לדלג לתוכן

ספקנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספקנות (בלועזית: סקֶפּטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי המשפט והמדע, כולל פילוסופיה.[1] באופן עקרוני, זוהי גישה שמטילה ספק כלפי ידע מקובל, אמונה או דוגמה. זוהי תורה הסוברת שאפשרויות ההכרה הן מוגבלות. באחת מצורותיה היא טוענת, כי קיימים דברים שמבחינה עקרונית אינם ניתנים כלל להכרה. השקפות פילוסופיות מוגדרות בדרך כלל כספקניות כאשר הן משולבות בקידום מידה מסוימת של ספק לגבי טענות שנלקחות כמובנות מאליהן במקומות אחרים. היא מופעלת כלפי תחומים על-טבעיים, כלפי מוסר (ספקנות מוסרית), כלפי תאיזם (קיומם של אל או אלים) וכלפי ידע (כלפי נכונותו של ידע מסוים, או לגבי האפשרות לדעת באופן כללי).

הספקנות בפילוסופיה היוונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס.[2] האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות בטענה שאין אדם היכול לדעת הכול ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. פירון מאליס, ששימש כמורה לפילוסופיה, לא כתב דבר, אולם תלמידו טימון מפליוס כתב סאטירות שבאמצעותן סיכם את עיקרי תורתו של מורהו[3]:

  • הוודאות לא ניתנת להשגה משום שאין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי.
  • החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה.
  • לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת.
  • לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה.
  • עליו לחתור להגיע למצב של שלוות נפש במקום לנסות להגיע לחקר האמת.
  • היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום.

תורתו של פירון מאליס חדרה אל האקדמיה האפלטונית התיכונה באתונה, והפילוסוף ארקסילאוס, שעמד בראש אקדמיה זו החל מ-264 לפנה"ס, היה אחד מממשיכיו.[3] תורת הספקנות שלטה גם באקדמיה האפלטונית השלישית שנוסדה על יד הפילוסוף קרנאדס ב-155 לפנה"ס. אחרון הפילוסופים הספקנים של האקדמיה האפלטונית היה פילון מלאריסה שמת בערך ב-84 לפנה"ס.

בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני אנסידמוס מקנוסוס חשב כי מקורם של הספק ושל המבוכה הוא ביחסיות תפיסתו של האדם. כדי לתאר זאת הוא ערך באלכסנדריה בערך ב־50 לפנה"ס טבלה של עשר דרכים שבהן הידע האנושי משתנה. הוא פיתח את הפירוניזם באמצעות עשרה יסודות אלה שעליהם ביסס את הספק. בתורה זו של אנסידמוס עשה שימוש מאוחר יותר סקסטוס אמפיריקוס (160–210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית.

לפירוניזם נודעה השפעה מרובה על סופרי הרנסאנס[2] ובהם מישל דה מונטן (1533–1592), שכתב את המסה "סנגוריה על רמון סבונד" בהשראתו של סקסטוס אמפיריקוס, ועל פילוסופים באירופה של המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ובהם פייר בל ודייוויד יום.

גישות ספקניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סוגים של ספקנות פילוסופית:

  • ספקנות מוסרית – גישה פילוסופית בענף המטא-אתיקה לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי.[4]
  • ספקנות אפיסטמית – עמדה פילוסופית בענף האפיסטמולוגיה בה בוחר הספקן לבדוק בצורה ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת משהו בוודאות מוחלטת באשר לנושא מסוים.[5] ספקנות זו הופיעה עוד מראשית ימי הפילוסופיה, לפני שנוסדה האסכולה הספקנית.
  • ספקנות מדעית – עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית.

מה שמקובל לכנות "ספקנות מדעית" אינו זהה כלל לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים יהיו ספקנים באשר לטענות הפסבדו-מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך לא יחזיקו בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא בדרך כלל לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית במובן המקובל של הביטוי, שכן המונח פסאודו מדע לעולם לא מתייחס לפילוסופיות וטענות הנוגעות במדעי הרוח. עם זאת, יש פילוסופיות שאינם נחשבות לעומדות בסטנדרטים של הפילוסופיה באקדמיה שיש המכנים "פאסודו פילוסופיה" (אנ'), כדוגמת פילוסופיית האובייקטיביזם של איין ראנד, תורות רוחניות המומצאות ונלמדות על ידי מורים רוחניים, ספרי עזרה עצמית (מסוימים), ורעיונות המומצאים על ידי מאמנים אישיים. ספקנים מדעיים מייחסים חשיבות לראיות אמפיריות המבוססות על ניסויים מבוקרים, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה.

עקרונות החשיבה הביקורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, ספקנים שואפים להעריך כמה שיותר נכון נכונות של הדברים אותם הם בוחרים לבחון. לשם זאת, הם מחפשים סימנים המסוגלים להפריך/לסתור את מה שהם בוחנים על סמך ביסוסו (ולהפך), או לכל הפחות מעלים חשד שמוריד את סבירות נכונותו (ולהפך). סימנים אלו כוללים:

כשלים לוגיים - כשל לוגי הוא מצב בו הטענה הנבחנת מבוססת על לוגיקה שאיננה תקפה וסותרת את חוקי הלוגיקה המקובלים כיום. הכשלים הלוגיים פותחו דרך תורות פילוסופיות, והם חשובים יותר לספקנים פילוסופיים, מאחר שספקנים פילוסופים בוחנים טיעונים בעיקר באמצעות לוגיקה. עם זאת, הם חשובים ביותר גם עבור ספקנים מדעיים.

לדוגמה, דייוויד יום טען כי לא ניתן להוכיח שלכל דבר בהכרח יש סיבה, מאחר שהביסוס לטיעון זה הוא אינדוקציה, כאשר גם הטיעון עצמו הוא אינדוקציה, ולכן טיעון כזה נופל בכשל הנחת המבוקש.[6] הבעיה שדויד יום הציג בהסקת מסקנות על סמך אינדוקציה ידועה כבעיית האינדוקציה. הטיעון של יום השפיע גם על ספקנים מדעיים, שכן הוא מונע מהם לשלול בביטחון טיעונים מסוימים, והכשל שהציג בטיעון הנ"ל הוא אחד הכשלים הלוגיים הידועים כיום.

הטיות קוגניטיביות ועיוותי חשיבה - אלו מתארים טעויות שמתרחשות בהליך המחשבתי שמוביל אנשים להגיע למסקנות מסוימות, כאשר הטיות קוגניטיביות הן טעויות "טבעיות" שמתרחשות אצל כולם, בעוד עיוותי חשיבה קורים בעקבות הפרעה נפשית. הן אינן רלוונטיות באופן ישיר לביסוס הטענה של האדם הלוקה בהם, אלא מתרכזות בטוען הטענה, ולכן הם יכולות רק להוריד את סבירות נכונות הטענה, ולא להפריך אותה. עם זאת, ספקנים רבים סבורים כי מציאת ההטיות והעיוותים הנ"ל, מעידה על טענה יותר בוודאות ממציאת כשלים לוגיים, ברוח האמפיריציזם, מאחר שההטיות והעיוותים מבוססים על הוכחות אמפיריות.

ספקנים מדעיים מחפשים אותם גם מאחר שהם מהווים "קיצורי דרך" שמאפשרים להם לקחת הערכה סבירה על נכונות הטענה אותה הם בוחנים, מבלי לבדוק אותה אמפירית, וגם מאחר שמודעות אליהם הכרחית על מנת לתכנן ניסויים מבוקרים - כאלו שיאפשרו להסיק מסקנות על הדברים עליהם הניסויים נעשים, עם ביטחון סביר שהניסוי "עוקף" את ההטיות והעיוותים שיכולים להוביל להסקת מסקנות שגויה מניסויים אלו.[7]

לדוגמה, אפקט פלצבו הוא אפקט שגורם לאדם שעבר טיפול שאיננו הוכח מדעית כיעיל מעבר לאפקט הפלציבו, להאמין שמצבו השתפר בזכות הטיפול עצמו, כשפועל מצבו השתפר מסיבות אחרות, כגון, עצם האמונה שמצבו היה אמור להשתפר.[8] לכן, ספקן מדעי לא יחשוב על טיפול מסוים כיעיל עד שלא יוכיח את עצמו כיעיל יותר מהיעילות שאפקט פלצבו מסוגל להביא.

כל הספקנים בודקים את כל הסימנים הנ"ל לא רק אצל אחרים, אלא גם אצל עצמם. הם שואפים למטא-קוגניציה שתאפשר להם להבחין באותם סימנים בטיעונים והמחשבות שעולים אצלם כאשר הם בוחנים טענה באופן ביקורתי. זו הסיבה שביקורת עמיתים כל כך חשובה להם.

ספקנות ככלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופים רבים השתמשו בספקנות כשיטה פילוסופית המובילה לאמת. סוקרטס נהג להגיד שאינו יודע דבר, וכך הכשיל את בני שיחתו.[9] דקארט פתח את ספרו, "הגיונות", בהטלת ספק בכל דבר, ותוך הטלת ספק זו הגיע למסקנה כי כיוון שהוא מטיל ספק הוא קיים. במקרים אלו הפילוסוף אינו מחזיק בעמדה ספקנית אמיתית אלא רק משתמש בה כדי לבנות משהו חדש מן היסוד.

ספקנים מדעיים רבים רואים ספקנות מדעית כהכרחית על מנת להבחין בין ניסויים שלא ניתן להסיק מהם דבר לבין ניסויים שניתן להגיע מהם לידע חדש, כדי להבחין בין מי שמצליח לחולל מהפכה בתחום ידע מדעי כזה או אחר לבין טרחן, וגם כדי לזהות דברים אשר אינם ניתנים להפרכה דרך ניסוי כלשהו, על פי עיקרון ההפרכה של קרל פופר, לפיו כל טענה שאיננה ניתנת להפרכה על ידי ניסוי אינה יכולה להיות נכונה. ישנם ספקנים המחשיבים טענות שאינם ניתנות להפרכה על ידי ניסוי כטענות אפילו לא שגויות, וגם אלו שאינם מחשיבים טענות שאינם ניתנות להפרכה על ידי ניסוי כלשהו כבהכרח לא נכונות, עשויים להחשיב טענות מסוימות לאפילו לא שגויות, עקב ערפול (בין היתר) ושימוש בביטויים רב-משמעיים, ההופך את הטענה לדעתם לחסרת כל משמעות. ישנם גם ספקנים המכנים טענות אלו "משחקי מילים" או פאסודו-פילוסופיה. אף על פי שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, הספקן אינו משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת בה הם מחזיקים גם ללא השימוש בכלים אלו.

ספקנות גם משומשת כגישה כדי להבחין בין מקורות מהימן בנושאים מדעיים. כך, למשל, ספקנים עשויים להעדיף לקרוא על מחקרים מדעיים על ידי קריאת המאמרים האקדמיים המתארים את המחקרים האלו, במקום לקרוא עליהם בכתבות עיתונאיות הנכתבות על ידי עיתונאים ללא השכלה מדעית מתקדמת, ולהשתמש במידע שבמאמרים האקדמיים אלו כדי לבדוק את הטענות בכתבות העיתונאיות לגבי אותם מחקרים.[10]

לצד כל זאת, יש המשתמשים בספקנות כדי לשפר את קבלת ההחלטות שלהם בחיי היום יום. דוגמה פשוטה לכך יכולה להיות הטלת הספק בטענה לפיה החיסון המשולש גורם לאוטיזם, טענה שנתמכה רק על ידי מחקר אחד על ידי אנדרו וייקפילד שהתגלה כהונאה. ב-2018, פעוטה נפטרה מחצבת עקם סרבנותם הוריה לחסן אותה ב-2018,[11] שייתכן ונבעה מהמחשבה כי חיסונים גורמים לאוטיזם.

שימושים מודרניים במונח "ספקן"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ספקן" משמש כיום לעיתים על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים, או להתייחסות לאדם המפעיל את עקרונות החשיבה הביקורתית לעיתים קרובות.[12]

לעיתים מבלבלים בין "ספקנים" לבין ציניקנים, כאשר לעיתים הכוונה היא שלילית כלפי הספקנים. עם זאת הביקורתיות הספקנית (בניגוד לדעה שרירותית או אובייקטיבית לגבי עניין מסוים) נובעת מבדיקה אובייקטיבית ושיטתית, שמוסכמת לרוב בין הספקנים ובין עצמם. הציניות מוגדרת לעיתים כעמדה המתייחסת שלא לצורך בצורה שלילית למניעים ולכנות של האנשים. על אף ששתי הגישות אינן שוללות זו את זו, הן מייצגות גישה שונה באופן מהותי באשר לטבעו של העולם.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סקפטי
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ספקנות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספקנות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגדרתה של פילוסופיה כמדע לכל דבר, במילון של האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 1 2 Skepticisem, The free dictionary
  3. ^ 1 2 Stanford Encyclopedia of Philosophy, Ancient Skepticisem, 24.2.2010
  4. ^ הגדרת המילה ספקן המתייחסת להגדרה זו
  5. ^ "מהי ספקנות מוסרית, באנציקלופדיה של סטנדפורד", במילון של האקדמיה ללשון העברית
  6. ^ בספר "הזמנה לפילוסופיה" מאת יובל שטייניץ, זמורה ביתן, 1987, עמ' 57–77 - יש דוגמה לכך, כאשר בדיאלוג בדיוני בין יום למדען, המדען השתמש בשני טיעונים שנפלו תחת כשל זה
  7. ^ הדאוזר וחבורת החופרים, גלעד דיאמנט - דוגמה לניסוי מבוקר
  8. ^ בספר "חשיבה חדה" מאת גלעד דיאמנט, הוצאה פרטית, 2014, עמ' 88–103 - יש פירוט מעמיק על אפקט פלצבו
  9. ^ בספר "מטריקס ופילוסופיה" מאת ויליאם ארווין, פן וידיעות ספרים, 2002, עמ' 19–20 - יש דוגמות לכך
  10. ^ גלעד דיאמנט, "כיצד לקרוא ידיעות רפואיות". המאמר הוא תרגום של מאמר בפורסם באתר National Libary of medicine על ידי ד"ר אליסיה וויט, בו הוא מתאר כיצד לבדוק את הכתוב בידיעות רפואיות, בין היתר, על ידי קריאת המאמרים האקדמיים עליהם מבוססות הידיעות (אם מבוססות) והשוואתם למידע המוצג בידיעות
  11. ^ "חשד לחצבת: נקבע מותה של בת שנה וחצי בירושלים", באתר ynet, 19 בנובמבר 2024
  12. ^ שתי ההגדרות האלו עונות על ההגדרה המילונית של המושג
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ספקנות&oldid=39225421"