לדלג לתוכן

שולחן ערוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שו"ע)
שולחן ערוך
שלחן ערוך
  • שולחן ערוך אורח חיים
  • שולחן ערוך אבן העזר
  • שולחן ערוך יורה דעה
  • חושן משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת יוסף קארו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה כתבי קודש, ספרות הלכתית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1565 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם בית יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שולחן ערוך
הספרייה הלאומית 990020976490205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח)[1] ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"הה'שכ"ו)[2].

הספר נחשב אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, והוא דה פקטו משמש יחד עם המפה כעמוד תווך המעגן ומעצב את כל אורח החיים היהודי, על פי ההלכה הפסוקה.

הרב יוסף קארו קרא לספרו "שולחן ערוך" ”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”[3] הדמיון לשולחן, לקוח ממאמר במכילתא דרבי ישמעאל[4] לפיו הקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר ”ערכם לפניהם כשולחן הערוך”[5].

השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את "שולחן ערוך" ”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”[3]. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

השולחן ערוך בנוי על סדר הטור, שכלל את ההלכות המעשיות בתקופת כתיבתו (בגלות, לפני למעלה מחמש מאות שנה). מסיבה זו, הלכות רבות (כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן באות לידי ביטוי בימינו.

ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

  1. אורח חיים – על ההלכות היומיומיות – השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
  2. יורה דעה – על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, ומצוות התלויות בארץ שניתן לקיימן אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
  3. אבן העזר – עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב, י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
  4. חושן משפט – על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שרבי יוסף קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים. (סך הכל 1705 סימנים)

הגהות לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה קרוב בדעותיו לרי"ף, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא הופיעו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו במהדורה הראשונה בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. במהדורות שלאחר מכן אף שולבו בתוך גוף הדברים, בגופן שונה[א] להבחנה, ובציון הג"ה [ב] בראש ההוספה. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים במהלך הדורות, ולבסוף פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

פסיקה לפי השולחן ערוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבלת הוראות מרן

רבנים רבים מורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים.

פרשני שולחן ערוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נושאי כליו של השולחן ערוך

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך: "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורה אחת של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראה כולה על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): אשלי רברבי (שנת תל"ז 1677 ושוב בדפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: עצי-האשל הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר, ברוח משורר התהילים (תהילים קכ"ח,ג) המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים על שולחנו של בעל הבית.

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:

פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:

ספרי המשך לשולחן ערוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אחרונים

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך, בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב; חיי אדם וחכמת אדם; ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.

גם בקרב ארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים; הבן איש חי; ערך השולחן וכף החיים.

בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו לרוב פסקים לפי מנהגי הספרדים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, פרק 18, "שולחן ערוך": הלכה לדורות", עמ' 421-438.
  • אמנון רז-קרקוצקין, "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השולחן ערוך כראשית המודרניות", א' באומגרטן ואח' (ע'), טוב עלם – מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, תשע"א, עמ' 306 – 335

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לרוב בכתב רש"י
  2. ^ או 'הגה'. במקרים רבים ההוספה אף מוקפת בסוגריים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כנכתב בסיום חלק חושן משפט, שהכתיבה נסתיימה ביום שישי ט"ז אדר ראשון שנת שיח"ה. למרות שהיו כאלו שהבינו שהכוונה לשנת שכ"ג שגם היא הייתה מעוברת, הרי שהתאריך הנ"ל לא מתלכד עם יום שישי. לפיכך ברור שהכוונה לשנת ה' שי"ח, בה חל פורים ביום רביעי.[דרוש מקור][מפני ש...]
  2. ^ החלקים "אורח חיים", "יורה דעה" ו"אבן העזר" הודפסו בשנת שכ"ה, והחלק "חושן משפט" הודפס בשנת שכ"ו.
  3. ^ 1 2 הקדמה לספר
  4. ^ ריש פרשת משפטים. הובא גם ברש"י על ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א'.
  5. ^ מנחם מנדל זלטקין שמות הספרים העברים עמוד 176 באתר היברובוקס