תומאס וולף
 | |
| תומאס וולף. צלם: קארל ואן וכטן | |
| לידה |
3 באוקטובר 1900 אשוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1938 (בגיל 37) בולטימור, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Riverside Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
Look Homeward, Angel |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1930) |
| חתימה |
 |
  | |
תומאס קלייטון וולף (באנגלית: Thomas Clayton Wolfe; 3 באוקטובר 1900 - 15 בספטמבר 1938), סופר אמריקאי. על אף שמת בגיל צעיר הספיק וולף לכתוב ארבעה רומנים ארוכים, נובלות ומספר רב של סיפורים קצרים. כתיבתו מתאפיינת בעירוב כתיבה אוטוביוגרפית עם פרוזה מקורית מאד, פיוטית, נלהבת ומרשימה. ספריו, שנכתבו בתקופת השפל הגדול, תיארו את הגיוון והשונות של התרבות האמריקאית. כתיבתו הושפעה מזו של ידידו שרווד אנדרסון.
וולף, יליד אשוויל שבצפון קרוליינה, למד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, היה חבר בחברה הדיאלקטית של האוניברסיטה, הופיע בהצגות עם שחקני קרוליינה וקיבל תואר שני במחזאות באוניברסיטת הרווארד.
משלא עלה בידו למכור את מחזותיו, הגיע למסקנה שסגנון כתיבתו מתאים יותר למילה הכתובה מאשר לבימה. הוא קיבל משרת הוראה זמנית באוניברסיטת ניו יורק, אבל כעבור שנה יצא לאירופה להמשיך בכתיבה. במסעו חזרה בשנת 1925 פגש את אלין ברנשטיין, אישה נשואה, מבוגרת ממנו בעשרים שנה, שאיתה החל פרשת אהבים סוערת. לה הקדיש את הרומן הראשון שלו, "הבט הביתה, מלאך" (1929). זמן קצר לאחר פרסום הספר, נמלט שוב לאירופה ובכך שם קץ לקשר.
בשנת 1937, במסע למערב, חלה וולף בדלקת ריאות. התפתחו סיבוכים ובסופו של דבר התברר שהוא חולה בשחפת המוח. הוא טופל בבית החולים "ג'ונס הופקינס", אבל בניתוח שנעשה להצלת חייו נתגלה שהמחלה פשתה בכל הצד הימני של מוחו. הוא מת כעבור שלושה ימים, בלי לשוב להכרה[1], ולאחר שהספיק לפרסם שני ספרים בלבד. The Web and the Rock ו-You Can’t Go Home Again יצאו לאור לאחר מותו.
ספריו בתרגום עברי
- הבט הביתה מלאך, פתח דבר מאת מקסוול א’ פרקינס, תרגם אהרן אמיר, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ם 1980. (Look Homeward, Angel)
- הבט הביתה, מלאך, תרגם עודד פלד, הוצאת כרמל והמפעל לתרגום ספרות מופת, תשע"ז 2017.
- על הזמן והנהר: האגדה על רעבונו של אדם בנעוריו, תרגם אהרן אמיר, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"א 1991. (Of Time and the River: A Legend of Man's Hunger in his Youth)
- הנער האבוד, תרגם עודד וולקשטיין, ירושלים: זיקית, 2013. (The Lost Boy)
- לא תוכל לחזור הביתה, תרגם עודד פלד, אחרית דבר מאת עודד וולקשטיין, הוצאת כרמל, 2015.
- אין דלת, תרגמה לי עברון, הוצאת תשע נשמות, תשע"ז 2017.
קישורים חיצוניים
דרור בורשטיין, תרגום שמחזיר אותנו לילדות, באתר הארץ, 14 בפברואר 2013.- רות אלמוג, הנער האבוד: כשהתום והיציבות מתערערים במפגש עם הרוע, באתר הארץ, 24 בפברואר 2013.
- אריק גלסנר, על "הנער האבוד", פורסם במוסף "שבעה לילות" בעיתון "ידיעות אחרונות", 19 באפריל 2013.
- אריק גלסנר, על "לא תוכל לחזור הביתה", פורסם במוסף "שבעה לילות" בעיתון "ידיעות אחרונות", 13 במרץ 2015.
- הנער האבוד באתר אינדיבוק
- עמיחי שלו, הדרך הביתה רצופה קשיים: על תומאס וולף, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- אלי אליהו, תומאס וולף: גאון וגרפומן, באתר הארץ, 24 במאי 2017
- עמר לחמנוביץ, לתפוס את ההיעדר, באתר ישראל היום (על "הנער האבוד")
- תומאס וולף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
