לדלג לתוכן

יחידת הקישור ללבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת הקישור ללבנון
פרטים
כינוי יק"ל
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
סוג יחידת קישור
בסיס האם מרג' עיון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19832000 (כ־17 שנים)
מלחמות הלחימה בדרום לבנון
פיקוד
יחידת אם פיקוד הצפוןפיקוד הצפון פיקוד הצפון
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי ארז גרשטיין ז״ל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער כניסה למפקדת יק"ל במרג' עיון

יחידת הקישור ללבנוןראשי תיבות: יק"ל) הייתה עוצבה מרחבית בדרג אוגדה שהוכפפה לפיקוד הצפון, והייתה אחראית על גזרת דרום לבנון בין השנים 19792000.

על היחידה הוטלה השמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון, וניהול שיתוף הפעולה עם צבא דרום לבנון. היחידה פורקה לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

היחידה הייתה אחראית באופן כולל על כוחות צה"ל המבצעים פעולות ביטחון שוטף בגזרה - אספקה, חניכה, תחקור ובקרה.

תחומי האחריות של היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה על ידי בנימין בן אליעזר בשנת 1979, לאחר מבצע ליטני, ונקראה "אזור דרום לבנון". בראשית שנת 1983, לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שונה שמה והיא נקראה יחידת הקישור ללבנון.

היחידה הייתה אחראית על רצועת הביטחון בדרום לבנון, שכללה כפרים שיעים ונוצרים, מוצבי צה"ל וצד"ל, וכן את מעברי הגבול בין ישראל ללבנון לרבות הגדר הטובה. מפקדת היחידה, בדרג אוגדה, שכנה במרג' עיון, ותחתיה פעלו שתי חטיבות מרחביות, החטיבה המזרחית שמפקדתה במרג' עיון והחטיבה המערבית שמפקדתה ליד העיירה בינת ג'בייל. המפקדה העורפית של היחידה שכנה במטולה.

בנוסף, היחידה הייתה אחראית על התמיכה והליווי המבצעי של צבא דרום לבנון. היחידה עמדה בקשר קבוע עם מפקדי צד"ל, ליוותה את האימונים ואת הפעילות המבצעית של הארגון, וסיפקה סיוע לאנשיו בתחומים כמו חינוך, בריאות ותשתיות. היחידה נקראה יק"ל ולא כעוצבת לבנון, על מנת להציג מצג של נוכחות ישראלית מצומצמת בלבד בדרום לבנון. באחריות היחידה הייתה גם הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס האימונים של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר ע'ג'ר.

שר הביטחון יצחק רבין ומפקד יק"ל דני רוטשילד במסגרת מבצע "צינור חשמל" בדרום לבנון בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל, 1986

בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון, למידת נימוסים ותרבות ערבית, קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.

תחומים נוספים של היחידה אשר מעולם לא פורסמו - מעורבות בתאום וקשר עם גורמים כולל ממשלת לבנון, העדה הדרוזית בראשות וליד ג'ונבלאט. בתחילת דרכה עסקה במעורבות במשאים ובמתנים בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון - אשר כללו את הקמת צד"ל - שהוקם מתחילתו בסיכום עם ממשלת לבנון.

תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול אזור דרום לבנון (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת אגף המודיעין של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה לפיקוד הצפון. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף.

החטיבה המערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חאנין, רמיש, מארון א-ראס, יארון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צה"ל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צה"ל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הנקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הנקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"ם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"ם איציק רחימוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.

מפקדת החטיבה לשעבר הייתה אחד היעדים המרכזים בקרב על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.

מפקדי החטיבה המערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
מופיד עאמר 1987 - 1989
יצחק רחימוב 1989 - 1990 נהרג בזמן פיקודו על החטיבה בקרב עם מחבלים
נביה מרעי 1990 - 1991
מוניב באדר
רפיק סעיד
מרדכי שפס 1993-1995
טל רז 1995 - 1997
נועם בן-צבי[1] 1997 - 2000 מפקד החטיבה בזמן הנסיגה מלבנון

החטיבה המזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון (חטמ"ז). החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא. שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים).

מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון.

מפקדי החטיבה המזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
מחמד עזאלדין 1984-1990
אלי אמיתי
ארז גרשטיין[2] 1993 - 1994
יאיר גולן[3] 1996 - 1997 נפצע בשנת 1997, במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי החזבאללה
אביב כוכבי[4] 1998 - 1999 לימים הרמטכ"ל ה-22
איל איזנברג 1999 - 2000 מפקד החטיבה בזמן הנסיגה מלבנון

מפקדי היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים כאד"ל:

שם תקופת כהונה הערות
בנימין בן אליעזר 1974 - 1977 קצין קישור לדרום לבנון, מקים אד"ל איזור דרום לבנון
גדעון מאירי 1977 - 1978 מפקד אד"ל בזמן מבצע ליטני[5]
יורם המזרחי 1978 - 1980 מפקד אד"ל - קצין קישור לדרום לבנון
מאיר דגן 1980 - 1981 מפקד אד"ל. לימים ראש המוסד
אפרים סנה נובמבר 1981 - דצמבר 1982 מפקד אד"ל. לימים ראש המנהל האזרחי
דוד מימון 1982 מפקדה בגלגול הזמני שנקרא יס"ל - יחידת הסיוע ללבנון (דצמבר 82 עד פברואר 83). ממונה על הסיוע האזרחי בלבנון ועל כוחות המילואים של הממשל הצבאי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה

מפקדי יק"ל לדורותיה:

שם תקופת כהונה הערות
מאיר דגן דצמבר 1982 - אפריל 1984 לימים ראש המוסד
שלמה איליה אפריל 1984 - אפריל 1985
דני רוטשילד אפריל 1985 - אוגוסט 1986 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
דוד אגמון אוגוסט 1986 - יוני 1988 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
זאב זכרין יוני 1988 - פברואר 1991
מיכה טמיר פברואר 1991 - אוקטובר 1992
גבי אשכנזי אוקטובר 1992 - יולי 1994 לימים הרמטכ"ל ה-19
גיורא ענבר יולי 1994 - יוני 1996
אלי אמיתי יוני 1996 - פברואר 1998 ראש חטיבת המבצעים
ארז גרשטיין פברואר 1998 - פברואר 1999 נהרג בעת מילוי תפקידו ממטען צד
אלי אמיתי 1999 חזר לתפקיד כממלא מקום עד למינוי של בני גנץ
בני גנץ 1999 - 2000 מפקדה עד פירוקה לאחר הנסיגה מלבנון. לימים הרמטכ"ל ה-20

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]