לדלג לתוכן

גאט"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאט"ט (GATT - General Agreement on Tariffs and Trade), הוא הסכם בינלאומי המסדיר את הסחר הבינלאומי. ההסכם קובע את דרגות המכס וכללי ההתנהגות של ממשלות בתחום הסחר הבינלאומי. מטרתו הורדת חסמי סחר בין המדינות. המדינות אשר מהוות צד לאמנה מחזיקות בידיהן למעלה מ-80% מהסחר העולמי.

ההסכם הוא תוצאה של משא ומתן רב צדדי, שהתנהל בתום מלחמת העולם השנייה במטרה ליצור תשתית לקשרי מסחר בין מדינות, ומתוך אמונה כי קשרים אלו יקטינו את הסיכוי למלחמה נוספת בין הצדדים. נעשה ניסיון להקים ארגון סחר עולמי באותה עת, אולם ניסיון זה לא צלח. הסכם גאא"ט שנחתם בשנת 1947 שימש במה ליחסי מסחר בין מדינות, אך לא נחשב כארגון בינלאומי, אף שבמסגרתו פעלה מזכירות, שריכזה את הפעילות תחת ההסכם. בשנת 1995 הוקם ארגון הסחר העולמי, שניתק את הסכם גאט"ט מתפקידיו הארגוניים.

עקרונות ההסכם מתבססים על שני עקרונות מרכזיים, עקרון ה-standstill האוסר העלאת המכס מעבר למכס הקיים ועקרון ה-Rollback המצפה ממדינות להפחית את המכס. ירידת המכס נעשית באמצעות סבב שיחות בארגון הבינ"ל כאשר כל מדינה מציינת עד כמה היא מסכימה להפחית מכס. אמצעי נוסף הוא עקרון המדינה המועדפת ביותר המעוגן בסעיף 1 להסכם, לפיו יתרון מכס המוענק למדינה אחת יוענק אוטומטית לכלל המדינות החברות בהסכם. בנוסף הכלל מחייב הענקת היתרון לכל מוצר הדומה למוצר שמקבל העדפה ולא רק למוצר הספציפי. עיקרון זה אינו מתייחס רק למכס אלא לכל יתרון כלכלי אחר כמו מס פנימי, או העדפה המעניקה יתרון תחרותי.

הישגי ההסכם באים לידי ביטוי בהורדה משמעותית של מכסים בין המדינות המהוות צד להסכם, ובקביעת שערי מכס הולכים וקטנים במקרים בהם לא הצליחו להגיע להסדר של הסרת מכס לחלוטין.

מול המאמץ שמשקף גאט"ט, להקים מסגרת של תחרות הוגנת וחופשית לסחר בינלאומי, עדיין עומדות חלק מן המדינות על דעתן כי יש להגן על מוצרים מקומיים מסוימים במכסי מגן גבוהים, כמו למשל בתחום התוצרת החקלאית.

מדינת ישראל ישראל הייתה חברה בגאט"ט החל משנת 1962 וכן נמנית עם החברות המייסדות של ה-WTO (ארגון הסחר העולמי) שהחליף אותו ב-1995.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה ובנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.