Lobby 99

מפסיקים לחלק מתנות לעידן עופר המדינה החליטה לפטור את כימיקלים לישראל, שבשליטת עידן עופר, מתשלום דמי מים - חוב שיגיע בעשור הקרוב למאות מיליוני שקלים. הגשנו בג״ץ כדי לדאוג שזה לא יקרה. צפו בהסבר של לינור דויטש, מנכ"לית הלובי. נמאס לכם שהטייקונים מקבלים פטור ואנחנו ממשיכים לשלם? הצטרפו אלינו עכשיו וחזקו אותנו: https://bit.ly/3eBnuLP

יום בחיי צוות לובי 99 הוא מרוץ בלתי פוסק מול השעון. עם צוות של 16 אנשים מסורים, אנחנו עושים את המיטב כדי להיאבק למען הציבור, אבל פשוט אין לנו מספיק ידיים כדי לטפל בכל הנושאים הקריטיים שמצויינים בסרטון. למה? ארגון שפועל בשיטת מימון המונים תלוי במספר החברים. עם כמעט 14,000 חברים, גדלנו וצמחנו והצלחנו לא מעט. דמיינו מה היינו יכולים להשיג יחד אם היינו יותר. אם היינו 50,000 חברים, היינו יכולים להכפיל את הצוות, להיכנס לעומקם של עוד נושאים ולהביא לשינויים משמעותיים שבאמת ישפיעו על הכיס והחיים שלכם. הכוח לשינוי נמצא בידיים שלכם. הצטרפו אלינו היום, ובואו נעבוד יחד כדי להפוך את ישראל למקום טוב, צודק והוגן יותר עבור כולנו! 👈https://shorturl.at/0KYUC

800 מיליון ₪ נעלמו מכספי החוסכים – ואנחנו כאן כדי לחשוף את האמת. פרשת סלייס היא דוגמה מובהקת לניהול כושל ורשלני של כספי ציבור. כספי החוסכים, שנצברו במשך שנים של עבודה קשה, התפיידו במנגנונים מעורפלים, כשאף אחד לא יודע לאן ולאיך. אנחנו בלובי 99 לא מתכוונים להניח לזה. מי עומד מאחורי סלייס? החברה הוקמה על ידי משפחת גולדברג, מבעלי FMR – אחת מהחברות הגדולות למסחר בבורסה. גוף שאמור היה לנהל את כספי החוסכים באחריות ובשקיפות, התנהל בפועל ברשלנות שזועקת לשמיים. כספים עברו ממסלול למסלול מבלי לדעת מה שייך למי, וכך נוצרה קרקע פורייה לפעילות עבריינית. ומה קרה לכסף? בזמן שהחברה הייתה אמורה לוודא שהכסף של החוסכים נשמר במסלולי השקעה מבוקרים, הכספים נעלמו בקרנות עלומות ובחשבונות שלא ניתן לעקוב אחריהם. העדויות מצביעות על אפשרות שמדובר בהונאה מתוחכמת, שהייתה צריכה להדליק נורות אזהרה אצל כל רגולטור אחראי. מה אנחנו עושים? בלובי 99 אנו חוקרים את הפרשה לעומקה, בוחנים כל פרט ומוודאים שהאחראים יתנו את הדין. אנחנו לא נאפשר שהמקרה הזה ייגמר בלי דין וחשבון, ובוודאי שלא נאפשר שהחוסכים יהיו אלו שיספגו את הפגיעה. כדי שנוכל להמשיך במאבק – אנחנו זקוקים לך. הצטרפו ללובי 99 ותמכו בפעילותנו. כל שקל שנאסף משמש כדי להגן על הציבור ולוודא שפרשות כאלה לא יקרו שוב - https://ow.ly/xIn250T7FFG

בואו נדבר רגע על תקציב המדינה. למה כל כך חשוב להעביר אותו? ולמה למרות שאנחנו רק בחודש אוגוסט הממשלה כבר באיחור משמעותי להגשתו? לפי חוק היסוד, הממשלה חייבת כל שנה לקבוע את תקציב המדינה, ולוודא שהתקציב יעבור גם כחוק בכנסת. בחוק התקציב נקבעים דברים כמו היקף הוצאות המדינה (מה שנקרא "מסגרת ההוצאה") ופירוט תוכן ההוצאה, כמו גם תחזית הכנסות המדינה, שכוללת כמה כסף המדינה צופה שהיא תכניס ממסים גיוסי חוב. הפער בין מסגרת ההוצאה ובין תחזית ההכנסות ממסים, הוא הגרעון הצפוי בשנת הכספים - ממש כמו משק בית שהוצאותיו גבוהות מהכנסותיו ונכנס ל״מינוס״. בנוסף לאלו, חוק התקציב כולל גם תוכנית כלכלית תלת-שנתית, שהיא הבסיס לחישוב ההוצאות העתידיות של הממשלה. הדבר העיקרי שצריך לזכור: חוק התקציב הוא שקובע את סדר העדיפויות הממשלתי, מה שגבוה בסדר העדיפויות - מתוקצב, ומה שנמוך - נשאר בחוץ. ולכן, אם חוק התקציב לא עובר, המשמעות היא שהממשלה לא יודעת מה סדר העדיפויות שלה, ובמילים אחרות, היא מתברברת. וככה, פשוט אי אפשר לעבוד. ****** אחרי שדנו במהותו התקציב וחשיבותו, זהו בדיוק הזמן לדון באיחור הגדול בהכנתו. בחוק יסוד: משק המדינה נקבע שתקציב המדינה צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לפחות חודשיים לפני תחילת שנת הכספים. כלומר, סוף אוקטובר זה המועד המאוחר ביותר בו החוק צריך כבר להיות כתוב ומוסכם על הממשלה. כדי להגיע לשם יש המון עבודה. ישנו החלטות גדולות שצריך לקבל כמו מסגרת התקציב וגובה הגרעון. יש מאבקים פוליטיים שצריך לנהל ולהכריע, כמו כמה תקציב יקבל כל משרד? איזה פרויקט ממשלתי ידורג גבוה יותר בסדר העדיפויות? ומלבד זאת, החוק מכיל אלפי סעיפים, שלוקח הרבה מאוד זמן לכתוב את כולם. כדי שבכלל אפשר יהיה להתחיל לעבוד על הפרטים הקטנים, חייבים קודם כל לדון ולקבל החלטות בממשלה על הפרטים הגדולים. לוח הזמנים לתקופה הנוכחית לרוב נראה כך: במהלך חודש אוגוסט אגף התקציבים באוצר נמצא בשיא הפעילות שלו, ואחרי שהתקבלו ההחלטות הגדולות ביותר, יושבים באגף עם כל אחד מהשרים ומנכ"לי המשרדים, עם הצוותים המקצועיים במשרדים ועם האגפים האחרים במשרד האוצר, בונים את התקציב ומתחילים לנסח את החוק. בהמשך, החוק צריך לעבור גם את הלשכה המשפטית באוצר, ואת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לפני שהוא מונח על שולחן הכנסת. ואיפה אנחנו השנה? נכון לעכשיו טרם התחילה העבודה אפילו על ההחלטות הגדולות, לא כל שכן על ההחלטות הקטנות ועל ניסוח החוק. ** עבודה יסודית ומקצועית על חוק התקציב בכל שנה היא קריטית לעבודת הממשלה. אך בתקופות סוערות, שבהן ישנם סיכונים גבוהים, ביטחוניים וכלכליים, קביעת סדר עדיפויות שמוכוון להתמודדות עם הסיכונים היא קריטית אף יותר. אם שר האוצר לא רוצה להביא אותנו לקריסה כלכלית, חברתית וביטחונית - הוא חייב לקדם בדחיפות את תחילת העבודה הרצינית על התקציב לשנה הבאה. הצטרפו אלינו, לובי99, הארגון ששומר על הכסף שלכם - https://ow.ly/LbaW50T5YLe

למה הכסף שלנו מתאדה? מנכ״לית לובי 99, עו״ד לינור דויטש, מסבירה, ועל הדרך תגלו מיהם ה-99% שעל שמם קרוי הלובי.

ככה לא בונים חומה על חומת המלח שבונים היום על הגבול עם ירדן כדי שתגן עלינו מפני סכנות ביטחוניות כבר שמעתם? נכון, מזכיר כמה סצנות מתוך משחקי הכס, אבל האמת היא שזה קורה בימים אלה ממש. ולא בתוך סדרת טלוויזיה. מדובר בפרויקט מוזר למדי, יוזמה של חברת כי"ל, שמחזיקה את מפעלי ים המלח, במסגרתו היא לוקחת פסולת תעשייתית – מלח – ובמקום לטפל בה, כמו שאמורים לטפל בפסולת כזו, היא הצליחה בדרך לא לגמרי ברורה לשכנע את משרד הביטחון שכדאי להקים עם המלח הזה מכשול על הגבול עם ירדן. לא לגמרי ברור אם יש ערך ביטחוני לחומת המלח, יצא לנו לשמוע גורמים רשמיים שסיפרו לנו שזה קשקוש גמור, גם לא לגמרי ברור מי מממן אותו (יש סיכוי שאנחנו מסבסדים אותו?), מה שכן ברור, זה שמדובר בעוד אחת מההצעות היצירתיות של החברה שעושה כל מה שהיא יכולה כדי להתחמק מלטפל בפסולת התעשייתית שלה. כפי שקורה בכמה וכמה ממפעליה הפזורים ברחבי הנגב. *** כי"ל מייצרת מידי שנה פסולת בסדר גודל שעולה פי כמה על כמות הפסולת שכל משקי הבית בישראל מייצרים גם יחד. חלק מהפסולת רעילה, חלקה מסוכנת, חלקה "סתם" פסולת. בניגוד לחברות רבות אחרות, היא לא משלמת היטלי הטמנה על הפסולת הזו, ואפילו לא משלמת על מלוא הנזקים שהפסולת הזו גורמת כשהיא מזהמת את הסביבה והורסת את הנוף. בשנת 2012 החברה חתמה על הסכם קציר המלח מול המדינה, במסגרתו התחייבה לפנות ערימות של מלח שמסכנות את חוף המלונות בהצפה, והיא התחייבה לעשות זאת לפי אבני דרך מסוימות ובקבועי זמן סבירים. מדובר בהסכם מאוד יקר – היא אמורה לשלם כמה מיליארדים טובים כדי להשלים אותו. אז מאז ועד היום, בטח לא תתפלאו לשמוע, היא עושה כל מה שהיא יכולה כדי "לדחות את ההשקעה". עברנו על כל הפרוטוקולים של ועדת התשתיות הלאומיות ובכל דיון מתבקשת עוד דחיה ועוד דחיה. נדמה לנו שחומת המלח הזו שלה היא עוד דרך – יצירתית, יש להודות (מה ששלה שלה) – למשוך את הזמן ולחסוך כסף. אנחנו נערכים בימים אלה – במקביל להיערכותה של המדינה – להסדר הבא שיחול על ים המלח החל משנת 2030. הלובי כולו מגויס לדבר. אחד הדברים שנילחם עליהם הוא לוודא שמי שיקבל לידיו את ים המלח (כנראה כי"ל, בואו נודה) – יפנים את העלויות התעשייתיות שלו על הסביבה במלואן. בואו חזקו אותנו במאבק על ים המלח - https://ow.ly/KuzN50T2PxT

בנק ישראל מעכב את השלמת רפורמת 'הבנקאות הפתוחה' הבנקים ממשיכים להעלות את עמלות העו"ש כי הם יכולים והציבור ממשיך להיחנק כי אין תחרות בין הבנקים שתכריח אותם להעניק שירות טוב ומשתלם יותר. וכשסוף סוף רפורמת 'הבנקאות הפתוחה', שהיינו חלק מהחקיקה שלה, מתחילה לעשות שינוי, בנק ישראל מבקש לדחות את תחילתו של מועד החוק שלפיו חברות טכנולוגיות יוכלו להעניק שירותים בנקאיים שונים, ובכך להגדיל את התחרות. פנינו למשרד האוצר ודרשנו שהחוק יחל במועד שנקבע ולא ידחה. הלקוחות מפסיקים להיות פראיירים ויש רק ארגון אחד שבאמת דואג לציבור מול הבנקים. *** רפורמת ה'בנקאות הפתוחה' נולדה במטרה לשבור את המונופול שיש לבנקים על שירותים בנקאיים כמו העברת כספים. הרפורמה, שהיינו חלק מתהליך החקיקה שלה, מאפשרת בין היתר לגופים חוץ בנקאיים, לבצע פעולות של העברת כספים בין בחשבונות העו"ש בבנקים. כך למשל, יוכלו חברות טכנולוגיות להתחרות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. לדוגמה, ברכישה של מוצר או שירות כלשהו, הלקוח יוכל להעביר תשלום ישיר מהחשבון שלו לחשבון של הספק בקלות ובזול, ללא צורך בכרטיס אשראי, או בכניסה לחשבון הבנק. שבירת המונופול של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי על שירותי התשלום מצריכה צעדים נוספים, וישנם עוד יישומים רבים שיוכלו לחסוך לציבור הרבה מאוד כסף. כדי לסבר את האוזן, ההכנסות של הבנקים מעמלות, בלבד, מסתכמות בכ- 6.2 מיליארד שקל בשנה. תחרות בתחום הזה יכולה לחסוך לציבור מאות שקלים בשנה. לצערנו בנק ישראל מתמהמה ומבקש לדחות בחצי שנה את המועד שבו יוכלו החברות הטכנולוגיות להתחרות בבנקים, ולהשאיר כמה שיותר זמן את המערכת ללא תחרות על חשבון הציבור. פנינו למשרד האוצר והבענו את התנגדותנו למהלך. נעשה הכל כדי שחברי הכנסת ידרשו יותר תחרות בבנקים ולא יאשרו את הארכת המצב הקיים בו הבנקים קובעים והציבור משלם. *** גם לכם נמאס לשלם כל כך הרבה כסף על עמלות לבנקים? הצטרפו ללובי 99 - https://bit.ly/4dpFFxN

קבלו את הלוביסט הציבורי החדש שלנו, אופיר פאר. אופיר מגיע אלינו אחרי שהיה ראש הצוות הכלכלי במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, שם היה אחראי על עיצוב מכרזים מרכזיים של אגף החשב הכללי, על פיתוח והטמעת מתודלוגיה כלכלית במשרדי הממשלה, וקידום רפורמות ברכש הממשלתי. כל הניסיון העשיר הזה יסייע לאופיר בהובלת ההיערכות שלנו לסיום הזיכיון של כימיקלים לישראל בים המלח ובהיערכות למכרז הבא, במסגרת נושא משאבי הטבע, ובטיפול בסוגיות פיננסיות מורכבות כחלק מצוות הפיננסים של הלובי. אנחנו נרגשים על הצטרפותו של אופיר ללובי, ומאחלים לו בהצלחה רבה. אופיר בעל תואר ראשון בהצטיינות בתוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתגורר בגבעתיים, שם הוא נהנה לטייל עם הכלבה שלו. הוא חובב תרבות גדול - בעיקר מוזיקה וסרטים. אז אם כבר הצטרפת, ובזכותך יש לציבור לוביסט ציבורי חדש, זה הזמן לומר לך תודה! ואם עוד לא הצטרפת, זה הזמן לקחת חלק לטובת העתיד של כולנו - https://bit.ly/4fRgsO2

כמה כסף חסכנו לציבור? לא אחת אנחנו נשאלים כמה כסף הלובי מצליח לחסוך לציבור? אנחנו גאים להיות הארגון ששומר בין היתר על הכיס של הציבור, ולכן נספר לכם שמדובר בלא מעט כסף, מיליארדים. באמצעות החוקים, רפורמות, והחלטות ממשלה שונות אנחנו נלחמים לתקן את המשוואה כך שהאינטרס הכלכלי-חברתי של הציבור לא יפגע. על שאלה זאת ועוד רבות ענתה מנכ"לית הלובי, עו"ד לינור דויטש, במפגש לייב שנערך בשבוע שעבר. הכנסו לצפות בסרטון המלא שבו לינור עונה על שאלות נוספות, ובואו להשקיע בעתיד שלכם יחד עם עוד 13,500 חברי לובי נוספים - https://bit.ly/4crcI2X

למה האלפיון העליון משלם פחות מסים מעובד שכיר ממוצע? במדינות מפותחות מי שמרוויח ומכניס יותר כסף משלם יותר מס - זה גם יותר נכון כלכלית וגם יותר צודק. בישראל, אם נסתכל רק על הסכום נראה כי האלפיון העליון מעביר לא מעט מסים לקופה הציבורית, אבל זה רק נראה כך. לאחרונה פרסמה רשות המסים מחקר שבחן את תשלום המס בישראל. מהמחקר עולה שבעוד שהשכירים משלמים מס בשיעור שעולה ככל שהם מרוויחים יותר, עד לשיעור מס של 49% לשכירים במדרגת המס הגבוהה ביותר - העשירים ביותר, שרוב הכנסתם מגיעה מההון שלהם ולא מהמשכורת שלהם, נהנים משיעורי מס שהולכים ויורדים. המאיון העליון, ה-1% בעל ההכנסות הגבוהות ביותר, שילם בין השנים 2013 ל-2021 כ-26 מיליארד ש"ח בממוצע בשנה - שיעור מס של 26% ביחס להכנסה שלהם. אבל גם בתוך ה-1% של המאיון העליון אין שוויון, כשהעשירים ביותר בו, ה-0.01% הכי עשירים בישראל, שילמו רק 21% מס. איך זה יכול להיות שככל שאתה יותר עשיר אתה משלם פחות מסים? זה קורה כי בניגוד למס על השכר, שיעורי המס על הון הם קבועים, ולא תלויים בכמה כסף משקיעים ומרוויחים. כלומר, אדם פשוט שמשקיע בבורסה אלפי שקלים ישלם בדיוק את אותו שיעור מס כמו טייקון שמשקיע מיליונים ומשם מגיעה רוב ההכנסה שלו. בגלל שרוב ההכנסה של האנשים העשירים ביותר מגיעה מהשקעות, יוצא שהם משלמים מסים בשיעור נמוך יותר לעומת שכירים במדרגת המס הגבוהה ביותר. וזה קורה גם כי פעם בכמה שנים, נותנים לאנשים האלה הטבות מס כדי שימשכו דיבידנדים מהחברות שלהם, וישלמו מעט מס. הצעה כזו עלתה על השולחן בינואר, והצלחנו להוריד אותה, אבל היא תעלה שוב, כי מועדון ההון-שלטון שומר על האינטרסים של עצמו. יודעים מי שומר על האינטרסים של ה-99%? אנחנו! הצטרפו ללובי הציבורי המגן על כספי 99% מהציבור - https://bit.ly/3X2urcz