לדלג לתוכן

בית אוסישקין (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית אוסישקין
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הירקון 52 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1922
תאריך פתיחה רשמי 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אלכסנדר לוי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′25″N 34°45′59″E / 32.0736°N 34.7664°E / 32.0736; 34.7664
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית אוסישקין
בית אוסישקין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לונטה
חלון טריפורי
קטע מהחזית
הקיר החיצוני של חדר המדרגות

בית אוסישקין הוא בניין בקרן הרחובות הירקון (מספר 52) ואלנבי בתל אביב הצופה על מגדל האופרה, כיכר הכנסת וחוף תל אביב. מנחם אוסישקין ומשפחתו התגוררו בבניין שנקרא על שמו.

בית אוסישקין נבנה בשנת 1922 ותוכנן על ידי אלכסנדר לוי במסגרת חברת "קדם - חברת בניין בע"מ" שהקים לוי ביפו אשר יזמה מיזמי בנייה ותשתיות בארץ. הבניין הוא דוגמה בולטת לסגנון האקלקטי שאפיין את הבנייה בתל אביב בעשור השני והשלישי של המאה ה-20. הוא מתאפיין בקשתות מחודדות המזכירות את הבנייה הערבית, כרכובים קלאסיים ואלמנטים קישוטיים נוספים, בדומה לבית הפגודה אשר תכנן לוי שנתיים מאוחר יותר.

אוסישקין, שנבחר ליו"ר הקרן הקיימת לישראל ב-1923, פנה לאלכסנדר לוי שנית וביקש שיתכנן גם את ביתו בשכונת רחביה בירושלים. לוי נענה לבקשתו וב-1925 הגיש תוכניות מפורטות אך מימושן השתהה בשל קשיים כלכליים. לבסוף נבנה הבניין רק ב-1931 בתכנונו של ריכרד קאופמן ולשם העתיק אוסישקין את משכנו.

בשנות ה-30 הוסיף האדריכל יוסף מינור קומה שלישית למבנה. עם פטירתו ב-1941 הוריש אוסישקין את המבנה למשפחתו, והוא נותר בחזקתה עד לשנת 1992.

מבנה לשימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בניינים רבים מתקופתו ואף יותר בשל הקרבה השוחקת לאוויר הים, בראשית שנות ה-90 הבית, עמד מתפורר ומוזנח. בשנת 1992 הוא נמכר על ידי דוד אוסישקין, נכדו של מנחם אוסישקין לקבוצת אנשי עסקים ישראלים שהתכוונה לבנות במקומו מגדל מגורים בן 23 קומות.[1] יחד עם זאת, הכרזת המבנה כמבנה לשימור וההגבלות שהוטלו על מבנים באזור מנעו זאת מהם ולבסוף השקיעה הקבוצה כ-4 מיליון דולר בשיפוצו, שימורו והרחבתו של המבנה.

למבנה נוספו שתי קומות שעוצבו בסגנון שונה לחלוטין ומחומרים אחרים כדי להדגיש דווקא את החזית המקורית ולא לפגוע בצורת הבניין הססגונית. בפעולת השימור נשמרה בעיקר החזית ואילו פנים הבניין שונה יחד עם תוספת הבנייה. התוספת, הבנויה בעיקר מפלדה, אלומיניום וזכוכית בניגוד לאבן ובטון מטוייח מהם בנוי המבנה המקורי, יוצרת ניגוד בין ישן וחדש ובשל נסיגה קלה מקו הבניין היא גם כמעט ואינה מורגשת על ידי הולכי הרגל העוברים בקרבת הבניין. שטחו של המבנה המורחב עומד על כ-2,000 מ"ר.

תקופה ממושכת המבנה הוצע למכירה ב-10 מיליון דולר ללא הצלחה. ב-1995 התעניינו בו פייסל חוסייני, אחמד טיבי ומספר נציגים פלסטינים נוספים לצורך הסבתו לנציגות אש"ף בתל אביב. המהלך עורר התנגדות רבתי שהובילה להתעניינות של מספר אנשי עסקים יהודים אך לא נמצאו קונים למבנה וב-2003 אחד היזמים, יעקב אייל, עזב את הארץ והותיר את חובותיו מאחור[2]. לקבוצה מונה כונס נכסים שבשנת 2006 מכר את בית אוסישקין לתושב חוץ.

כיום המבנה מכיל משרדים, דירות ודירות נופש.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אוסישקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]