המוקד לפליטים ולמהגרים

המוקד לפליטים ולמהגרים
(מוקד סיוע לעובדים זרים)

מדינה	ישראל
מטה הארגון	רח' הצפירה 18, תל אביב
מייסדים	מרים דרמוני שביט, סיגל רוזן, יהודית אילני
יושב ראש	ד"ר אילן כהן
מנכ"ל	ענת הרמן-אהרוני
תקופת הפעילות	1998–הווה (כ־26 שנים)
האתר הרשמי

המוקד לפליטים ולמהגרים הוא ארגון זכויות אדם ישראלי הפועל לעיגון והגנה על זכויות של מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, וכן של קורבנות סחר בבני אדם. הארגון מסייע גם לפליטים מאפריקה השוהים בישראל.

היסטוריה

בתחילת דרכו התמקד הארגון בסיוע רק למהגרי עבודה שהיו נתונים בהליכי מעצר וגירוש מאחר שהסתיימה תקופת אשרת שהייתם בארץ, ושמו המקורי אף היה: מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר. אולם כיום המוקד מטפל בקשת רחבה יותר של נושאים ואוכלוסיות נפגעות. אופני הפעולה של הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, סיוע פרה-משפטי, מתן מידע על זכויות וסיוע פרטני אחר. המוקד לפליטים ולמהגרים הוא הארגון הישראלי היחיד שלו מותר לבקר בכל מתקני הכליאה המנוהלים על ידי שירות בתי הסוהר מהם מוחזקים מהגרים המיועדים לגירוש ומבקשי מקלט. כמו כן, המוקד פועל לשינוי מדיניות הממשלה והשפעה על עמדות הציבור. כל זאת (בלשונו של המוקד) על מנת להביא "למיגור הניצול של מהגרים, להבטחת יחס מכבד והוגן כלפיהם ולגיבוש מדיניות ממשלתית שתבטיח זאת". המוקד משתף פעולה בעתירות עקרוניות לבג"ץ, עם ארגוני זכויות נוספים, ובמיוחד עם האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לפלורליזם יהודי וכן עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב.

פעילות המוקד מתאפשרת הודות לעבודתם של מתנדבים ולתמיכתם של אנשים פרטיים, נציבות הפליטים של האו"ם וקרנות ממשלתיות ופרטיות. המוקד מורכב ממחלקות שונות, ובהן: הקו החם, שעורך קבלות קהל קבועות במשרדי המוקד, ומעת לעת מבקר קהילות מהגרים ופליטים ברחבי הארץ, הנותן מענה לפונים, ייעוץ ואף ייצוג פרה-משפטי מול רשויות המדינה; מחלקה משפטית, המגישה עתירות בנושאים עקרוניים, ומייצגת במקרה הצורך מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וקרבנות סחר בהליכי הסדרת מעמד, בקשות מקלט, שחרור ממעצר, יחס המדינה לפליטים ומבקשי מקלט, ועוד; וכן מחלקה ציבורית, הפועלת לשינוי מדיניות באמצעות השתתפות בועדות הכנסת, פרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות.

בין המאבקים המפורסמים שבהם לקח הארגון חלק היה המאבק למען הסדר למתן מעמד לילדי העובדים הזרים בשנים 2005–2006, וכן מאבק למען הסדר לילדי מהגרי העבודה ב-2010. בין המקרים המפורסמים שבהם טיפל המוקד והגיעו לידיעת הציבור הרחב היה סיפורה של ג'ני אסקוביו, מהגרת עבודה מהפיליפינים, שנעצרה בהיותה בחודש השמיני להריונה, ואשר משרד הפנים ביקש לגרשה מישראל מכיוון שהרתה לבן-זוגה, אף הוא מהגר עבודה, בניגוד לנוהל שאסר על מהגרי עבודה להקים משפחה בישראל.

בשנת 2002 קיבלו מרים דרמוני-שביט וסיגל רוזן, ממייסדות המוקד, את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, "לאות הוקרה על פעילות המוקד למען זכויות עובדים זרים".

בשנת 2007 זכה הארגון באות המופת החברתי מטעם כנס שדרות לחברה. את האות חלקו עם המוקד עמותת "הלב"- העמותה למלחמה בעוני ומר סעדי זיאד, יו"ר יד לבנים הבדואי.

בספטמבר 2008 קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם בשנה הראשונה להענקתו. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים.

בשנים 2013 ו-2014, בעקבות עתירות שהגיש הארגון, ביחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, בוטלו תיקון מספר 3 ותיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות.

בשנים 2014–2016 הארגון ייצג את מוטסים עלי במאבקו לקבל מעמד של פליט שהסתיים בהכרה רשמית. מוטסים הוא האזרח הסודאני היחידי שהוכר בישראל כפליט.

במרץ 2018 עתר הוביל הארגון את עתירת ארגוני זכויות האדם כנגד דרישת המדינה מאזרחי אריתריאה וסודאן לצאת למדינות שלישיות באפריקה (אוגנדה ורואנדה) או לחלופין להיכלא במעצר מנהלי בכלא סהרונים. הייתה זאת העתירה היחידה כנגד תוכנית הגירוש שנותרה תלויה ועומדת עד לביטול התוכנית והודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על חתימת ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים.

בשנת 2019 עתר הארגון כנגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה להסיר את ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל, בעקבות העתירה החליט שר הפנים, אריה דרעי, להשהות את ההחלטה.

ביוני 2020 לשר הפנים ולמנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה בבקשה שיעניק מעמד הומניטרי מיוחד, לפנים משורת הדין, ל-27 נשים, אזרחיות אתיופיה שנחטפו לישראל וחלקן נמצאו באותה העת בסכנת גירוש. כל הנשים הוכרו על ידי מדינת ישראל כקורבנות סחר בבני אדם, אך בחלוף השנים חלקן הפכו למועמדות לגירוש. לפניית המוקד הצטרפו שמונה ארגוני נשים שהוציאו גם הן פניה מיוחדת בעניין לשר הפנים. לאחר חודשיים שבהם לא התקבלה כל תגובה ממשרד הפנים, שודרה בכאן חדשות כתבה שבה סיפרו הנשים את סיפורן הקשה. בעקבות שידור הכתבה, למעלה מ-5000 איש שלחו מיילים לשר הפנים בדרישה להיענות לבקשת המוקד. לבסוף, בינואר 2021, החליט השר דרעי להעניק אישור עבודה ל-27 הנשים. המוקד ממשיך לפעול על מנת שיקבלו מעמד קבע.

ביוני 2022 פרסם המוקד דוח מחקר אודות מעמדם של ילדי מבקשי מקלט בישראל וברחבי העולם. הדוח השווה את מעמדם של ילדי מבקשי המקלט החיים בישראל, לאלו החיים בעשר מדינות מערביות אחרות: צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה (לפני ברקזיט), ארצות הברית, אוסטרליה, פינלנד, ניו זילנד, שוודיה וקנדה. דוח המחקר גילה כי אם ילדי מבקשי המקלט בישראל היו מתגוררים שנים כה רבות בכל אחת מעשר המדינות, רובם כבר היו זכאים לאזרחות או מעמד קבע במדינה הקולטת. המחקר העלה שמי שהוכר כפליט, שהה תחת הגנה משלימה או הינו חסר אזרחות, יוכל, הוא וילדיו, לזכות במעמד של קבע תוך זמן קצר בקנדה ובניו-זילנד; לאחר ארבע שנים בפינלנד; חמש שנים בצרפת ובאיטליה; ושמונה שנים בגרמניה.

ביוני 2024 פנה המוקד, יחד עם ארגון UCI (United Children of Israel) במכתב עליו חתמו 100 תיכוניסטים, ילידי ישראל שנולדו למהגרי עבודה, בבקשה משר הפנים להסדיר את מעמדם.

קישורים חיצוניים

• , ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• המוקד לפליטים ולמהגרים
• שחר אילן, לוקחת את העבודה הביתה, באתר הארץ, 22 באפריל 2007 על סיגל רוזן, ממייסדות המוקד לפליטים ולמהגרים.
• סיפור הקמתו של המוקד לפליטים ולמהגרים באתר מט"ח "מגינים על זכויות אדם"
• "20 שנות שינוי מציאות"
• המוקד לפליטים ולמהגרים, דף שער בספרייה הלאומית