רכבת קישור לנמל תעופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־18:05, 3 באוגוסט 2024

רכבת קישור לנמל תעופה הוא שירות הסעה מסילתי הניתן לנוסעים בין נמל תעופה למרכז העיר (או מספר ערים) המרכזית הקרובה לשדה. שירות זה של הרכבת מגיע ישירות לטרמינלים

שירות זה מאוד נפוץ ופופולרי בנמלי תעופה בינוניים וגדולים ברחבי העולם. היתרונות של שירות זה הוא זמן הגעה מהיר יותר בשעות העומס, הורדת העומס התחבורתי בתוך השדה, קישור נוח לרשת התחבורה הציבורית והעלות זולה יותר לנוסע מאשר אמצעי תחברה אחרים כמו מוניות.

בישראל, שירות זה ניתן על ידי רכבת ישראל לערים הגדולות של ישראל דרך תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, השוכנת מתחת לטרמינל 3 בנתב"ג. לעתיד ישנן מספר הצעות^[1] לקשר את נמל התעופה רמון (תחנת הרכבת נמל התעופה רמון) לאילת (תחנת הרכבת אילת) בעזרת רכבת, שחלקן זכו אף לתמיכה ממשלתית^[2]^[3] כחלק מהפרויקט לקו הרכבת לאילת. הצעות אחרות כוללות הקמת קו רכבת קלה בין הנמל למרכז העיר.

היסטוריה

למרות שקישורי רכבת לנמל תעופה היו פתרון פופולרי באירופה וביפן במשך עשרות שנים, רק בעשרות השנים האחרונות נבנו קישורים כאלו בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אוקיאניה ושאר אסיה.

כמה דוגמאות מוקדמות לתחנות רכבת בין עירוניות שנבנו לשרת שדה תעופה כוללות:

תַחֲנָה	מדינה	נפתח	פרטים
דון מואנג (אנ')	תאילנד	1898	משרת את נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג שנפתח ב-1924
שונפלד (ביי ברלין)(אנ')	גֶרמָנִיָה	1951	שירת את נמל התעופה ברלין שונפלד, משרת כעת את נמל התעופה ברלין ברנדנבורג
נמל התעופה גטוויק (אנ')	הממלכה המאוחדת	1958	נבנה מחדש כדי לשרת את נמל התעופה גטוויק
שדה התעופה של בריסל-זאונטם(אנ')	בלגיה	1958	משרת את נמל התעופה של בריסל
שדה התעופה פרנקפורט אם מיין התחנה האזורית (אנ')	גֶרמָנִיָה	1972	משרת את נמל התעופה של פרנקפורט

תחנת הרכבת המהירה הראשונה שהתחברה עם שדה תעופה הייתה תחנת ה-Paradestraße (אנ') של ברלין שנפתחה בשנת 1927 ונבנתה כדי לספק גישה ישירה לשדה התעופה טמפלהוף בברלין . עם זאת, החיבור הופסק ב-1937 ותחנת פלאץ דר לופטברוקה(אנ') קיבלה את החיבור ונשארה כזו עד לסגירת נמל התעופה ברלין טמפלהוף ב-2008.

דוגמאות מוקדמות אחרות לתחנות המתחברות עם שדות תעופה כוללות את תחנת MBTA Blue Line Airport (אנ') של בוסטון שנפתחה ב-1952 (נבנתה מחדש ב-2004), ותחנת RTA Rapid Transit Red Line של שדה התעופה קליבלנד הופקינס(אנ') שנפתחה ב-1968 (נבנתה מחדש ב-1994). הקישור של בוסטון דורש העברה קצרה של אוטובוס הסעות מהתחנה למסוף שדה התעופה, בעוד שהקישור של קליבלנד נחשב לשירות הישיר הראשון בחצי הכדור המערבי.

סוגים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: צריך לתת דוגמאות לנמלי תעופה בהם פועל כל אמצעי.

רכבת קלה/רכבת תחתית

עבור נמלי תעופה הבנויים בתוך או בקרבת ערים, נהוג לעיתים לקשר את נמל התעופה לעיר כחלק ממערך הרכבת הקלה או הרכבת התחתית, כמו בשאר חלקי העיר. במקרה כזה תדירות השירות תהא בדרך כלל גבוהה, אך זמן ההמתנה שנחסך מתבזבז במסגרת עצירות ביניים רבות לפני הגעה ליעד. חסרון נוסף של מצב זה הוא שברכבת קלה יש, ברוב המקרים, פחות מקום לכבודות הנוסעים. פתרון נפוץ לבעיות אלה הוא בנייה של רכבת קלה מותאמת למטרה זו, כמו רכבת הית'רו אקספרס.

רכבת כבדה

בהרבה מקרים, ישנן תחנות של רכבות כאלה בכניסה לטרמינלים. ברוב המקרים, פתיחת תחנה כזו דורשת הקמת מסילת רכבת חדשה. אפשרות זולה יותר, הנמצאת בשימוש נפוץ, היא פתיחת תחנת רכבת, קרובה לנמל התעופה, על מסילה קיימת, והוצאת שאטלים משם לכיוון נמל התעופה. בעוד שאפשרות זו נבחרת בדרך כלל מתוקף היותה זולה יותר, היא אפשרית רק כאשר המסילה מראש סמוכה לנמל התעופה עצמו. ישנן מספר דוגמאות ברחבי העולם למערכות מסוג זה למשל תחנת הרכבת אשר סמוכה לשדה התעופה בלוטון בריטניה (אנ')

השקה עם מערכת נוסעים מקומית יוצרת מצב בו לעיתים חברות תעופה מוכרות כרטיסי טיסה הכולל נסיעה במערכת.

שאטל

ערך מורחב – שאטל#שאטל לנמל תעופה

במקרים רבים, אין תחנת רכבת קרובה לטרמינל התעופה. סיבה עיקרית לכך היא שמסובך לחבר רכבת לכל טרמינל ונמל תעופה. כשזה קורה, דרושה מערכת שאטלים עבור חלקו האחרון של המסע; ניתן להשתמש עבור כך בסוג של רכבת או באוטובוסים. מערכת שאטלים תהיה זולה יותר לתפעול מאשר שני סוגי המערכות האחרות, אך יעילה פחות ובעלת טווח קטן יותר. שאטלים מסוג זה פועלים גם בתוך נמלי תעופה גדולים, ומקשרים בין תחנת רכבת מרכזית לטרמינלים השונים או בינם לבין עצמם.

דוגמאות לשאטלים לנמלי תעופה בארץ הם השאטלים לטרמינל 1 ולחניונים לטווח ארוך בנמל התעופה בן-גוריון, וקווים 7, 8, 280 ו-282 מאילת לנמל תעופה רמון.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רכבת קישור לנמל תעופה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² אודי עציון, הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון, באתר ynet, 20 בינואר 2019
^ ליאור גוטמן, הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2012
^ יובל שדה, בלעדי: מיכאלי וליברמן סיכמו על השלמת תכנון הרכבת לאילת, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2021

[ארוכה-1] ¹ ² אודי עציון, הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון, באתר ynet, 20 בינואר 2019

[2] ליאור גוטמן, הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2012

[3] יובל שדה, בלעדי: מיכאלי וליברמן סיכמו על השלמת תכנון הרכבת לאילת, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2021

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Ben Gurion Airport Railway Station.jpg|ממוזער|[[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]], תחנת הרכבת היחידה בישראל הסמוכה לטרמינל תעופה]]
-'''רכבת קישור לנמל תעופה''' הוא שירות הניתן לנוסעים בין [[נמל תעופה]] ל[[עיר]] סמוכה, בעזרת [[רכבת]]. שירות זה של הרכבת מגיע ישירות ל[[טרמינל (שדה תעופה)|טרמינל]], כאשר מערכות [[תחבורה]] אחרות נדרשות בדרך כלל ל[[שאטל]]ים על מנת להגיע אליו.
+'''רכבת קישור לנמל תעופה''' הוא שירות הסעה מסילתי הניתן לנוסעים בין [[נמל תעופה]] למרכז ה[[עיר]] (או מספר ערים) המרכזית הקרובה לשדה. שירות זה של הרכבת מגיע ישירות ל[[טרמינל (שדה תעופה)|טרמינלים]]
+שירות זה מאוד נפוץ ופופולרי בנמלי תעופה בינוניים וגדולים ברחבי העולם. היתרונות של שירות זה הוא זמן הגעה מהיר יותר בשעות העומס, הורדת העומס התחבורתי בתוך השדה, קישור נוח לרשת התחבורה הציבורית והעלות זולה יותר לנוסע מאשר אמצעי תחברה אחרים כמו [[מונית|מוניות]].
-שירות זה מאוד נפוץ ופופולרי במדינות [[אירופה]] וב[[יפן]]. לשירות יתרונות רבים, ביניהם זמן הגעה מהיר יותר, התמצאות גבוהה יותר בנמל התעופה וחיבור מהיר שלו למערכת התחבורה המקומית, והרשויות יעדיפו להפעיל שירות זה משיקולים של חסכון במרחב, [[זיהום אוויר]] מופחת, ועמדות עסקיות שונות. בנוסף, שירות זה יעיל לנמלי התעופה עצמם הנגישים באמצעותו למספר רב יותר של נוסעים.
-ב[[ישראל]], [[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] היחידה הסמוכה לטרמינל תעופה היא [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]], השוכנת תחת טרמינל 3 ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נתב"ג]]. עם השנים עלו מספר הצעות{{הערה|{{ynet|אודי עציון|הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון|5449757|20 בינואר 2019}}}} לקשר את [[נמל התעופה רמון]] ([[תחנת הרכבת נמל התעופה רמון]]) ל[[אילת]] ([[תחנת הרכבת אילת]]) בעזרת רכבת, שחלקן זכו אף לתמיכה ממשלתית{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת|3561098|5 בפברואר 2012}}}}{{הערה|{{כלכליסט|יובל שדה|בלעדימיכאלי וליברמן סיכמו על השלמת תכנון הרכבת לאילת|local_news/article/hjsjla29y|20 בדצמבר 2021}}}}, אך הצעות אלה לא יצאו לפועל. יש התולים את כישלונו של נמל התעופה בעובדה זו.
+ב[[ישראל]], שירות זה ניתן על ידי [[רכבת ישראל]] לערים הגדולות של ישראל דרך [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]], השוכנת מתחת לטרמינל 3 ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נתב"ג]]. לעתיד ישנן מספר הצעות{{הערה|שם=ארוכה|{{ynet|אודי עציון|הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון|5449757|20 בינואר 2019}}}} לקשר את [[נמל התעופה רמון]] ([[תחנת הרכבת נמל התעופה רמון]]) ל[[אילת]] ([[תחנת הרכבת אילת]]) בעזרת רכבת, שחלקן זכו אף לתמיכה ממשלתית{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת|3561098|5 בפברואר 2012}}}}{{הערה|{{כלכליסט|יובל שדה|בלעדי: מיכאלי וליברמן סיכמו על השלמת תכנון הרכבת לאילת|local_news/article/hjsjla29y|20 בדצמבר 2021}}}} כחלק מהפרויקט ל[[קו הרכבת לאילת]]. הצעות אחרות כוללות הקמת קו [[רכבת קלה]] בין הנמל למרכז העיר.
+== היסטוריה ==
+למרות שקישורי רכבת לנמל תעופה היו פתרון פופולרי באירופה וביפן במשך עשרות שנים, רק בעשרות השנים האחרונות נבנו קישורים כאלו בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, [[אוקיאניה]] ושאר אסיה.
+כמה דוגמאות מוקדמות לתחנות רכבת בין עירוניות שנבנו לשרת שדה תעופה כוללות:
+{| class="wikitable"
+!תַחֲנָה
+!מדינה
+!נפתח
+!פרטים
+|-
+|דון מואנג {{אנ|Don_Mueang_railway_station}}
+|תאילנד
+|1898
+|משרת את [[נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג]] שנפתח ב-1924
+|-
+|שונפלד (ביי ברלין){{אנ|Sch%C3%B6nefeld_(bei_Berlin)_station}}
+|גֶרמָנִיָה
+|1951
+|שירת את [[נמל התעופה ברלין שונפלד]], משרת כעת את נ[[נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג|מל התעופה ברלין ברנדנבורג]]
+|-
+|נמל התעופה גטוויק {{אנ|Gatwick_Airport_railway_station}}
+|[[הממלכה המאוחדת]]
+|1958
+|נבנה מחדש כדי לשרת את [[נמל התעופה לונדון גטוויק|נמל התעופה גטוויק]]
+|-
+|שדה התעופה של בריסל-זאונטם{{אנ|Brussels_Airport-Zaventem_railway_station}}
+|בלגיה
+|1958
+|משרת את [[נמל התעופה של בריסל]]
+|-
+| שדה התעופה פרנקפורט אם מיין התחנה האזורית {{אנ|Frankfurt_Airport_regional_station}}
+|גֶרמָנִיָה
+|1972
+|משרת את [[נמל התעופה הבין-לאומי של פרנקפורט|נמל התעופה של פרנקפורט]]
+|}
+תחנת הרכבת המהירה הראשונה שהתחברה עם שדה תעופה הייתה תחנת ה-Paradestraße {{אנ|Paradestra%C3%9Fe_(Berlin_U-Bahn)}} של ברלין שנפתחה בשנת 1927 ונבנתה כדי לספק גישה ישירה ל[[נמל התעופה ברלין-טמפלהוף|שדה התעופה טמפלהוף]] בברלין . עם זאת, החיבור הופסק ב-1937 ותחנת פלאץ דר לופטברוקה{{אנ|Platz_der_Luftbr%C3%BCcke_(Berlin_U-Bahn)}} קיבלה את החיבור ונשארה כזו עד לסגירת נמל התעופה ברלין טמפלהוף ב-2008.
+דוגמאות מוקדמות אחרות לתחנות המתחברות עם שדות תעופה כוללות את תחנת MBTA Blue Line Airport {{אנ|RTA_Rapid_Transit}} של בוסטון שנפתחה ב-1952 (נבנתה מחדש ב-2004), ותחנת RTA Rapid Transit Red Line של שדה התעופה קליבלנד הופקינס{{אנ|Airport_station_(GCRTA)}} שנפתחה ב-1968 (נבנתה מחדש ב-1994). הקישור של בוסטון דורש העברה קצרה של אוטובוס הסעות מהתחנה למסוף שדה התעופה, בעוד שהקישור של קליבלנד נחשב לשירות הישיר הראשון בחצי הכדור המערבי.
 == סוגים ==
+{{עריכה|צריך לתת דוגמאות לנמלי תעופה בהם פועל כל אמצעי|נושא=תחבורה}}
-=== רכבת קלה ===
-עבור נמלי תעופה הבנויים בתוך או בקרבת ערים, ניתן לקשר את נמל התעופה לערים כחלק ממערך [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]], כמו בשאר חלקי העיר. במקרה כזה [[תדירות]] השירות תהיה בדרך כלל גבוהה, אך זמן ההמתנה שנחסך יוחזר במסגרת עצירות ביניים רבות לפני הגעה ליעד. חסרון נוסף של מצב זה הוא שברכבת קלה יש, ברוב המקרים, פחות מקום ל[[כבודה|כבודות]] הנוסעים. פתרון נפוץ לבעיות אלה הוא בנייה של רכבת קלה מותאמת למטרה זו, כמו רכבת {{קישור שפה|2=Orlyval|3=אורליוואל}}.
+=== רכבת קלה/רכבת תחתית ===
-תחנת הרכבת קלה הראשונה בהיסטוריה שקושרה לנמל תעופה הייתה תחנת {{קישור שפה|2=Paradestraße (Berlin U-Bahn)|3=Paradestraße}} כחלק ממערך התחבורה של [[ברלין]], והיא נפתחה בשנת 1927.
+עבור נמלי תעופה הבנויים בתוך או בקרבת ערים, נהוג לעיתים לקשר את נמל התעופה לעיר כחלק ממערך [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]] או ה[[רכבת תחתית|רכבת התחתית,]] כמו בשאר חלקי העיר. במקרה כזה [[תדירות]] השירות תהא בדרך כלל גבוהה, אך זמן ההמתנה שנחסך מתבזבז במסגרת עצירות ביניים רבות לפני הגעה ליעד. חסרון נוסף של מצב זה הוא שברכבת קלה יש, ברוב המקרים, פחות מקום ל[[כבודה|כבודות]] הנוסעים. פתרון נפוץ לבעיות אלה הוא בנייה של רכבת קלה מותאמת למטרה זו, כמו רכבת [[הית'רו אקספרס]].
 === רכבת כבדה ===
+בהרבה מקרים, ישנן תחנות של רכבות כאלה בכניסה לטרמינלים. ברוב המקרים, פתיחת תחנה כזו דורשת הקמת [[מסילת רכבת]] חדשה. אפשרות זולה יותר, הנמצאת בשימוש נפוץ, היא פתיחת תחנת רכבת, קרובה לנמל התעופה, על מסילה קיימת, והוצאת [[שאטל]]ים משם לכיוון נמל התעופה. בעוד שאפשרות זו נבחרת בדרך כלל מתוקף היותה זולה יותר, היא אפשרית רק כאשר המסילה מראש סמוכה לנמל התעופה עצמו. ישנן מספר דוגמאות ברחבי העולם למערכות מסוג זה למשל תחנת הרכבת אשר סמוכה ל[[נמל התעופה לונדון לוטון|שדה התעופה בלוטון]] בריטניה {{אנ|Luton_Airport_Parkway_station}}
-חיבור [[רכבת נוסעים|רכבות נוסעים]] כבדות לנמלי תעופה נעשה פופולרי ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], אך [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] נפתחה רק ב-[[2004]].
-בהרבה מקרים, ישנן תחנות של רכבות כאלה בכניסה לאולמות ה[[צ'ק-אין]]. ברוב המקרים, פתיחת תחנה כזו דורשת הקמת [[מסילת רכבת]] חדשה. אפשרות זולה יותר, הנמצאת בשימוש נפוץ, היא פתיחת תחנת רכבת, קרובה לנמל התעופה, על מסילה קיימת, והוצאת [[שאטל]]ים משם לכיוון נמל התעופה. בעוד שאפשרות זו נבחרת בדרך כלל מתוקף היותה זולה יותר, היא אפשרית רק כאשר המסילה מראש סמוכה לנמל התעופה עצמו. ישנן מספר דוגמאות ברחבי העולם למערכות מסוג זה.
 השקה עם מערכת נוסעים מקומית יוצרת מצב בו לעיתים [[חברת תעופה|חברות תעופה]] מוכרות [[כרטיס טיסה|כרטיסי טיסה]] הכולל נסיעה במערכת.
 === שאטל ===
+{{הפניה לערך מורחב|שאטל#שאטל לנמל תעופה}}
-{{הפניה לערך מורחב|שאטל#סוגים}}בהרבה מקרים, אין תחנת רכבת קרוב ל[[טרמינל (שדה תעופה)|טרמינל]] התעופה. סיבה עיקרית לכך היא שמסובך לחבר רכבת לכל טרמינל ונמל תעופה, וחלקם נשארים בלי. כשזה קורה, דרושה מערכת [[שאטל]]ים עבור חלקו האחרון של המסע; ניתן להשתמש עבור כך בסוג של [[רכבת]] או ב[[אוטובוס]]ים. מערכת שאטלים תהיה זולה יותר לתפעול מאשר שני סוגי המערכות האחרות, אך יעילה פחות ובעלת טווח קטן יותר. שאטלים מסוג זה פועלים גם בתוך נמלי תעופה גדולים, ומקשרים בין תחנת רכבת מרכזית לטרמינלים השונים או בינם לבין עצמם.
+במקרים רבים, אין תחנת רכבת קרובה ל[[טרמינל (שדה תעופה)|טרמינל]] התעופה. סיבה עיקרית לכך היא שמסובך לחבר רכבת לכל טרמינל ונמל תעופה. כשזה קורה, דרושה מערכת [[שאטל]]ים עבור חלקו האחרון של המסע; ניתן להשתמש עבור כך בסוג של [[רכבת]] או ב[[אוטובוס]]ים. מערכת שאטלים תהיה זולה יותר לתפעול מאשר שני סוגי המערכות האחרות, אך יעילה פחות ובעלת טווח קטן יותר. שאטלים מסוג זה פועלים גם בתוך נמלי תעופה גדולים, ומקשרים בין תחנת רכבת מרכזית לטרמינלים השונים או בינם לבין עצמם.
-דוגמאות לשאטלים לנמלי תעופה בארץ הם השאטלים לטרמינל 1 ב[[נמל התעופה בן-גוריון]], וקווים 7, 8, 280 ו-282 מ[[אילת]] ל[[נמל התעופה רמון|נמל תעופה רמון]].{{הערה|{{ynet|אודי עציון|הדרך הארוכה והיקרה לשדה התעופה החדש רמון|5449757|20 בינואר 2019}}}}
+דוגמאות לשאטלים לנמלי תעופה בארץ הם השאטלים לטרמינל 1 ולחניונים לטווח ארוך ב[[נמל התעופה בן-גוריון]], וקווים 7, 8, 280 ו-282 מ[[אילת]] ל[[נמל התעופה רמון|נמל תעופה רמון]].{{הערה|שם=ארוכה}}
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 31: / שורה 70: @@
 {{תחבורה ציבורית}}
-{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:רכבות לפי סוג]]