רכבת קישור לנמל תעופה

תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, תחנת הרכבת היחידה בישראל הסמוכה לטרמינל תעופה

רכבת קישור לנמל תעופה הוא שירות הסעה מסילתי הניתן לנוסעים בין נמל תעופה למרכז העיר (או מספר ערים) המרכזית הקרובה לשדה. שירות זה של הרכבת מגיע ישירות לטרמינלים

שירות זה מאוד נפוץ ופופולרי בנמלי תעופה בינוניים וגדולים ברחבי העולם. היתרונות של שירות זה הוא זמן הגעה מהיר יותר בשעות העומס, הורדת העומס התחבורתי בתוך השדה, קישור נוח לרשת התחבורה הציבורית והעלות זולה יותר לנוסע מאשר אמצעי תחברה אחרים כמו מוניות.

בישראל, שירות זה ניתן על ידי רכבת ישראל לערים הגדולות של ישראל דרך תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, השוכנת מתחת לטרמינל 3 בנתב"ג. לעתיד ישנן מספר הצעות לקשר את נמל התעופה רמון (תחנת הרכבת נמל התעופה רמון) לאילת (תחנת הרכבת אילת) בעזרת רכבת, שחלקן זכו אף לתמיכה ממשלתית כחלק מהפרויקט לקו הרכבת לאילת. הצעות אחרות כוללות הקמת קו רכבת קלה בין הנמל למרכז העיר.

היסטוריה

למרות שקישורי רכבת לנמל תעופה היו פתרון פופולרי באירופה וביפן במשך עשרות שנים, רק בעשרות השנים האחרונות נבנו קישורים כאלו בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אוקיאניה ושאר אסיה.

כמה דוגמאות מוקדמות לתחנות רכבת בין עירוניות שנבנו לשרת שדה תעופה כוללות:

תַחֲנָה	מדינה	נפתח	פרטים
דון מואנג	תאילנד	1898	משרת את נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג שנפתח ב-1924
שונפלד (ביי ברלין)	גֶרמָנִיָה	1951	שירת את נמל התעופה ברלין שונפלד , משרת כעת את נמל התעופה ברלין ברנדנבורג
נמל התעופה גטוויק	הממלכה המאוחדת	1958	נבנה מחדש כדי לשרת את נמל התעופה גטוויק
שדה התעופה של בריסל-זאונטם	בלגיה	1958	משרת את נמל התעופה של בריסל
שדה התעופה פרנקפורט אם מיין התחנה האיזורית	גֶרמָנִיָה	1972	משרת את נמל התעופה של פרנקפורט

תחנת הרכבת המהירה הראשונה שהתחברה עם שדה תעופה הייתה תחנת ה- Paradestraße של ברלין שנפתחה בשנת 1927 ונבנתה כדי לספק גישה ישירה לשדה התעופה טמפלהוף בברלין . עם זאת, החיבור הופסק ב-1937 ותחנת פלאץ דר לופטברוקה קיבלה את החיבור ונשארה כזו עד לסגירת נמל התעופה ברלין טמפלהוף ב-2008.

דוגמאות מוקדמות אחרות לתחנות המתחברות עם שדות תעופה כוללות את תחנת MBTA Blue Line Airport של בוסטון שנפתחה ב-1952 (נבנתה מחדש ב-2004), ותחנת RTA Rapid Transit Red Line של שדה התעופה קליבלנד הופקינס שנפתחה ב-1968 (נבנתה מחדש ב-1994). הקישור של בוסטון דורש העברה קצרה של אוטובוס הסעות מהתחנה למסוף שדה התעופה, בעוד שהקישור של קליבלנד נחשב לשירות הישיר הראשון בחצי הכדור המערבי.

סוגים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: צריך לתת דוגמאות לנמלי תעופה בהם פועל כל אמצעי.

רכבת קלה/רכבת תחתית

עבור נמלי תעופה הבנויים בתוך או בקרבת ערים, נהוג לעיתים לקשר את נמל התעופה לעיר כחלק ממערך הרכבת הקלה או הרכבת התחתית, כמו בשאר חלקי העיר. במקרה כזה תדירות השירות תהא בדרך כלל גבוהה, אך זמן ההמתנה שנחסך מתבזבז במסגרת עצירות ביניים רבות לפני הגעה ליעד. חסרון נוסף של מצב זה הוא שברכבת קלה יש, ברוב המקרים, פחות מקום לכבודות הנוסעים. פתרון נפוץ לבעיות אלה הוא בנייה של רכבת קלה מותאמת למטרה זו, כמו רכבת הית'רו אקספרס.

רכבת כבדה

בהרבה מקרים, ישנן תחנות של רכבות כאלה בכניסה לטרמינלים. ברוב המקרים, פתיחת תחנה כזו דורשת הקמת מסילת רכבת חדשה. אפשרות זולה יותר, הנמצאת בשימוש נפוץ, היא פתיחת תחנת רכבת, קרובה לנמל התעופה, על מסילה קיימת, והוצאת שאטלים משם לכיוון נמל התעופה. בעוד שאפשרות זו נבחרת בדרך כלל מתוקף היותה זולה יותר, היא אפשרית רק כאשר המסילה מראש סמוכה לנמל התעופה עצמו. ישנן מספר דוגמאות ברחבי העולם למערכות מסוג זה למשל תחנת הרכבת אשר סמוכה לשדה התעופה בלוטון בריטניה

השקה עם מערכת נוסעים מקומית יוצרת מצב בו לעיתים חברות תעופה מוכרות כרטיסי טיסה הכולל נסיעה במערכת.

שאטל

ערך מורחב – שאטל#שאטל לנמל תעופה

במקרים רבים, אין תחנת רכבת קרובה לטרמינל התעופה. סיבה עיקרית לכך היא שמסובך לחבר רכבת לכל טרמינל ונמל תעופה. כשזה קורה, דרושה מערכת שאטלים עבור חלקו האחרון של המסע; ניתן להשתמש עבור כך בסוג של רכבת או באוטובוסים. מערכת שאטלים תהיה זולה יותר לתפעול מאשר שני סוגי המערכות האחרות, אך יעילה פחות ובעלת טווח קטן יותר. שאטלים מסוג זה פועלים גם בתוך נמלי תעופה גדולים, ומקשרים בין תחנת רכבת מרכזית לטרמינלים השונים או בינם לבין עצמם.

דוגמאות לשאטלים לנמלי תעופה בארץ הם השאטלים לטרמינל 1 ולחניונים לטווח ארוך בנמל התעופה בן-גוריון, וקווים 7, 8, 280 ו-282 מאילת לנמל תעופה רמון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רכבת קישור לנמל תעופה בוויקישיתוף