העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פינוי תושבי הצפון ועוטף עזה, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, השפעות פוליטיות וחברתיות שונות, יוזמות סיוע נוספות ועוד.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פינוי תושבי הצפון ועוטף עזה, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, השפעות פוליטיות וחברתיות שונות, יוזמות סיוע נוספות ועוד.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
העורף הישראלי מתמודד עם השלכותיהן של מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. האירועים הביאו לשינויים עמוקים בחברה ובפוליטיקה הישראלית, כמו גם להשלכות משמעותיות על רווחת אזרחי המדינה. קשיי המלחמה הולידו התארגנויות אזרחיות התנדבותיות רבות לסיוע במאמצי המלחמה בתחומים שונים: הסברה למען מדינת ישראל ברשתות החברתיות, תמיכה באזרחים מפונים ונזקקים בעקבות אובדן כלכלי שנובע מהמלחמה, תמיכה נפשית בישראלים המתמודדים עם טראומה בשל אירועי המלחמה, ועוד.
הצלה וחירום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.
המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של זיהוי גופות החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו למחנה שורה שליד רמלה, ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי טביעות אצבע, מבנה השיניים ובדיקת סמני DNA והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת הרבנות הצבאית בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי זק"א.[1] הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם בשבת.[2] במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל בעופות דורסים[3] ובכלבים של רשות הטבע והגנים, המשמשים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.[4]
במהלך המלחמה פרסם פיקוד העורף הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על עוטף עזה, השפלה, מחוז המרכז, גוש דן והשרון. הוא הפעיל צופרי אזעקה, התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וביישומון לסמארטפון.
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.[5][6] מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.[7] מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.[8] באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז משבר הקורונה, היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.[9]
בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[10] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[14][13]
בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
- פורסמו תקנות שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
- פורסמו תקנות למסירת מידע מהמאגר הביומטרי לשם זיהוי חללים ונעדרים.[15]
- תיקון לחוק סדר הדין הפלילי כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע אסירים ועצירים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.[16]
- תיקון לפקודת בתי הסוהר כהוראת שעה לשלושה חודשים, המסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.[17]
פינוי תושבי עוטף עזה והצפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.[18] לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ומשרד התיירות היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.[19]
רשות חירום לאומית, שסמכויותיה קוצצו עם השנים,[20] הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי הנגב המערבי (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור גבול הצפון. במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.[21]
בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.[22] בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית[23] תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.[23]
מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כלכלת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז נשרף כליל, דפוס בארי שבקיבוץ בארי לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, רפתות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה. הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.[25] ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.[26]
עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ללמידה מרחוק באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.[27]
בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד דולר, כדי למנוע ירידה חדה בשער השקל.[28] ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה שער החליפין 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,[29] בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן הלוואות מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.[30] למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.[31]
בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.[32][33] לאחר יומיים, מונה פרויקטור.[34][35] בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.[36] הפרויקטור פרש בינואר 2024.[37][38] הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.[39] ביוני 2024, נתניהו מינה את אבי כהן סקלי לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.[40] לבסוף ראש הממשלה בחר באליעזר (צ'ייני) מרום לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים יפתח רון-טל נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.[41][41]
לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.[42] בדוח[43] שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".[44]
ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.[45][46][47]שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל, באתר כל זכות
טרם נחתם הסכם קיבוצי הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
בין החוקים והתקנות שהתקבלו בכנסת בעקבות המצב הכלכלי:
- תיקון לחוק דחיית מועדים, כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע (חייל, שוטר, סוהר, כבאי, חטוף, תושב יישוב שפונה, בעוטף עזה ובגבול ישראל–לבנון, ועוד).[48]
- חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לשם תשלום מזונות. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כתוצאה מהמלחמה.[49]
- חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת עיצום כספי, ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.[50]
- חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
- רשות המסים בישראל הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ברכב צמוד למשרתי מילואים ולמי שהוצאו לחל"ת שהשביתו את הרכב הצמוד.[51]
- מינימום תגמולי המילואים יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.[52]
- בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של חוק הפיקדון[53] וחוק סימון מחירים.[54][55] כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.[56]
תמורות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[57] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה.[58] שרים נוספים הצטרפו לקריאה, אך בסופו של דבר הודיע לפיד כי מפלגתו לא תיכנס לממשלת חירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית.[59][60]
ב-11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו.[61] עוד באותו הערב הוקם קבינט המלחמה, ולמחרת הושבעו חמישה מחברי המחנה הממלכתי לשרים בממשלה, בכך הקואליציה מנתה 76 ח"כים. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בממשלת החירום אך בינתיים לא יצטרפו אליה.
קבינט המלחמה, אשר הוקם ערב ה-11 באוקטובר 2023 ופורק ב-17 ביוני 2024, הורכב משלושה חברים בעלי זכות הצבעה ושלושה משקיפים: החברים בו היו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שצורף לממשלה כשר בלי תיק. שלושת המשקיפים בקבינט היו חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, גם הוא שר בלי תיק, יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי מטעם הליכוד.[62] לאחר פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה ב-9 ביוני 2024, שונה הרכב הקבינט וכלל את נתניהו, גלנט, דרעי, דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי.[63]
ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה מנהלת תקומה. התפקידים שהוטלו עליה הם שיקום יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת הפתע, שיקום החוסן והביטחון באזור, והפיכתו לחבל ארץ משגשג ואטרקטיבי מבחינה כלכלית וחברתית.
הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.[64]
ב-13 במאי 2024 התפצלה מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער מסיעת המחנה הממלכתי,[65] ולאחר שלא קיבלה ייצוג בקבינט המלחמה לפי דרישתה, פרשה מהממשלה.[66] בכך נשארה הממשלה עם רוב של 72 חברי כנסת בקואליציה.
ב-18 במאי הציב חבר קבינט המלחמה ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו על הממשלה לגבש תוכנית להשגת שש מטרות: השבת החטופים, מיטוט חמאס ופירוז רצועת עזה, קביעת חלופה שלטונית, השבת תושבי הצפון לביתם עד 1 בספטמבר, קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית ואימוץ מתווה לגיוס בני ישיבות.[67] גנץ הכריז כי אם לא תגובש תוכנית כזו עד 8 ביוני הוא יפרוש מהממשלה. ב-9 ביוני הוציא גנץ הודעה לעיתונות ובה הודיע על פרישת מפלגתו מהממשלה.[68]
שינויים בהרכב הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קבינט המלחמה (ישראל)
שינויים בהרכב הממשלה וסגירת משרדי ממשלה במהלך המלחמה:
- משרד הבריאות – ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[69]
- משרד ההסברה – ב-12 באוקטובר 2023 התפטרה השרה גלית דיסטל-אטבריאן, ב-22 באוקטובר נסגר המשרד ותקציבו, בסך 23.8 מיליון ש"ח ותקני כוח האדם שלו הועברו לטובת מנהלת תקומה.
- המשרד לחיזוק וקידום קהילתי – ב-6 בנובמבר 2023 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לביטחון לאומי.
- משרד החוץ ומשרד האנרגיה והתשתיות – ב-1 בינואר 2024, בוצע חילוף במשרדים בין השרים ישראל כ"ץ ואלי כהן בהתאם להסכמים הקואליציוניים תרם המלחמה. כאשר כ"ץ נכנס לתפקיד שר החוץ במקום השר אלי כהן, ואילו הוא החליף את כ"ץ בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות.
- המשרד לקידום מעמד האישה – ב-22 בינואר 2024 החליטה הממשלה לבטל את המשרד.[70]
- משרד המודיעין – ב-18 במרץ 2024 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד ראש הממשלה.[71]
דעת הקהל בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
ביישובי ישראל הונף דגל ישראל ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו בשלטי חוצות, על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
מספר מחאות פרצו על רקע המלחמה אשר כללו הפגנות והפרות סדר. מרבית המחאות היו נגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה לבצע עסקת חטופים, הקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל למתקפת הפתע על ישראל.[72][73] ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו. ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק כתמיכה במחאה.[74] בנוסף, התקיימו מחאות נוספות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה,[75] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,[76] הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה,[77] הפגנות נגד המלחמה,[78] הפגנה למען שוויון בנטל,[79] והפגנה להחזרת המפונים לבתיהם.[80] החל מחודש מרץ 2024 התקיימו מספר הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.[81] תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".[82] במקביל לדיון בבג"ץ בתאריך 2 ביוני 2024, חסמו כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי את כביש 4.[83] ב-29 ביולי 2024 עשרות מפגינים פרצו לשערי בסיס שדה תימן[84] ולמחנה בית ליד[85] ובתוכו למבנה בית הדין הצבאי, והתעמתו באלימות עם חיילים ועם כוחות האבטחה במקום.[86][87] בעקבות עיכוב תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה.[88] ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.
הבולטות שבמחאות היו:
- שחרור החטופים: דרישה כלפי ממשלת ישראל לקדם בכל האמצעים עסקה עם חמאס לשחרור החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה. המחאה מאורגנת על ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.
- קיום בחירות כלליות: בתחילת 2024 התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.[89][90][91]
- עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה: ב־24 בינואר 2024 החלו מחאות וחסימות במעבר כרם שלום, מעבר ניצנה ונמל אשדוד, בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.
- גיוס בני ישיבות: החל מחודש מרץ 2024 החלו הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.[92]
- החזרת המפונים לבתיהם: ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי קו העימות בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.[93]
גיוס בני ישיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המלחמה, התחזקה בקרב הציבור הדרישה לגיוס בני ישיבות לצה"ל. מנגד, התקיימו הפגנות ענק של הציבור החרדי בסירוב להתגייס. נושא גיוס בני ישיבות התעצם עם פרוץ המלחמה והצורך בכוח אדם נוסף בצה״ל וחזר למרכז השיח הציבורי בישראל. עם פרוץ הקרבות התקבלו בצה"ל אלפי בקשות לגיוס ופורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא,[94][95] סקר של מעריב מצא שרוב קטן בחברה החרדית (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים.[96] וכי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. סקר שנערך בקרב בוחרי ש"ס ויהדות התורה מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא.[97] למרות זאת בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים.[98] במהלך המלחמה נמתחה ביקורת ציבורית על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, בשלטי חוצות, פרסום במדיה והתייחסויות חוזרות באמצעי התקשורת. במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון לשעבר בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.[99] בניגוד לעמדת שר הביטחון גלנט.[100] למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק.[101] ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לתושבים אחרים במדינת ישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלת ישראל אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם.[102] בהתאם לפסיקת בג״ץ, באוגוסט אותה השנה החלו להישלח צווי התייצבות ראשוניים למספר מאות בני ישיבות כצעד ראשוני בנושא הגיוס, במקביל לניסיונות להעביר חוק גיוס. מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס.[103] במהלך 5–6 באוגוסט 2024, נדרשו להתייצב 900 צעירים חרדיים בגיל הגיוס, אך הגיעו רק 48.[104]
נזקים לבריאות ולרווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל
שכיחות המקרים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון קליני והפרעת חרדה מוכללת בחודשיים שלאחר המתקפה בשבעה באוקטובר עלתה בערך פי שניים בהשוואה לחודשיים לפני כן.[105]
הירתמות אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיתות כוננות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי ערביי ישראל יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע שומר החומות", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.[106] השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס שמעון לוי כפרויקטור מיוחד.[107] בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.[108] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[109]
בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר הודיע על הקלות בהוצאת רישיון נשק לאזרחים.[110]
חמ"לים לסיוע אזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.[111] סיוע לחקלאים[112] ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.[113] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.[114] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.[115]
באקספו תל אביב הוקם מרכז לוגיסטי של חברי ארגון אחים לנשק בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.[116][117] בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
ברמלה הוקם חמ"ל של ארגון ערי ישראל ביחד עם ישראל שלי שסייע לכמאה מקומות.[118]
בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות וסיעת האיחוד.
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.[119] ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.[120]
בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.[121][122]
בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.[123]
עם היוודע דבר מתקפת הפתע על ישראל בבוקר 7 באוקטובר 2023 ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום והמלחמה שפרצה בעקבותיו, נערך מרכז רוחני ערבה לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.[124]
הירתמות למאמצי ההסברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
מכיוון שממשלת ישראל ומשרד ההסברה שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.[125] הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.[126]
ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.[127][128][129] בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".[130] יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם אבישג סמברג (המדליסטית האולימפית).[131]
מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-9 באוקטובר, על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ההסברה הישראלי בעולם, והפיצו באמצעות הרשתות החברתיות תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".
עולם הבידור והתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, מלחמת חרבות ברזל בספרות, הספורט הישראלי במלחמת חרבות ברזל
אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית ונפצע במהלך המלחמה), עקיבא, ורביב כנר התגייסו למילואים והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.[132] אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: ברי סחרוף,[133][134] אחינועם ניני,[135]ליאור נרקיס, התקווה 6, אריאל זילבר, ירמי קפלן,[136] חנן בן ארי,[137] אמיר דדון[138] נטע ברזילי, אייל גולן, טל מוסרי, הראל סקעת, עומר אדם, איתי לוי, שלמה ארצי, עדן חסון, נינט טייב, כוכבי ארץ נהדרת, עדי אשכנזי, גיא הוכמן ועוד.[139]
בעת המלחמה, חנן בן ארי כתב והלחין את השיר "מולדת" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.[140]
החברה הערבית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיוע אזרחי וגינוי הטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.[141][142][143][144][145][146] בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.[147][148]
אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.[149] כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.[150] חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.[147] בעיר רהט הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום[151] וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.[152][153] עשרות מתושבי הכפר דיר אל-אסד בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.[154] תלמידים מהיישוב א-סייד סייעו בהתנדבות בחקלאות.[155] מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.[156]
קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.[157] במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.[158] במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.[147] יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.[147][159]
חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.[160] ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021).[161] מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.[162] לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.[163][164]
על רקע המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני ברצועת עזה, התארגנו יוזמות רבות בחברה הערבית לאיסוף סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. במסגרת היוזמות הללו, הועמסו יותר ממאה משאיות בעשרות טונות של מוצרי מזון, היגיינה וחומרי ניקוי. אולם הממשלה קבעה שמותר להכניס לרצועה רק סיוע שנתרם מחו"ל או סחורות שקנו סוחרים עזתים מסוחרים בגדה המערבית, בכפוף לתיאום ולבדיקה של הרשויות בישראל. לכן, הסיוע לא הגיע ליעדו.[165]
תמיכה בחמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.[166][167][168][169][170][171]
שני נערים בני 14 מאום אל-פחם נתפסו ליד תחנת הרכבת סבידור בתל אביב כשעל גופם סכינים, לאחר שעוררו את חשדם של השוטרים.[172] נגד השניים הוגש כתב אישום באשמה שקשרו קשר לרצוח חייל צה"ל.[173] נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, הוגש כתב אישום, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם החמאס.[174]
קשיי החברה הערבית במלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלסטינים תושבי הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.[175][176] המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את משרד התחבורה להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.[177] במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.[178] עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".[179]
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של מכללת נתניה מטעמי ביטחון.[180] במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.[181]
נטען כי בוצעו מעצרים של ערביי ישראל גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים.[182][183]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אור רביד, טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023;
חנן גרינווד, זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023;
עידו אפרתי, "אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023;
שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן, מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023;
אריאלה איילון, "מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" | עדות הפתולוג של ישראל, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023;
נריה גוטל, זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023;
אריאלה איילון, רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023 - ^ הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת, באתר כיפה, 11 באוקטובר 2023
- ^ ירון דרוקמן, יואב זיתון, בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
- ^ אילנה קוריאל, "זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף, באתר ynet, 7 במרץ 2024
- ^ יעל צ'כנובר, סיון חילאי, מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" | כך תוכלו לסייע, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ רוני לינדר, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2023
- ^ רן רזניק, לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה, באתר ישראל היום, 16.10.23
- ^ עידו אפרתי, יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ שחר אילן, מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
- ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
- ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
- ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023, קובץ התקנות 10812, 11 באוקטובר 2023
- ^ שלבי החקיקה של חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ אמיר בוחבוט, הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ יפעת ראובן, הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2023
- ^ עידן ארץ, כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, "יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה", באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ ליאור דטל, משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 תומר גנון, לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו ברשות המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך טבלת אומדן אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה באתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי)
- ^ יובל אזולאי, "מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט", באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2023;
אפרת נוימן ועדי חשמונאי, מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2023 - ^ חנן גרינווד, "חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2023
- ^ כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם, באתר אייס, 6 בנובמבר 2023
- ^ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 15 באוקטובר 2023;
בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 23 באוקטובר 2023 - ^ מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר זמן ישראל, 29 באוקטובר 2023
- ^ נטעאל בנדל, מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון, סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ אבי בר-אלי, גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2023
- ^ ירדן בן גל הירשהורן, בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2023
- ^ יערה שפירא, הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בינואר 2024
- ^ ינון שלום יתח, ליאת רון, פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד", באתר וואלה, 21 בינואר 2024
- ^ גד ליאור, חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה, באתר ynet, 18 במרץ 2024
- ^ מיכאל שמש, פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2024
- ^ 1 2 מיכאל שמש, פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביוני 2024
- ^ שחר אילן, המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2023
- ^ דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", נציב תלונות הציבור, דצמבר 2023
- ^ שחר אילן, מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2023
- ^ הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל, באתר רשות המיסים
- ^ פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, 26 באוקטובר 2023
- ^ שלבי החקיקה של חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023
- ^ גד ליאור, סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ שני אשכנזי, המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה , באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ מירב קריסטל, הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ ליאת רון, לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ קובי ברקת, בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני גבאי, לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל דפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל ודפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
צבי זרחיה, ממשלת החירום הלאומית יוצאת לדרך: נתניהו, גנץ וגלנט יהיו בקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023 - ^ דפנה ליאל, ההרכב החדש של קבינט המלחמה יתכנס, לראשונה מאז הפרישה, באתר מאקו, 13 ביוני 2024
- ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ יהודה שלזינגר ואמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
- ^ מורן אזולאי, לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה, סער פורש מהממשלה: "לא באנו לחמם כיסאות", באתר ynet, 26 במרץ 2024
- ^ גילי כהן, סולימאן מסוודה ויערה שפירא, גנץ הציב לנתניהו אולטימטום ואיים בפרישה מהממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במאי 2024
- ^ יובל קרני ומורן אזולאי, גנץ פרש ממהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024
- ^ יקי אדמקר, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, המשרד של מאי גולן ייסגר, אבל היא תישאר שרה | כל הפרטים, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה תאשר: משרד המודיעין יבוטל, גמליאל תחליף את אקוניס שימונה לקונסול | פרסום ראשון, באתר ynet, 13 במרץ 2024
- ^ אורי סלע, אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון", באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ רועי רובינשטיין, "רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
- ^ קרן מרציאנו לי נעים יולן כהן מיכל פעילן, יו"ר ההסתדרות: "אי אפשר לעמוד מנגד"; סמוטריץ': "הנחיתי לא לשלם", באתר מאקו, 1 בספטמבר 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ^ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024 - ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
- ^ חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024 - ^ מתן וסרמן, ההפגנה למען השוויון בנטל: יותר מעשרת אלפים משתתפים מחו בת"א, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2024
- ^ יאיר קראוס, "המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ^ שלומי הלר, יקי אדמקר, אלפי חרדים הפגינו נגד חוק הגיוס לצה"ל; רכבו של גולדקנופף נרגם באבנים, באתר וואלה, 30 ביוני 2024
- ^ אבי כהן, מרב סבר, הפגנת החרדים במחאה על חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 2024-04-01
- ^ לירן תמרי, רועי רובינשטיין, רוני גרין שאולוב, קובי נחשוני, עימותים קשים בכביש 4 ובי-ם, המשטרה: "השחיתו תמונות חללים, קראו לנו נוחבות", באתר ynet, 2 ביוני 2024
- ^ אורי איזק ניצן שפירא ברהנו טגניה, מהומות אחרי עיכוב החיילים בחשד להתעללות: אחרי הפריצה לבסיס בשדה תימן - ההפגנה עברה אל מול בסיס מצ"ח, באתר מאקו, 29 ביולי 2024
- ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, איתמר אייכנר, רענן בן צור ומורן אזולאי, מהומות בשדה תימן ובבית ליד אחרי פשיטת מצ"ח, מפגינים פרצו לבסיסים, באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ איתי בלומנטל איציק זוארץ הדס גרינברג רועי שרון, מפגינים פרצו לבסיס שדה תימן בעקבות חקירת חיילים על התעללות במחבל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 ביולי 2024
- ^ שלומי גבאי, שלומי הלר, עימותים אלימים התגלעו בין חיילים ושוטרים למפגינים בבית ליד; הרמטכ"ל הגיע למקום: "על גבול האנרכיה", באתר וואלה, 29 ביולי 2024
- ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, מורן אזולאי, שילה פריד, פשיטה בשדה תימן: עוכבו 9 חיילי מילואים שחשודים בהתעללות מינית במחבל, באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ קורין אלבז-אלוש, יותר מ-170 בכירי מערכת הביטחון בעבר: "כדי לנצח במלחמה - צריך ללכת לבחירות", באתר ynet, 12 בינואר 2024
- ^ אורי סלע, אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון", באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ רועי רובינשטיין, "רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
- ^ דן רבן, אדם קוטב, בעקבות הפגנת חרדים קיצונים: כביש 4 נחסם ונפתח בהמשך, 4 נעצרו, באתר ynet, 2 במאי 2024
- ^ יאיר קראוס, "המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ^ משה ליפשיץ, "הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
- ^ בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2023
- ^ אנה ברסקי, בעד גיוס לצבא, נגד התבדלות: השינוי הדרמטי שחווה הציבור החרדי, באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2023
- ^ חנן גרינווד, יותר משליש מקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה בעד גיוס חרדים, באתר ישראל היום
- ^ בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות, באתר "סרוגים", 3 בינואר 2024
- ^ אנה ברסקי, התרגיל של נתניהו ודרעי לגנץ: כך נרקם הפתרון לחוק הגיוס | הדרמה מאחורי הקלעים, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2024
- ^ יקי אדמקר, סערת הפטור מגיוס: גלנט יצביע נגד החלת דין רציפות על חוק הגיוס, באתר וואלה, 10 ביוני 2024
- ^ חזקי ברוך, היועמ"שית נגד חוק הגיוס שנתניהו מקדם; השרים הצביעו בניגוד לעמדתה, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2024
- ^ יקי אדמקר, זה מה שיפיל את הממשלה? כך עשויה להשפיע פסיקת בג"ץ על תקציבי הישיבות, באתר וואלה, 25 ביוני 2024;
בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־25 ביוני 2024 - ^ שילֹה פריד, ההתפרעויות ופריצת החרדים הקיצונים לבקו"ם: 21 נעצרו, הושחתו עצים לזכר נופלים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ יואב זיתון, שילֹה פריד, מתוך 900 צעירים חרדים שזומנו: רק 48 הגיעו לצו ראשון, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ גיא נרדי, במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז | הנתונים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים, באתר "סרוגים", 16 באוקטובר 2023
- ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
- ^ משה נוסבאום, כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ מירב כהן, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ ארי ליבסקר, שדות של תקווה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ ליאת שניידר, כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שירה ספיר, פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
- ^ רועי ויינברגר, המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ יעל שטוקמן, המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק", באתר "Time Out ישראל", 12 באוקטובר 2023
- ^ לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
- ^ מאיר ליוש, פוסט, באתר X (formerly Twitter)
- ^ שרון בן-דוד, תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל, באתר טיים אאוט, 2023-12-05
- ^ האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות";
יפית פרץ, "פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים", באתר מאקו, 28 בנובמבר 2023;
עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל | עמקניוז - חדשות העמק, באתר עמקניוז - חדשות העמק, 10 בנובמבר 2023;
מערכת ניוזים, מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל, באתר ניוזים - מרכז, 25 בדצמבר 2023;
חן מור אטיאס, "חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות, באתר SchokenGroup, 9 בינואר 2024 - ^ סתיו נמר, "שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ גל גנות, המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח", באתר ynet, 10 במרץ 2024
- ^ ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים, באתר חדשות 13, 5 בנובמבר 2023
- ^ הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:59)
- ^ שאול אמסטרדמסקי, "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, באתר כאן 11, 9 בנובמבר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
״Proportionality״, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46),
No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17) - ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ בנט: "יש לנו עם של אריות", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ אורן אהרוני, ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
- ^ רן בוקר, מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ יאיר טוקר, "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" | ברי סחרוף שר עם הלוחמים., באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2023
- ^ רן בוקר, אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה, באתר 103FM, 16 באוקטובר 2023
- ^ רן בוקר, החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ מאיה כהן, מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ בר זגה, הסלבס מתגייסים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ מערכת תרבות ובידור, חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת", באתר חדשות 13, 16 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
- ^ https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651, X (formerly Twitter)
- ^ שרון כידון, ניר כהן, יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, "תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
- ^ פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל, באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב, יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ יואב איתיאל, אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות", באתר וואלה, 22 באוקטובר 2023
- ^ https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801, X (formerly Twitter)
- ^ עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו עי תושבי העיר והעירייה, באתר רוטר
- ^ "ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2023
- ^ 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים, באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023
- ^ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף, באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023
- ^ עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה", באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2023
- ^ איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל, באתר רוטר
- ^ דקלה אהרן שפרן, מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2023
- ^ סולימאן מסוודה, מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796, X (formerly Twitter)
- ^ ג'קי חורי, בחברה הערבית גייסו עשרות טונות של סיוע לעזה, אך ישראל אינה מאפשרת את הכנסתו, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2024
- ^ שילה פריד, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס, בעיתון מקור ראשון, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, "אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל גיל, נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס, באתר חדשות חיפה והקריות, 17 באוקטובר 2023
- ^ תומר גנון, שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ שילה פריד, הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית", בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
- ^ אבי כהן, צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023.
- ^ כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2023.
- ^ עידן אבני, מישל מכול, פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2024.
- ^ דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן, 100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים", באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2023
- ^ לי סיביליה, מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ אודי עציון, נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2023
- ^ אסף גולן, גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן", באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2023
- ^ אדיר ינקו, גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ בטוויטר
- ^ שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא, מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2023
- ^ הילו גלזר ואיתי משיח, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
- ^ Ivana Kottasová, Zeena Saifi, ‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians, CNN, 5 בנובמבר 2023
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |