בעניין אלימות מצד מתנחלים נגד פלסטינים.[204] ב-1 בפברואר 2024, הנשיא חתם על צו[205] נשיאותי שחל על 4 מתנחלים שתקפו פלסטינים.[206] בנקים ישראליים פעלו בהתאם לסנקציות והחלו לחסום את חשבונותיהם.[207] גם קנדה והאיחוד האירופי הטילו סנקציות.[208]
באפריל 2024, האיחוד האירופי הודיע על הטלת סנקציות נגד ארבעה מתנחלים ישראלים ושני ארגונים בגין אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. בין שני הארגונים היה ארגון להב"ה.[209] הארגון השני היה "נוער הגבעות". בסבב הסנקציות האמריקאי השלישי, הוטלו סנקציות אישיות על מייסד להב"ה, בנצי גופשטיין, וגם על שני גופים שהפרו סנקציות קודמות.[210]
ביוני 2024, קנדה הרחיבה את הסנקציות. ממשלת קנדה הודיעה כי החליטה להטיל סנקציות על דניאלה וייס - פעילה מרכזית בהתנחלויות בגדה המערבית וראש מועצת ההתנחלות קדומים לשעבר - ועל תנועת אמנה שהייתה מעורבת בבניה בהתנחלויות ובמאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית.[211]
ביולי 2024, משרד החוץ של ארצות הברית הודיע כי הטיל סנקציות על שלושה ישראלים, בנוסף לכמה ישויות ישראליות - ארגון להב"ה ומאחזים ביהודה ושומרון.[212] גם יפן הטילה סנקציות.[213]
באוגוסט 2024, ארצות הברית הטילה סנקציות על רכז הביטחון של יצהר על הקמת מחסומים לפלסטינים כשהוא לא בתפקיד.[214] הוטלו סנקציות גם על ארגון "השומר יו"ש". בדברי הסנקציות על "שומרי יו"ש" נכתב שהארגון העניק תמיכה למאחז חוות מיתרים לאחר שפינו לדבריהם 250 פלסטינים תושבי ח'רבת זנוטה בסוף ינואר, וכדי למנוע מהם לחזור - שומרי יו"ש גידרו את הכפר.[215][216]
^※ [ttps://www.shabak.gov.il/media/zpledoyg/דוח-חיצוני-סיכום-שנה-2023.pdf דוח סיכום שנת 2023] ודוחות חודשיים של שירות הביטחון הכללי. נבדק ב-7 ביולי 2024. עדכון ידני ב-2 בספטמבר 2024.
ערכים מורחבים – גל הטרור בישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
מיני מלחמה ביו"ש: צה"ל מנהל מערכה לסיכול טרור במחנות הפליטים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47), 20 בינואר 2023
יומן המלחמה - 04/07, באתר צה"ל, 5 ביולי 2024
הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
ניר דבורי, לא רק בעזה ובגבול הצפון: לפחות 12 מחבלים חוסלו בג'נין, צה"ל השמיד פיר תת-קרקעי עם מטענים, באתר מאקו, 9 בנובמבר 2023
