לדלג לתוכן

מישל סיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל סיסון
Michele J. Sison
דיוקנה הרשמי של סיסון, פברואר 2018
דיוקנה הרשמי של סיסון, פברואר 2018
דיוקנה הרשמי של סיסון, פברואר 2018
לידה 29 במאי 1959 (בת 65)
ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא מישל ג'ין סיסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה מכללת ולסלי
בית הספר לכלכלה של לונדון
עיסוק דיפלומטית
שגרירת ארצות הברית בהאיטי
21 בפברואר 20189 באוקטובר 2021
(3 שנים)
תחת הנשיאים טראמפ וביידן
→ פיטר מולרין
קנת' מרטן ←
סגנית שגרירת ארצות הברית באו"ם
7 בדצמבר 201421 בפברואר 2018
(3 שנים)
תחת השגרירוֹת סמנתה פאוור וניקי היילי
→ רוזמרי דיקרלו
שגרירת ארצות הברית באו"ם בפועל
20 בינואר 201727 בינואר 2017
(8 ימים)
תחת הנשיא דונלד טראמפ
שגרירת ארצות הברית בסרי לנקה ובמלדיביים
14 בספטמבר 20126 בדצמבר 2014
(שנתיים)
תחת הנשיא ברק אובמה
→ פטרישה בוטניס
אטול קשאפ ←
שגרירת ארצות הברית בלבנון
25 בינואר 20089 באוגוסט 2010
(שנתיים)
תחת הנשיאים ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה
→ ג'פרי פלטמן
מאורה קונלי ←
שגרירת ארצות הברית באיחוד האמירויות הערביות
7 בפברואר 200719 בינואר 2008
(347 ימים)
תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש
→ מרסל ואבה
מרטין ר. קווין ←

מישל ג'ין סיסוןאנגלית: Michele Jeanne Sison; נולדה ב-29 במאי 1959) היא דיפלומטית אמריקאית, המכהנת כעוזרת מזכיר המדינה של ארצות הברית לענייני ארגון בין-לאומי. בעבר כיהנה כשגרירת ארצות הברית בהאיטי. סיסון היא מהדיפלומטים הבכירים ביותר בשירות החוץ של ארצות הברית, והיא מילאה עשרות תפרידים דיפלומטיים בעשרות מדינות שונות. בעבר הייתה שגרירה בלבנון, באיחוד האמירויות הערביות, בסרי לנקה ובמלדיביים. בראשית 2017, בתקופת חילופי הממשל בין זה של ברק אובמה היוצא לזה של דונלד טראמפ הנכנס, הייתה שגרירת ארצות הברית באו"ם בפועל עד למינויה של ניקי היילי.

סיסון נולדה בארלינגטון שבקהיליית וירג'יניה במאי 1959. אביה פיליפ ב. סיסיון ואמה ורוניקה הגיעו במקור לארצות הברית מפרובינציית פנגסינאן (Pangasinan) שבפיליפינים[1]. ב-1981 השלימה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה במכללת ולסלי, ובהמשך לימודיה הגבוהים למדה בית הספר לכלכלה של לונדון.

בשנים 1999–2002 הייתה סיסון סגנית ראש המשלחת וממונה על היחסים בשגרירות ארצות הברית באסלאמאבאד שבפקיסטן. קודם לכן — בשנים 1996–1999 — הייתה קונסולית כללית בקונסוליה האמריקאית בצ'נאי, השוכנת בדרום הודו. שליחויותה הדיפלומטיות מעבר לים כללו שורה של תפקידים דיפלומטיים במספר שגרירויות: אביג'אן בחוף השנהב (1993–1996); דואלה בקמרון (1991–1993); קוטונו בבנין (1988–1991); לומה בטוגו (1984–1988); ופורט-או-פרנס בהאיטי (1982–1984). כמו כן, היא מילאה תפקידים אחדים במחלקת המדינה של ארצות הברית בוושינגטון הבירה.

ב-6 במאי 2004 אשרר הסנאט של ארצות הברית את מינויה לשגרירת מדינתה באיחוד האמירויות הערביות, וב-12 ביולי אותה שנה הושבעה לתפקידה בידי מזכיר המדינה האמריקאי קולין פאוול. טרם הגיעה אל אבו דאבי, שימשה כסגנית ראשית לעוזר מזכיר המדינה בלשכה לענייני דרום אסיה, והופקדה על מתן פיקוח רחב על יחסי ארצות הברית–פקיסטן, נפאל, בנגלדש, סרי לנקה, הודו ואפגניסטן. חודש בלבד טרם פיגועי 11 בספטמבר, נועדה סיסון עם גורמים בארגון הטרור טליבאן כדי לנסות להבטיח את שחרורם של עובדי סיוע חוץ אמריקאים שנעצרו בקאבול בחשד שהציגו סרטון נוצרי למשפחה אפגנית. במרץ שלאחר מכן יצאה סיסון לריצה ונופפה לעובדת השגרירות ברברה גרין ולבתה בת ה-17, קריסטן וורמסלי, שנסעו בדרכן לכנסייה. זמן קצר לאחר מכן נרצחו השתיים בפיגוע שהתחולל בכנסייה באמצעות השלכת רימון[2].

במשך תקופה קצרה הייתה הממונה על היחסים בביירות, זאת בטרם אישר הסנאט את מינויה לשגרירה בלבנון ב-1 באוגוסט 2008. כעבור שנתיים, באוגוסט 2010, תמה שליחותה הדיפלומטית בלבנון.

ב-29 ביוני 2012 אושר מינויה לשגרירת ארצות הברית בסרי לנקה ובמלדיביים[3]. ב-8 ביולי 2014 הכריז נשיא ארצות הברית ברק אובמה על מינויה של סיסון לסגנית שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, בדרג שגריר, לצד היותה סגנית נציג ארצות הברית במועצת הביטחון של האו"ם. מינוי זה אושר במליאת הסנאט ביום 19 בנובמבר 2014[4].

ב-2 בנובמבר 2017 אושר מינויה בידי הנשיא דונלד טראמפ לשגרירת ארצות הברית בהאיטי[5]. בין הנושאים המרכזיים העומדים בפניה במסגרת תפקידה יהיה יחסה לטיפול האומות המאוחדות בנפגעי מגפת כולרה שפרצה במדינה במהלך 2010, וההתמודדות עם החלטת ממשלת ארצות הברית האם להאריך את ה"סטטוס מוגן זמנית" שהוענק לפליטים מהאיטי שהיגרו לארצות הברית בעקבות רעידת האדמה שפקדה את המדינה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל סיסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאט בוויג, Ambassador to Sri Lanka and Maldives: Who Is Michele Sison?, באתר AllGov‏, 21 באפריל 2012 (באנגלית)
  2. ^ דייוויד וולצ'ינסקי, Ambassador to Haiti: Who Is Michele Sison?, באתר AllGov‏, 23 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  3. ^ Senate Floor Activity - Friday, June 29, 2012, באתר הסנאט של ארצות הברית, 29 ביוני 2012 (באנגלית)
  4. ^ דומני ספרו, Senate Confirmations 11/19: Cormack, Mustard, Miller, Cefkin, Yamate, Sison, באתר Diplopundi‏, 20 בנובמבר 2014 (באנגלית)
  5. ^ טיילר וולדמן, Trump To Nominate Maryland Native, Career Diplomat, As Ambassador To Haiti, באתר WBAL‏, 20 ביולי 2017 (באנגלית)